Tag: אלי ויזל

  • דו”ח ניטור האנטישמיות

    דו”ח ניטור האנטישמיות

    ההקשר של המגיפה, קמפיינים לחיסונים, איתות פומבי על הסכנה הנשקפת ממקרי האנטישמיות המתגברים וקידום הידע על תולדות השואה הם הגורמים העיקריים שהובילו בשנים האחרונות להגברת דברי השנאה בציבור באינטרנט ולא, כך כותב המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזלבדוח לניטור האנטישמיות.




    המכון טוען גם כי נשארים כקבועים מעשי ונדליזם, שבחים ללגיונרים לשעבר (ימין קיצוני רומני בין המלחמות) ולאנשים שהורשעו בפשעי מלחמה או לידועים בעמדות קיצוניות, מסרים אנטישמיים בפרלמנט וזילות זכרם של קורבנות השואה.




    ברמת הרשויות המרכזיות, המחויבות להילחם בפעולות קיצוניות מאוששת מחדש עי אימוץ האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה ובאמצעות הכנסה לבתי הספר, בעתיד הקרוב, של הנושא הלימוד תולדות היהודים והשואה ברומניה, מודגש בדוח.




    מצד שני, המסמך חושף שברמת הרשויות המקומיות, של הפקידים, של השופטים ושל בעלי האחריות ליישום החוקים והצעדים שהוחלטו עי הפרלמנט והממשלה, לא קיים הידע הדרוש ואף ניכר חוסר מודעות לנושאים המפוקחים וחוסר קבלת אחריות, עובדה שמקשה על מימוש הכוונות שהרשויות המרכזיות הצהירו בבירור.

  • מכון ”אלי ויזל” במפגש בינלאומי

    מכון ”אלי ויזל” במפגש בינלאומי

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזלהשתתף במפגש בינלאומי חשוב. נציגי המכון השתתפו באסיפה הכללית של השותפים האירופיים לחקר השואה בפראג, אשר בה הוצגו ההתקדמות והצעדים הבאים לקראת יצירת תשתית אירופית לחקר השואה.




    באמצעות המכון אלי ויזל, רומניה מהווה חלק מרשת האירופית לחקר השואה מאז שנת 2015.

  • תערוכת קומיקס

    תערוכת קומיקס

    תערוכת הקומיקס סיפורי שואה. גאלאציהגיעה לעיר טקוצי במזרח רומניה ומוצגת במוזאון להיסטוריה תאודור צינקו (Teodor Cincu).




    התערוכה סיפורי שואה. גאלאצימאורגנת במסגרת הפרויקט סיפורי שואה. היסטוריה מקומית“, אשר נוצרה עי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל“, במימון קרן EVZ באמצעות תוכנית היסטוריה מקומית“, בתמיכת שותפים מקומיים: המכללה הלאומית מיכאיל קוגלניצאנו, המכללה הלאומית וואסילה אלכסנדרי“, מוסד המושל של מחוז גאלאצי, עמותת מפלגת רומא פרואירופה, סניף גאלאצי.




    תלמידים ומורים מבתי ספר תיכוניים שותפים תרמו ליצירת לוחות הקומיקס.

  • 93 שנים להולדת “השליח עבור אנושות”

    93 שנים להולדת “השליח עבור אנושות”

    אלי ויזל (Elie Wiesel) נולד בסיגטו מרמאציי (Sighetu Marmației), צפון רומניה, ב-30 לספטמבר 1928, למשפחה יהודית שנרצחה במחנות הנאצים. לאחר ששרד את הגירוש למחנות הריכוז אושוויץ ובוכנוולד במהלך השואה, הוא הפך לסופר יוצא דופן ופעיל פוליטי בלתי נלאה המתמקד במאבק נגד הכחשת השואה ועיוותה ובמאבק באנטישמיות וקידום זכויות אדם. מאמציו זיכו אותו בפרס נובל לשלום בשנת 1986, והוא כונה שליח עבור האנושות“, כך כתבה שגרירות רומניה בישראל.




    שגרירות ארהב בבוקרשט כתבה: “השלום הוא מתנה שאנו מעניקים אחד למשנהו“, אמר אלי ויזל, שהקדיש את כל חייו לחשיפת הזוועות שביצעו הנאצים במהלך השואה. כיום, 93 שנים לאחר לידתו, אנו חוגגים את הסופר יוצא הדופן הזה, פרופסור באוניברסיטה, פעיל פוליטי, זוכה פרס נובל וניצול שואה, יליד סיגטו מרמאציי.




