Tag: דוד סרנגה

התקיימו ברומניה הזכרות רבות לפוגרום בבוקרשט מה– 21-23 בינואר 1941. הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER) ארגנה טקס באנדרטה המוקדשת לפוגרום, הממוקמת ליד בית הכנסת הגדול בבוקרשט. השתתפו, בין היתר, נשיא הפדרציה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, המזכיר הכללי של FCER, אדוארד קופפרברג, נשיא הקהילה היהודית של בוקרשט, פאול שוורץ, הרב הראשי של רומניה, רפאל שפר.

הפוגרום בבוקרשט היה חלק מהמרד הלגיונרי נגד המשטר בראשות הגנרל יון אנטונסקו. עם אופי אנטישמי מובהק, הפשעים של משמר הברזל כללו רציחות המוניות, שוד והשחתה של חנויות ועסקים השייכים ליהודים, הרס של בתי כנסת, שהביאו ל-125 קורבנות בנפש ולמעלה מ-1,000 נכסים שנהרסו, כתבה שגרירות רומניה בישראל. אסור לשכוח את הטרגדיה של הפוגרום בבוקרשט. חשוב להמשיך להזכיר את הפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה שלנו, להבין את הסיבות שלהם ולחנך את הדורות הבאים, הוסיפה השגרירות.

הפוגרום בבוקרשט, כמו גם ביאשי או השתתפותה של רומניה בפעולות הברבריות של השמדת האוכלוסייה היהודית במלחמת העולם השנייה, הם דפים מחפירים בהיסטוריה הלאומית שלנו ועלינו לקבל בכנות את האחריות ככבוד לקורבנות אמר אלכסנדרו מורארו, נציג מיוחד של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ובשנאת זרים.

שגרירות ישראל ברומניה הזכירה כי לפני 81 שנים הוכו והושפלו אלפי יהודים עי הלגיונרים, וחלקם מתו בייסורים נוראים. היו בתי כנסת שנבזזו והוצתו, חנויות יהודיות נהרסו, חיים של יהודים הסתיימו בטבח מתועב, כתבה הנציגות הדיפלומטית. שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, הזכיר שלפני 81 שנה נשדד ונבזז בית הכנסת הגדול. למרבה המזל, הוא ניצל מהרס, אבל בתי מקדש אחרים בעיר היו חסרי מזל. אלפי יהודים הושפלו והוכו. אחרים נרצחו לאחר עינויים. היום אנו זוכרים את קורבנות ימי הטרור ההם ומתפללים לזכרם, אמר סרנגה.

שגרירות ארה“ב בבוקרשט כתבה כי היא יחד עם הקהילה היהודית ברומניה וברחבי העולם ע“מ להזכיר את הזוועות הללו וציטטה הצהרה של מזכיר המדינה אנטוני בלינקן: עלינו לזכור לא רק מה שקרה, אלא גם איך איפשרו לזה לקרות. עלינו להסתכל על המוסדות והחברות שאנו שייכים אליהם כדי להבין טוב יותר מה שהם עשו ומה שהם לא עשו. עלינו לזכור ללמוד. גם אחרי 80 שנה, אנו עדים לעלייה מדאיגה באנטישמיות ובהכחשת השואה ועיוותה. עלינו לפעול כעת כדי להפוך מגמה זאת, הוסיפה הנציגות הדיפולומטית של ארה“ב.

העמותה הציונית הרומנית ערכה טקס ליד אנדרטת השואה בבוקרשט להזכרת הקורבנות של הפוגרום מינואר 1941 בבוקרשט ולכבוד יום השואה הבינלאומי. מספר אנשים נפגשו היום, אמרו קדיש, ועמדו דקת דומייה. יהי זכרם של קורבנות השואה ברוך, כתבה העמותה.

