Tag: אלכסנדרו מורארו

חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, ואירינה דומיטריצה סולומון, מזכירת המדינה במשרד ראש הממשלה, קיבלו את ביקורו של שגריר ספרד ברומניה, חוסה אנטוניו הרננדס פרז-סולרזאנו (José Antonio Hernández Pérez-Solórzano).

בהזדמנות זאת דנו הצדדים בהתפתחויות החיוביות שרשמה ארצנו בתחום קידום מדיניות הזיכרון ומאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, בדגש על ההתקדמות ביישום האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמלחמה באנטישמיות, בשנאת זרים, ברדיקליזציה ובדיבורי שטנה הקשורים לתקופה 2021-2023. מנקודת מבט זאת, היכולות המוסדיות אשר פותחו הוכיחו את עצמן ופעילותן של קבוצות עבודה פנימיות ובין-מוסדיות התגברה. חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו הזכיר התקדמות בפיתוח מתודולוגיות יעילות יותר לזיהוי, דיווח והערכת אירועים.

השגריר מצידו הציג את היוזמות והפרויקטים של ספרד, שמטרתם לנטרל פעולות מפלות, כמו גם להבין את השפעתן, במיוחד בכל הנוגע לאירועי שנאת זרים או גזענות שמתרחשים בתחרויות ספורט.

נושא מרכזי של הדיון נגע לרומנים החיים בספרד, קהילה דינמית, מיוצגת היטב, התורמת באופן מהותי לפיתוח הכלכלות של שתי המדינות. מעורבותם, האופן שבו בחרו לבטא את זהותם הלשונית והתרבותית מגדירים את הגיוון והרב-תרבותיות של החברה הספרדית העכשווית. במובן זה, שגריר ספרד הציג את מדיניות החינוך, החברתית והאינטגרציה המכוונת ישירות ליותר ממיליון אזרחי רומניה השוהים בממלכה הספרדית, וגם את עבודתה של הקבוצה שהוקמה למציאת פתרונות לביסוס אזרחות הכפולה.

חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, נפגש בארה“ב עם הרב אנדרו בייקר, מנהל הוועד היהודי האמריקאי (AJC), ועם דניאל ס. מריאשין, מנכ“ל בני ברית.

הצדדים דנו באירועים שיאורגנו בוושינגטון ובבוקרשט בשנת 2023 לציון 20 שנה להקמת הוועדה הבינלאומית “אלי ויזל” לחקר השואה ולקידום דמותה של רומניה כמקדמת אזורית ומופת של שמירה על זכר הקורבנות וחינוך לשואה וגם דוגמא למאבק באנטישמיות והקצנה. בני השיח דיברו על המוזיאון הלאומי העתידי לתולדות היהודים והשואה ועל המשימת השלטונות הרומניים ביחס הפוליטיקה של הזיכרון.

אלכסנדרו מורארו קיים פגישה עם פול שפירו, מנהל המוזיאון להנצחת השואה של ארצות הברית. פול שפירו העריך את ההתקדמות שעשתה רומניה בתחומי החקיקה, החינוך והצעדים המינהליים שמטרתם לדחות קיצוניות, אנטישמיות ושנאת זרים. מורארו הציג את ההתקדמות שעשתה רומניה בשנים האחרונות, בעיקר את ההתקדמות הנוגעת לקידום זכר קורבנות השואה, חינוך לשואה והמאבק באנטישמיות. הדגשתי כי הכנסת מקצוע החובה לתלמידי תיכון “היסטוריה יהודית. השואה” מהווה צעד משמעותי בכיוון של חינוך לשואה, עם השפעות אזרחיות גדולות בחברה לשנים הבאות, אמר מורארו.

חבר הפרלמנט הרומני הציג בפני פול שפירו את יישום של האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמלחמה באנטישמיות, בשנאת זרים, ברדיקליזציה ובדיבורי שטנה בתקופה 2021-2023, בהקשר של דאגה בנוגע להתרחבות הזרם האנטישמי באירופה.

