טריאן הרסטיאה, מזכיר המדינה במשרד החוץ הרומני, השתתף במושב ה-75 של הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות של מועצת זכויות האדם של האו”ם. הוא הציג בזנבה, יחד עם משלחת בין-משרדית מרומניה, את הדו”ח הלאומי התקופתי על יישום האמנה הבינלאומית במסגרת הוועדה.
חרסטיאה הציג את ההתקדמות של השלטונות רומניה בתחום זכויות האדם, תוך שימת דגש על המדיניות בתחום המניעה והמאבק באפליה, אנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה, מאבק בשינויי האקלים ותגובת הרשויות ברומניה בהקשר של מצבי משבר עכשוויים.
הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות מורכבת מ-18 מומחים בלתי תלויים העוקבים אחר יישום האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות על ידי מדינות החברות.
שגריר רומניה באו”ם, Ion I. Jinga, השתתף באירוע וירטואלי לחגיגת התרבות היהודית בנושא “פורים של קרפנטרה”. בין המשתתפים היו נשיא הוועד היהודי האמריקני, הרב הראשי של פריז, השליח המיוחד של האו”ם לחופש דת, הנציגים המיוחדים למאבק באנטישמיות של האיחוד האירופי, גרמניה, בריטניה, קנדה ואיטליה.
השגריר הרומני דיבר על חשיבותה של התרבות היהודית ברומניה ועל הצעדים למאבק באנטישמיות שביצעה הממשלה הרומנית. לקהילה היהודית ברומניה יש היסטוריה עשירה וארוכה ותרומה מדהימה להתפתחות החברה הרומנית וליצירת המדינה הרומנית המודרנית.
הספרות הרומנית, השירה, המוסיקה והציור עשירים יותר בשל תרומתם של יהודים. ההתקדמות הבולטת בתחום הרפואה והמחקר הרפואי ברומניה נובעת ממומחים בעלי שם עולמי, בני הקהילה היהודית.
Abraham Goldfaden, Paul Celan, Mihail Sebastian, Tristan Tzara, Arthur Segal, Marcel Iancu, Nicolae Cajal, Norman Manea Radu Lupu זכו להכרה בינלאומית בגלל תרומתם למורשת התרבותית והמדעית של האנושות, אמר גינגה.
השגריר גינגה הדגיש את שיתוף הפעולה הטוב מאוד בין הקהילה היהודית ברומניה לממשלת רומניה שיתוף פעולה שעוזר למאבק בהכחשת השואה ובאנטישמיות. הוא ציין את התפקיד החשוב שמילאה רומניה באימוץ הגדרת העבודה של אנטישמיות, בשנת 2016 כאשר החזיקה בנשיאות הברית הבינלאומית לזכר השואה (IHRA), וכן על החלטתו האחרונה של ראש ממשלת רומניה למנות חבר הפרלמנט כנציג מיוחד של הממשלה לקידום מדיניות הזיכרון, הלחימה באנטישמיות ובשנאת זרים.
הדיפלומט הדגיש את המחויבות הנחרצת של רומניה לטובת שיתוף פעולה בינלאומי לקידום חינוך, מחקר ושמירה על השואה, כמו גם למאבק בדיבור שנאה, חוסר סובלנות, שנאת זרים ואנטישמיות
בפגישה לא הרשמית של העצרת הכללית של האו”ם שגריר הרומני לאו”ם, ION JINGA גינה את האנטישמיות והתייחס לאתגרים של חינוך לסובלנות וכבוד. הוא נאם על “המאבק באנטישמיות ובצורות אחרות של גזענות ושנאה: אתגרים למידת סובלנות וכבוד בעידן הדיגיטלי”.
הישיבה נפתחה, בין היתר, על ידי הרב קהילת חב”ד של Poway, ישראל גולדשטיין, ניצול הפיגוע שהיה בסן דייגו שבקליפורניה, ב -27 באפריל 2019. Jinga הדגיש את מחויבותה של רומניה להיאבק בכל דרך בחוסר סובלנות, בגזענות ובאנטישמיות.