שר הביטחון הרומני ווסילה דאנקו קיים פגישה עם שגריר מדינת ישראל ברומניה, דוד סרנגה, עמו דן בנקודות העיקריות של שיתוף הפעולה הצבאי הדו–צדדי. נידונו הדרכים לפיתוח שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחום, וגם נושאים אקטואליים על סדר היום הביטחוני במזרח התיכון ובאזור הים השחור.

דאנקו הביע הערכה על שיתוף הפעולה המתמיד בין שתי המדינות בתחום ההגנה, כולל המודרניזציה של הכוחות המזוינים הרומניים. הוא הדגיש את החשיבות של המשך השתתפות הצבא הרומני והישראלי בתרגילים דו–צדדיים ורב–לאומיים, כדי להגביר את יכולת הפעולה המשותפת בין שני הצבאות. בגלל האתגרים הביטחוניים הנוספים אשר נוצרו עי המגפה, השר הדגיש את החשיבות של העמקת שיתוף הפעולה בתחומי הגנת הסייבר והרפואה הצבאית.

שני האישים הדגישו את החשיבות של קיום דיאלוג דו–צדדי מתמיד, להמשך יישום הפרויקטים משותפים בתחום ההגנה.

התביעה הכללית פתחה תיק פלילי בו נערכות חקירות בעניין ההתבטאויות הממזערות את השואה של נציגי הברית לאיחוד הרומנים (AUR), מפלגה פרלמנטרית באופוזיציה. התובעים הפעילו את עצמם לאחר שנציגי AUR הצהירו בהודעה שכותרתה “ניסויים אידיאולוגיים בילדים ברומניה חייבים להיפסק!” כי ברומניה איכות החינוך מתערערת באופן שיטתי עי שדרוג “נושאים משניים (כגון חינוך מיני, תולדות השואה וכו) שמתאימים להיות חלק משיעורים במסגרת מקצועות קיימים, תוך הפחתת החשיבות שניתנת למקצועות יסוד עבור הדורות החדשים כמו: המדעים המדויקים, השפה והספרות הרומנית, ההיסטוריה הלאומית“.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל“, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ושנאת זרים, חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, שגרירות רומניה בישראל, שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, המרכז לניטור ומאבק באנטישמיות ברומניה, גינו בתוקף את הצהרותיהם של מנהיגי AUR, הממזערים את משמעות השואה.

על פי החוק הרומני, הכחשה, ערעור, מזעור ברור, בפומבי ובכל אמצעי, של השואה או השפעותיה, צפויים לעונש מאסר של 6 חודשים עד 3 שנים או קנס.

הזמרת והיוצרת הרומניה הידועה פאולה סלינג (Paula Seling) נתנה קונצרט צדקה בבית החולים הקליני חירום לילדים מארי ס.קיורי (Marie S. Curie) בבוקרשט. בדרך כלל, בבית החולים אפשר לשמוע את האינפוזיות , אבל ב-6 לדצמבר נשמעו הרמוניות של תקווה, הכריזו המארגנים. קונצרט הצדקה, שאורגן בתמיכת עמותת “תן חיים” (Dăruiește Viață), היה המתנה שלי למטופלים הקטנים, להורים ולצוות הרפואי. יחד אנחנו מתחילים את תקופת חגי החורף ונהנים ממתנות החיים, אמרה פאולה סלינג. עמותת “תן חיים” מקימה את בית החולים הראשון לילדים שנבנה אך ורק מתרומות וחסויות.

בקונצרט היה שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה (David Saranga), שהזכיר כי השגרירות תומכת בעמותת “תן חיים” מזה מספר שנים. סרנגה סיפר כי מדי שנה הוא צופה בקונצרטים בבית החולים עם דמעות בעיניים ומביט בילדים ובהורים שצופים במופע מבעד לחלון, מנופפים ומוחים כפיים. הוא הודה לפאולה סלינג, שאותה כינה כאחת הזמרות המוכשרות ברומניה, על קונצרט הצדקה שהסב שמחה לילדים המאושפזים, הוריהם והצוותים הרפואיים.

