Tag: בוקרשט

הכניסות למתקני אירוח שנרשמו בשנה שעברה היו 13.65 מיליון תיירים, עלייה של 10.5% בהשוואה ל-2022. 84.6% היו כניסות של תיירים רומנים, נמסר מטעם המכון הלאומי לסטטיסטיקה ברומניה.

הלינות במתקני אירוח, כולל בדירות ובחדרים להשכרה, הסתכמו באותה תקופה ב-29.17 מיליון, עלייה של 9.8% בהשוואה לשנת 2022. משך השהות הממוצע בשנת 2023 עמד על 2.1 ימים, הן לתיירים רומנים והן לתיירים זרים.

לפי מדינות, רוב התיירים הזרים הגיעו מגרמניה (218,300), איטליה (186,700) וישראל (150,500).

לפי מחוזות, מספר הלינות של תיירים במתקני אירוח ולינה (כולל דירות וחדרים להשכרה) היה הגבוה ביותר בקונסטנצה (5.20 מיליון), בבוקרשט (3.62 מיליון) ובבראשוב (2.85 מיליון).

המספר של מבקרים זרים לרומניה, הרשומים בנקודות הגבול, עמדו על 14.78 מיליון אנשים בשנת 2023, עלייה של 16.4% בהשוואה ל-2022.

המכון הרומני לתרבות ומחקר הומניסטי בוונציה אירח בין התאריכים 19-27 בינואר את תערוכת הצילום-תיעוד ” בוקרשט הספרדי” של פלישיה וולדמן ואנקה טודורנסה. התערוכה אורגנה לרגל יום הבינלאומי של השואה יחד עם המרכז למדעי היהדות “גולדשטיין גורן” במסגרת הפקולטה לאותיות של אוניברסיטת בוקרשט.

התערוכה כללה מסלול נושאי ההיסטוריה החילונית של הקהילה היהודית הספרדית בבוקרשט: מבנים פרטיים , אנשי הקהילה, מבני קהילה, בתי כנסת, מקצועות חופשיים, בתי מלאכה, סוחרים, בנקים ובנקאים, רופאים, אנשי תרבות, הוצאות לאור ומוכרי ספרים.

התערוכה נועדה לשחזר ולהחזיר לציבור את סיפורה הנשכח של בוקרשט היהודית הספרדית, שהמורשת האדריכלית שלה, למרבה הצער, נעלמת (בגלל הריסות או שינוי יעד המבנים). הקהילה שיצרה את האוצר הזה כבר אינה.

באמצעות תצלומים, כמו גם חומרי ארכיון, לוחות המוצגים מתעדים כמעט 500 שנות ההיסטוריה של יהודי ספרד שהגיעו והתיישבו בבוקרשט.

הם הביאו עמם עסקים חדשים, אך גם מוסדות קהילתיים, מוסדות חינוך וארגוני תרבות, שלעיתים הועילו גם ליהודים האשכנזים, שבאו אחריהם. הרומנים גם נהנו, באמצעות תרומות הענקיים שהעניקו הבנקאים היהודים הספרדים לאקדמיה הרומנית ולאוניברסיטת בוקרשט.

המכון האיטלקי לתרבות בבוקרשט, בשיתוף עם התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט וקאסה טרנזיט בקלוז-נאפוקה, הציג לרגל יום השואה הבינלאומי את קריאת המופע האם אתה מכיר את ארפד וייס? מאת להקת מנובנטי. בהצגה הופיעו Consuelo Battiston şi Leonardo Bianconi, בבימויו של גיאני פארינה.

המופע עלה על הבמה ב-27 בינואר בתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט וב-28 בינואר ב-Casa Tranzit בקלוז-נאפוקה. ההצגה עלתה על הבמה בהשראת הספר מהאליפות לאושוויץ מאת מתאו מראני, שגיבורו הוא הכדורגלן והמאמן ארפד וייס, אחד מקורבנות חוקי הגזע באיטליה.

מתוך התכריך המגוחך והמרושע הזה, המעורר את החוקים והאיסורים שליטשו את הדרך לשואה, עולים בבירור שני אלמנטים : התשוקה לספורט, לכדורגל, והתדהמה מול טיפשות אנושית אכזרית.

הסיפור של ארפד וייס מטריד ונפלא. יש בו התלהבות ממאמן שחולל מהפכה במשחק הכדורגל במקביל התדהמה שגרמה התנהגותם של האיטלקים והאירופאים מול האנטישמיות הערמומית , כך דיווח המכון האיטלקי לתרבות בבוקרשט. .

התיאטרון היהודי הממלכתי, מבוקרשט, העלה על הבמה את “LOZUL CEL MARE”, מאת שלום עליכם. את המופע החדש, ביידיש, עם כתוביות ברומנית, ביים אנדריי מונטאנו.

צוות השחקנים כולל את

Veaceslav Grosu, Arabela Neazi, Andrei Bibire, Andrei Miercure, Mihai Ciucă, Marius Călugărița.