    סופר, מסאי, פרופסור, עיתונאי, פילוסוף, פעיל זכויות אדם, ויזל היה יור הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה, וועדה בה גם שגריר רומניה הנוכחי בישראל, ראדו יואניד (Radu Ioanid) השתתף כסגן נשיא, מטעם ארהב. ועדת אלי ויזלהוקמה בשנת 2003 והציגה את הדוח הסופי שלה בשנת 2004. מעורבותה ותרומתה היו חיוניים לחקר השואה ברומניה. אלי ויזל הלך לעולמו ב-2 ליולי 2016.

  • תערוכת צילומים orașuldinfotografii#

    תערוכת צילומים orașuldinfotografii#

    המכון הלאומי לחקר השואה מרומניה אלי ויזל“, עירית יאשי (צפון מזרח רומניה), בסיוע מוזאון המחוזי להיסטוריה של בראשוב (מרכז רומניה) מארגנים בין 28 ליוני ל-28 ליולי 2020, ביאשי, תערוכת צילומים orașuldinfotografii# . התערוכה מאורגנת לכבוד הנצחה של 79 שנים מהפוגרום ביאשי מיוני 1941.




    לפני כמעט שמונה עשורים, ברחובות יאשי התרחשו אירועים ששינו או שמו קץ לחיי אלפי יהודים — ילדים, זקנים, נשים, גברים — תושבי העיר יאשי. התערוכה מציגה מצבים שונים של העיר : יאשי בצילומי ארכיון של יוני 1941 מול העיר יאשי כפי שצולמה עי צעירים בתקופה אוגוסטאוקטובר 2019.

  • הקצנת השיח הציבורי, על הכוונת

    הקצנת השיח הציבורי, על הכוונת

    המועצה הלאומית למאבק באפליה ומכון הלאומי לחקר השואה מרומניה אלי ויזלהעבירו ביקורת על הקצנת השיח הציבורי לפני חג הפסחא האורתודוקסי.




    נשיא מפלגת ALDE מהאופוזיציה, קאלין פופסקו טאריציאנו (Călin Popescu Tăriceanu), שהיה גם נשיא הסנאט, תקף בפייסבוק את נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, לאחר שהאחרון העביר ביקורת על מפלגות שהציגו תנאים בפרלמנט עמ לאפשר את המשך מצב החירום בגלל הפנדמיה Covid-19. “שיפסיק עם האיומים הוא לא פיהרר, אלא עדיין נשיא רומניהכתב טאריציאנו. מנכל המכון אלי ויזל“, אלכסנדרו פלוריאן (Alexandru Florian), הגיב שבגרמנית משמעות המילה פיהררהיא מנהיג ומתיחסת בצורה ישירה למלחמת העולם השניה, לנאציזם ולשלטון דיקטטורי. היום זאת מילה שעדיין רגישה. עבור אחדים זה זכרון הרעב, הסבל והמוות. עבור אחרים זאת מילה מעניינת ועלילתית שלא יכולה לעבור בקלות. בשבוע הקדוש לפני חג הפסחא האורתודוקסי נראה לנו שקיימת יותר מרירות ותקשורת חריפה ולפעמים אפילו אלימה ותוקפנית, במקום תקופה של איפוק והגיון ביחוד על רקע הבריאותי בו אנו נמצאים, אמר אלכסנדרו פלוריאן.




    המועצה הלאומית למאבק באפליה (CNCD) קיבל מספר תלונות לאחרונה. נשיא CNCD, צאבה אשטלוס (Csaba Asztalos), הצהיר שאחרי חג הפסחא הוא יבדוק את האמירה של קאלין פופסקו טאריציאנו והביע צער על כך שהשנאה התפוצצה ברבים ובמיוחד באינטרנטביחוס למסרים המחלוקתיים של אישים מסוימים.