ד“ר אאורל ויינר, לשעבר נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER), הלך לעולמו בגיל 89.

אאורל ויינר (Aurel Vainer) היה חבר בפרלמנט הרומני, נשיא FCER בין 2005 ל-2020, בעל תואר דוקטור בכלכלה.

שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה (David Saranga), אמר כי ד“ר ויינר היה מנהיג יוצא דופן, שעשה מאמצים בלתי נלאים להגן על הקהילה היהודית הרומנית ולהדגיש את ההיסטוריה ותרומתה לפיתוח המדינה. הוא גם היה חבר אמיתי של ישראל, איש שתמיד מצאתי בו שותף יוצא דופן.

נוקיר תמיד את פועלו הבלתי פוסקת בשירות הקהילה היהודית, את יחסיו הקרובים עם ישראל ואת תרומתו להמשך העמקת הידידות הזאת. יהי זכרו ברוך, כתב סרנגה.

מספר הודעות תנחומים נשלחו במותו של דיפלומט רומני ידוע בגיל 55 , גורג ציאמבה (George Ciamba) שגריר רומניה ביוון. שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה (David Saranga), אמר כי רומניה איבדה דיפלומט גדול וישראל איבדה חבר קרוב. השגריר ציאמבה היה, מעבר לאיש מקצוע מעולה, בן אדם יוצא דופן. הייתה לי ההזדמנות לפגוש אותו מספר פעמים, וכל דיון התגלה כהנאה צרופה. בשנת 2019 ביקרתי במחנה אושוויץ–בירקנאו עם אישים נוספים מרחבי העולם לרגל מצעד החיים. אנו תמיד נעריך את מאמציו לקדם חינוך לשואה, והידידות שלו כלפי מדינת ישראל תחסר, הוסיף הדיפלומט הישראלי, שחתם על ספר התנחומים שנפתח במשרד החוץ בבוקרשט.

מערך החינוך לאודה–רעות (Laude-Reut) בבוקרשט התאבל על היעלמותו בטרם עת של השגריר גורג ציאמבה, לשעבר שר לענייני אירופה, ושלח תנחומים למשפחתו ומכריו. אנו מודים מאוד על הידידות שכיבדה אותנו ועל כל התמיכה שהוא נתן לחינוך, עי מעורבות בפרויקטים של לאודה–רעות, בקידום חינוך לזכר השואה – עברנו יחד את צעדת דרך החיים לאושוויץ ובירקנאו, בפולין בשנת 2019. הכרת תודה וזכר נצח! – כתב המוסד החינוכי.

ב16 במאי, בבוקרשט, בגשם כבד, יותר מ250 אנשים השתתפו בהפגנת סולידריות עם מדינת ישראל. ASR, האגודה הציונית ברומניה מארגנת האירוע ויתר המשתתפים למיגור הטרור ולשלום באירוע השתתפו חברי פרלמנט הרומני, נציגי מפלגות פוליטיות, אנשי תרבות, סופרים, אנשי עסקים וצעירים רומנים וישראלים, אשר למרות תנאי מזג אויר קשים, הרימו גבוה דגלי ישראל במשך יותר משעה וחצי.

האירוע נפתח ע”י הרב של קהילת חב”ד בבוקרשט וע”י הרב הראשי של רומניה אשר העלו לאויר שתי תפילות, אחת למען מדינת ישראל והשניה למען חיילי צהל.

שגריר מדינת ישראל ברומניה דוד סרנגה דיבר אל הנוכחים והציר: אני כאן יחד עם תשעה מיליון ישראלים שרוצים להודות לכם שאתם כאן איתנו, מתוכם 400,000 יהודים ממוצא רומני. לרבים מהם יש דרכונים רומניים, הם אזרחים רומניים, לכן כשאנחנו כאן וחושבים על האוכלוסיה שחיה בישראל, עליכם לדעת שהם מעריכים את העובדה שאתם כאן איתנו. אני רוצה להבהיר דבר אחד: ישראל איננה ברצועת עזה.

