רומניה נותרת מחויבת למאבק באנטישמיות. מזכיר המדינה מטעם משרד החוץ הרומני, גאורגה ציאמבה (George Ciamba), מסר בפגישתו עם נציגי מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, את מסירותה המתמשכת של רומניה בכל הנוגע למאבק באפליה, באנטישמיות ובהכחשת השואה.
נציגי המוזיאון ציינו את רמת שיתוף הפעולה הגבוהה עם רומניה לאורך כהונתה כנשיאת האיגוד הבינלאומי לזכר השואה (IHRA), וכמו כן את ההתקדמות המשמעותית שרומניה השיגה בתקופה האחרונה בכל הנוגע לגינוי האנטישמיות, גינוי הכחשת השואה והכרה באירועי העבר. בנוסף, אלה הודיעו כי כיום תשומת הלב של המוזיאון מתמקדת בסוגיית נסיונות שכתוב ההיסטוריה של השואה במדינות אירופה. בהקשר זה, נבחנו האפשרויות לשיתוף פעולה בין רומניה למוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, במהלך הנשיאות התורנית במועצת האיחוד האירופי ב־2019.
מזכיר המדינה הרומני בירך על שיתוף פעולה טוב מאוד עם מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה ומסר כי הינו שותף לדאגתם של הנציגים ביחס להתפתחויות בכמה ממדינות אירופה בנוגע להערכה מחודשת של פעולות מסוימות ועמדות קיצוניות, אנטישמיות ונסיונות לשכתוב ההיסטוריה של השואה. כמו כן, ציאמבה הביע את המוכנות למציאת דרכי שיתוף פעולה במהלך כהונתה של רומניה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי.
בגיבוי מספר נציגי מיעוטים, קואליציית הממשל ברומניה, המורכבת מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE), הצליחה להעביר במהירות בבית הנבחרים — גוף קבלת החלטות במקרה זה — את התיקונים השנויים במחלוקת לחוק העונשין. התיקון שעורר את ההתנגדות הרבה ביותר נוגע לניצול לרעה של תפקיד, עבירה שתוביל לעונש אך ורק אם הנזק עולה על שכר ברוטו מינימום במשק, והמעשה הביא הטבות לאדם שביצע אותו, לבני משפחתו או לקרובי משפחה מנישואים עד לדרגה שנייה. בוטל הסעיף בנוגע לרשלנות בעבודה, הופחתו עונשים בגין עבירות מסוימות וקוצרו תקופות התיישנות. אופוזיציית הימין, אשר הגישה ערעור לבית הדין החוקתי, סבורה כי התיקונים מגבים עבריינים ונעשו במיוחד, עבור אלה אשר עשויים ליהנות מהם ובינהם גם מנהיג המפלגה הסוציאל דמוקרטית, ליביו דרגנאה (Liviu Dragnea). הוא נידון לאחרונה, בפסק דין שאינו סופי, לעונש מאסר בפועל בגין גרימה לניצול לרעה של תפקיד. הרוב בפרלמנט, שמיוצג על ידי המפלגה הסוציאל דמוקרטית ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים, טוען עם זאת כי השינויים מיישרים קו בין החקיקה להחלטות בית הדין החוקתי והנחיות האיחוד האירופי. הנשיא קלאוס יוהאניס הודיע כי יפעיל את כל האמצעים החוקתיים על מנת לערער על התיקונים לחוק העונשין. הנשיא סבור כי מה שמתרחש כעת מהווה דיקטטורה של הרוב, ועובדה זו מביאה פגיעה קשה לדמוקרטיה. פרקליטות המדינה ציינה כי השינויים שהובאו יובילו לביטול תיקים עומדים ולהפסקת משפטים בבתי הדין והאשימה את הפרלמנט בהפרת הוראות אמנת האומות המאוחדות נגד השחיתות. הנציבות האירופית הודיעה כי תעקוב מקרוב אחר הרפורמות במערכת המשפט ברומניה והשינויים שהובאו לחוק העונשין וכי לא תהסס לנקוט בצעדים היכן שיידרש הדבר. הנציבות האירופית ביקשה מבוקרשט להמתין לחוות הדעת של ועדת ונציה בנוגע לרפורמה בחוק העונשין וחוק סדר הדין הפלילי, משום שהשינויים עלולים לבוא בניגוד להתחייבויותיה הבינלאומיות של רומניה. בבוקרשט ובערים גדולות אחרות במדינה, אלפי אנשים יצאו לרחובות להפגין.