    האסיפה של הCNCD תדון גם במסרי הפייסבוק של הפוליטיקאי הליברלי אנדריי קארמיטרו (Andrei Caramitru), בהם הוא משתמש בשפה קשה כלפי הכנסייה האורתודוקסית הרומנית ומשווה את הדת הנוצרית האורתודוקסית ל-“כת דמונית“. חבר הפרלמנט מטעם PSD מפלגת אופוזיציה, ניקולאיה בקלבאשה (Nicolae Bacalbașa) פירסם בפייסבוק מסר גזעני ומחק לאחר מכן. המסר הגזעני היה נגד קהילת הצוענים על רקע הפנדמיה Covid-19. כמו כן המועצה תבדוק גם את הפירסום הגזעני של הפרופסור ולדימיר טיסמנאנו (Vladimir Tismăneanu) אשר גם נמחק בינתיים. טיסמנאנו, פוליטולוג וסוציולוג, פרופסור באוניברסיטת מרילנד ארצות הברית פירסם בפייסבוק צילום עם מסר גזעני כלפי המיעוט הצועני. לאחר מכן הוא התנצל ואמר שהוא מוכן לשתף פעולה עם פעילים בקהילת הצוענים בנושא המאבק בשנאה ובחוסר הסובלנות.




    אלכסנדרו פלוריאן מנכל המכון אלי ויזלברומניה, מצהיר שהוא נפעם מהמסרים האלה. הוא הזכיר שב-11 לאפריל המכון פירסם בפייסבוק פניה לפוליטיקאים וגם לאישי המדיה אשר ביקשה מהם להימנע מתסכולים ודעות קדומות במסרים שלהם על פרסונות, קהילות אתניות ודתיות.




    מצד שני, המכון הלאומי לחקר השואה מרומניה אלי ויזלהעביר ביקורת על התיאטרון הלאומי יאשי (צפון מזרח רומניה) אשר ברקע המעבר לאינטרנט של פעילות התרבות הציע בפייסבוק דיקלומים של שירה מיצירות של משוררים לגיונרים וזאת כעת לפני חג הפסחא האורתודוקסי. ב-1927 בעיר יאשי הוקם הלגיון של שר המלאכים מיכאלהשם הרשמי של התנועה הלגיונרית, הארגון הפשיסטי העיקרי ברומניה בין שני מלחמות העולם. ב-1941 בעיר יאשי התרחש פוגרום בו נספו כ-13,000 יהודים. ב-2010 ליד יאשי נמצא קבר אחים עם 36 קורבנות יהודים מ-1941. בשנת2020 התיאטרון הלאומי של יאשי עש וסילה אלקסנדרי (Vasile Alecsandri), מוסד בפיקוח משרד התרבות, מקדם בדף הפייסבוק שירה של לגיונרים ושל אישים מהשלטון הפשיסטי של יון אנטונסקו, שהיו כלואים לאחר המלחמה, כך מאשים המכון ויזל“.

  • שגרירי ארה”ב לשעבר מזהירים נגד עליית האנטישמיות ברומניה

    שגרירי ארה”ב לשעבר מזהירים נגד עליית האנטישמיות ברומניה

    שישה שגרירי ארה”ב, שבעבר שירתו בבוקרשט, הזהירו נגד עליית האנטישמיות ברומניה. ALFRED MOSES, JAMES ROSAPEPE, MICHAEL GUEST, JD CROUCH, NICHOLAS TAUBMAN וMARK GITENSTEEIN , שגרירי ארה”ב ברומניה מ1993 עד 2012 , חתמו על מכתב שפורסם בJERUSALEM POST. במכתב הם מוקיעים את החלטת מועצת העיר בוקרשט לדחות את הקמת המוזאון הלאומי של היהודים והשואה ברומניה. הם ציינו שהדיון בעניין זה יצר תגובות אנטישמיות שמדגישות את הצורך בהקמת המוזאון.



    לפני 15 שנים רומניה קיבלה שבחים בגלל הקמת ועדת אלי וויזל ובגלל הקמת המכון לחקר השואה. עכשיו נראה שהמחוייבות הזו נחלשת, כתבו השגרירים במכתבם.



    בדיון הנוגע למיקום המוזאון לשואה, סגן ראש העיר של בוקרשט אמר שלמוזאון מסוג זה אין מקום לגיטימי במרכז העיר. אותו סגן העיר הביעה רצון להקים, במרכזה של בוקרשט, פסל של מראשל ION ANTONESCU, פושע מלחמה שהכניס את רומניה למלמחת העולם השניה, לצידה של גרומניה הנאצית ושהוא אחראי על גירוש מאות אלפי יהודים ועל מותם בשואה, נאמר במכתב.



    תוך כדי התעלמות מהחוקים, ברומניה של היום, יש עוד 9 רחובות על שמו של ANTONESCU. רחובות אחרים הם על שמם של פושעי מלחמה נוספים. בתי קברות יהודים נהרסים בקביעות, כותבים השגרירים.