בפירסום בפייסבוק כתבה שגרירות ישראל ברומניה: “היום, ישראלים ורומנים כאחד, התכנסנו כדי לקרוא לשלום.” ההתאחדות הציונית של רומניה, מצדה, כתבה בפייסבוק כי “בתקופה זאת שבה מדינת ישראל הותקפה שוב על ידי ארגוני טרור פלסטינים מעזה, אנו נפגשים כדי להביע את תמיכתנו ואת הזדהותנו עם משפחותינו, ידידינו, עם כל האזרחים הישראלים שנחשפו לירי רקטות ולאלימות שנפתחה ברחובות ערי ישראל

המפגן הסתיים בשירת התקווה וההמנון הרומני ע”י 20 זמרים מהאופרה הלאומית של רומניה.

בדף הפייבוק שלה, האגודה הציונית ברומניה הביעה את תודתה לכל המשתתפים ולרשויות אשר אישרו את קיום המפגן בלב ליבה של בוקרשט.

מאידך גיסא, שר החוץ הרומני, בוגדן אאורסקו (Bogdan Aurescu), הכריז בתחנת טלוויזיה כי ברצועת עזה נמצאים בסביבות 320-350 אזרחים רומניים ולשירותים הדיפלומטים באזור יש הוראות להיערך להעניק להם תמיכה, אולם עד כה לא נתקבלו בקשות לסיוע קונסולרי מרומנים באזור העימות.

גינינו בחריפות את שיגרי הרקטות הללו המגיעים מרצועת עזה אל אזורים מאוכלסים באזרחים ישראליים. הבענו את צערנו העמוק על אובדן חיים ואת התקווה שאובדן חיים לא יישנה שוב. למרבה הצער, אני רואה שעדיין מקרים כאלה חוזרים. החלטנו לכנס צוות משימה ברמת המשרד, אשר יינטר בקפידה רבה על המצב ואשר יקבע דרכי פעולה לתמיכה באזרחים הרומניים, אם המצב יחמיר, הצהיר הדיפלומט. אאורסקו הדגיש כי לרומניה יש יחסים “טובים במיוחד” עם מדינת ישראל, שהיא שותפה בעלת יכולת אסטרטגית עבור מדינתנו, אך גם יחסים “טובים מאוד” עם הצד הפלסטיני.

משרד החוץ הרומני (MAE) הקים צוות משימה לניטור קבוע והערכת המצב בישראל, כמו כן גם את זיהוי כיווני הפעולה העיקריים שנועדו לתמוך באזרחים הרומניים ובבני משפחותיהם שנמצאים באזור שנפגע מהסכסוך. MAE עוקב מקרוב אחר המצב בישראל ומגנה בחריפות את ירי הרקטות ששוגרו מרצועת עזה, המיועד לאזורים אזרחיים המאוכלסים בישראל. משרד החוץ מוכן להעניק סיוע קונסולרי במקרה הצורך. MAE ממליץ לאזרחים הרומניים באזור לנקוט בזהירות ובערנות מוגברת, כמו גם להימנע מהאזורים שהוכרז בהם מצב חירום , לשון ההודעה.

המשרד מצטער מאוד על אובדן החיים בקרב האוכלוסייה האזרחית, ומדגיש כי יש להימנע ממצבים כאלה מכל מחיר. התפתחויות אלה יכולות להידרדר באופן חמור את המצב הביטחוני באזור, ויש צורך להימנע מהסלמה נוספת של המתיחות. השגת שלום בר קיימא נותרה המטרה המרכזית. רומניה מזכירה את הערכים של החוק הבינלאומי ומדגישה מחדש את תמיכתה ביישום פיתרון שתי המדינות, ישראל ופלסטין שיתקיימו במקביל בשלום ובביטחון כאופציה היחידה שעשויה לעמוד בשאיפותיהם הלגיטימיות של שני הצדדים. המשרד מזכיר כי אזרחי רומניה יכולים לבקש סיוע קונסולרי בטלפון של משרד הנציגות הרומנית ברמאללה: 592013761 (0) 970 +, וגם במספרי הטלפון של שגרירות רומניה בתל אביב:

