Tag: אוקראינה

שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, ביקר בעמותת תקווה. בית ילדים תקווה הוא ארגון יהודי מאודסה, המארח בבוקרשט ילדים פליטים יהודים יתומים מאוקראינה, הם פונו כתוצאה מהפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022. הילדים מקבלים דיור זמני, טיפול רפואי וגישה לחינוך רומני ברומניה , עם התמיכה של הרשויות המקומיות וארגונים יהודיים בינלאומיים.

 

השגריר הביע את הערכתו לעבודה ולמאמצים שנעשו על ידי כל המוסדות והארגונים הרומניים, היהודים, המקומיים והבינלאומיים, השלטונות ברומניה, כמו גם כל המתנדבים שעוזרים לפליטים מאוקראינה.

הוועדה הפרלמנטרית המשותפת הקבועה להפעלת שליטה פרלמנטרית על פעילות שירות הביון הרומני שמעה את הנהגת השירות ביחס להתפתחויות הסכסוך באוקראינה והסכסוך בין ישראל לחמאס.

שירות הביון הרומני יזם ויישם אמצעים למניעת גילוי של סיכונים ואיומים ביטחוניים בשטחה של רומניה, ועד כה אין מידע בדבר הימצאותם של סיכונים ישירים ומיידים לביטחון הלאומי, הודיע ביום רביעי נשיא ועדת הבקרה של פעילות SRI, סנטור Ioan-Cristian Chirteş.

נדונו השלכות הסכסוך בין ישראל לחמאס ברמה הלאומית והאזורית. כמו כן, טופלו היבטים של המצב הגיאופוליטי ברפובליקה של מולדובה, תוך שימת דגש על העובדה שרומניה היא התומכת העיקרית בדרכה האירופית של מולדובה. רומניה ממשיכה לתמוך באוקראינה בקשר למעבר של תבואה וחומרים לוגיסטיים מהמדינה השכנה שנפגעה ממלחמה שיזמה הפדרציה הרוסית, ואליה הצהירה ועדת הבקרה הנ”ל.

הנמל הרומני קונסטנצה, שעל הים השחור, סיים את 2022 עם שיא היסטורי חדש במונחים של תנועת מטענים. על פי הערכות, לאחר 11 החודשים הראשונים של שנת 2022 משקל המטענים שעברו דרך הנמל הוא עלה על 70 מיליון טון. בשנת 2022, נמל קונסטנצה ביסס את מעמדו כנקודה מרכזית אירופית לתנועת תבואה, שמתוכה יותר מ-20% הגיעה מאוקראינה. היעדים העיקריים לתבואה היו מצרים, ירדן, הפיליפינים, ערב הסעודית, ספרד, טורקיה, ישראל, סודן ותוניסיה.

יורוסטאט הראה שלנמל קונסטנצה הייתה הצמיחה החזקה ביותר בדירוג 20 הנמלים האירופיים העיקריים בשנת 2021. הנמל עלה מהמקום ה-16 למקום ה-11. המגמה נשמרה, על פי נתונים ראשוניים שמסרה החברה הלאומית של מינהל הנמלים הימיים. תנועת המטענים הרשומה מראה עלייה של כ-10% בהשוואה לשנת 2021, שהייתה גם שנה של שיאים. דגנים מייצגים את קבוצת הסחורות עם המשקל הגדול ביותר בתעבורה הכוללת, מעל 30%, ובכך קונסטנטה מגבשת את מעמדה כנמל החשוב ביותר באירופה עבור סוג זה של סחורות. מבחינה כמותית, תנועת התבואה ב-11 החודשים הראשונים הסתכמה ב-22.4 מיליון טון. לגבי היחסים עם אוקראינה, מתחילת המלחמה ועד כה, סך תנועת הסחורות עמד על כ-10 מיליון טון, מתוכם תנועת התבואה הסתכמה ב 7 מיליון טון.

המרכז הקהילתי היהודי (JCC) בבוקרשט אירח לאחרונה את “ערב התודה”, אירוע המוקדש למתנדבים שסייעו בקבלת פליטים אוקראינים בגבולות רומניה, מיד לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה.

“האירוע התקיים תחת המוטו “מי שמציל חיים מציל את העולם כולו”. באירוע השתתפו, בין היתר, סרגיו ניסטור, יועץ הנשיא, ראאד ערפאת, מזכיר מדינה וראש המחלקה למצבי חירום, לצד נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר.