פעולות בעקבות השטפונות של שבוע שעבר
גשמים חזקים במיוחד שירדו בשבוע שעבר ברומניה הותירו נזקים כבדים. התוצאות הן קשות — חמישה בני אדם טבעו למוות לאחר שנסחפו בשטפונות, מאות בתים ועשרות גשרים ניזוקו, עשרות כבישים ארציים או מחוזיים הוצפו, ושטחים נרחבים של גידולים חקלאיים נהרסו. תשתיות מי השתייה, הביוב והטלפון ביישובים רבים נפגעו. נדרשות עבודות חיזוק עבור מספר רב של סוללות. כמו כן עבור מספר גשרים, ושניים מהם נהרסו כליל. ביום שני, באזורים שנפגעו ממזג האוויר הסוער ביקרה משלחת ממשלתית עם ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה, והובטח לאנשים כי יקבלו כספים על מנת לשפץ את בתיהם. על פי ההערכות קרוב ל־300 יישובים ב־35 מחוזות נפגעו, רובם במזרח ומרכז המדינה. בישיבה ביום חמישי, הממשלה החליטה לשלוח מזון, חומרי בנייה ומבנים מודולאריים לאנשים שנפגעו כתוצאה מהשטפונות, מפולות וגלישת קרקע ותופעות מזג אוויר קיצוניות אחרות. הנציב האירופי למדיניות אזורית, קורינה קרצו (Corina Crețu), ציינה כי באפשרותה של רומניה לפנות לקרן הסולידריות של האיחוד האירופי עבור טיפול בנזקי השטפונות.
מנהל חדש עבור שירות מודיעין החוץ
המנהל החדש של שירות מודיעין החוץ של רומניה, גבריאל ולאסה (Gabriel Vlase), הושבע בתפקידו השבוע, בפני הנשיא קלאוס יוהאניס, לאחר שהפרלמנט אישר את מינויו. גבריאל ולאסה, שנמצא בכהונתו הרביעית כחבר פרלמנט, וסגן יושב ראש מפלגת השלטון — המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD), הוצע לקבלת תפקיד זה על ידי נשיא רומניה. גבריאל ולאסה בן 47 ומחזיק בתואר דוקטור במדעים צבאיים ומודיעין מהאקדמיה הלאומית למודיעין. תפקיד ניהול שירות מודיעין החוץ היה פנוי מספטמבר 2016, כאשר מיהאי רזבן אונגוראנו (Mihai Răzvan Ungureanu) פוטר.
שיתוף פעולה בין רומניה — בולגריה — סרביה — יוון
בולגריה, רומניה, סרביה ויוון הגיעו להסכמה לשיתוף פעולה למטרת יצירת טבעת תשתיות משותפת, אשר תקשר בין כבישים מהירים, מסילות רכבת ונמלים בארבעת הארצות. ההחלטה התקבלה במסגרת מפגש הפורום לשיתוף פעולה בסלוניקי, שנערך ביום רביעי, בו השתתפו ראשי ממשלות רומניה, בולגריה ויוון — ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă), בויקו בוריסוב (Boiko Borisov) ואלכסיס ציפרס (Alexis Tzipras), ונשיא סרביה, אלכסנדר ווציץ (Alexandar Vucici). ייגבה רק מס אחד, והסכומים יוקצו בין כל המדינות. ראשת ממשלת רומניה הזכירה כי ב־1 בינואר 2019 רומניה תיטול לידיה את נשיאות הנציבות האירופית וציינה כי מערב הבלקנים יהווה נושא חשוב בתקופת כהונתה של בוקרשט. בתורו, ראש ממשלת יוון הבטיח לראשי ממשלות רומניה ובולגריה את תמיכתו בנוגע לשילוב באזור שנגן.