המופע “Lozul cel mare” מאת שלום עליכם הוא קומדיה מוזיקלית על מוסר השכל וההרפתקה של החייט שהתעשר בן לילה. לעתים רחוקות שלום לחם צוחק בסרקזם, כשהאירוניה שלו מתובלת בהרבה עדינות ויש בה נינוח של נזיפה הורית. במסר של שלום עלכם יש תמיד הומניזם עמוק, אהבה עמוקה לבני אדם, כתבו נציגי התיאטרון.

שגרירות ישראל ברומניה ערכה ארוחת תפילה לשחרור בני הערובה שבידי חמאס, בנוכחות שר הפנים הישראלי משה ארבל ובני משפחותיהם של ישראלים בעלי אזרחות כפולה שנחטפו ביום 7 באוקטובר ע”י חמאס. באירוע השתתף טיטוס קורלאן, נשיא ועדת מדיניות החוץ של הסנאט, לצד קבוצת התפילה נוצרית של הפרלמנט הרומני.

שר הפנים הישראלי, משה ארבל, הודה לעם הרומני על התמיכה האיתנה. הוא הדגיש כי גישתה של הצלב האדום לחטופים, כדי לספק להם תרופות ועזרה רפואית, מייצגת חובה אנושית, הרבה לפני החובה החוקית שבעניין.

מה שקרה ב-7 באוקטובר בישראל הוא איום על העולם כולו. אנשי חמאס, דאעש הפלסטיני בחרו לתקוף אנשים חפים מפשע ללא הבחנה, בין אם הם יהודים או מוסלמים או נוצרים. בעוד 200 שנה, כשנכדי נכדינו ילמדו היסטוריה, הם ילמדו שהעם הרומני וההנהגת רומניה, הממשלה והפרלמנט הרומני, בחרו לעמוד בצד הנכון של ההיסטוריה, הצד שבוחר בחיים ונלחם במוות. אנחנו כאן, יחד עם משפחות החטופים, שלחלקם יש אזרחות רומנית. המאבק למען זכויות אדם הוא מאבק משותף של שתי המדינות, אמר שר הפנים הישראלי.

שגריר ישראל בבוקרשט, ראובן אזר, חזר ואמר כי היחסים בין ישראל ורומניה קרובים מאוד, וזה גם בגלל העובדה שבישראל חיים כמיליון אזרחים ישראלים ממוצא רומני. למרבה הצער, יש כמה בני ערובה בידי חמאס בעזה, שהם ממוצא רומני. אנו עושים מאמצים יחד עם ממשלת רומניה להביא אותם הביתה. למדינת ישראל יש אחריות לחלץ את כל בני הערובה ולהילחם בחמאס עד שכל בני הערובה ישוחררו, אמר השגריר.

הסנאטור קורלאן אמר שרומניה היא ידידה ושותפה של ישראל. אני מודה למנהיגי הכתות הנוצריות הניאו-פרוטסטנטיות, על כך שהם נמצאים כאן ברגע הזה.

שבוע לפני, האופרה הלאומית בבוקרשט אירחה את המהדורה ה-22 של חג החנוכה. האירוע הפגיש אישים מהעולם הפוליטי והדיפלומטי, יחד עם נציגים בולטים של החברה הרומנית. הגאלה, שנערכה בסיסמה BringThemHome, העלתה את הסולידריות עם ישראל ושקפה דאגה לאיחוד המשפחות הישראליות עם יקיריהם שנחטפו ב-7 באוקטובר ועם הישראלים שנטבחו באותה השבת השחורה.

במהלך האירועהביע שגריר ישראל, ראובן אזר, את ביטחונו כי כל החטופים יוחזרו הביתה. עכשיו אנחנו נלחמים ואני בטוח שננצח וישראל תשחרר את כל בני הערובה. אנחנו יודעים שכדי להחזיר את כל בני הערובה הביתה אנחנו צריכים להילחם בארגון הטרור הזה ואנחנו חייבים למגר אותו. אנחנו יודעים שבלי מיגור חמאס לא יהיה לנו שלום, אמר השגריר אזר.

במקביל, הדיפלומט העריך את תמיכתה של רומניה בתקופה קשה זו: אנו מודים לעם הרומני. אנחנו כאן כדי לחגוג ביחד את חג האורות, שמייצג את החירות. רומניה וישראל הן שתי מדינות שמקדמות את החירות. יש לנו ערכים משותפים שאנו דבקים בהם, ציין השגריר.

כשנשאל מה יקרה בעזה לאחר הפלישה הצבאית, השגריר אמר שלישראל אין כוונה לשלוט באופן קבוע בחיי הפלסטינים. עם זאת, אנו יודעים שעלינו למגר את חמאס אם ברצוננו לנהל משא ומתן לשלום ולהגיע למצב שבו לפלסטינים תהיה שליטה על חייהם.

