סגנית מנכ”ל החטיבה “אירופה” במשרד החוץ הישראלי, אנה אזרי, ביקרה בבוקרשט. במהלך ההתייעצויות עם עמיתיה במשרד החוץ הרומני, מעבר לתיקים האזוריים השונים, נדונו היחסים הדו-צדדיים המצוינים בין ישראל לרומניה וכן דרכים חדשות להרחיבם ולהעמיקם.
אנה עזרי, מלווה בשגריר מדינת ישראל ברומניה, דוד סרנגה וסגן השגריר אמיר סגרון, ביקרה בבית הכנסת CORAL בבוקרשט ונפגשה עם נשיא התאחדות הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר. הדיון התמקד במצבם של קהילות יהודיות המקומיות, באירועים אנטישמיים אחרונים ברומניה, ניסיונות לשקם פושעי מלחמה, תוכניות תמיכה לניצולי שואה ופרויקטים משותפים לעתיד.
דיפלומטים רומנים וישראלים שיתפו במשך יומיים את שיטות העבודה המומלצות מהפעילות אונליין שלהם, במהלך הסמינר “דיפלומטיה ציבורית ודיגיטלית 2021”. המארגנים היו משרד החוץ הרומני, שגרירות ישראל בבוקרשט ומשרד החוץ הישראלי. החל מהניסיון המקצועי והאישי בתקשורת במדיה הדיגיטלית, דיפלומטים ועיתונאים רומנים וישראלים דנו במיטב הדוגמאות והפרקטיקות של דיפלומטיה ציבורית, תרבותית בעידן הדיגיטלי , כולל מנקודת מבט של תקשורת אסטרטגית ומשבר.
הדיונים התמקדו על השפעת הטכנולוגיה הדיגיטלית על ההדיפלומטיה שהופכת לשקופה יותר, פרו אקטיבית, דמוקרטית ויעילה, הן בתקשורת ציבורית ואסטרטגית והן בניהול משברים. במקביל נדונו הקשיים והסיכונים בכל הנוגע לבהירות המסרים ולמוניטין המוסדי בתנאי הנוכחות הישירה ברשתות החברתיות. הדיאלוג הוקדש לזכרו ומורשתו של שגריר רומניה מיניה קונסטנטינסקו.
המהדורה המקוונת העשירית של הכנס הבינלאומי לאודה-רעות בנושא דיפלומטיה ועניינים גלובליים – שגריר 2Day התקיימה. הכנס קידם את לימודי הדיפלומטיה והתקשורת הציבורית בקרב תלמידי תיכון ברומניה ובישראל. נציגי משרד החוץ הרומני השתתפו לצד שגרירים רבים, ביניהם שגריר ישראל בבוקרשט.
מזכירת משרד החוץ הרומני, דניאלה גיטמן, ציינה כי משבר הבריאות הנוכחי בודק את המערכת העולמית כולה, כולל המערכת הדיפלומטית. מדינות, ארגונים בינלאומיים, אירגוני בריתות עובדים ביחד למצוא פתרונות יצירתיים לתקשורת תקינה.
היא הדגישה כי תפקידה של הפעולות הרב-צדדיות הן חשובות מתמיד, וזה הבסיס המוצק שעליו רומניה מנהלת את פעילותה הבינלאומית: סולידריות באמצעות חינוך ואישור מחדש של פרופיל השותף הבינלאומי האחראי.
שר החוץ הרומני, בוגדן אורשקו, ערך פגישה אונליין עם נציגי הארגונים הבינלאומיים היהודיים הגדולים, בנוסף להשתתפות בישיבת האסיפה הכללית של האו”ם. בגלל הפנדמיה האסיפה התקיימה, לראשונה, ברשת.
בוגדן אורסקו הדגיש את מחויבותה של רומניה למאבק באנטישמיות, שנאת זרים וחוסר סובלנות. הוא אמר שרומניה מכבדת סדרי העדיפויות הבסיסיים הללו לצד ארה”ב ולצד ישראל. הוא אישר מחדש את מחויבותה המתמדת של רומניה לדחות כל סוג של ביטוי של אנטישמיות והכחשת השואה. הדיפלומט הרומני העריך את פעילותם של הארגונים היהודיים האמריקאים בתמיכה בערכים הדמוקרטיים הבסיסיים ובירך על ההתפתחות המתמשכת, על בסיס אמון ופתיחות, של היחסים עם רומניה.
