Tag: אירוע

האופרה הלאומית של בוקרשט אירחה אירוע תרבותי מיוחד, “שורשים רומניים”, ב-15 בספטמבר 2024. האירוע הוקדש למורשת התרבותית המשותפת לישראל ולרומניה, במלאות 70 שנה להולדתה של הסופרת הישראלית המנוחה נאוה סמל שלה היו שורשים רומנים.

זו הייתה חגיגת המורשת התרבותית היהודית ברומניה, בדגש מיוחד על תרומתה של משפחת הסופרת, במקור מהעיר סירט שבצפון רומניה, אמרו המארגנים.

התוכנית כללה קטעים מוזיקלים מהאופרה והיצירות הספרותיות של נאוה סמל, מופע תיאטרון ומוזיקה עם אמנים ישראלים בעלי שם שמוצאם ברומניה, כמו סנדרה שדה, שחקנית התיאטרון הלאומי של הבימה, גבי שדה הטנור בעל המוניטין הבינלאומי והזמרת ענת סגל. פרקים מתוך “פאני וגבריאל”, אחת מיצירותיה החשובות של נאוה סמל הועלו בפני המשתתפים.

את האירוע פתחו טובה בן נון צ’רביס, נשיאת ומייסדת מתחם החינוך לאודה-רעות ודניאל ג’ינגה, מנכ”ל האופרה הלאומית של בוקרשט.

בין האורחים היו ד”ר ליאור בן דור, שגריר ישראל ברומניה, נועם סמל, מנהל המכון חנוך לוין לדרמה ישראלית ואישים נוספים מישראל ורומניה. במקום נכחו צעירים מישראל שאיבדו בני משפחה קרובים בטבח 7 באוקטובר 2023.

יום התרבות הלאומי הרומני, שחל ב-15 בינואר, צוין בקונסוליה הכללית של רומניה בחיפה. צוות הקונסוליה, בראשות הקונסול הכללי של רומניה, אדריאן ברינקוביאנו, יחד עם המארגנים, ASILR – אגודת הסופרים הישראלים לשפה הרומנית ו-HOR חיפה, קיבלו את פני קהל רב, להוט לברוח משגרת המִלחָמָה. בגלל זה ארגון האירוע הזה נחשב לפעולה של “התנגדות תרבותית”, דרך לשמר את הזהות והערכים שלנו מול מצוקות והלחץ המתמשך הנגרם ממצב המלחמה.

במאבקנו נגד ההשפעה השלילית של המלחמה, לא שכחנו לרגע שעברו 100 ימים מאז טבח ה7 באוקטובר וחטיפת 240 ישראלים כש136 מהם עוד מוחזקים בעזה. כל אחד עם הכוחות שלו, חייב לעשות משהו כדי שתוך זמן קצר שנוכל להחזיר את האחים והאחיות שלנו הביתה, אמרו נציגי הקונסוליה הכללית של רומניה בחיפה.

המשתתפים באירוע פנו לשלטונות רומניה בבקשה לתמוך במאמצים שנעשים כדי לשחרר את 136 בני הערובה בהקדם האפשרי. בהקשר של המלחמה, הקונסול הכללי של רומניה בחיפה, אדריאן ברינקוביאנו, ביקש דקת דומיה לזכר הנופלים מה-7 באוקטובר ועד היום.

לאחר מכן, הוצג ציור חתום על ידי הציירת Maria Parascan, שהובא מרומניה, במיוחד לאירוע זה. מדובר בדיוקנו של המשורר הלאומי של רומניה, מיחאי אמינסקו, שביום הולדתו, 15 בינואר, חל יום התרבות הלאומי ברומניה.

הציבור השתתף בדיונים שבהם השתתפו Jean Askenasy, Vigda Erna Kretzer, Livia Abba, Rely Svartzberg, Jacob Delia Lucia, Adina Rosenkranz Herscovici.

אנדי צאושו הציג תערוכה בשם “פנים של אישים תרבותיים”. הערב הסתיים בשירים של אמינסקו, מפיהם של תלמידי בית הספר ASILR – לשפה הרומנית, שאליהם הצטרפו אנשי ציבור להוטים להראות כמה הם אוהבים ומעריכים את השפה הזו.

ICR המכון הרומני לתרבות תל אביב מארח את התערוכה “אניגמה. ויוטיוב”, עם יצירות של האמן הישראלי יוצא רומניה, אדוארד אלמאשה. התערוכה מכילה ציורים בסגנון מופשט. לרגל הפתיחה הוצגו שני אלבומי אמנות של אלמנשה, בהוצאת סאגה ב-2020, עם הכותרות “זמן ושעונים” ו”פרחי עתיד”. Adrian Grauenfels, מוציא לאור האלבומים, הציג מצגת שבה ניתח ופירט את הטכניקות החדשניות בהן משתמש אלמנשה.