    נשיאות רומניה, ממשלת רומניה, הפרלמנט הרומני תומכים בחינוך בנושא השואה ובמיגור האנטישמיות. בפברואר ובמרץ, רומניה ארגנה כנסים בנושאים הנ”ל, בבוקרשט ובברוסל ולכן זו תהיה טעות להאשים את כל האליטה הפוליטית ברומניה בגלל האירועים האנטישמים, הוסיפו השגרירים.



    ביחד עם זאת, חסר העניין של המוסדות ברומניה בכל הנוגע להפעלת החוק, מדגיש את העובדה שהמחוייבות הפוליטית להתמודד עם העבר האנטישמי של רומניה היא, במקרה הטוב, חלקית.



    ללא מאמץ אמיתי של ממשלת רומניה למגר את האנטישמיות וללא הפעלת החוקים שחוקקו כדי לשלוט באנטישמיות, ההכרה הבינלאומית שרומניה זכתה בה, בעניין זה, תתמוגג.



    דחיית הקצעת המבנה להקמת מוזאון השואה ברומניה היא פגיעה בזכרו של חתן פרס הנובל, ELIE WIESEL, פגיעה בועדת WIESEL שהוא הקים וניהל אבל גם פוליטיקאים הרומנים שפעלו כדי שרומניה תתקבל במוסדות הבינלאומיות וטראנס-אטלנטיות, מסכמים במכתבם שגרירי ארה”ב.

  • האוסף של המוזיאון הלאומי להיסטורית יהודי רומניה והשואה בה נוצר

    האוסף של המוזיאון הלאומי להיסטורית יהודי רומניה והשואה בה נוצר

    האוסף של המוזיאון הלאומי להיסטורית יהודי רומניה והשואה בה, שיוקם בבוקרשט, יכלול חפצים ותעודות מייצגות להיסטוריה אישית או של הקהילה היהודית.



    לאחרונה, יאנקו צוקרמן, בן 95, ניצול הפוגרום ביאשי (צפון-מזרח רומניה), ביקר במכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, שבמסגרו יפעל המוזיאון. בהזדמנות זו תרם מר צוקרמן את “מגן דוד”, הסימן הייחודי שנאלץ ללבוש ב -1941. המגן נכנס לרשימת מורשת המכון בשל אוסף המוזיאון העתידי.



    הפוגרום ביאשי, מ-27-29 ביוני 1941, הביא להריגתם של כמעט 15.000 יהודים.

  • שגריר ארה”ב ביקר בסיגטו מרמציאי (Sighetu Marmaţiei)

    שגריר ארה”ב ביקר בסיגטו מרמציאי (Sighetu Marmaţiei)

    שגריר ארה”ב בבוקרשט ביקר בסיגטו מרמציאי (Sighetu Marmaţiei),צפון רומניה, מקום לידתו של אלי ויזל, חתן פרס נובל לשלום וניצול השואה. קלם נפגש עם השלטונות במחוז סיגטו מרמציאי (Sighetu Marmaţiei), וכן עם ראשי הקהילה היהודית והאוקראינית. הוא אמר כי העיר על גבול רומניה עם אוקראינה, היא אחת שבה אירועים טראגיים התרחשו במהלך מלחמת העולם השנייה וכן במהלך הקומוניזם.


    “אבל לא לשכוח שכאן אירועים טרגיים התרחשו; ואני מתכוון לגירוש היהודים ולכלא הקומוניסטי שבו נפטרו אישים גדולים של רומניה, כגון יוליו מאניו. דברים כאלה לא צריכים לקרות עוד לעולם”, אמר הנס קלם. הוא העריך את מאמציהם של הרשויות המקומיות לשמר חי את זיכרונו של אלי ויזל, שנולד בסיגטו מרמציאי (Sighetu Marmaţiei), ומשם גורשו הוא ומשפחתו למחנות הריכוז הנאציים. “אני שמח לראות איך כאן במקום שבו נולד אלי ויזל, הזיכרון שלו נשמר כמו שצריך “, אמר השגריר.