וקסלר הודיע ​​כי “ערב הכרת הטוב הזה מוקדש לכל אלה שוויתרו על זמנם, על חיי היומיום שלהם, כדי להיות אנשים עם אנשים”. באירוע נכח גם מנהל הגוינט ברומניה, ישראל סבג.

השפעות המלחמה באוקראינה מורגשות גם ברומניה, לפי רדיו סיגט, מכיוון שפרויקטים מסוימים שבוצעו עם שותפים מהמדינה השכנה הופסקו.

זה גם המקרה של פרויקט J-Culture, פרויקט בו זכה מוזיאון מרמורש בסיגט (צפון רומניה, על הגבול עם אוקראינה), ושנוגע לשימור המורשת היהודית. הפרויקט נקרא “מחקר ושימור המורשת התרבותית היהודית באזור הגבול” — הפרוייקט הוא תוכנית לשיתוף פעולה חוצה גבולות, במימון קרנות אירופיות ומוזיאון הכפר “ťMihai Dăncuş” מסיגט.

הפרויקט כלל גם את שיקום בית הזיכרון “אלי ויזל” בסיגט. העבודות החלו אך לא הסתיימו. עם זאת, הם ימשיכו החל ממאי 2022 על בסיס אישור מיוחד.

המשא ומתן בין אוקראינה לרוסיה הגיע לסיבוב הרביעי, אך עד כה לא הושגו תוצאות. שגריר ישראל ברומניה, דיוויד סרנגה, הסביר בתחנת הטלויזיה אנטנה 3 כיצד ישראל יכולה להשפיע על המשא ומתן.

“ראש ממשלת ישראל נפגש עם ולדימיר פוטין לפני כעשרה ימים במוסקבה והם שוחחו. אחר כך ניהל כמה שיחות עם זלנסקי ופוטין. הדרך עוד ארוכה עד שנראה פתרון לבעיה הזו. ואם יש סיכוי קטן כדי להצליח במשימה הזו נעשה כל מה שאפשר. אבל הסיכויים לא גבוהים כרגע”, אמר סרנגה, בתוכנית “מול האומה”, בהנחיית סבינה יוסוב.

לשאלה מדוע לא הצליחו שני הצדדים להגיע להסכמה, השיב שגריר ישראל:

“אני מאמין שלמדינות המעורבות במלחמה זו יש את המטרות שלהן. נכון לעכשיו אף מדינה, במיוחד רוסיה, עדיין לא השיגה את היעד שהציבה לה בתחילת המלחמה. כרגע אף אחד לא יודע מה המטרה . אף אחד לא יכול לדעת מה הלה במיוחד כשמסתכלים על איך הדברים התפתחו מאז תחילת המלחמה.

שר החוץ הישראלי יאיר לפיד ביקר ברומניה לפני מספר ימים. ראש ממשלת רומניה ניקולאי צוקה אמר בפגישה עם לפיד כי יש להגן על האזרחים מפני ההשפעות הצבאיות, החברתיות והכלכליות של התוקפנות באוקראינה. הדיונים התמקדו בניתוח התפתחויות אזוריות וניהול השפעות התוקפנות הרוסית. צוקה גינה בחריפות את התוקפנות באוקראינה וציין את התגובה החזקה והמאוחדת של מדינות האיחוד האירופי ונאט”ו כדי לחזק את האגף המזרחי ולהבטיח את הביטחון.

כמו כן נדונו ההזדמנויות לשיתוף פעולה כלכלי וביטחוני בין רומניה לישראל, במיוחד בתחום אבטחת הסייבר. נושא נוסף היה ארגון ישיבה משותפת של שתי הממשלות בישראל.

שר החוץ בוגדאן אורסקו הודיע ​​לאחר פגישה עם מקבילו הישראלי כי למעלה מ-3,000 אזרחים ישראלים ויותר מ-1,200 אזרחים אוקראינים ממוצא יהודי נכנסו לרומניה והמשיכו את דרכם לישראל. חידשתי את מחויבותה של רומניה לספק תמיכה מלאה להמשך פינוי של אזרחים ישראלים או יהודים מאוקראינה, אמר אורסקו.

השר הרומני הזכיר את חנוכתו האחרונה בסוצאבה של מרכז לוגיסטי, שנועד לאסוף ולהעביר את הסיוע הבינלאומי לאוקראינה, והזמין את מדינת ישראל לתמוך במרכז זה. לדעתו, המשבר החמור שנגרם מהתוקפנות הצבאית הרוסית נגד אוקראינה הוא לא רק בעיה של האזור או של אירופה, אלא יש לו השפעות גלובליות.

