המרכז הקהילתי היהודי (JCC) בוקרשט מארגן מחנה אביב לבני נוער, מחנה אביב גליל.
בין התאריכים 18-23 באפריל אנחנו מחכים שתצטרפו אלינו לפעילויות נפלאות כמו מכביה, ריקודים ישראלים, טיולים, עונג שבת והבדלה בעיירה כריסטיאן, מחוז בראשוב, מרכז רומניה. אל תפספסו את ההזדמנות להתחבר לבני נוער אחרים וליצור זיכרונות בלתי נשכחים, כתבו המארגנים.
מכון התרבות הרומני בתל אביב, בשיתוף שגרירות רומניה במדינת ישראל, מארגן ב-25 בינואר, באינטרנט, אירוע לציון יום השואה הבינלאומי, וכן את יום השנה ה-81 לפוגרום בוקרשט שנמשך בין 21 לבין 24 בינואר 1941. האירוע ישודר ב-ZOOM וב-Facdebook.
באירוע ישודר קטע מתוך ראיון עם ד”ר חוה האס, ניצולת הרדיפה האנטישמית של התנועה הלגיונרית הרומנית בשנות ה-40, על תולדות משפחתה, על האחים הגדולים יאנקו ויוסיף גוטמן, קורבנות הפוגרום בבוקרשט הוצאו להורג ביער גילבה.
ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל, יערוך מצגת על האירועים ההיסטוריים במהלך הפוגרום בבוקרשט, על המדיניות האנטישמית של השלטונות באותה תקופה, על פרשיות האלימות שהגיעו לשיא בזמן הפוגרום.
יוצג גם הספר “אמיתות נסתרות. עדויות של בן רב” (בוקרשט, הוצאת סמנה, תשס”ח) שמחברו – יצחק גוטמן בן-צבי – אחיו של חוה האס, בנו של הרב צבי גוטמן, ניצל מהפוגרום.
באירוע ישתתף גם הרב אלחנן גוטמן, המנהל כיום את בית הכנסת והמתנ”ס “בית יעקב ויוסף גוטמן” בתל אביב, שייסד סבו, צבי גוטמן, הנקרא על שם שני הקדושים, האחים נהרגו במהלך הפוגרום. אלחנן גוטמן יציג את “גורלה של שושלת רבנים: משפחת גוטמן”, ברומנית ובעברית.
מכון התרבות הרומני בתל אביב ממשיך לארגן אירועים המוקדשים לספרות ישראלית בשפה הרומנית. ב-14 בדצמבר 2021, ICR תל אביב יציג את הספר האוטוביוגרפי “סיפורים שלא סופרו” שתורגם מעברית ב2020 ושהוא חתום על ידי ריצרד ארמון, דמות בולטת בקהילת יוצאי רומניה. את האירוע, ברומנית, תנחה קליאופטרה לורינציו, סגנית מנהל ICR תל אביב, וישודר בערוץ היוטיוב של המכון. ישאו דברים אנשי תרבות ואקדמיה כמו אברהם פורז, עורך דין, חבר כנסת ושר הפנים לשעבר, ד”ר דורון קולר, חבר הנהגת א.מ.י.ר. והסופר ריצרד ארמון.
הכרך נכתב מתוך רצונו של המחבר לפרסם את עמדותיו על הקשרים בין החיים האישיים והמקצועיים, ובנושאים חשובים הקשורים להתפתחותה ולקידמה של מדינת ישראל בעשורים האחרונים. דרך החיים האישיים, המקצועיים והציבוריים – לעתים רק כעד ולעתים כשחקן פעיל, בצמתים חשובים בתולדות מדינת ישראל, נחשפת בפני הקורא את הביוגרפיה של ריצרד ארמון.
ארמון נולד ב-12 בדצמבר 1933 בבוקרשט. הוא דמות בולטת ומייצגת של הישראלים ממוצא רומני. הוא מילא תפקידים בתחום הפיננסי של המשק הישראלי והיה גורם חשוב בפיתוח שיתוף הפעולה הפיננסי-כלכלי הישראלי-רומני. בעל תואר אוניברסיטאי טכני ומשפטי שנרכש ברומניה, לקח ריצרד ארמון (לאחר שעלה לארץ ב-1958) את הקורסים של האוניברסיטה העברית בירושלים במדעי המדינה וניהול. במהלך מלחמת ששת הימים לחם ארמון ביחידת חי”ר ונפצע בקרב על אום-קטף.