במהלך האירוע, נשיא הסנאט הרומני, ניקולאיה ציוקה, הוזמן להדליק נר של החנוכייה על במת האופרה. חג האורות הוא סמל לזיכרון לעם שסבל קשה לאורך ההיסטוריה. הוא מראה לכל העולם שאנו יכולים לשרוד ולהתפתח באמצעות אומץ והתמדה, באמצעות אמונה וערכים משותפים הבונים את הזהות התרבותית שלנו, אמר ציוקה שהזכיר את התמיכתה האיתנה והחד-משמעית של רומניה בעם הישראלי במלחמה שהתחילה בעקבות התקפות הטרור של חמאס. ציוקה קרא לפתרון דחוף למשבר בני הערובה בעזה. נשיא הסנאט אמר כי הוא רוצה שכל אזרחי רומניה, ללא קשר לאמונה דתית, ירגישו בבית ברומניה, כי בית פירושו שלווה ורווחה.

שרת החינוך, ליגיה דקה, אמרה כי תלמידי תיכון רומנים לומדים את תולדות השואה, תופעה שהייתה ביטוי לשנאה ואכזריות. הסנאטור טיטוס קורלציאן, נשיא הועדת הפרלמנטרית למדיניות החוץ, חזר על תמיכתו בישראל והשמיע קריאה חדשה בנוגע לבני הערובה בעזה: “בואו נחזיר את כולם הביתה!”.

באירוע נכח גם דורון ליבשטיין, ש-4 קרוביו נהרגו כתוצאה מתקיפות חמאס, בהם אחיו, אופיר. כולנו משפחה אחת ולכל אחד מאיתנו יש סיפור על אחת מ-1,400 הנשמות ו-4 מהן מהמשפחה הקטנה שלנו, אמר דורון.

אורח מיוחד של הגאלה היה החזן הראשי של צהל, שי אברמסון. הוא דיבר על סולידריות וכשהוא פנה אל הנוכחים באולם הוא אמר: אנו מודים לכם, לממשלת רומניה ולעם הרומני, על תמיכתכם ועל הצגת הסולידריות שלכם עם ישראל והעם היהודי. בתקופה זו אתם הבאתם יותר אור לעולם, אמר שי אברמסון.

ב-6 בדצמבר באולם הקטן של האתנאום הרומני יתקיים הרסיטל של הפסנתרן האיטלקי הצעיר סטפנו בריצי, זוכה המהדורה השלישית של הפרס המיוחד של Iancu Ţucărman,. התחרות התקיימה בורונה, במסגרת תחרות לפסנתרנים צעירים של סטיינווי, סטפנו בריצי הוא זוכה במספר רב של תחרויות בינלאומיות. הוא בעל פעילות קונצרטית יוצאת דופן לגילו. לרגל הרסיטל בבוקרשט יוענק לפסנתרן סטפנו BRIZZI “פרס Iancu Ţucărman המיוחד”.

ניצול הפוגרום ביאסי (צפון-מזרח רומניה) ומרכבת המוות (1941), יאנקו צקרמן (1922-2021) השתלב במשימה האצילית של שילוב מקצוע האגרונום עם פעילותו הנדיבה של פילנתרופ, אשר תרם להכשרה אנושית ומקצועית של מוזיקאים צעירים, מוכשרים ביותר, מסרו המארגנים.

התערוכה “הרובע היהודי של בוקרשט”. חלוצי הדיור המודרני בין שתי מלחמות העולם” נפתחה בתיאטרון היהודי הממלכתי בין ה-12 בנובמבר לבין-22 בדצמבר.

באמצעות צילומים אדריכלים, המארגנים מדגישים את הזהות התרבותית וההיסטורית המקומית של מבני מגורים המייצגים את האדריכלות המודרניסטית של הבירה, בתים או וילות, שנבנו בתקופת בין שתי המלחמות, ברובע היהודי הישן של בוקרשט.

התערוכה מציגה אוסף של בלוקים/וילות, מבנים יחסית קטנים, בני שניים או שלושה מפלסים, מאזור מרכז העיר, בשטח הנוכחי של סקטור 3, בבוקרשט.

האזור הנחקר מייצג שריד ייחודי של מה שהיה פעם הרובע היהודי, השוכן על הגדה השמאלית של נהר דמבוביצה, נהר שחוצה בוקרשט. זה אזור שהשלטון הקומוניסטי לא הספיק להרוס כפי שעשה ברוב מרכז בוקרשט בשנות ה-80 של המאה הקודמת.

ברובע היהודי היו מבנים מכל הסוגים: צריפים, בתים אופנתיים בסגנון פריזאי, בתי כרכרות עם חנויות שפנו לרחוב ובתי כנסת. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם קיבלה השכונה אווירה מודרנית, עם וילות ארט דקו ומבנים רב קומות נוחים שהשלימו את הנוף.

הרחובות המרוצפים והמתפתלים היו בין הצירים הראשיים – Calea Călăraşilor ו-Calea Dudeşti – יצרו אווירה מיוחדת.

מארגני התערוכה ביקשו לשחזר באמצעות התצלומים שהוצגו, את האווירה האופיינית שבה חיו יהודי בוקרשט לפני 100 שנים.