Tag: אושוויץ-בירקנאו

Oradea Heritage גישה את התיעוד לסיווג כאנדרטה היסטורית של הבניין בו התגוררה אווה היימן.

הקרן להגנת מונומנטים היסטוריים במחוז ביהור (מורשת אורדאה) החלה, בשנת 2024, את תיעוד וסיווג של הבניין בו גדלה אווה היימן, הילדה בת ה-13, קורבן השואה.

הבניין שוקם באמצעות התוכנית הרב שנתית של רשויות אורדיה, מנהלת הקרן אדריאנה.

אווה היימן הייתה ילדה קטנה, שבדומה לאנה פרנק ניהלה יומן קצר בגטו אורדיה (צפון-מערב רומניה, אך חלק מהונגריה בזמן מלחמת העולם השנייה). מאורדיה היא נשלחה למחנה הריכוז אושוויץ שם היא נרצחה בידי הנאצים.

יומנה פורסם לראשונה בשנות ה-60 בהונגריה ובישראל, לאחר מכן תורגם לשפות אחרות, ובשנים האחרונות הוא הוצג גם באמצעות הרשתות החברתיות כחומר המתעד עדות ישירה על מה שעבר על ילדה שהפכה לקורבן השואה.

התוכנית הרב שנתית לשיקום מבנים במרכז ההיסטורי של אוראדיה  יצאה לדרך ב-2012.

הקרן להגנת מונומנטים היסטוריים במחוז ביהור עוסקת בסיווג של מבנים הכלולים בתוכניות עירוניות, בעלי ערך היסטורי, תרבותי או אמנותי. בשנת 2024 הסתיימו העבודות על בית מרקוביץ-מתזר, אחד המבנים היקרים ביותר בסגנון ה-Art Nouveau Secession, ושל מלון פארק.

שגרירות רומניה בישראל השתתפה באירועים שאורגנו לרגל ציון יום השואה הבינלאומי ו-80 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. השתתפו נציגי משלחת האיחוד האירופי לישראל, שגרירויות המדינות החברות באיחוד האירופי, יד ושם: המרכז העולמי לזיכרון השואה, סטודנטים וניצולי שואה. הטקסים התקיימו בבית יוליאנה בהרצליה, מתקן המעניק טיפול בקשישים, שרבים מהם הם ניצולי שואה. היחידה ספגה פגיעת מזל”ט ישירה במהלך חג יום הכיפורים ב-2024.

שמיעת הסיפורים האישיים של ניצולי השואה היא תמיד השראה לעולם כדי לא לשכוח את זוועות השואה. עדותו של יעקב וקסלר וסקינל על איך שרד את השואה ומצא את דרכו חזרה ליהדות חייבת להיות אות זיכרון כדי למנוע את החזרה על זוועות העבר, הודיעה שגרירות רומניה בישראל.

שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, השתתף באירוע הנצחת קורבנות השואה, שאורגן על ידי קריית החינוך לאודה-רעות יחד עם מכון גתה בוקרשט, לרגל יום השואה הבינלאומי. שימור הזיכרון הוא מקור החוסן שלנו. אנחנו לא יכולים לשכוח את השואה, וגם לא את הטבח שספגנו ב-7 באוקטובר 2023.

העם היהודי שרד את השואה, ואנו בטוחים שנתאושש מהמלחמה הזו ונביס את כל אלה שמאיימים להשמידנו, אמר הדיפלומט הישראלי. . אנו מכבדים את זכר קורבנות השואה וחוזרים על המחויבות של כל אחד מאיתנו להילחם בשנאה ובאנטישמיות.

רק באמצעות חינוך ומאמצים המשותפים נוכל להילחם בתופעות ההרסניות הללו, נוכל להימנע מלחזור על טעויות העבר, ולבנות עתיד בטוח לדורות הבאים, אמר השגריר.

באירוע ההנצחה השתתפו תלמידי תיכון שהזדמנו להאזין לסיפור חייו של אוטו פולופ, הניצול האחרון מהמחנות הנאצים בבוקרשט. פולופ גורש לאושוויץ-בירקנאו כשהיה בן 13 וחצי ובשנים האחרונות דיבר בפומבי על החוויות הקשות שעבר במחנה.

ציון יום השנה ה-80 לשואה בצפון טרנסילבניה התקיים בבית הקברות היהודי בזלאו (צפון מערב רומניה). הקורבנות מלפני 80 שנה הונצחו. כ-8,800 יהודים שגורשו בין מאי ליוני 1944 מאזור סלאג’ (אז תחת שלטון הונגרי)  למחנות אושוויץ – בירקנאו, מסרה הקהילה היהודית של זלאו – סלאג’. חובתנו הקדושה לזכור את קורבנות השואה שלא חזרו הביתה, הוסיף המקור המצוטט.

ביוזמתה של המורה להיסטוריה אלכסנדרה פרדה, בטכס נכחו תלמידי בית הספר התיכון הפדגוגי “Gheorghe Şincai” . התלמידים הדליקו נרות לזכר הקורבנות שנרצחו בשואה.

אנו מודים למורה, אשר מקדמת את הוראת תולדות השואה. אנחנו צריכים עוד מורים כמוה, כך נמסר מטעם הקהילה היהודית של זלאו – סלאג’.

הוועידה הבינלאומית “שואה בצפון טרנסילבניה – לאחר 80 שנה / 20 שנה לאחר אימוץ הדו”ח הסופי של ועדת ויזל” התקיימה בקלוז’-נאפוקה (צפון-מערב רומניה)

הוועידה אורגנה על ידי המכון לחקר השואה ואוניברסיטת באבש בולאי. נכחו חוקרים רבים של השואה מרומניה, ארה”ב, גרמניה, אוסטריה, שוודיה, ישראל, הונגריה.

בפתיחת הכנס השתתפו נציגי שגרירויות ישראל, ארה”ב וגרמניה. שני ניצולי שואה מקלוז’-נאפוקה, ג’ודית מורשאן (קרטש) ולאסלו סקלי, נשיא הקהילה היהודית של קלוז’.

היו נוכחים  דורל אמיל אורנסקו, דראגוס חוטאה, מזכיר המדינה, רכז הוועדה הבין-משרדית למעקב אחר יישום האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, פול שפירו, מנהל היחסים הבינלאומיים של מוזאון השואה מוושינגטון , ארה”ב, ואלקסנדרו פלוריאן, המנהל הכללי של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.

לרגל האירוע בקלוז’ נאפוקה נפתחה התערוכה “נעדרים – 80 שנה לשואה בצפון טרנסילבניה”. בתערוכה מוצגות יצירות של האמנים Leon Alex, Egon Marc Lövith, Dan Beudean Belu-Simion Făinaru

חלקם נספו, חלקם שרדו את השואה, חלקם שייכים לדור השני לאחר השואה, וחלקם אינם יהודים.

באמצעות אירוע זה, אנו רוצים למצוא תשובה לשאלה כיצד ובאילו מניעים, זיכרון זוועות השואה מועבר לתושבי העיר הלא יהודים, בהתחשב בכך שבקלוז’ שלפני השואה, כמעט 17% האוכלוסייה הייתה יהודית . כיום יש רק מספר קטן של משפחות יהודיות וכולן נפגעו ישירות מהשואה.

במקביל, בעיירה במרגיטה שבטרנסילבניה נחשף לוח הנצחה לזכרם של 1700 יהודי העיר שנרצחו בשואה. הלוח הותקן בבניין שבעבר היה בית הכנסת של העיירה.