הוא היה מעורב בהקמת לשכת המסחר ישראל-רומניה, נבחר לנשיא הלשכה במשך תקופה ארוכה והשתלב בשיתוף הפעולה בין אנשי עסקים משתי המדינות. תרומתו הוכרה ברמה הגבוהה ביותר על ידי נשיאי רומניה. הוא מונה לקונסול הכבוד הראשון של רומניה במדינת ישראל לאחר נפילת הקומוניזם, בדצמבר 1989.
לזכר ילדותו בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר חלק ממשפחתו נהרג באושוויץ ובטרנסניסטריה, ריצרד ארמון הוא כעת גורם פעיל בפרויקט הצגת גבורת ההנהגה היהודית בפעולות ההצלה בתקופת השואה. ארמון הוא אחד ממקדמי “המוזיאון הוירטואלי לתולדות הקהילה היהודית ברומניה”.
בתל אביב, בנוכחות הנספחים הצבאיים של מדינות בעלות הברית ממדינות אירופה ונציגים דיפלומטיים של כמה מדינות ערביות, צוין יום צבא רומניה, כך דיווח כתב רדיו רומניה .Dragoş Ciocîrlan
לאחר נאומו של שגריר רומניה, ראדו יואניד, נשאה דברים גב ענת אבידן, מהאגף לאירופה ממשרד הבטחון. אליה הצטרף הנספח הצבאי הרומני, קולונל Lucian Gurica
שגריר רומניה במדינת ישראל, ראדו יואניד,ציין את חשיבותו של 25 באוקטובר, כאשר צבא רומניה שחרר את צפון טרנסילבניה מהכיבוש הנאצי. הוא אמר שאנחנו חוגגים את שחרור של השטח הרומני מהכיבוש הנאצי ומהפשיסטים ההונגרים.
מצד שני, הזכיר ראדו יואניד, שיתוף הפעולה הצבאי המיוחד שבין רומניה לישראל. מדובר בשיתוף פעולה בין יצרני ציוד צבאי , כמו אלביט ורפאל, המשתפות פעולה הדוק עם שותפים רומנים במשרד הביטחון ובמשרדים אזרחיים נוספים ברומניה, הוסיף הדיפלומט.
מכון התרבות הרומני בתל אביב מארגן ב -1 במרץ באינטרנט, בפייסבוק ובאמצעות זום, אירוע המוקדש לתחילת האביב, שכותרתו “קפה של מרצישור” – חגיגת האביב במסורת הרומנית והיהודית.
דוינה איפנוני, חוקרת במוזיאון הלאומי של הכפר “דימיטרי גוסטי” בבוקרשט, תשתתף בדיון שנערך ברומנית עם תרגום סימולטני לעברית. גילברט שאיים, מבית הכנסת קורל שבבוקרשט, יסביר על מנהגים יהודים מקבילים.
ראשון במרץ סימל בעבר תחילת שנה חקלאית חדשה. בהקשר זה במהלך האירוע יוצגו מסורות כמו DRAGOBETE חג האהבה, וBABELE, חג הזקנות מומחיות בניחוש העתיד בשיטות מסורתיות.
מכון התרבות הרומני בתל אביב ארגן ב -4 בפברואר את האירוע המקוון “דיוקן המחבר”, המוקדש ל Marlena Braester , משוררת ומתרגמת. בעקבות הצלחת הפרקים ששודרו בשנת 2020 במסגרת הסדרה “דיוקן המחבר”, ממשיך מכון התרבות הרומני בתל אביב בשנת 2021 את סדרת האירועים אונליין, סידרה שבה מבצעים גיחות תרבותיות בפעילותם של אישיים התרבות הישראלית שלהם יש שורשים רומניים או שמעורבים בחילופי תרבות תכופים עם קהילת הישראלים ממוצא רומני.
הפרק האחרון, ששודר בעמוד הפייסבוק של ICR תל אביב ובערוץ Youtube, הוקדש למשוררת והמתרגמת הישראלית ממוצא רומני, Marlena Braester , בדיאלוג עם קליאופטרה לורינייו, סגנית מנהל ICR תל אביב.
המתרגמת של יצירותיו של עמוס עוז ברומנית, ומצדה משוררת מוכשרת, Marlena Braester לקחה את הצופים למסע ביוגרפי, בשורשיה הרומניים, וכן למסע ספרותי על תרגומי ספרות ישראלית שכתבה לאורך הזמן ועל שיתוף הפעולה הספרותי ארוך הטווח שלה עם הסופר הגדול, עמוס עוז ועבודתה בראשות איגוד הסופרים הישראלים בשפה הצרפתית. החומר המוסרט כלל קריאות שירה והתערבות של רוזלין דרעי, נספחת התרבות במכון הצרפתי ובשגרירות צרפת בישראל.