השניים דברו גם על הכנת ישיבת הממשלה המשותפת הבאה, השלישית. אנחנו רוצים להגביר את שיתוף הפעולה בכמה תחומים, כולל חקלאות, ניהול מים, בינה מלאכותית, אבטחת סייבר, הוסיפה Aurescu. הוא אישר מחדש את מחויבותה של רומניה להילחם באנטישמיות, שנאת זרים, ארצנו אימצה, בשנת 2021, את האסטרטגיה הלאומית הראשונה למלחמה באנטישמיות, לקידום מדיניות זיכרון, להילחם בשנאת זרים.

ראש הדיפלומטיה הישראלית הודה לממשלת רומניה על שיתוף הפעולה והסיוע לאזרחי ישראל בהקשר הסכסוך באוקראינה. הוא קרא לרוסיה לפתור את הסכסוך באמצעות משא ומתן.

יאיר לפיד, ביקר במעבר גבול סירת (צפון) שם שוחח עם השלטונות הרומניים על המצב בגבול. השר ביקר במשרדי השגרירות ובאוהלי הרשויות והמתנדבים . השר לפיד אמר לפליטים האוקראינים שפגש בבוקרשט, בנוכחות אנשי הסוכנות היהודית, כי כאשר הם ינחתו בתל אביב הם ירגישו שהגיעו הביתה. לשם כך קמה מדינת ישראל. לרגעים כאלה, לוודא שלכל יהודי בעולם יהיה לאן לבוא, אמר יאיר לפיד

צוות שגרירות ישראל ברומניה, בראשות השגריר דוד סרנגה, ממשיך לשבת בנקודת מעבר מאוקראינה לרומניה שבסירת, מחוז סוצבה, בצפון רומניה. לשם הגיעה גם צוות רפואיי מבית החולים שניידר מישראל. ביחד הם פעלו כדי להעביר מבית החולים בקייב, לבית החולים שניידר ישראל 10 ילדים אוקראינים. הילדים סובלים מסרטן או ממחלות קשות אחרות, אחרים זקוקים לדיאליזה, כתבה הנציגות הדיפלומטית הישראלית ברומניה. הילדים הגיעו עם הוריהם מקייב ויצאו בטיסה מיוחדת מעיר סוצבה שבצפון מזרח רומניה לישראל. המבצע הוא פרי מאמצים משותפים של הרשויות, לרבות משרד החוץ ומשרד התחבורה הישראלי, ותרומתם של עשרות אנשים וחברות שקפצו לעזרת הילדים.

אנו מזכירים לכם כי למעלה מ-70 ילדים יתומים יהודים מהעיר זיטומיר שבאוקראינה, הגיעו לעיר קלוז-נאפוקה שבצפון מערב רומניה. הילדים הגיעו לקלוז ב-1 במרץ, לאחר נסיעה מעייפת ומסוכנת של 3 ימים, באוטובוס. בקלוז טופלו על ידי אנשי חב”ד, שטיפלו גם בהטסתם לארץ. לשם הם הגיעו ביום ראשון, 6 במרץ. ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט קיבל אותם בנמל התעופה בן גוריון בתל אביב.

אלפי פליטים יהודים מאוקראינה, כולל יתומים, יגעיו לישראל, כך מסרה הסוכנות היהודית. לדברי הממשלה, למעלה מ-300 פליטים יהודים אוקראינים כבר מגיעים לישראל בטיסות מוורשה, מולדובה ורומניה. בהגיעם לישראל, העולים החדשים יטופלו על ידי משרד הקליטה וישוכנו זמנית בבתי מלון בארץ. ישראל, לפי חוק השבות, שנחקק בשנת 1950, מעניקה זכות עליה לכל יהודי וכן למי שנישא ליהודי.

דוברת הסוכנות אמרה כי יותר מ-5,000 אנשים מאוקראינה כבר יצרו קשר עם הארגון כדי לעלות לישראל. מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר, הקימה הסוכנות היהודית שישה משרדים במדינות שמסביב לאוקראינה (פולין, רומניה, מולדובה, הונגריה). מועמדים לעליה מתקבלים שם כדי להעריך את בקשתם, אשר מועברת לאחר מכן לרשויות הישראליות. הסוכנות אמרה שהיא מוכנה לפתוח עוד משרדים במידת הצורך.

ישראל מעריכה כי ליותר מ200,000 אזרחים אוקראינים יש זכות לעלות לישראל.