השר התייחס לאמצעי החקיקה האחרונים ברומניה שמטרתם להאיץ את השבת הרכוש היהודי שהוחרם בצורה מואצת על ידי המשטר הקומוניסטי. הוא גם ציין את הגדלת הקצבאות שניצולי שואה מקבלים ואישר מחדש את התחייבות ממשלת רומניה ליישומן. הוא הדגיש את החשש של רומניה מהגברת השנאה והשיח האנטישמי בהקשר למשבר הבריאות, במיוחד בסביבה המקוונת, והדגיש את גינויה הנחרץ של רומניה להתפתחויות אלה. הוא הדגיש הצורך באמצעים קונקרטיים למאבק בתופעת האנטישמיות אונליין. נציגי ארגונים יהודיים בירכו על מאמציה של רומניה להילחם באנטישמיות ולקבל את האחראיות על פשעי העבר.
השר הציג גם את עמדתה של רומניה בנוגע לתהליך השלום במזרח התיכון, תיק הגרעין האיראני, והמצב הביטחוני בים השחור. אורסקו הציג את המסקנות העיקריות של הביקור הרשמי שנערך בספטמבר בישראל ובשטחים הפלסטיניים. הוא אישר כי רומניה מעודדת נורמליזציה של היחסים באזור, בהתייחס להסכמים האחרונים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין, וסבר כי יוזמות כאלה תורמות לשיפור האקלים של הביטחון והאמון, העשוי להקל על ההתקדמות בתהליך השלום.
11 ביוני 2020 צויינו 72 שנים לקיום היחסים הדיפלומטיים, ללא הפסקה, בין רומניה לישראל. שגריר רומניה בישראל, ראדו איואניד, הזכיר בהודעת מיוחדת לרגל אירוע זה, את הרגעים המהותיים של היחסים אלה. כך, ב- 11 ביוני 1948, מיד לאחר הקמת מדינת ישראל, פתחו שתי המדינות משרדי נציגים. במהלך עידן המלחמה הקרה, עם פרוץ מלחמת ששת הימים,רומניה היתה המדינה היחידה בגוש המדינות הקומוניסטיות שלא קטעה את היחסים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל. בשנת 1969 הועלה הייצוג הדיפלומטי לדרגת שגרירות. נכון לעכשיו, לאחר 72 שנה, קשרי הידידות ושיתוף הפעולה בין עמינו קרובים יותר ויותר בהתפתחות מתמשכת, כתב הדיפלומט הרומני.
בתורו, שגרירות ישראל ברומניה, דוד סרנגה, ציין גם 72 שנים של היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לרומניה. כעת, 72 שנה לאחר מכן, החברות בין עמינו הולכת וגוברת. כל בוקר אני מלא גאווה כשאני רואה את דגל ישראל מונף מעל בניין השגרירות שלנו ברומניה, כתב שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה. לאורך המלחמה הקרה ואחרי מלחמת ששת הימים הייתה רומניה המדינה הקומוניסטית האירופית היחידה שלא ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל וזה למרות הקשרים ההדוקים עם כמה ממדינות ערב, נזכר הדיפלומט הישראלי.
ב11 ביוני 2020 צויינו 72 שנים לקיום היחסים הדיפלומטיים, ללא הפסקה, בין רומניה לישראל. שגריר רומניה בישראל, ראדו איואניד, הזכיר בהודעת מיוחדת לרגל אירוע זה, את הרגעים המהותיים של היחסים אלה. כך, ב- 11 ביוני 1948, מיד לאחר הקמת מדינת ישראל, פתחו שתי המדינות משרדי נציגים. במהלך עידן המלחמה הקרה, עם פרוץ מלחמת ששת הימים,רומניה היתה המדינה היחידה בגוש המדינות הקומוניסטיות שלא קטעה את היחסים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל. בשנת 1969 הועלה הייצוג הדיפלומטי לדרגת שגרירות. נכון לעכשיו, לאחר 72 שנה, קשרי הידידות ושיתוף הפעולה בין עמינו קרובים יותר ויותר בהתפתחות מתמשכת, כתב הדיפלומט הרומני.