המכון הרומני לתרבות בתל אביב מארח, בין התאריכים 3 ביולי — 31 באוגוסט, את תערוכת הציור “סימפוניה של צבעים”, של הצייר הישראלי המנוח עמנואל ניסיפאנו. מבחר העבודות כולל נופים מרומניה ומישראל, קומפוזיציות סטטיות, ציורים המתארים דמויות נעות — ליצנים, רקדנים וגם נשים אפריקאיות.
עמנואל ניסיפאנו נולד בבוקרש ועלה לישראל בשנת 2001. הוא התחיל לצייר בשנת 2003 ובשנת 2005 פתח תערוכות מוצלחות בכפר שבא ותל אביב. הוא הלך לעולמו בדצמבר 2005. שתי תערוכות נוספות אורגנו לאחר המוות. המרכיבים המאפיינים את ציוריו הם הצבע התוסס והחזק והאופטימיות השופעת, המעניקים לעבודותיו אופי מיוחד וכרומטיקה ייחודית, לפי המכון הרומני לתרבות.
בין 15-17 ביוני, עיריית יאשי ארגנה בשיטוף פעולה עם הקהילה היהודית ביאשי את אירוע האזכרה לציון 77 שנים לפרעות יאשי. ביום שישי, 15 ביוני, התקיים הסימפוזיון בנושא “תפקיד הקהילה היהודית בהתפתחות עיר יאשי: עבר, הווה ועתיד”. ביום ראשון, 17 ביוני, בבית הקברות היהודי נערך “מעצד החיים”, פריויקט שיוזם רבי יוסף וסרמן מישראל. כ-100 איש מרומניה ומישראל התאספו בבית הקברות היהודי בעיר כדי להנציח את קרבנות הטבח, שהתרחש בין 27-29 בויני 1941 ובו נרצחו יותר מ- 13.000 יהודים.
פוגרום יאשי היה אחד הפוגרומים האלימים ביותר בתולדות יהודי רומניה. הוא תוצאת יוזמתו של האלוף דאז יון אנטונסקו, פושע מלחמה, ובעזרת השלטונות המקומיים, נגד אזרחים יהודיים בעיר יאשי. הדו”ח הסופי של הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה מעריך שבמהלך הפרעות נרצחו 14.850 יהודים.
יאשי הייתה בין הערים הראשונות ברומניה שבה השתקעה קהילה יהודית, פעילה מאוד בהתפתחות המסחר, האומנות (ד”א התיאטרון הראשון בעולם בשפה האידיש היה “העץ הירוק”, ביאשי), בתחום הרפואה, של ההמדעים וגם בפן הארכיטקטוני של העיר.
רב יוסף וסרמן אמר כי: הדור השני והשלישי לשואה: חובתינו להבטיח שיהיו עדי ראייה שבעוד 77 שנה יספרו על הימים הנוראים האלה.
טניה ברג-רפאלי, סגנית שגריר ישראל ברומניה, העריכה כי הכרת מעורבות שלטונות רומניה בשואה חשובה בבניית קשרים איתנים בין רומניה לישראל. היא הוסיפה ש”אירוע זה צויין כל שנה ודבר מאוד משמח הוא לראות משלחות גדולות מישראל שמגיעות לכאן לטיולי שורשים, להבין מה קרה לקרובי משפחותיהם. זה צעד מאוד חשוב לשמירת הזיכרון ועבור עתיד הקשרים בין שתי המדינות”.