הוא ציין כי רומניה כנשיאת האירגון לשימור זכר השואה הבינלאומי, IHRA, (מרץ 2016 – מרץ 2017), שיתפה פעולה עם התקשורת ועם המדיה החברתית כדי להילחם בהכחשת השואה, הגזענות, הקיצוניות, האפליה ושנאת זרים. רומניה סבורה שלחינוך יש תפקיד בסיסי חשוב ביותר בתהליך זה.
הדיפלומט הרומני הזכיר כי בתקופת נשיאותה של רומניה, IHRA אימצה את הגדרת העבודה של האנטישמיות ועודדה מדינות חברות באו”ם וארגונים בינלאומיים ללכת בעקבותיה. שגריר Jinga הדגיש כי רומניה כללה בתוכנית הנשיאות החצי-שנתית של מועצת האיחוד האירופי סדרה של אירועים ברמה גבוהה ביותר כדי להילחם באנטישמיות.
הנשיא קלאוס יוהאניס אמר ביום רביעי בדוכן האו”ם, כי רומניה נחושה בדעתה לחזק את השותפות בין האיחוד האירופי לאו”ם במהלך כהונתה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי במחצית הראשונה של 2019. “כשאני מדבר על התחייבות אינני מתכוון לפוליטיקאים ודיפלומטים בלבד. עלינו לערב גם את הדורות הצעירים, נציגי החברה האזרחית, עיתונאים, אנשי עסקים. אנו זקוקים לכל אלה על מנת לקדם את הרב־צדדיות והמנהיגות העולמית”, מסר נשיא מדינת רומניה.
קלאוס יוהאניס קרא בו־זמנית לבחירתה של רומניה כחברה בלתי קבועה במועצת הביטחון בתקופה 2021-2020. בנאומו שנשא במסגרת העצרת הכללית של האו”ם, הנשיא אמר כי השלום, הפיתוח ומערכת המשפט מהווים בסיס לאסטרטגיה הרב־צדדית של המדינה. רומניה תהיה שותף אחראי בקידום האגינדה המשותפת של האו”ם, הבטיח הנשיא קלאוס יוהאניס, שאמר עוד בנאומו כי המדינות החברות באו”ם מחויבות להסביר טוב יותר לאזרחיהן מהם האתגרים העומדים כרגע בפני השלום, השיוויון וקיימות של חברות ולהפנות את השיח יותר לכיוון תפקידו של הארגון בגישתם.
ביקורה של ראשת ממשלת רומניה בבריסל
ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă) הייתה השבוע בבריסל, שם הציגה למנהיגי הקבוצות העיקריות בפרלמנט האירופי את המצב הפוליטי ברומניה. המפגשים נערכו במסגרת הדיונים שיתקיימו בשבוע הבא ברשות המחוקקת האירופית, בנוגע להפגנות המחאה נגד הממשלה מה־8 באוגוסט בבוקרשט, בהן התערבו באלימות כוחות הזנדרמריה.
ראשת הממשלה דיברה על הצעדים שננקטו ברמת הכלכלה והחברה, שמטרתם הייתה השגת צדק חברתי, הגנה על זכויות וחירויות האזרח ואיזון מאזן הכוחות במדינה, בהתאם להודעה לעיתונות מטעם הממשלה. בדבר הרפורמות בתחום מערכת המשפט, ראשת הממשלה מסרה כי מטרתן הייתה כיול טוב יותר של מערכת המשפט ברומניה בהתאם לנהוג באירופה ולהמלצות ועדת ונציה. ראשת הממשלה הציגה את עמדתה של הממשלה, באופן כזה שמטבעו הבהיר לשותפינו האירופיים כי ממשלת המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) מקבלת החלטות מוצדקות, בהתאם לחקיקה הפנימית ולערכים אירופיים, מסרה חברת הפרלמנט האירופית גבריאלה זואנה (Gabriela Zoană), לאחר הדיונים בפרלמנט האירופי. ארגון אירו־אקטיב מזכיר עם זאת, כי הסוציאל דמוקרטים האירופיים האשימו את ראשת הממשלה דנצילה כי המפלגה הסוציאל דמוקרטית, המנהיגה את ממשלת רומניה, מתרחקת מהקו ה”פרוגרסיסטי” האירופי.