בתורו, שגרירות ישראל ברומניה, דוד סרנגה, ציין גם 72 שנים של היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לרומניה. כעת, 72 שנה לאחר מכן, החברות בין עמינו הולכת וגוברת. כל בוקר אני מלא גאווה כשאני רואה את דגל ישראל מונף מעל בניין השגרירות שלנו ברומניה, כתב שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה. לאורך המלחמה הקרה ואחרי מלחמת ששת הימים הייתה רומניה המדינה הקומוניסטית האירופית היחידה שלא ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל וזה למרות הקשרים ההדוקים עם כמה ממדינות ערב, נזכר הדיפלומט הישראלי.
תלמידי מתחם החינוך לאודה-רעות, מבוקרשט, הציגו בפני שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, את הפרויקטים הסופיים במסגרת קורס הדיפלומטיה הדיגיטאלית. תלמידי לאודה-רעות בכיתה י”א סיימו את קורס הדיפלומטיה הדיגיטלית בהנחיית השגריר סרנגה, עם פרויקטים לקידום ישראל, בארבעה תחומים START UP: חדשנות, בריאות, תיירות וחקלאות. הדיפלומט הישראלי סיפק משוב לכל הצוותים ובירך אותם על עבודתם ביצירת פרויקטים אלה.
אחת הדוגמאות שהוצגו הייתה פרויקט צוות החדשנות, שתואם על ידי דניאל רוזנר, מהנדס דוקטורנט, פרופסור באוניברסיטה הפוליטכנית בבוקרשט, פרוייקט שנוהל ע”י מחמישה תלמידים, שיצרו את רשת Innovis.
מכון התרבות הרומני בתל אביב אירגן ב- 5 בדצמבר 2019, אירוע דיפלומטיה תרבותית נרחב המורכב מארבעה חלקים המוקדשים לאמנות הפלסטית, לאמנויות הבמה, לדיאלוג על דיפלומטיה תרבותית ולחשיבות פסטיבל התיאטרון הבינלאומי בסיביו. מנחה האירוע היה מרטין סלמון, מנהל ICR תל אביב.
במסגרת האירוע ICR תל אביב אירח את פתיחת התערוכה של האמנית BIANCA PREDOI, תחת הכותרת “שכבות”. התערוכה פתוחה לקהל בין 5 בדצמבר 2019 לבין 3 בינואר 2020.
התוכנית המשיכה עם הרסיטל “מר והאח אמינסקו” , בביצוע השחקן ומנהל התרבות CONSTANTIN CHIRIAC. המופע הוא דיאלוג בין המשורר הרומני הדגול מיהאי אמינסקו לבין הסופר והמספר הסיפורים הרומני הידוע, ION CREANGA, והתרכז בקשר היצירתי והידידות העמוקה בין שני הסופרים הרומנים.
האירוע כלל גם את הדיאלוג בין CONSTANTIN CHIRIAC, מנהל פסטיבל התיאטרון הבינלאומי בסיביו, שבמרכז רומניה, לבין איש התיאטרון OCTAVIAN SAIU, על חשיבות הפסטיבל בדיפלומטיה תרבותית.
הערב הסתיים בהצגת הספר “קליפ כתמונה. תיאטרון וצילום “מאת OCTAVIAN SAIU שיצא לאור בשנת 2018.
יו”ר הסנאט, קלין פופסקו טריצאנו, קיבל את פניו של שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה. קלין פופסקו טריצאנו הדגיש את רצונה של בוקרשט לפתח שיתוף פעולה בילטרלי עמוקה בתחום המדע והטכנולוגיות החדשות.
טריצאנו אישר מחדש את חשיבות הדיפלומטיה הפרלמנטרית בפיתוח היחסים הבילטרליים והדגיש את רצונה של רומניה להגביר את שיתוף הפעולה בתחומי הכלכלה והסחר. גם המצב במזרח התיכון נבחן בקצרה.