  • החשוד במקרה ריסוס כתובות אנטישמיות על בית לידתו של אלי ויזל, זוהה

    החשוד במקרה ריסוס כתובות אנטישמיות על בית לידתו של אלי ויזל, זוהה

    איש בן 37 מרמניקו וולצ׳יה (Râmnicu Vâlcea) (דרום רומניה) זוהה ע”י השוטרים בסיגטו מרמציאי (Sighetu Marmaţiei) כחשוד אפשרי במקרה ריסוס כתובות אנטישמיות על הקירות החיצוניים של בית לידתו של אלי ויזל. הוא נמצא בלילה שבין 3 ל-4 באוגוסט, הודיע ביום רביעי משרד מפקח משטרת מחוז מראמורש (Maramureş).



    המשטרה ממשיכה בחקירה, בפיקוחו של התובע בפרקליטות של בית המשפט בסיגטו מרמציאי (Sighetu Marmaţiei), תחת ההאשמה של ביצוע פשעי השחתה וקידום בפומבי ובכל אופן של רעיונות, תפיסות עולם או תורות אנטישמיות.



    בחקירה השתתפו גם שוטרי המשרד לחקירת פשע מאורגן מורש וגם שוטרי משרד מפקח משטרת מחוז ולצ׳יה.

  • תגובות חריפות אחרי ריסוס כתובות אנטישמיות על בית לידתו של אלי ויזל

    תגובות חריפות אחרי ריסוס כתובות אנטישמיות על בית לידתו של אלי ויזל

    מוסדות רבים גינו את ריסוס כותבות אנטישמיות על קירות בית לידתו של אלי ויזל, הנמצא בסיגטו מרמציאי (צפון רומניה). משטרת מראמורש (Maramureș) פתחה חקירה, והמשטרה בודקת מספר חשודים.



    משרד החוץ הביע את צערו וגינה את כל המחוות האנטישמיות בקשר לוונדליזם בית לידתו של חתן פרס נובל לשלום וניצול השואה, אלי ויזל, יוצא סיגט. המשרד אישר מחדש את נחישותו להמשיך לתרום לחיזוק המנגנונים החקיקתיים והמוסדיים המסוגלים למנוע ולהאשים את האנטישמיות, וגם כל ביטוי של גזענות, שנאת זרים, אפליה גזעית וחוסר סובלנות.



    “אנו גילינו בתדהמה את האירוע האנטישמי היוצא מגדר הרגִיל” אמר ד”ר אאורל וינר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. “מעשה זה חמור במיוחד, אם ניקח בחשבון שהמקרים קרו בבית לידתו של חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל, ניצול אושוויץ, האיש שהציג לכל האנושות את סבל היהודים, האוכלוסיה שסבלה מ”פיתרון הסופי” בתקופה ההיטלרית והפשיסטית. אני מביעה את זעמי והאי הבנה המוחלט על נוכחות התנהגויות הבלתי קבילות האלה בחברה הרומנית – חילול הקודש לזכרם של 6 מיליון היהודים באירופה שמצאו סוף נורא כזה בשנות מלחמת העולם השנייה. אני בטוח שהמוסדים הרומנים ימשיכו לעבוד ברצון חזק לדעת את האמת, למצוא את עברינים האנטישמיים ולהביא אותם לבית המשפט, שיחליט להעמיד אותם לדיון לפי חוקי ארצנו “, כתב אאורל וינר.



    נבחר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER), סילביו וקסלר אמר שמקרה זה הוא פשע ונענש במאסר על פי החוק למניעה ולחימה באנטישמיות. יותר מפשע, המקרה הוא, בראש ובראשונה, התקפה ופגיעה נגד הקהילות היהודיות מכל העולם ונגד יהודי רומניה. יחד עם ראשי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה פניתי לרשויות מדינת רומניה וביקשתי להאיץ את החקירה. אני בטוח שהפושעים יימצאו בזמן הקצר ביותר ויביאו לדיון כדי להיענש”, אמר וקסלר.



    נשיא מחוז מראמורש (Maramureș), גבריאל זטאה (Gabriel Zetea) גינה את המחוות האנטישמיות האלה והראה את נכונותו לתמוך ברשויות כדי למצוא ולהעניש את המבצעים. הסופר ולפילוסף האמריקאי יוצא מרומניה קיבל פוסט-מורטם את העיטור “אזרח כבוד” של מחוז מראמורש (Maramureș).