עלפי המקור שצוטט, חברי הפרלמנט האירופי הסוציאליסטים ביקשו “בהירות” במספר סוגיות, החל ממקרי השחיתות הגדולים ועד למשאל העם מ־6 ו־7 באוקטובר, בו אזרחי רומניה מתבקשים לומר אם הם בעד הגדרתה מחדש של המשפחה בחוקה, כמבוססת על נישואים בין גבר לאישה. אירו־אקטיב מצטט חבר פרלמנט סוציאליסטי, שמזכיר כי בספר זכויות היסוד של האיחוד האירופי, נאמר באופן מפורש כי לאנשים יש הזכות להתחתן ללא אפליה על בסיס נטייה מינית. בפוסט בחשבון הטוויטר שלו לאחר שיחותיו עם ראשת ממשלת רומניה, מנהיג מפלגת העם האירופית, מנפרד וובר (Manfred Weber), הביע את דאגתו מהמצב ברומניה, בהתחשב כי עצמאותה של הרשות השופטת נמצאת תחת לחץ.
החלטות הממשלה בבוקרשט
הממשלה אימצה השבוע צו חירום בנוגע לתיקון החקיקה בדבר הליכי חדלות פירעון. ההוראות החדשות נועדו לבלום מספר הפרות, כגון חדלות פירעון חוזרת, ולהבטיח הזדמנויות שוות לפיתוח עסקים. יותר מ־6,000 חברות עם מעל ל־64,000 שכירים נמצאות כרגע בחדלות פירעון ברומניה, עובדה הדורשת נקיטה בצעדים דחופים, מסר שר האוצר, אאוגן תאודורוביץ (Eugen Teodorovici), שהבהיר כי השינויים שהובאו כעת נגרמו עקב שורה של כשלים הנובעים מיישום של גרסאות קודמות של דיני חדלות פירעון.
צו החירום קובע את המרת חובותיהן של חברות למניות. אלה יגיעו לידי המדינה, על חשבון חובותיהן של אותן חברות למדינה, ולרשות המסים יהיה נוהל ברור בעניין זה, ציין בנוסף שר האוצר. הסיבבה העסקית הטילה ביקורת על השינויים ומדברת על הלאמה מוסווית. בנוסף, באותה ישיבת ממשלה נקבע כי לימוד השפה הרומנית בבתי הספר היסודיים בכיתות עם הוראה בשפות המיעוטים הלאומיים, ייעשה על ידי המורים המלמדים באותן כיתות.
לפני קבלת החלטה זו, שר החינוך ולנטין פופה (Valentin Popa), אשר דחה את הרעיון, הודיע על התפטרותו מתפקידו. התיקון לצו נעשה לבקשת האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR), שעמו קואליציית הממשל של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) מקיימת שיתוף פעולה. בהודעה לעיתונות, השר המתפטר הסביר את עמדתו באומרו כי השפה הרומנית ורומניה “אינן נתונות למשא ומתן”, ועל כל הילדים במדינה להכיר את השפה הרומנית על מנת שתהיה להם ההזדמנות לחיות ולעבוד.
הנשיא קלאוס יוהניס אמר ביום שלישי (19 ביוני) כי ההחלטה על מעבר שגרירות רומניה בישראל לירושלים יַקְלִישׁ כל סוכוי שארצנו תתמנה לחברה זמנית במועצת הביטחון של האו”ם. רומניה מנהלת משא ומתן עבור מקום זמני לתקופת 2020-2021. הצהרתו של הנשיא באה אחרי פגישתו עם מירוסלב לזאק, נשיא העצרת הכללית של האו”ם. יוהניס אמר כי עד כאן לא קיבל אף הערכה מהממשלה על היתרונות והחסרונות בהעברת השגרירות. הממשלה התחילה תהליך הערכה על הנושא והתוצאות צפויות בקרוב.
מירוסלב לזאק הדגיש כי החלטה על מעבר (או לא) של שגרירות היא זכות פרטנית של כל אחת המדינות החברות באו”ם. הזכיר כי יש החלטות בינלאומיות ולפיהן מעמדה של ירושלים תקבע לאחר משא ומתן בין הישראלים והפלסטינים. מעמד זה יוכר ע”י כל המדינות החברות באו”ם.
ביום רביעי 20 ביוני שר החוץ תאודור מלשקאנו אמר כי ההערכה על מעבר שגרירות רומניה מת”א לי-ם לא הסתיימה וייתכן ותושלם עוד שבועיים.