יו”ר הסנאט אישר מחדש כי השלטונות הרומניים מייחסים חשיבות רבה למאבק באנטישמיות, המתממש בתקופת כהונה של רומניה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי על ידי ארגון כנס בנושא המאבק בהכחשת השואה בחודש מרץ בבוקרשט.
טריצאנו הבטיח לשגריר ישראל על תמיכתם של השלטונות הרומנים בהעמקה וגיוון של היחסים הבילטראליים בכל תחומים בעלי עניין משותף.
בבוקרשט התקיים בימים האחרונים מפגש של אנשי דיפלומטיה רומנים בהקשר מיוחד, בהתחשב בכך שמדובר במלאת מאה שנים לאיחוד הגדול. בין הנושאים העיקריים שנדונו היו כהונתה של בוקרשט כנשיאת המועצה האירופית, בחציה הראשון של השנה הבאה.
בפנייתו למשתתפי המפגש, הנשיא קלאוס יוהאניס הדגיש כי הינו מעוניין שרומניה תוכל לממש את נשיאות המועצה האירופית ביעילות, מהלך שבאמצעותו רומניה תזכה ביחסים עם המוסדות האירופיים, הארצות החברות באיחוד האירופי והשותפים החיצוניים. בפגישה נכח גם סגן השר לעיניינים אירופיים, ויקטור נגרסקו (Victor Negrescu), שביקש את תמיכתם של נציגי הסגל הדיפלומטי על מנת שמהלכה של כהונה זו תהווה הצלחה עבור רומניה. ויקטור נגרסקו: “אנו מתכוננים בהתמדה לתהליך זה ואין דבר המסכן את מימוש נשיאותה של רומניה. רומניה תממש את כהונתה והנני משוכנע כי זו תוכל להיות מוצלחת, בזכות מעורבותם של כולם, וכמובן, אנו סומכים אם כך על תמיכתכם, ויש לציין בנוסף כי אין זוהי עת חסרת אתגרים. ישנן הזדמנויות שבהן דנו וכאלה שנדון בהן, עם זאת ישנם אתגרים רבים מאוד, אתגרים עבור רומניה, כמדינה, אך במיוחד אתגרים עבור האיחוד האירופי, בין אם מדובר בברקזיט, בתקציב האירופי לעתיד, בבחירות לפרלמנט האירופי או הדיון סביב עתידו של האיחוד האירופי”.
המפגש השנתי של אנשי הדיפלומטיה הרומנים מהווה פלטפורמה לדיון בסדר עדיפויותיה של רומניה בהקשר ההתפתחויות הבינלאומיות, והשנה האורח המיוחד היה שר החוץ הגרמני, הייקו מאאס (Heiko Maas).
קדחת החזירים מתפשטת ברומניה
עם כ־800 מוקדי התפרצויות של קדחת החזירים האפריקאית, שאותרו ברבע מהמחוזות בדרום־מזרח וצפון־מערב, רומניה פועלת על מנת לבלום את התפשטותה של מחלת בעלי החיים החמורה ביותר לאחר מלחמת העולם השנייה. הצעד הקשה ביותר הוא המתתם של כל החזירים באזורים שבהם אושרה נוכחותו של הנגיף, תהליך הנמצא בעיצומו. הוצבו מחסומים בכבישים על מנת לאתר ניסיונות להוצאת בעלי חיים נגועים או מוצרי מזון המופקים מהם מהאזור והתקבלה ההחלטה לאפשר ציד חזירי בר ותנים בדלתת הדנובה, הנושאים את הנגיף. למרות נקיטת אמצעים אלה, המחלה מתפשטת במהירות, היות ולא קיים טיפול או חיסון — על פי הרשויות. הנשיא קלאוס יוהאניס, אשר קרא לפצות במהירות את אלה שספגו נזקים, סבור כי בשל הדרך הלקויה שבה משבר זה מנוהל, היצרנים המקומיים הובאו על סף פשיטת רגל. שר החקלאות, פטרה דאאה (Petre Daea), נתן את הבטחותיו כי בעליהן של החיות שהומתו יפוצו.