5290613 3 972 +; 5244644 3 972 +; 5242482 3 972 +

השיחות מתקבלות כל הזמן. לרומנים שמתמודדים עם מצב קשה במיוחד, עם אופי חירום, עומדים לרשותם גם מספר הטלפון החירום של שגרירות רומניה בתל אביב: 5643279 54 972 + . שגרירות רומניה ממליצה לכל אזרחי רומניה לעקוב מקרוב אחר התפתחות המצב ולקיים בקפידה את הוראות הביטחון שהועברו על ידי הרשויות הישראליות.

חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נשיא פדראצית הקהילות היהודיות ברומניה, גינה בחריפות את ההתקפה על מדינת ישראל ובעיקר על האוכלוסייה האזרחית. שנאה המכוונת לאנשים חפים מפשע. מה הייתה אשמתם? שואל חבר הפרלמנט הרומני. נסו לעצור לרגע ולחשוב איך זה להתעורר לקול צפירות האזעקה שמכריזות על מתקפה חדשה ויש לכם רק כמה דקות להגיע למקלט. נסו לדמיין את הכאב של האנשים התמימים האלה, אם אפשר, הוא כתב.

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, הסביר כי ארצו תמשיך בפשיטות ובהפצצות מכיוון שלדבריו, אי אפשר לדון עם חמאס או לנהל מו”מ. המטרה שלנו היא להביא שלום לאזור. מה אנחנו יכולים לעשות ברצועת עזה? מדובר בתנועת טרור שלא רוצה להכיר במדינת ישראל. מדובר שם בתנועת טרור איסלאמיסטית שרוצה לתקוף את האוכלוסייה האזרחית, ומסיבה זאת, אם אין לנו ברירה, עלינו להגיב בכוח כי זאת הדרך היחידה שהם מבינים, הוסיף סרנגה.

המוזיאון להיסטוריה של העיר סירט (צפון רומניה) ישופץ ויהפוך למוזיאון השואה בבוקובינה, הצהיר שר התרבות בוגדן גיאורגיו (Bogdan Gheorghiu) לאחר הביקור בעיר יחד עם שגריר ישראל בבוקרשט דוד סרנגה. השניים ביקרו בבית הקברות היהודי העתיק ביותר במזרח אירופה, הממוקם על גבעת הורודישטה (Horodişte) בסירט (Siret), בית קברות מימי הביניים שנכלל ברשימת המונומנטים ההיסטוריים במחוז משנת 2015. בבית הקברות יש כמה מאות מצבות, העתיקה ביותר משנת 1560 וכאן קבורים 35 רבנים. “זה שיעור היסטוריה לכל היבשת. קרוב לוודאי שיותר אנשים קבורים כאן מכל האוכלוסיה של העיר סירט היום” אמר שר התרבות.

הביקור הסתיים בראדאוצי (Rădăuţi), שם ביקרו שני הנכבדים במקדש הגדול ובבית הקברות היהודי בעיר. אני שמח שכבודו קיבל את ההזמנה לבקר במקומות אלה מלאי היסטוריה ואני מודה לו על הפתיחות שהוצגה, אמר שר התרבות.

שר החוץ מבוקרשט הביע דאגה עמוקה נוכח מעשה הוונדליזם נגד נציגות הכנסיה האורטודוקסית הרומנית בירושלים שהתרחש ב-5 לפברואר וגינה בתוקף כל פעולה אלימה שמטרתה להשמיד, לחלל או לפגוע בסמלים רשמיים או דתיים וגינה גם את הסיבות שמאחורי הפעולה.