באירוע הוצגו פירסומים חדשים של סאגה, כמו הספר הדו-לשוני לאמנות ושירה “אהבה וטבע” (2022), מאת האמנית הרב-תחומית רלי שוורצברג, והספר “מחשבות על מוזיקה” (2022), שנכתב ע”י Grauenfels . דעות שנכתבו על ידי Sofia Gelman (מוזיקולוגית), Adriana Ausch, Maria Sava, Amalia Achard , ו Adrian Lesenciuc היו חלק מהאירוע. השקת הספרים כללה קטעים מוזיקליים קשורים לנושאי הספרים

אדוארד אלמאשה נולד באלבה יוליה (מרכז רומניה), בשנת 1946, וסיים את לימודיו בפקולטה להנדסה. בשנת 1982 עלה לישראל. ביצירותיו, האמן משתמש באמנות פיוזןן מדיה מעורבת וטכניקות קולאז, תוך שילוב או שימוש בחומרים קלאסיים כגון צבעי אקריליק על עץ ונייר, קנבס, חלקי מחשב או רכיבי שעון וכל מני חלקים טכניים אחרים.

רלי שוורצברג, נולדה ברומניה ב1975. היא חברה פעילה באגודת סופרי השפה הרומנית בישראל, שהעניקה לה, בשנת 2018, פרס על ספר “אהבה עם ורדים לבנים” , הנכלל בסדרת הספרים המיועדים לילדים ולמתבגרים, יחד עם הספרים “O vacanță de pomina חופשה בלתי נשכחת ו Îndrăgostiţi în examane, מתאהבים במבחנים.

צרפת והאמן הגרמני-צרפתי הנודע Anselm Kieffer מקדישים תערוכה מונומנטלית למשורר היהודי דובר גרמנית, במקור מרומניה, פול צלאן. קיפר וצלאן (1920-1970) נכנסים לדיאלוג אמנותי על השואה והמוות, אך גם על משמעות החיים והאנושות. צלאן, יליד 1920, ניצול שואה, עזב את רומניה ב-1947 והפך למשורר בשפה הגרמנית הגדול במאה ה-20. “החלטתי לכתוב בשפת התליינים”, אמר צלאן, שדיבר שבע שפות, סיפר בפריז, לוקה ניקולסקו, שגריר רומניה בצרפת.

התערוכה, פתוחה ב-Grand Palais Éphémère, על שטח של עשרת אלפים מ”ר ובה מוצגות רק 19 עבודות של קיפר. הן יצירות ענקיות. ציורים בגובה של למעלה מ-10 מטרים, בונקר שעליו גדלים פרחי פרג, מפציץ הנישן על כנף, מוצף בספרים. ציורים קודרים, שבהם מעורבבים צבעי שמן עבים עם חומרים אחרים: חול, קש, עופרת, אפר, מספר הדיפלומט הרומני.

ציוריו של קיפר מקיימים דיאלוג עם שירתו של צלאן. שורות כתובות בגיר לבן מופיעות על כל יצירה. על פינות היצירות כתוב “מוקדש לפול צלאן”. “אני לא עושה כבוד לצלאן, אני סוגד לו”, אמר קיפר בפתיחת התערוכה. האמן הגרמני-צרפתי “עובד” עם המשורר הרומני-גרמני כבר 60 שנה, מאז שקרא את שירו ​​הראשון, Todesfuge צילן הפך לאובססיה, הוסיף שגריר רומניה בצרפת.

המבקרים נכנסים לתערוכה כמו למקדש, כמו לכנסייה: שותקים, ביישנים, המומים ממה שהם רואים, מהחוויה שהם חיים. הציורים הם סוערים, בכל המובנים של החיים ושל המוות בו זמנית. אין סדר מסויים בעבודות: אתה עובר מצד אחד של האולם לצד השני כרצונך, אתה בונה מסלול משלך, אתה עוזב וחוזר, זה בא והולך. התמונה הגדולה והסוחפת ביותר ממוקמת בחלק האחורי של האולם. זה ציור מבוסס על משיר יוצא דופן של צלאן וממוקם עם הגב למגדל אייפל. אי אפשר לעזוב את התערוכה הזו ללא רשם מוטבע עמוק בלב. מסר על הזוועות שהיו ושיכולות לחזור. התייחסות לזיכרון האירופי המשותף – זו תערוכה יוצאת הדופן שבה מתחילה צרפת את נשיאותה של מועצת האיחוד האירופי, כתב גם השגריר לוקה ניקולסקו.