אלכסנדרו מורארו נפגש גם עם הפרופסורים הרומנים דניס דלטנט ודיאנה דומיטרו, אקדמאים במרכז ווידרו וילסון ובאוניברסיטת גורגטאון. הם דנו בסדרי העדיפויות של רומניה בקידום זכר קורבנות השואה, מאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, הכנסת הנושא “תולדות היהודים. השואה” בתכניות המסגרת של לימודי התיכון, הכשרת המורים שיילמדו נושא זה וכיצד ניתן לשפר ספרי הלימוד במקצוע חינוכי הזה.

דניס דלטנט הוא בלשן, היסטוריון, אנליסט פוליטי ופעיל הומניטרי שקיבל אזרחות רומנית. באוניברסיטת גורגטאון, דיאנה דומיטרו עומדת בראש הקתדרה ללימודי רומניה, המתמחה בשואה במזרח אירופה, בלאומנות והיהודים בתקופת הסטליניזם המאוחר, והיא חברה במועצה המייעצת לתשתית חקר השואה האירופית.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” וההוצאה לאור “ולנט” השיקו את המהדורה לצעירים של הספר “אדם בחיפוש אחרי משמעות החיים”, מאת ויקטור פרנקל. יותר מ-100 תלמידים השתתפו באירוע שנערך במוזיאון הלאומי של האיכר הרומני כאות כבוד לזכר קורבנות השואה.

שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, השתתף באירוע ההנצחה שאורגן עי המכון הבינלאומי לחקר השואה ומשרד החוץ הישראלי. הקהל שמע את השגרירה מישל טיילור, נציגת קבע של ארה”ב במועצת זכויות האדם בזנבה, ואת פרופ שלמה ברזניץ, לשעבר רקטור ונשיא אוניברסיטת חיפה.

הקהילה היהודית של אוראדיה (צפון-מערב רומניה) כיבדה את קורבנות השואה באנדרטה באוראדיה המוקדשת ליהודים שנספו בשואה ללא עוול בכפם. מחווה לאבותינו שעברו דרמות בלתי נתפסות, בתקופה האפלה ביותר של ההיסטוריה, אמרו המארגנים.

חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו השתתף בבית הכנסת הגדול ביאשי, צפון מזרח, באירוע לזכר זוועות השואה. בין אם אנחנו מדברים על הגירושים של משטר יון אנטונסקו לטרנסניסטריה, ההתנקשויות בבסרביה או בוקובינה עי אותה מערכת רצחנית, ביאשי או בבוקרשט, פוגרומים, רכבות מוות, או על אלו באושוויץ עי השלטונות הורטיים בצפון טרנסילבניה, היהודים היו קורבנות של מדיניות גזענית, אנטישמית, מפלה ופושעת, אמר מורארו. המלחמה באוקראינה, משבר הפליטים האוקראיני, ההקשר שלאחר המגפה הם כר פורה לאנטישמיות, להכחשה, עיוות או טריוויאליזציה של השואה, להומופוביה, שנאת זרים, גזענות ושנאה, הוסיף חבר הפרלמנט.

טקס הנצחה התקיים בביסטריצה, צפון מערב, באנדרטת המגורשים מול בית הכנסת. מתוך יותר מ-6,000 יהודים שגורשו מביסטריטה-נאסאוד, מעטים מאוד חזרו הביתה. כעת, הקהילה היהודית של המחוז מונה 30 איש, המטפלים בבית הכנסת ובלמעלה מ-80 בתי עלמין.

בעיר טארגו מורש, במרכז רומניה, צוין יום השואה הבינלאומי בשולחן עגול שכותרתו “שתיקות קואבות”. רק ניצולה אחת מהשואה עדיין חיה במורש. היא בת 100 ולא יכלה להשתתף בדיון של השולחן העגול.

78 שנה לאחר שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, צוין יום השואה הבינלאומי גם בעיר בראשוב בבית הכנסת פוארטה שקיי (Poarta Şchei) . לתלמידי בראשוב הייתה הזדמנות ללמוד עוד על מה שקרה באותה תקופה אפלה בהיסטוריה האנושית.

כהזכור, הזמרת הרומנייה הידועה פאולה סלינג הוציאה את השיר ואת הקליפ של השיר “אני לא מדליק נר” מתוך פסקול הסרט “רשימת שינדלר” שנכתב עי גון וויליאמס עבור אחד הסרטים המרשימים ביותר המתארים את הדף השחור הזה בהיסטוריה האנושית.