שגרירות רומניה בישראל הניפה את דגל אוקראינה לצד דגל רומניה, סמל לסולידריות עם אקראינה המותקפת על ידי רוסיה. בהודעה של השגרירות, שפורסמה ברשתות החברתיות, השגרירות מביעה סולידריות עם הנציגים הנבחרים של אוקראינה מסר כתבנו בישראל DRAGOS CIOCARLAN.

שגרירות רומניה בישראל מניפה את דגל אוקראינה כאות סולידריות ותמיכה לנוכח הפלישה הבלתי מתקבלת על הדעת שמבצעת רוסיה כנגד אקראינה.

אנחנו לא יכולים לשתוק כאשר הדמוקרטיה וערכיה מותקפים. אנו עומדים לצד תושבי אוקראינה, המוסדות והנציגים שלה שנבחרו באופן דמוקרטי. רומניה ממשיכה לתמוך באופן מלא בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה, כמו גם בזכותה לבחור בחופשיות את גורלה, מסרה השגרירות.

הנציג המיוחד של רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ובשנאת זרים יצא נגד רוסיה בגלל הפצצת תחנת הטלוויזיה שליד בבי יער: זו הפעם הראשונה מאז תום מלחמת העולם השנייה שזכרם של קורבנות השואה מותקף על ידי אומה שהיתה בין האומות בעלות הברית שהביסה את גרמניה הנאצית ואת משתפי הפעולה שלה. ארגונים בינלאומיים המגנים על זכרם של קורבנות השואה חייבים לנקוט בפעולה נחרצת ולגנות את פעולותיה האחרונות של מוסקבה, כתב מורארו.

אין ספק שהנרטיב של רוסיה על הדנזיפיקציה של אוקראינה בהקשר של תוקפנות חסרת תקדים על מדינה עצמאית, ריבונית ודמוקרטית, אבל גם ההתקפה על אתר באבי יאר (סמל להשמדה יהודית ולהיקף והברבריות של רצח עם במזרח אירופה) היא המניפולציה הגסה והאלימה ביותר של השיח הציבורי בתחום ההגנה על הזיכרון האירופי ועל קורבנות השואה.

אנדרטת באבי יאר מנציחה את הפשעים שביצעה גרמניה הנאצית ומשתפי הפעולה המקומיים שלה נגד היהודים בשטח אוקראינה, ובין הפשעים הנוראים הללו נרשם זה שהחל ב-29 בספטמבר 1941 כש 34000 יהודים נרצחו בפאתי קייב. לכן המתקפה של רוסיה באיזור האנדרטה באבי יאר היא מעשה גרוטסקי פשע בלתי יתואר בפני עצמו, הוסיף חבר הפרלמנט הרומני.

בישיבה האחרונה של מועצת הנאמנים של EHRI (תשתית מחקר השואה האירופית), קראתי רשמית לגנות את מלחמת הכיבוש של אוקראינה בדיוק בגלל הסיכון העצום של גינוי השואה והרס אתרים, אנדרטאות, ארכיונים, והעדויות על פשעי מלחמה שקיימים כמעט 80 שנה. אם שמונה עשורים לאחר הטרגדיה הגדולה ביותר של האנושות – שבה יותר מ-6.1 מיליון יהודים, רומא, הומוסקסואלים, שבויי מלחמה סובייטים, אנשים עם מוגבלויות, אסירים פוליטיים הושמדו – היורש של ברית המועצות, הפדרציה הרוסית, הורס את העדות בכוונה תחילה. הרס אנדרטאות לזכר השואה, ממש בשטח איפה שפשעי השואה התרחשו. זה נזק בלתי הפיך לתדמית ולזכרון מי ששיחרר וחיסל את הנאצים ואת בני בריתם , לפי אלכסנדרו מורארו.

שטחה של אוקראינה של ימינו זרוע אתרים וקברי אחים רבים. הפשעים וההרס שהמלחמה הנוכחית יפגעו הן בזיכרון והן במחקר המפורט על השואה. מעולם, מרחב כה עצום, שבו הכוחות הנאצים ובני בריתם רדפו והשמידו יהודים, ובו ישנם שרידים של קורבנות השואה, שחלק התגלו וחלק עוד לא, היה בסיכון הרס לצמיתות.

הפליטים היהודים, היתומים יהודים שעוזבים היום את אוקראינה, שבורחים בגלל מלחמה, משאירים מאחריהם האנדרטאות המוקדשות לקורבנות השואה, לבני משפחותיהם שנרצחו לפני 80 שנים. זו תמונה מסעירה, סיכם מורארו.