    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה ביקש ממנהלי בית “אלי ויזל” בסיגטו מרמציאי, ומגופי החקירה “לטפל באחריות המקסימלית” את המקרה. “המעשה הגרוטסקי אינו רק התקפה על זיכרונו של אלי ויזל, אלא על כל קורבנות השואה. מאבק באנטישמיות ובהכחשת השואה הן עמדות של הנשיא, הפרלמנט והממשלה הרומנית. זכרונו של אלי ויזל אינו ראוי לפגיעה כזו מצד חברי הקהילה המקומית”, על פי הודעה לעיתונות של המכון.



    גם שגרירות מדינת ישראל בבוקרשט הביעה תדהמה ל”מחווה הנוראה “לרסס בכתבות אנטישמיות על בית לידתו של ויזל. השגרירות גינתה את המעשה האנטישמי הזה חסר התקדים ואמרה שהיא סומכת שמבצעי המחווה הבלתי ניתנת יביאו מהר בבית המשפט כדי להיענש. השגרירות אמרה כי נמסרו לה הודעות כי הרשויות המקומיות כבר הוציאו את הכתובות האנטישמיות והודתה להם על תגובתם המהירה.



    בהודעה לעיתונות של מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה נכתב שמעשה אנטישמי זה, של חומרה לא ניתנה להִמְעִיט בְּעֶרְכּה, צריך להיחקר ברצינות. הוא היה אפשרי גם בשל רשלנות הרשויות המקומיות וגם מוזיאון מראמורש (Maramureş) המנהל את בית הזיכרון בצורה גרועה. בבית לידתו של ויזל אין אבטחה או חימום בחורף, ומציגת חייו של אלי ויזל דורשת שיפור משמעותי. גם מכון ויזל בבוקרשט, ממשלת רומניה וומנהיגי האופוזיציה ניסו לשפר את המצב הזה, אבל גורמים פוליטיים ותרבותיים מקומיים סירבו את עזרתם, אמר המקור המצוטט.


  • אג’רפרס, שותפו של מכון “אלי ויזל” ושל מוזיאון ארצות הברית לזכר השואהאג’רפרס

    אג’רפרס, שותפו של מכון “אלי ויזל” ושל מוזיאון ארצות הברית לזכר השואהאג’רפרס

    סוכנות הידיעות הארצית אגרפרס חתמה על הסכם שותפות עם המכון הארצי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” ועם מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, על מנת לקבוע, ליישם ולהפיץ מידע ופעילויות המוקדשות לתולדות והבנת השואה.


    הסכם השותפות נחתם על ידי מנכ”ל אגרפרס, אלכסנדרו גיבוי (Alexandru Giboi), מנכ”ל מכון “אלי ויזל”, אלכסנדרו פלוריאן (Alexandru Florian) ומנהל חטיבת תוכניות ארכיון בינלאומיות של מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, ראדו יואניד (Radu Ioanid), כאשר כל צד יתרום לחקר השואה ברומניה והפצת המידע בציבור בנוגע לנושא היסטורי, מוסרי ורוחני זה.



    אגרפרס יכולה לספק תמונות ארכיון, הקשורות לתולדות הקהילה היהודית ברומניה, ומכון “אלי ויזל” ירכז ויארגן את פתיחת מוזיאון תולדות היהודים ברומניה והשואה. בנוסף, המכון התחייב למסור מסמכים בעניין לאגרפרס, הרלוונטים לאופן שבו הקהילה היהודית ברומניה התייחסה אירועי 1 בדצמבר 1918, כאשר נוסדה מדינת רומניה, או אורח חיי הקהילה היהודית ברומניה במהלך אותה המאה, מסר אלכסנדרו פלוריאן.



    בתורו, נציג מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, ראדו יואניד, הסביר כי השותפות כרוכה בחילופי מידע ויצירת תוכניות חינוכיות, כמו כן גישה לארכיון מוסד זה. במיוחד מאז שרומניה אימצה את מסקנות ועדת אלי ויזל (כשרומניה הכירה בתפקידה במהלך השואה), יחסי המוזיאון, שהוא סוכנות פדרלית של ממשלת ארצות הברית, עם מוסדות ממשל שונים ברומניה היו וממשיכים להיות במגמת עלייה. לצערי, לא אוכל לומר את אותו הדבר לגבי מדינות אחרות באירופה, היכן שמסיבות כאלה ואחרות אנו נתקלים בבעיות די רציניות בנוגע לאופן שבו ממשלותיהן עוסקות בתולדות השואה באופן כללי, ובמיוחד, תולדות השואה באותן מדינות, מסר יואניד.