Tag: אירועים

  • מסרים ליום השואה הבינלאומי

    מסרים ליום השואה הבינלאומי

    אנשי ציבור רבים שלחו הודעות ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, שצוין בבוקרשט 80 שנה לאחר שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. התפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיות, מסר הנשיא קלאוס יוהניס. היום אנו זוכרים שוב את הסבל שספגו קורבנות הפוגרום בבוקרשט בינואר 1941. אנו מכבדים את זכרם של כל אלו שאיבדו את חייהם, כמו גם את אומץ לבם של הניצולים והמחלצים, כך שהטרגדיה שסיימה כל כך הרבה נפשות לעולם לא תישכח, הדגיש הנשיא.

     

    ברמה הבינלאומית, אנו רואים הרבה פופוליזם, קיצוניות, גישות וגילויי שנאת זרים ואנטישמיות מוסווים בצורה ערמומית, מתוך כוונה לשחוק את עמודי התווך שעליהם בנוי העולם החופשי, הוסיף יוהניס.

     

    הוא הפנה את תשומת הלב לעובדה שהתפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיה. הנשיא הזכיר כי רומניה נקטה צעדים חשובים לקראת שימור זכרם של קורבנות השואה והמאבק באנטישמיות על ידי אימוץ חקיקה איתנה ופיתוח פרויקטים זיכרון וחינוך התורמים לתרבות המבוססת על ערכי יסוד אירופיים.

     

    השואה הייתה אחת הפרשיות הטראגיות והאפלות ביותר בתולדות האנושות, מסרו נשיאי הסנאט ושל לשכת הצירים, אילי בולוג’אן וצ’פריאן שרבאן. נשיא הסנאט הצהיר שזהו רגע של הרהור עמוק, הזדמנות לזכור לא רק את הסבל שסבלו הקורבנות  ואת החובה למנוע טרגדיות כאלה להתרחש שוב. הוא הדגיש ששתיקה ואדישות יכולים להפוך לשותפים לרוע. באמצעות חינוך וקידום ערכים דמוקרטיים, מוטלת עלינו האחריות לשמור על זיכרון הקורבנות בחיים ולבנות עתיד המבוסס על סולידריות וכבוד, אמר אילי בולוג’אן. הטקס של היום, אמר ציפריאן שרבאן הוא גם קריאה למודעות, אחריות ופעולה בהווה ובעתיד. כנציג הפרלמנט, אני מדגיש את החשיבות של התמיכה החקיקה וביוזמות הנלחמות באנטישמיות. לאחר אימוץ הדוח הסופי של ועדת אלי ויזל, נקטה רומניה צעדים חשובים. הפכנו למודל אזורי במאבק באנטישמיות, ציין נשיא לשכת הנבחרים.

     

    ראש הממשלה מרסל צ’ולאקו הזכיר שאנטישמיות, קיצוניות ושנאת זרים מתבטאים יותר ויותר באירופה, במרחב שבאופן פרדוקסלי הוא מקור הזכויות והחירויות היסודיות. הוא אישר מחדש את מחויבותה הנחרצת של ממשלת רומניה להילחם בנגע האנטישמיות ולקדם את זכר קורבנות השואה, והדגיש כי מחובתן של השלטונות להבטיח שהחברה הרומנית לא תחזור על טעויות ההיסטוריה.

     

    החינוך חייב למלא תפקיד מרכזי בהקשר זה. זו הסיבה שאני שמח שלצעירים ברומניה יש הזדמנות לטפח את רוחם האזרחית על ידי לימוד הנושא ‘היסטוריה יהודית’. השואה”, הוסיף ראש הממשלה.

     

    הוא גם בירך על העובדה שבין החטופים הישראלים הראשונים ששוחררו מעזה היו שתי נשים בעלות אזרחות רומנית.

     

    משרד החוץ שלח מסר המדבר על התפשטות האדירה, בסביבה המקוונת, של דברי שטנה ותיאוריות קונספירציה, לצד דיסאינפורמציה, המחופשת כפתרונות לבעיות מורכבות בחברה. אימוץ השלב השני של האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות ושנאת זרים לתקופה 2024-2027 מייצג הישג חשוב המגבש את תפקידה של רומניה כמודל אזורי של שיטות עבודה טובות במאבק באנטישמיות ובשימור זיכרון השואה, קובע המשרד.

     

    נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, הדגיש כי הוא לעולם לא יקבל ולא יעמוד ליד מישהו שתוקף או משפיל את החיים היהודיים ואת ערכי היהדות. היום, יותר מתמיד, הפך חיוני לעשות כל שביכולתנו כדי לשמר ולהגן על ערכי הדמוקרטיה. זו הפעם הראשונה שנתקלתי במצבים שבהם חברי קהילות יהודיות ביקשו להימחק  ממאגרי המידע של הפדרציה, בגלל דאגתם למה שיבוא עלינו בעתיד. לאחרונה נאמר לנו, במישרין או בעקיפין, שוב ושוב, שאסור לנו להיות מטרד, נאמר לנו שעלינו להיות צנועים ורצוי בלתי נראים כדי לא לסבול. אני מבטיח לכם שלא כך נעשה, אמר וקסלר.