גבר צולם במצלמות האבטחה כשניסה לשבור באמצעות אבן את הדלת של הכנסיה האורטודוקסית הרומנית. הגבר ניסה להוריד את סמל הפטריארכיה הרומנית, אך הצליח רק לכופף את הצלב.

המשרד בירך על תגובת הרשויות בישראל, שגינתה באופן מיידי וחד משמעי את מעשה הברבריות שבוצע נגד האתר הכנסייתי הרומני הכי חשוב בארץ הקודש. המשרד הביע אמון כי הרשויות הישראליות ינקטו בצעדים לזיהוי וענישת העבריין וסומך על תמיכתן כדי להבטיח את ביטחונם והגנתם של כל מפעלי הכנסיה הרומניות, כדי שתקריות כאלה לא יישנו.

דובר הפטריארכיה הרומנית, וסילה באנסקו (Vasile Bănescu), הודה לפטריארכיה האורטודוקסית של ירושלים ולרשויות הישראליות אשר הגיבו באופן סולידרי בגינוי של מעשה הוונדליזם. גם אם היום המעשה יחסית מינורי, הוא מנוגד לכל צורה של אמונה דתית אמיתית, סבור באנסקו.

תיאופילוס השלישי הפטריארך של ירושלים גינה את המעשה שביצע קיצוני ישראלי. בתורו, שגריר ישראל בבוקרשט דוד סרנגה, שלח מכתב לפטריארך של הכנסיה אורטודוקסית הרומנית, דניאל, בו הביע, בשמו ובשם ממשלת ישראל, תדהמה על המעשה. אנו מגנים בחריפות את המעשה הנורא הזה ומבטיחים לכם כי המבצעים של המעשה הבלתי יאומן הזה יובאו לדין בהקדם האפשרי על מנת להיענש. הרשויות הישראליות יכסו את הנזקים ויעשו את כל המאמצים להבטיח את ביטחון הנציגות של הפטריארכיה הרומנית בירושלים. מעשי שנאה אלה לא מייצגים את הרוח של עם ישראל והרשויות והחברה הישראלית לא יסבלו אותם, כתב סרנגה.

שרת העבודה של רומניה רלוקה טורקאן (Raluca Turcan), נפגשה עם שגריר ישראל בבוקרשט דוד סרנגה.השניים שוחחו על הרומנים החיים ועובדים בישראל, על הבעיות שלהם ועל אלה שנהנים מזכויות פנסיה אחרי שהגיעו לגיל המתאים. דוד סרנגה הבטיח שהוא תמיד עסוק בכיצד המוסדות בישראל מיישמים את ההסכם בין רומניה לישראל בתחום הביטוח הסוציאלי , אשר בתוקף עבור שתי המדינות משנת 2013 , הצהירה רלוקה טורקאן. נידונו גם שיטות שיכולות לחזק את ההסכם הזה ע“מ להיות בטוחים שזכות הפנסיה נשמר עבור אזרחים רומנים וגם עבור אזרחים ישראלים אשר מקבלים פנסיה במדינה האחרת. אנו רוצים לחקור מחדש מצבים מסוימים בתחום הפנסיה ולזהות אם נדרשים שינוים, הוסיפה השרה הרומניה.

בישראל נמצאים מעל 220,000 יוצאי רומניה, קהילה לא רק גדולה אלא גם יוצרת ערך מוסף חברתי ובתחומי התעסוקה. ישראל היא גם אחת המדינות בהן בחרו הרבה רומנים לעבוד , מהרגע שניתן החופש לתזוזה בכוח העבודה ברומניה, אמרה טורקאן.

נידונו גם נושאים כמו דיגיטליזציה, הגדלת הגישה של אנשים עם מוגבלויות למוסדות הציבוריים, וגם פתרונות להגדלת התעסוקה בתנאים הכלכליים שנוצרו בפנדמיה. הצדדים החליטו להתייעץ באופן תקופתי ולשתף פעולה ע“מ למצוא פתרונות יעיליים לסוגיות של האזרחים בשתי המדינות הקשורות לתחומים בסמכות משרד העבודה והביטוח הסוציאלי.