שגריר ישראל החדש ברומניה, ראובן עזר, נפגש עם חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים. השניים דנו בחינוך השואה, שהפך למקצוע חובה בבתי הספר התיכוניים ובדרכים לקידום המורשת היהודית ברומניה.

הצדדים דנו גם במחויבות של רומניה בתחום קידום זכר קורבנות השואה ומאבק באנטישמיות, סדרי העדיפויות של הנציג המיוחד של הממשלה, ההתפתחויות שרשמה רומניה בשנים האחרונות ותפקידנו בפיתוח תרבות מוסדית לערכים אלו בתוך ומחוץ לגבולות המדינה.

אני משוכנע שלשגריר ראובן עזר תהיה כהונה מלאת הצלחות, כמו השגריר לשעבר דוד סרנגה, אמר מורארו.

המנהיגים הפוליטיים הרומניים העיקריים פרסמו הודעות ביוםהלאומי לשואת הצוענים, שצוין ב-2 לאוגוסט, שחפף ליום הזיכרון האירופי לרצח העם של הצועני.

הנשיא קלאוס יוהניס הדגיש שיש להעניש בחומרה את האפליה של מיעוטים. היום אנו חולקים מחווה לזכרם של הצוענים, כמעט 500,000 ילדים, נשים וגברים קורבנות השואה. השנה, ברומניה, אנו מציינים 80 שנה לגירושים הראשונים של צוענים לטרנסניסטריה עי המשטר של אנטונסקו. כ-25,000 צוענים גורשו ונדונו לחיות בתנאים לא אנושיים, נטולי מזון ונאלצו לעבוד עבודת כפייה. מתוכם, ליותר ממחציתם לא היה כוח לשרוד. המדינה הרומנית קיבלה על עצמה את האחריות לפשע הזה, פרק אפל בהיסטוריה שלנו, הציר ראש המדינה.

ראש הממשלה ניקוליה ציוקה אמר שזכר הקורבנות חייב להישאר בל יימחה מהזיכרון הקולקטיבי, ואסור לשכוח את הזוועות שהתרחשו במהלך השואה. הכרה בלקחים הטראומטיים של ההיסטוריה וגינוי האשמים הם חלק ממחויבות נחרצת עמ שטרגדיות כאלה לא תחזורנה לעולם. הן באסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות, בשנאת זרים, ברדיקליזציה ובדיבורי השטנה, הקשורים לתקופה 2021-2023, וכן באסטרטגיה של ממשלת רומניה לשילוב אזרחים רומנים המשתייכים למיעוט הצועני לתקופה 2022-2027, ישנם צעדים קונקרטיים לעידוד החינוך והמחקר של השואת הצוענים, קידום המורשת התרבותית של הצוענים והזהות התרבותית של הצוענים, יצירת מקומות זיכרון, מאבק באפליה ובעמדות ותקריות נגד הצוענים, אמר ציוקה.

משרד החוץ ספד לזכרם של קורבנות שואת הצוענים וגינה כל גילוי אגרסיבי כלפי קהילה זאת. הסבל שספגו הצוענים במחנות הריכוז וההשמדה של הנאצים ובני בריתם, במהלך מלחמת העולם השנייה, נותר, למרבה הצער, עלום במשך תקופה ארוכה לציבור הרחב. לכן המשרד תומך ביוזמות לאומיות ובינלאומיות לקידום חינוך, מחקר והנצחה של רצח העם נגד הצוענים.

חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של הממשלה למאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, הצהיר כי השואה נגד הצוענים נותרה נושא שידוע מעט מדי בציבור הרחב, מעט מדי פופולרי ובאופן כללי חלק מהעיוות ההיסטורי של השואה. מדיניות לקידום זיכרון קורבנות שואת הצוענים זקוקה ליותר תמיכה וקבלה, היא זקוקה ליותר אור מהחברה, המוסדות, התקשורת ההמונית, הוסיף מורארו.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” פירסם כי הוא משתחווה בכבוד לזכר קורבנות רצח העם של הצוענים בתקופת השואה. ההנצחה התמידית של אירועים אלו היא נדבך חשוב בתהליך המניעה והמאבק באפליה, בגזענות ובעמדות קיצוניות, סבור המכון.

חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ובשנאת הזרים, ביקר ביקור רשמי בארה“ב, במסגרת משלחת של הפרלמנט. המשלחת נפגשה עם נציגים של ארגונים יהודיים, כאשר מורארו מתאר את מאמציה של רומניה לקדם מדיניות זיכרון השואה, מאבק באנטישמיות ובשנאת זרים.

בצד האמריקאי היו הרב אנדרו בייקר, מנהל לעניינים יהודים בינלאומיים (AJC), מארק וויצמן, מנהל התפעול בארגון ההשבתה היהודית העולמית, דניאל ס.מריאשין, מנכ“ל בני ברית הבינלאומי, חבר הקונגרס טד דייטש, מנכ“ל עתידי של AJC החל מה-1 לאוקטובר 2022 ומארק לוין, מנכ“ל הקואליציה הלאומית התומכת ביהדות אירו–אסיה.

אלכסנדרו מורארו הדגיש כי בין ההצלחות של האסטרטגיה הלאומית של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ניתן למנות הקמת יכולות מוסדיות למנוע ולהילחם באנטישמיות, בשנאת הזרים, ברדיקליזציה ודיבורי שנאה, פיתוח נהלי עבודה ורשתות מידע חדשות, יצירה והפעלה של קבוצות עבודה פנימיות ובין משרדיות ופיתוח מתודולוגיות חדשות לזיהוי, דיווח והערכה של אירועים ומגמות.

חבר הפרלמנט מורארו שוחח עם מנהיגי הקהילה היהודית בוושינגטון על תוכניות חקיקה, האסטרטגיה של הממשלה, המוזיאון הלאומי העתידי להיסטורית היהודים והשואה. הוא הוסיף כי רומניה היא המדינה היחידה באיחוד האירופי ובאירופה שבה תולדות היהודים והשואה יהיו מקצוע חובה בלימודיים התיכוניים החל עם שנת החינוך 2023-2024. רומניה עשתה מאמצים עצומים במהלך 20 השנים האחרונות כדי לקבל על עצמה את העבר, להגן על זכרם של קורבנות השואה ולקדם את החינוך לשואה.

חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו ושגריר רומניה בארה“ב, אנדריי מורארו, נפגשו בניו יורק עם נורמן וצלה מנאה. דיברנו על רומניה, על יאשי, עיר בצפון מזרח רומניה ועל גירוש מנאה לטרנסניסטריה. נורמן מנאה, הסופר הרומני המתורגם ביותר בחו“ל, הוא אדם בעל חום וטוב לב אינסופיים, אדם שאוהב את רומניה, כתב אלכסנדרו מורארו. ניצול שואה, ניצול הגירוש לטרנסניסטריה כיום שטח בדלני דובר רוסית ברפובליקה של מולדובה, אבל גם ניצול של המחנה הקומוניסטי, נורמן מנאה הוא שם שרומניה לא העריכה מספיק, חושב מורארו. נורמן מאנה הוא הסופר הידוע, היפה והאותנטי ביותר שלנו מעבר לאוקיינוס, הוסיף אלכסנדרו מורארו.

רומניה חתמה על “הצהרת וינה על חיזוק שיתוף הפעולה במאבק באנטישמיות ועידוד הדיווח על תקריות אנטישמיות”. בשם רומניה חתם חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של הממשלה למאבק באנטישמיות ושנאת זרים. רומניה הופכת אפוא לאחת ממדינות האיחוד האירופי הראשונות שמתחייבות בצורה מוסדית למאמץ של האיחוד לעודד ולהקל על הדיווח ואיסוף הנתונים כדי לשפר את הניטור והרישום של תקריות אנטישמיות ופשעי שנאה. המטרה העיקרית היא ליצור רשת אירופית שתשתף נתונים ותוביל למתודולוגיה סטנדרטית של רישום תקריות אנטישמיות. המספר ההולך וגדל של תקריות אנטישמיות בשנים האחרונות עורר דאגה בקהילה האירופית והבינלאומית, אמר מורארו.