מכון התרבות הרומני בתל אביב ממשיך לארגן אירועים מסדרת “קולות נשיים”, מהדורה חדשה המוקדשת לכותבי הספרות ישראלית ברומנית. האירוע, בהנחיית קליאופטרה לורינציו, סגנית מנהל ICR תל אביב, יתקיים ב-21 בדצמבר במכון עצמו. האירוע ישודר ברומנית בשידור חי בערוץ היוטיוב של המוסד.

תוכנית האירוע תכלול את הצגת הספרים: “על כנפי הגורל” רומן מ2021 בהוצאת נאפוקה סטאר מאת רלי שוורצברג, “קשת מעל חיפה” בהוצאת גונימאה ו”הרומן של חיי” בהוצאת סאגה, שני ספרים שיצאו לאור ב2021 וחתומים ע”י ביאנקה מרקוביץ, וספר השירים “עצירת מנוחה במילים” מאת אמיליה אטבה שיצא לאור ב2021 בהוצאת eco transilvan

באירוע משתתפים ETGARD BITEL, עיתונאי ועורך ספרים, SILVIA KATZ IANASI, סופרת, ION STUBEA, עיתונאי, והסופרות רלי שוורצברג, ביאנקה מרקוביץ ואמיליה אטבה.

במהלך האירוע ישודרו מסרי וידאו של אנשי תרבות מרומניה וישראל: הסופר PETRE CIOCLU, LUCIAN VASILIU, מהוצאת “גונימאה” מיאשי ויון קריסטופור, מבקר ספרות.

השתתפו אישים בולטים של עולם התרבות הישראל כמו השחקנים מוני מושונוב ואלכס פלד, דיפלומטים, ביניהם קולט אביטל, יו”ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה, ורודיקה רדיאן-גורדון, שגרירת ישראל לשעבר ברומניה, וסופרים ישראלים בשפות רומנית ועברית.

האירוע, שבו מנחה הייתה הסופרת רירי סילביה מנור, נפתח בקריאה מתוך ההצגה “אותו הים” של תיאטרון הבימה, בביצועו של השחקן הישראלי הגדול מוני מושונוב.

נשאו נאומים צביקה ניר, יו”ר אגודת הסופרים, מרטין סלמון, מנהל המכון הרומני לתרבות בתל אביב, גאנינה בויקי, קונסול שגרירות רומניה בישראל, שהזכירה את החשיבות של שיתופי הפעולה הדו-צדדיים בתחום הספרותי וגם את התפקיד החשוב של עמוס עוז בחיזוק היחסים האלה, ובפתיחת הדרך לספרות הישראלית בקרב הקוראים הרומנים.

מירון איזקסון, סופר ופרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בר אילן, הציג את ההרצאה “עמוס עוז, בין סופר לפילוסוף”. שגרירת ישראל, רודיקה רדיאן-גורדון, הזכירה את השתתפותו של הסופר בפסטיבל הבינלאומי “ימים ולילות של ספרות” בנפטון, על חוף הים השחור הרומני ושם הוא כבש את הציבור והניח את היסודות לקבוצת קוראים נאמנה, שעקבה אחרי ההופעות הספרותיות שלו.

האירוע הסתיים בהקרנת קטע וידיאו עם עמוס עוז מדבר בהשקת הספר “לדעת אישה” ב -2005 בבית הסופר בתל אביב. הסופרת רירי מנור הדגישה את הפופולריות והחשיבות שבהן נהנה עוז בקרב הקוראים הרומנים, שנהפך ל”עמוס עוז שלנו” ו”צכוב של ימינו באזור הזה”.

27 בינואר נבחר כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה ע”י האו”ם. כדי לציין את יום זה, פסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט, בשיתוף עם המכון הרומני לתרבות, אונסק”ו רומניה והפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, יארגן את הקרנת הסרט “מי יכתוב את ההיסטוריה שלנו” (Who will write our history”) ב-27 בינואר (יום א) בבוקרשט. הסרט, בימוי והפקה: רוברטה גרוסמן, יוקרן בהקרנת בכורה לאומית, במקביל להקרנות במטה אונסק”ו בפריז, במוזיאון השואה בוושינגטון ובמוזיאון לסובלנות בלוס באנגלס. כמו כן, באותו יום ובאותו זמן יציגו את הסרט התיעודי יותר מ -400 בתי קולנוע, בתי כנסת, כנסיות, אוניברסיטאות, מוזיאונים ומרכזים קהילתיים ברחבי העולם.

