לרגל יום האישה הבינלאומי, אותו אנו חוגגים בקרוב, התקיימה בבוקרשט תערוכת “היא נעלמה”, יוזמה ייחודית של האמנית הישראלית קרן יחזקאלי גולדשטיין. התערוכה שמה לה למטרה לחזק את מאמצי הקהילה הבינלאומית במאבק באלימות במשפחה ונגד נשים.
שגריר ישראל ברומניה, ראובן אזר זכה להשתתף בפתיחת התערוכה ולתמוך בקמפיין העלאת המודעות על האלימות ורצח נשים. האורחים הדגישו את הצורך למגר את התופעה הברברית הזו מהחברה וכיבדו את זכרן של נשים שסבלו מהתעללות, שנאנסו, עונו ונרצחו באכזריות על ידי מחבלי חמאס במהלך הטבח שבוצע ב7 באוקטובר 2023 בידי טרוריסטים פלסטינים.
בגדים השייכים לקורבנות הישראלים והרומנים, שמשפחותיהם תרמו לאמן, הוצגו בספרייה הלאומית של רומניה עד ה-29 בפברואר. בגדי הקורבנות הם ביטוי לריק העצום שהותירה אחריה היעלמותן של הנשים שנרצחו. הפרויקט נועד למשוך תשומת לב לתופעה העולמית המדאיגה של פשעים נגד נשים, המבוצעים על ידי בעלים או בני משפחה אחרים.
“היא נעלמה” הוא פרויקט רחב היקף שמסתובב ברחבי העולם ומפרסם את סיפורי החיים הדרמטיים של קורבנות אלימות במשפחה ורצח נשים. זה הדהד ברחבי העולם, החל מהוועידה העולמית הראשונה בנושא אלימות מינית ומגדרית בווינה והגיע לערים כמו זנבה, וושינגטון, אתונה, ניקוסיה וארובה. לאורך המסע, התערוכה “היא נעלמה” הפכה לסמל רב עוצמה של אחדות, כאשר משפחות מקומיות משתתפות בקמפיינים לאיסוף פריטי לבוש מנשים ונערות שנרצחו בגלל אלימות במשפחה.
לפי נתוני האו”ם, מדי שנה, כ-47,000 נשים ונערות נרצחות ברחבי העולם, על ידי בני זוגן או בני משפחה אחרים.
ICR המכון לתרבות רומניה בתל אביב, יחד עם A.M.I.R. (ארגון הישראלים יוצאי רומניה) ארגן ב- 11 במרץ את הקולוקוויום המקוון “האישה היהודייה בתרבות האוניברסלית”. האירוע שודר, בעברית וברומנית, בפייסבוק.
בהנחיית איריס לקנר ואלינור קריטורו, בדיון, שנושאו היה תרומתן של נשים יהודיות לפיתוח התרבות ברומניה ובישראל, השתתפו מאיה מורגנשטרן, השחקנית ומנהלת התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט, פליציה וולדמן, חוקרת ומרצה באוניברסיטת בוקרשט, ליה קניג, שחקנית וסילביה הרשקוביץ, חוקרת באוניברסיטת “בר אילן”. מצגת וידיאו על נשים יהודיות, דמויות תרבותיות חשובות מרומניה ומישראל הוקרנה במהלך האירוע.
דיונים בפרלמנט האירופי בנוגע למצבו של שלטון החוק ברומניה.
מצבו של שלטון החוק ברומניה היה תחת תשומת לבו של הפרלמנט האירופי השבוע, עם דגש על התיקונים שהובאו לאחרונה לחוקי מערכת המשפט, על ידי קואליציית המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) בבוקרשט. לשטרסבורג הוזמנה גם ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă). המועצה האירופית עוקבת בדאגה אחר ההתפתחויות האחרונות ברומניה, מסר סגן הנשיא הראשון פרנס טימרמנס (Frans Timmermans) בתחילת הדיון. לדבריו רומניה עשתה צעדים לאחור בכל הנוגע לרפורמה במערכת המשפט והמאבק בשחיתות, וציין את התיקונים השנויים במחלוקת שהובאו לחוקי מערכת המשפט על ידי השמאל שמהווה את הרוב בממשלה, והדחתה של לאורה קודרוצה קיובשי (Laura Codruța Kovesi) מתפקידה כתובעת הראשית בפרקליטות למאבק בשחיתות (DNA), מוסד שפעילותו קיבלה סקירה חיובית בדוח מנגנון שיתוף הפעולה והבקרה (MCV).
עצמאותה של מערכת המשפט ויכולתה להיאבק בשחיתות הן חיוניות עבור רומניה חזקה באיחוד האירופי, ציין פרנס טימרמנס. בתגובה, ויוריקה דנצילה אמרה כי מערכת משפט בת קיימא צריכה להיבנות בראש ובראשונה עבור האזרחים ולא עבור השופטים, התובעים, הפוליטיקאים והמוסדות. היא אמרה עוד כי היא לא הגיעה לשרטסבורג כדי לתת דין וחשבון, אלא מתוך כבוד למוסדות האירופיים, וכי היא מצפה שרומניה תקבל את אותו היחס שמקבלות שאר מדינות האיחוד. ראשת ממשלת רומניה התייחסה גם למנגנון שיתוף הפעולה והבקרה. ויוריקה דנצילה: “מנגנון זה לא עמד ביעד שעבורו נוצר, ואני מבקשת באופן רשמי לדעת מי בדיוק ערך את דוחות מנגנון שיתוף הפעולה והבקרה, מי סיפק את הנתונים והחסיר מתוך רשלנות או חוסר תום לב את המציאות הבלתי נתפסת הזו באיחוד האירופי.”