     

    ובהזדמנות זו, בשם הקהילה הגרמנית ברומניה, אני מבקש סליחה מהעם היהודי על השתתפותנו  בפשעים אלו. אנו נוטלים בפומבי את האשמה ההיסטורית הזו, אמר נציג המיעוט הגרמני בפרלמנט הרומני, חבר הפרלמנט אובידיו גאנט.

    הוא הפנה את תשומת הלב לנטיות האנטישמיות והשנאת זרים המתגברות בחברה הרומנית. החברה והמדינה אינן יכולות להישאר פסיביות מול גל התוקפנות הזה, אחרת אנחנו מסתכנים לחזור על ההיסטוריה של המאה ה-20 באירופה וברומניה, טען חבר הפרלמנט גנת.

    המרכז למעקב ולמאבק באנטישמיות ברומניה (MCA Romania) הפנה את תשומת הלב לעובדה שבטקס הזכיר נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה כי הפדרציה קיבלה בקשות מכמה מחברי הקהילה להסיר את שמם ממאגר המידע של הקהילה.

     

    הדבר נובע מחששות שנגרמו כתוצאה מהאנטישמיות ברומניה, אנטישמיות שמקודמת על ידי פוליטיקאים וחברי הפרלמנט הרומני ואי הוודאות שנוצרת מהאופן שבו מתייחסים למקרי אנטישמיות ברומניה, מסר המרכז.

     

    במשך שנים, MCA רומניה הזהירה שוב ושוב מפני מצב עניינים זה, שסותר את ההצהרות הפוליטיות החוזרות ונשנות של רשויות המדינה, המתפארות בהישגים בולטים במאבק באנטישמיות ובהכחשת השואה.

  • אירועי זיכרון השואה ברומניה

    אירועי זיכרון השואה ברומניה

    עמותת Semper Culturalia ארגנה בשיתוף עם המכון הרומני לתרבות, בין ה-30 בינואר לבין-1 בפברואר, לרגל יום השואה הבינלאומי שחל ב27 בינואר, אירועים שמטרתם לתרום לשמירת זכרם של קורבנות השואה, ולכבד את ניצולי השואה.. במרכז הקהילתי היהודי JCC רומניה התקיים השולחן העגול “מקומות זיכרון השואה ברומניה”, בהשתתפות ד”ר פלישיה ולדמן וההיסטוריונים אנקה טודורנציה, אסטריד רוטמן ואדריאן צאופלנקה. את הדיון הנחה דן שלנגר, נשיא פסטיבל הסרטים היהודי.



    סדרת האירועים נמשכה בסימפוזיון “תפקידה של תקשורת ההמונים במאבק באנטישמיות”, במכון גתה. באירוע דנו בכלים שיש לחברה למאבק באנטישמיות תוך שימת דגש על המודעות לאחריות הפרט והארגונית, בכלל ושל תקשורת ההמונים בפרט. הכל כדי להציג פרטים היסטוריים בצורה מדויקת ככל האפשר והבטחת שקיפות והצגת מקרים או הצהרות אנטישמיות ללא משוא פנים. בסימפוזיון השתתפו, בין היתר, אירינה-דומיטריצה ​​סולומון, מזכירת המדינה – ממשרד ראש הממשלה, Lacziko Eniko Katalin, מזכיר המדינה במחלקה ליחסים בין-אתניים, סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, ליביו גיקמן, נשיא המכון הרומני לתרבות, נציגי תחנות הרדיו והטלוויזיה הציבוריות.



    האירוע השלישי התקיים ב-ARCUB והחל בתוכנית אמנותית, בתמיכת השחקנים מאיה מורגנשטרן, Norica Costache, דן מיכאל שלאנגר, סורין סנדו והמוזיקאים Mihaela Işpan, מצו סופרן, ראדו דונקה, כינור, איתן שמייסר, פסנתר, והחזן הראשון עמנואל פושטאי. התוכנית נמשכה עם הקרנת הסרט פיצויים (ארה”ב, 2022), המגולל את סיפור המשא ומתן המתוח בין המנהיגי ישראל ועולם היהודי לבין הגרמנים, לאחר תום מלחמת העולם השנייה.

  • אירועי יום השואה הבינלאומי

    אירועי יום השואה הבינלאומי

    מספר אירועים ומופעים מציינים ברומניה את יום השואה הבינלאומי. מוזיאון השואה בצפון טרנסילבניה, ב-Șimleu Silvaniei, צפון מערב, ארגן ביקור בתערוכה החינוכית של המוזיאון וטקס דתי לזכר קורבנות השואה ב-23 בינואר. שנת 2022 מגיעה עם שורה של חידושים בנוגע למוזיאון. המוסד שואף לפתח מסלול של מורשת יהודית בטרנסילבניה, לארגן לראשונה בתמיכת האו”ם ושותפים נוספים את פסטיבל הסרטים הבינלאומי הראשון בנושא השואה ולהמשיך לתמוך במורים ובתלמידים ברומניה בכל הנוגע לחינוך על השואה.



    הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה והקהילה היהודית Zalău Sălaj, יחד עם הוועדה היהודית המשותפת האמריקאית (JDC), מארגנות ב-25 בינואר, בזאלאו (צפון מערב) את אירוע ההנצחה “התחנה האחרונה”.



    המרכז ללימודי יהדות וישראל באוניברסיטת ווסט טימישוארה והקהילה היהודית טימישוארה מארגנים כנס מקוון ב-26 בינואר, בהשתתפות הסופר הרומני-אמריקאי הידוע נורמן מאנה, מנהלת המרכז לוסיאנה פרידמן ומנהל ICR ניו יורק דוריאן בראנה.



    ב-27 בינואר הפילהרמונית הממלכתית של אורדיה (צפון מערב) תקדיש ליום השואה הבינלאומי קונצרט בניצוחו של לורנצו מורוני, הזמרת סאבו אליזבטה וכריסטיאן אנדריי סטנציו בכינור.

  • חגיגת יום הצבא הרומני בישראל

    חגיגת יום הצבא הרומני בישראל

    המכון הרומני לתרבות, בשיטוף פעולה עם הנספח הצבאי של שגרירות רומניה בישראל, יארגן ב-23 וב-24 באוקטובר אירועים לרגל חגיגת יום הצבא הרומני, בשנת ה-100 לרומניה המודרנית.


    סדרת האירועים תכלול: סימפוזיון ברומנית ב -23 באוקטובר, במטה המכון הרומני לתרבות, וסימפוזיון באנגלית ב -24 באוקטובר במוזיאון “ההגנה” בתל אביב. הקהל יוכל לשמוע את ההרצאות “הצבא הרומני במלחמה הגדולה” בהנחייתו של ההיסטוריון מנואל סטנסקו, ו”חיילים יהודים במלחמת העולם הראשונה” בהנחייתה של החוקרת אירינה שפירסקו, וגם הרצאתו של ההיסטוריון אלכס בוקסר במוזיאון “ההגנה”.


    באותו זמן, הציבור יוכל לראות תערוכת צילומים עם תמונות ארכיון המסופקות ע”י המוזיאון הצבאי הלאומי, מתוך האלבום “המלחמה הגדולה. התצלום מקרב הרומני 1916-1919” (מאת אדריאן-סילבן יונסקו) וגם ע”י המרכז לחקר יהדות רומניה. הקהל יוכל לראות גם את הסרט התיעודי “יהודים גיבוריים במלחמת העולם הראשונה “, בבימויו של סורין אברם.

  • אירועים לרגל יום הזיכרון הלאומי להנצחת קרבנות השואה ברומניה

    אירועים לרגל יום הזיכרון הלאומי להנצחת קרבנות השואה ברומניה

    בבוקרשט יתקיימו אירועים לרגל יום הזיכרון הלאומי להנצחת קרבנות השואה ברומניה. האירועים יכללו: טקס זיכרון, חשיפת הפרוטומה בדמותו של חתן פרס נובל אלי ויזל, והקרנת הסרט “לא אכפת לי אם ההיסטוריה תזכור אותנו כברברים”, בבימוי של ראדו גודה, הזוכה בפרס הגדול, קריסטל גלוב, בפסטיבל הבינלאומי בקרלובי וארי, צכיה.


    ביום הזיכרון הלאומי להנצחת קרבנות השואה ברומניה, אירגון הקהילות היהודיות בביסטריצה נסאוד (Bistrița Năsăud) (צפון רומניה) ועיריית ביסטריצה יארגנו טקס, ב-9 באוקטובר, ליד אנדרטת המגורשים, הנמצאת מול בית הכנסת ביסטריצה. מביסטריטה-נסאדו, כ -7,000 יהודים נלקחו מבתיהם ביוני 1944 וגורשו. בשל התנאים הקשים, 300 יהודים מתו ונקברו בתוך המחנה, בבור משותף. מבין אלה שהובלו ברכבת לגרמניה, רק 700 הצליחו לחזור הביתה.


    יום הזיכרון הלאומי להנצחת קרבנות השואה ברומניה יציין גם בסוצאבה (Suceava), בצפון רומניה, ב-9 באוקטובר, במוזיאון להיסטוריה במחוז. באירוע מוזמן פרופ סורין גולדה, יו”ר הקהילה היהודית בסוצאבה. לרגל האירוע יוקרן הסרט “גן התקווה”.


    ה-9 באוקטובר נבחר יום הזיכרון הלאומי להנצחת קורבנות השואה ברומניה משום שביום זה, בשנת 1941, החל גירושם של יהודי בוקובינה ל טרנסניסטריה.