יום השפה הרומנית — 31 באוגוסט
יום השפה הרומנית צויין על ידי הרשויות והמוסדות הציבוריים, הנציגויות הדיפלומטיות ומוסדות התרבות בחו”ל, באמצעות קיום תוכניות ואירועי תרבות וחינוך בעלי אופי מדעי, המוקדשים לשפה הרומנית. נציגויות מכון התרבות הרומני בחו”ל ארגנו סדרת אירועים המוקדשים לשפה הרומנית, במטות המוסדות או בשיתוף פעולה עם שותפי תרבות מקומיים חשובים. מרבית הפרויקטים יתקיימו סביב התאריך 31 באוגוסט, שהוכרז ב־2013 כיום השפה הרומנית — יום שנחגג גם ברפובליקת מולדובה (הסובייטית לשעבר וברובה דוברת רומנית).
רפובליקת מולדובה — 27 שנים של עצמאות
רפובליקת מולדובה ציינה את יום העצמאות, על רקע הפגנות האופוזיציה ופיזור בכוח של קבוצת מפגינים בקישינב. ב־27 באוגוסט 1991, על מפת אירופה הופיעה מדינה חדשה, רפובליקת מולדובה, שנוצרה בחלק מהשטחים הרומניים המזרחיים שסופחו בכוח על ידי רוסיה הסובייטית ב־1940. רומניה, שהייתה בהתאוששות מהקומוניזם, הייתה המדינה הראשונה שהכירה ברפובליקה החדשה. כעת, לאחר 27 שנים, רומניה, חברה באיחוד האירופי ובנאט”ו, היא התומכת הנלהבת ביותר להצטרפותה לאיחוד האירופי של המדינה הקטנה השכנה, שדוברת רומנית ברובה, בהתאם לשאיפותיה המוצהרות של הרשויות בקישינב.
תחרות צבי הזהב בת 50
ברומניה נערך שוב, בברשוב (Brașov) שבמרכז הארץ, לאחר הפסקה של תשע שנים, הפסטיבל הבינלאומי “צבי הזהב”, בין התאריכים 29 באוגוסט — 2 בספטמבר 2018. הפסטיבל הושק ב־1968 ונערכו במסגרתו 17 מהדורות בהן שרו רסיטלים כוכבים בינלאומיים כגון דיאנה רוס, חוליו איגלסיאס, דלידה, טום גונס, ואיה קון דיוס, קוליו, כריסטינה אגילרה, ריקי מרטין, טוטו קוטוניו, ריי צארלס, פינק, UB40, סקורפיונס ושמות רבים אחרים בתעשיית המוזיקה. הרכב האירוע הוא מיוחד בשנת מלאת מאה שנים לרומניה ומלאת חצי מאה ל”צבי הזהב”, מוסרים מארגני האירוע, הכולל חגיגות יום השנה, שני ימי תחרות, גאלה של הפסטיבל, המופע “רומניה בת המאה” ואירועים אחרים. בתחרות השנה השתתפו 18 מתחרים מ־15 מדינות, מתוכם שלושה מרומניה.
רומניה ללא קבוצות כדורגל בתחרויות באירופה
רומניה לא תהיה מיוצגת בטורניר הכדורגל היבשתי, לאחר שהאלופה צ.פ.ר. קלוז (C.F.R. Cluj) שבצפון מערב, וסגנית האלופה מועדון כדורגל סטיאווה בוקרשט (לשעבר סטיאווה בוקרשט), לא העפילו לשלב הבתים בליגה האירופית. צ.פ.ר. קלוז הפסידה בשני המשחקים נגד אלופת לוקסמבורג, דודלאנג, 0-2 במשחק החוץ ו־2-3 בערב יום חמישי, במגרש הביתי. מועדון כדורגל סטיאווה בוקרשט ניצח במשחק הגומלין בבית נגד הקבוצה האוסטרית ראפיד וינה, בתוצאה 2-1, אך זה לא הספיק על מנת להעפיל מפני שהפסיד במשחק הגומלין בתוצאה 3-1.