באירוע בבוקרשט ידברו: סגן יו”ר המכון הרומני לתרבות, קריזבי בלה דאן, סגן יו”ר האקדמיה הרומנית, פרופ ד”ר רזבן תאודורסקו, יו”ר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, ד”ר אורל ויינר, יועצת הפדרציה האירופית של מועדונים לאונסק”ו, רודיקה פרקופצו, ויו”ר פסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט, דן שלנגר.

בנובמבר 1940, כמה ימים לאחר שהנאצים סגרו 450,000 יהודים בגטו ורשה, הוקמה קבוצה סודית (של עיתונאים, מורים ומנהיגי הקהילה) שהחליטה להילחם בנאצים. בהנהגתו של ההיסטוריון עמנואל רינגלבלום ומכונה תחת שם הקוד “עונג שבת”, החליטה הקבוצה החשאית להתעמת ולהביס את השקרים של הנאצים בעט ונייר. סיפורם מובא לראשונה על המסך בסרט תיעודי. תמונות מארכיונים משתלבות בראיונות ובדרמטיזציות, והכול הופך אותנו לעדים לחייהם של לוחמי ההתנגדות, שעמדו מול האויב עם הנשק העליון: האמת. גיבורים אלה סיכנו הכל כדי שהארכיון שלהם ישרוד את המלחמה, גם אם הם לא הצליחו.

רומניה משתתפת בפסטיבל חוצות היוצר בירושלים, בין התאריכים 6-18 באוגוסט 2018. האירוע מאורגן ע”י עיריית ירושלים. השנה, במסגרת חגיגת מאה שנה לרומניה המודרנית, הדוכן הרומני מציג עבודות ארטיזנליות של אומנים מסורתיים מאיזור הארגיטה (Harghita) (מרכז רומניה), לרבות חפצי קרמיקה מקורונד.

המכון הרומני לתרבות תומך בהשתתפותם של האומנים המסורתיים מרומניה: לאזלו גוזה (Laszlo Jozsa), קֲרמֹיִקאי, שיבצע הדגמות אד-הוק של טכניקות חרס ועבודות קרמיקה מסוג קורונד; מרתה גוזה (Marta Jozsa), ממוקדת בעבודות קישוט, שתבצע הדגמות אד-הוק של טכניקות הקישוט והציור של עבודות קרמיקה בסוג קורונד. סאבו קרולי (Szabó Károly), מנהל איגוד לפיתוח בין-קהילתי הארגיטה (Harghita), שיקדם את התיירות התרבותית ברומניה, ייתן הרצאות על הטכניות והחומרים הנמצאים בדוכן, וגם על המורשת האטנוגרפית והתרבותית של איזור הארגיטה (Harghita); מאר סוזאנה (Mar Zsuzsanna), ממוקדת בוִיטְרָז, איקונינים, וציורי זכוכית במוטיבים מיוחדים של איזור הארגיטה (Harghita), שתבצע הדגמות אד-הוק של טכניקות מסורתיות של ציורי זכוכית.

המכון הרומני לתרבות ממשיך את הסדרה של אירועים תרבותיים תחת הכותרת “בית קפה רומני” עם אירוע ספרותי לרגל השקת הספר ” התהליכים הכלכליים של פקידים יהודים בסחר החוץ בשנות 1960-1964″, מאת ורוניקה רוזנברג (Veronica Rezenberg), שהוציא לאור ב-2018.

הספר הוא תרגום עבודת הדוקטורט של ורוניקה רוזנברג מעברית לרומנית ומחווה לאביה, אדלברט רוזינגר, לשעבר מנהל בחברה לסחר החוץ “Românoexport” שנעצר ב-1961 ע”י Securitate, המשטרה הפוליטית של המשטר הקומוניסטי. העבודה מנתחת שש תביעות משפטיות נגד כמה פקידים יהודיים שעבדו בחברות לסחר החוץ באותה עת. האירוע, בשפות עברית ורומנית, נערך ב-26 ביולי 2018, בשעה 18.00, במטה המכון הרומני לתרבות.

מנחה תהיה קליופטרה לורינציו, סגנית מנהלת במכון הרומני לתרבות בת”א. ובאירוע ישתתפו דר׳ ורוניקה רוזנברג (מחברה), פרופ׳ רפאל ואגו (מאוניברסיטת תל אביב), דר׳ לוסיאן זאב הרשקוביץ (מהספרייה הלאומית בירושלים).