חבר הפרלמנט האירופי אנדי קריסטיאה, מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרומנית, אירח כנס לקידום תעשיית ההיי טק הירושלמית, במטרה ליצור את “הגוגל האירופי” הראשון. האירוע נערך בפרלמנט האירופי על ידי אנדי קריסטיאה ובו היו דיונים בנושא “הפוטנציאל של ירושלים לקדם חדשנות באירופה”. השתתפו בכנס: פקידי האיחוד האירופי, פקידים ישראלים, אנשי עסקים ומומחים בתחום ההיי-טק.
הכנס התמקד בשלושה נושאים מחוברים ביניהם: תמרוץ השלטונות כדי לעודד יזמות וחידוש טכנולוגי, השקעות ציבוריות ופרטיות ויצירת רשת משקיעים ,הקמה ועידוד קהילות חדשנות בכל הרמות. הכנס על תעשיית הסטארטאפים בירושלים הבליט את נסיונה של ישראל בתחום המחקר והחדשנות. ניסיון זה יכול לתרום להבנה טובה יורת של המדיניות בתחום זה באיחוד האירופי וגם יכול לקדם שיטוף פעולה עתידי בין האיחוד האירופי לישראל.
אנדי קריסטיאה הדגיש שאירופה (שבה גרים 7% מאוכלוסיית העלום), אחראית על-20% מההשקעות הגלובליות במחקר וחדשנות, מייצרת שליש מכל הפרסומים המדעיים האיכותיים והיא בעלת תפקיד ראשי בענפי המשק כמו רוקחות, מוצרים כימיים, מכניקה, הנדסה וגם אופנה. אנדי קריסטיאה הביע את הערכתו להתקדמותה של ישראל בתחום החדשנות ותעשיית ההיי-טק בירושלים, כ”נכס ייחודי וסיפור הצלחה מדהים”.
המרכז לחקר יהדות רומניה והפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה מארגנים ביום רביעי, 13 ביוני, בבוקרשט, את הדיון בנושא “הטבח באודסה. היסטוריה, זיכרון, יצוג”. ישתתפו: ראדו ג׳ודה (Radu Jude), במאי, אדריאן צ׳יופלנקה (Adrian Cioflâncă), היסטוריון, פלורין סטן (Florin Stan), היסטוריון.
בדיון יוקרנו, בפעם הרשונה, קטעים מהסרט “לא איכפת לי אם נֵחָשֵׁב בדפי ההיסטוריה כברברים”, בבימויו של ראדו ג׳ודה, קטעים מהראיון של ההיסטוריון הארי קולר (Harry Kuller) עם סרן אובידיו אנקה (Ovidiu Anca), עֵד לטבח באודסה, וצילומים ישנים של המצבעים הצבאיים באיזור אודסה.
טבח באודסה החל בערב 22 באוקטובר 1941, כפעולת תגמול נגד האוכלוסיה האזרחית לאחר שהפרטיזנים או החיילים הסובייטים מצבא סדיר פוצצו את בניין המפקדה הרומנית באודסה. החיילים הרומניים לא הצליחו לתפוס את מבצעי הפיגוע ונקמו באוכלוסיה האזרחים המקומית. בין 22 ל-24 באוקטובר 1941, החיילים הרומניים רצחו בין 25.000-34.000 יהודים (יש האומרים שהרבה יותר) מאודסה. כ-45.000 יהודים נוספים נשלחו למחנה הריכוז בוגדנובקה (Bogdanovca), ושם נרצחו חודשיים לאחר מכן.
רומניה מקבלת על עצמה תפקיד חלוצי בהכרת השואה, וגם כן בהפצת הלקחים של העת הזאת בהיסטוריה, אמר יוסף יונה, נשיא קבוצת הידידות בין ישראל ורומניה שבכנסת.