קורבנות השואה הונצחו בבוקרשט ע“י שגריר ישראל דוד סרנגה, ע“י חבר הפרלמנט ונשיא פדרצית הקהילות היהודיות ברומניה סילביו ווקסלר וע“י מנכ“ל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה ע“ש “אלי וויזל“, אלכסנדרו פלוריאן. תוך כדי הדגשה שזכרון הנרצחים חייב להישאר חי, וגם שהתופעות הקיצוניות עדיין קיימות, שלושת האישים הדליקו שלוש נרות באנדרטה לזכר קורבנות השואה בבוקרשט, כאשר על כל נר רשום שם של קורבן שואה מסוים.

בשנה הזאת , מדינת ישראל שלחה נרות לכל רחבי העולם. על כל נר נמצא שם של אדם מסוים שנרצח בתקופת השואה. חשוב לזכור שששת המיליון הם בעצם שישה מיליון בני אדם ולכל אחד/ת היה שם, לכל אחד/ת היו חיים, אמר שגריר ישראל. הדיפלומט הדגיש שיום השואה הוא יום סמלי לא רק עבור עם ישראל.

בתורו, אלכסנדרו פלוריאן הסביר שהתאריך 27 לינואר “הוא לא רק יום בו נזכרים בששת המיליון יהודים, צוענים, חולי הנפש אשר נספו כקורבנות תמימים של מלחמת העולם השניה, אלא יום בו, מעבר לזכרון ולכבוד, עלינו להפנים, את אמת ימינו אנו, שבתקופות משבר הקיצוניות הימנית מתחזקת.

חבר הפרלמנט סילביו ווקסלר דיבר על האקטואליות של התופעה הקיצונית. יותר מתמיד, בתקופה בה רואים את ניסיונות הקדחתנים של שיקום התנועה הלגיונרית (התארגנות פשיסטית מרומניה של שנות 1930-1940 ) ובאיחוד שיקום של רוצחי המלחמה מתקופת השואה , הנצחות וארועים כגון אלה קיבלו עוד יותר משמעות וחשיבות. בני אדם נותים לשכוח אם ידעו וגם אם לא שכחו כבר חשוב שכל מה שהתרחש ישאר חי, שישאר נוכח בזכרון האנשים ע“מ לא לאפשר לזוועות ההיסטוריה שיהפכו לנורמה, אמר ווקסלר.

שגריר ישראל בבוקרשט דוד סרנגה נפגש עם קלאודיו נאסוי (Claudiu Năsui) שר הכלכלה, היזמות והתיירות של רומניה. שני האישים דנו על פתיחתה מחדש של התיירות בין ישראל לרומניה ברקע היתרונות של תוכניות החיסון נגד COVID-19. הם חזרו והדגישו שהתיירים מישראל נמצאים בצמרת של המבקרים הזרים ברומניה.

מדינת ישראל מחזיקה בשיא חברות ההזנק בעולם וידועה בתור עמק הסיליקון השני. לכן נידונו שיטות חדשות של שיתוף פעולה בתחום היזמות העסקית לטובת חברות ישראליות ורומניות וגם הזדמנויות לעידוד הסחר הדו צדדי.

יד ושם מרכז השואה העולמי מירושלים ומשרד החוץ של רומניה חתמו ב-24 לדצמבר על תזכיר הבנה.

שגריר ישראל ברומניה דוד סרנגה הצהיר שהסכם הבנה הזה מדגיש את הקשר ההדוק בין מדינת ישראל ורומניה וגם את המאמצים של השלטונות לקדם את החינוך והמחקר בנושא היסטוריה של יהודי רומניה והשואה ברומניה. בארכיונים נמצאים דפי היסטוריה חשובים וסיפורים מוחשיים אשר יתרמו להעמקת הנושאים האלה, הוסיף סרנגה.