במכון לתרבות הרומנית בתל אביב התקיים, ב- 24 בספטמבר דיון אונליין המוקדש למורשת התרבות היהודית בMEDIAS , עיירה שבמרכז רומניה.
בהנחיית מנהל ICR תל אביב, מרטין סלמון, הדיון התנהל באנגלית. אורחי האירוע היו העיתונאי יוסי קליין מדשן, וגולי דוסון, מנהלת פרויקט, חוקרת וארכיונית, אלכסנדרה טומה, מנהלת פרויקטים ונציגי העמותה פאני באומל / הבית שליד בית הכנסת במדיאש.
הדיון התייחס לנושאים כמו: ההיסטוריה של הקהילה היהודית במדיאש , חברי קהילה חשובים לאורך הזמן, המאמצים לשמר את המורשת היהודית בסמוך לבית הכנסת, עבודת העמותה להעלאת את המודעות הציבורית והאחריות כלפי שמירת העבר בנושא זה. האירוע נתן הזדמנות לישראלים, בני קהילת היהודי מדיאש, לברר פרטים נוספים על שיקום בית הכנסת ולהציע את תמיכתם.
בית הכנסת במדיאש חזר לחיים בזכות פרויקט שימור ודיגיטליזציה של הארכיון של הקהילה היהודית. הפרוייקט נתמך ע”י אנשי העיר. במאי 2014, צוות עמותת “הבית שליד בית הכנסת” החל בפרויקט שימור הארכיון, כצעד ראשון לקראת שיחזור בית הכנסת כמוזיאון, מרכז קהילתי ומרחב תרבותי. הפרויקטים הראשונים, שבוצעו על ידי הצוות בתקופות 2014-2017, נוהלו על ידי קרן מיחאי אמינסקו .
הפרויקט TRACES שמירת מורשת באמצעות האמנויות” התקיים בין השנים 2016-2019 ומומן על ידי הנציבות האירופית.
במקביל לפרויקטים אלה, אורגנו סדנאות עם תלמידים וכן אירועי תרבות עירוניים. פרויקט נוסף שבוצע היה “עתיד הזיכרון. ללמוד על העבר למען עתיד טוב יותר “.
מכון התרבות הרומני ICR תל אביב מארח את תערוכת הציור והרישום “וסבתא שלי מרומניה!”, שאורגנה לרגל יום הילדים הבינלאומי. הפתיחה שהיתה ב- 2 ביוני, כללה סיור וירטואלי בתערוכה, בעמוד הפייסבוק של המכון.
הפרויקט הנו המשך למהדורה הראשונה, שהתקיימה בין השנים 2016-2017, של תערוכת ציורי ילדים, שנעשתה על פי קונספט של האמנית הישראלית ממוצא רומני ליביה קסלר. לתערוכה, המורכבת מיצירות שיצרו ילדים מקהילת יוצאי רומניה בישראל, בגילאי 4 עד 12 , הנושא הוא הקשר המשפחתי עם רומניה (נופים רומניים, סמלים רומניים).
התערוכה פתוחה בין 3 ל -30 ביוני 2020 במטה ICR תל אביב וניתן לבקר אותה פיזית רק בתיאום מראש
במגבלות שנוצרו בגלל קורונה וירוס, המשיך המכון התרבותי הרומני בתל אביב את הפרויקט המקוון “Cafeneaua Românească”, . ב- 30 באפריל 2020, חברי להקת הכליזמרים בבוקרשט הוזמנו להופיע ברשת. האירוע שודר בעמוד הפייסבוק של ICR תל אביב, כמו גם בערוץ היוטיוב הרשמי של המכון.
“Cafeneaua online”, שנערך ברומנית, כלל מוזיקה ושיחה עם חברי להקת, על אופן ההתנהלות של אמנים במהלך המשבר שנוצר בגלל2 SARS COV, ההסתגלות למציאות חדשה ועל התוכניות שלאחר תקופת ההסגר.
להקת כליזמר בוקרשט הוקמה בשנת 2013 והיא מנוהלת ע”י המנצח בוגדן ליפישן. היא להקת הכליזמרים של איגוד הקהילות היהודיות ברומניה, פרויקט מוזיקלי שמנוהל על ידי סילביאן הורן.
להקת כליזמר בוקרשט מפתחת סגנון צבעוני מאוד, המשלב סגנון מודרני עם הסגנון המסורתי, עם קולות ושירים אינסטרומנטליים מכל אזורי אירופה. הלהקה מבצעת שירים ברומנית, יידיש, לאדינו, ורוסית.