ויוריקה דנצילה הגנה בנוסף על הזנדרמריה הרומנית, שהואשמה כי פעלה בחוסר קנה מידה בעצרת המחאה נגד הממשלה, שהתקיימה ב־10 באוגוסט בבוקרשט. הינה סבורה כי כוחות השמירה על הסדר הציבורי פעלו בדיוק כפי שהיו עושים גופים מקבילים בשאר המדינות האירופיות. יש לציין כי בעקבות פעולותיהן האלימות של כוחות השמירה על הסדר הציבורי, הוגשו 770 תלונות פליליות על ידי נפגעים, ומספר רב של מפקדי זנדרמריה נמצאים תחת חקירה פלילית. הדיונים בשטרסבורג הביאו לתגובות שונות מצד חברי הפרלמנט האירופי הרומנים, אשר הטיחו ביקורות על עמדתו של פרנס טימרמנס או אחד על משנהו או נגד הממשלה.
גם בבוקרשט עמדותיהם של נציגי המפלגות בפרלמנט היו שונות. מנהיגי מפלגות השלטון, המפלגה הסוציאל דמוקרטית ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים, שיבחו את דבריה של ראשת הממשלה, ואילו המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) ואיגוד להציל את רומניה (USR), שבאופוזיציה, טענו כי ויוריקה דנצילה הציגה מציאות מקבילה.
ראש צוות המשא ומתן על הברקזיט, מישל ברנייר, בביקור ברומניה.
ראש צוות המשא ומתן על הברקזיט, מישל ברנייר (Michel Barnier), נועד בבוקרשט עם המנהיגים הפוליטיים העיקריים של המדינה, ונבחנה התפתחות תהליך המשא ומתן והשלבים הבאים בתהליך נסיגתה של בריטניה מהאיחוד האירופי. הנשיא קלאוס יוהאניס הדגיש את החשיבות הניכרת בשימור אחדותן של 27 מדינות האיחוד במסגרת המשא ומתן בנוגע לברקזיט. בתורו, ראש צוות המשא ומתן של האיחוד האירופי עבור הברקזיט ציין את העובדה כי רומניה, בתור מדינה שתכהן כנשיאת מועצת האיחוד האירופי במחציתה הראשונה של השנה הבאה, תמלא תפקיד חשוב במשא ומתן על היחסים העתידיים בין האיחוד האירופי לממלכה המאוחדת. גם ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă) הדגישה כי רומניה מתייחסת לנושא הברקזיט בתשומת לב רבה, משום שהיא לוקחת בחשבון את הקהילה הרומנית המשמעותית שחיה בבריטניה. ראשת הממשלה מסרה עוד כי רומניה עוקבת מקרוב אחר האופן שבו הוראות הסכם היציאה ייושמו, כך שכל האזרחים הרומנים המתגוררים בבריטניה יוכלו להמשיך לגור, לעבוד וללמוד, באותם התנאים עד כה. הרומנים הם המיעוט השני בגודלו בבריטניה, אחרי הפולנים.
שרת התיירות לשעבר והתובעת הראשית לשעבר של הפרקליטות לחקירות פשע מאורגן וטרור, עצורות בקוסטה ריקה.
משטרת רומניה אישרה כי שרת התיירות לשעבר, אלנה אודראה (Elena Udrea) והתובעת הראשית לשעבר של הפרקליטות לחקירות פשע מאורגן וטרור (DIICOT), אלינה ביקה (Alina Bica), הובאו למעצר בקוסטה ריקה. הן נמצאות כעת במעצר מונע לתקופה של חודשיים, בהמתנה לתהליך ההסגרה. השתיים הגישו בקשות למקלט בקוסטה ריקה. אודראה וביקה נחקרו, היו תחת מעקב ובקרה של הרשויות בקוסטה ריקה, היות והיו תחת חיפוש בינלאומי של אינטרפול בעקבות פסקי הדין שניתנו עבורן ברומניה. אודראה, אשר זמן רב נחשבה לדמות המשפיעה ביותר בסביבתו של הנשיא לשעבר, טראיאן בססקו (Traian Băsescu), נידונה סופית, על ידי בית הדין הגבוה לצדק, לשש שנות מאסר, עבור קבלת שוחד ושימוש בכוח לרעה בעת מילוי תפקיד. אותו בית דין דן סופית את ביקה ל־4 שנות מאסר, בתיק שבו הואשמה בגיבוי מבצע העבירה.
משאל עם עבור תיקון החוקה.
קרוב ל־19 מיליון בוחרים רומנים יוכלו להצביע, ביום שבת ויום ראשון, בקלפיות, במשאל העם עבור תיקון החוקה, במובן של הגדרתה מחדש של המשפחה כנישואים בהסכמה בין גבר לאישה, ולא בין בני זוג, כפי שמוגדר כרגע. הצעת התיקון נבחרה בפרלמנט. ברמה הארצית ישנן 18,600 תחנות הצבעה. הרומנים הנמצאים בחו”ליוכלו להצביע ב־378 תחנות הצבעה. יותר ממחציתן מנוהלות תחת ארגונן של המשלחות הדיפלומטיות, הלשכות הקונסולריות ומוסדות התרבות, והשאר במקומות אחרים. מספר תחנות ההצבעה הרב ביותר נמצא באיטליה, ספרד, רפובליקת מולדובה, ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה. משאל העם יהיה תקף במידה ויתייצבו בקלפיות לפחות 30% ממספר האנשים הרשומים ברשימות ההצבעה הקבועות, ויכנס לתוקף במידה וההצבעות שנעשו באופן תקין מהוות לפחות 25% מהאנשים המופיעים ברשימות.