הוא הוביל משלחת ישראלית שנפגשה עם מחוקקים מרומנים. “אנחנו לא שוכחים שלפני מלחמת העולם השנייה מעל ל 800,000 יהודים חיו ברומניה. כמעט מחצית מהם חוסלו בידי המשטר הנאצי ובעלות הברית שלו באזור. אנחנו מדברים על עובדה היסטורית, שיש להזכירה ולהתגבר עליה.
נדמה לי שרומניה מקבלת על עצמה תפקיד חלוצי בהכרה בשואה היהודית, בהפצת הלקחים וגם כן בהוראת השואה והנחלת לקחיה במערכת החינוך הממלכתית, הדגיש מר יונה.
באותו הקשר, הוא התייחס לחוק שאושר על ידי הפרלמנט הרומני שלפיו קורבנות השואה יקבלו פיצויים כספיים. עם זאת, חבר הכנסת הישראלי הוסיף שקיימים עדיין אתגרים בתהליך החזרת הנכסים שהיו שייכים ליהודי רומניה.
הוא דיבר על עתיד שיתוף הפעולה בין רומניה לישראל. חקלאות, רפואה, בריאות, תיירות והגנה צויינו כתחומים עם פוטנציאל ניכר לשיתוף פעולה בין שתי המדינות, במהלך הדיאלוג עם נשיא בית הנבחרים, ליביו דראגניה.
יוסף יונה הוסיף ואמר ש”במידה ולישראל או לרומניה יש יתרון בתחום מסויים כל אחת משתיהן מוכנה ללמוד מהשנייה”. הוא הזכיר במהלך ביקורו גם את קהילת יהודי רומניה שבישראל ואת הקהילה היהודית ברומניה.
שר החוץ הרומני,מר תיאודור מלשקאנו, ערך ביקור רישמי בישראל בין התאריכים 22 ל 24באוקטובר. במהלכו הוא שוחח עם ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו על קשרי הידידות המסורתיים בין שתי המדינות, ושניהם הדגישו את מצויינות שביחסים הבילטרליים.
הפקיד הרומני הציע שותפות בין רומניה לישראל בתחום הטכנולוגיות החדשות עם דגש על אנרגיה, חקלאות בת קיימא, אבטחת סייבר וחידושים ביזמות לתחומי ההיי-טק. הודגש הצורך בפרויקטים כלכליים קונקרטיים שיעוררו את אינטרס הקהילות העסקיות בשתי המדינות.
שני הצדדים הביעו תמיכה בקיום ישיבה משותפת שלישית של ממשלות רומניה וישראל בשנת 2018.
תאודור מלשקאנו התארח במשכן הנשיא ראובן ריבלין, אשר הדגיש אף הוא את המצויינות שבשיתוף הפעולה בין רומניה וישראל, מדינות שקיימו יחסים דיפלומטיים רצופים כבר מעל 69 שנים.
בשיחות הושם דגש על גיוון שיתוף הפעולה הכלכלי והבין-סקטוריאלי. תשומת לב מיוחדת הוקדשה למאבק באנטישמיות ובקידום החינוך בתחום. השר הרומני דן עם הנשיא וגם עם ראש ממשלת ישראל על הסכסוך בסוריה, בלוב ובעיראק, המשבר הפוליטי במפרץ הפרסי, הסיכויים לחידוש תהליך השלום במזרח התיכון, המלחמה בטרור ופרספקטיבות סביב הסכם הגרעין עם איראן.
הפקיד הרומני ביקר במוסד הרשמי להנצחת זכר השואה, יד ושם, ובו הניח זר פרחים ב”אוהל יזכור”.
שר החוץ מלשקאנו נפגש עם נציגי הקהילה הישראלית ממוצא רומני, ובמהלך המפגש חילק עיטורים המוענקים על ידי הנשיא קלאוס יוהאניס לקונסולי הכבוד של רומניה בישראל, בנימין ברץ, הרמן ברקוביץ ואלכסנדר לנדסברג.