המארחת הייתה הקנצלריה האוסטרית, המיוצגת עי השרה הפדרלית לענייני אירופה ורפורמה חוקתית, קרוליין אדשטדלר (Karoline Edtstadler), וכן הנציגה העליונה של הנציבות האירופית למאבק באנטישמיות, קתרינה פון שנורביין (Katharina von Schnurbein). בווינה, נציגים מיוחדים של הממשלות ומתאמים לאומיים למאבק באנטישמיות וחברים בקבוצת העבודה של הנציבות האירופית ליישום אסטרטגיית המאבק באנטישמיות של האיחוד האירופי וקידום החיים היהודיים הניחו את הבסיס לוועידה האירופית הדנה באנטישמיות. הצטרפו מומחים ממדינות החברות באיחוד האירופי, הקונגרס היהודי העולמי, הקונגרס היהודי האירופי, התרומה היהודית לאירופה מכילה (CEJI), החברה של הדת היהודית, הנציבות האירופית, מועצת אירופה, הסוכנות האירופית לזכויות יסוד.

סיכמתי עם עמיתיי במדינות החברות האחרות, בתיאום עם משרדי החוץ וגופים רלוונטיים אחרים, להיפגש שוב במתכונת של הוועידה האירופית לאנטישמיות במחצית הראשונה של 2023 כדי למדוד את ההתקדמות. במקביל, חידשנו את המחויבות האיתנה של רומניה לשלב את המאבק באנטישמיות על כל צורותיה ולהגן ולקדם את החיים היהודיים באירופה , הוסיף מורארו.

חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ושנאת זרים, השתתף במספר רב של פגישות ואירועים בישראל. במהלך יום השואה בישראל, השתתף מורארו במשרד החוץ הישראלי בטקס הנצחה של דיפלומטים זרים המוכרים כ“חסידי אומות העולם” על פעולותיהם להצלת יהודים בתקופת השואה. לחבר הפרלמנט הרומני התלוו אירינה–דומיטריצה סולומון, מזכירת המדינה בלשכאת ראש הממשלה והשגריר ויקטור מיקולה ממשרד החוץ. קונסטנטין קרדגה ופלוריאן מנוליו הם דיפלומטים רומנים אשר שמם מופיע על החומה המנציחה את הדיפלומטים על הצלת יהודים תוך סיכון חייהם בזמן השואה. אלכסנדרו מורארו השתתף גם בטקס ההנצחה הרשמי של קורבנות השואה, בתוך מתחם יד ושם. השתתפו נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, ראש הממשלה, נפתלי בנט, חברי ממשלה, חברי כנסת, נכבדים, ניצולים, חיילים רמי מעלה, שגרירים, ילדי ומשפחות הניצולים.

המשלחת הרומנית נפגשה עם קולט אביטל, מזכ“ל הארגון העולמי להשבת רכוש יהודי, פוליטיקאית ודיפלומטית, חברת כנסת 10 שנים, המועמדת הראשונה לנשיאות ישראל. קולט אביטל נולדה ברומניה ב-1939, שרדה את השואה, ועלתה לישראל עם משפחתה ב-1950. הצדדים דנו בהתקדמותה של רומניה במאבק באנטישמיות ובחינוך לשואה, בהתפתחות הקהילה היהודית בארצנו ב-30 השנים האחרונות ובבעיות העומדות בפני החזרת רכוש קורבנות השואה ברמה הלאומית והאירופית. טופל נושא המורשת היהודית ברומניה ואיתור פתרונות אפשריים למימון חיצוני שיתרמו לשימור הזיכרון והמורשת של מיעוט הזה.

אלכסנדרו מורארו ואירינה–דומיטריצה סולומון קיימו פגישה עם דני דיין, נשיא יד ושם. המשלחת הרומנית שוחחה עם דיין וצוות המנהלים והמומחים שלו על שיתוף הפעולה והרחבת התוכנית הדו–צדדית הרומנית–ישראלית בהכשרת מורים רומנים המלמדים “תולדות היהודים. השואה”, במיוחד בהיבט של יישום החוק ההופך נושא זה למקצוע חובה לכל תלמידי התיכון ובתי הספר המקצועיים החל משנת הלימודים 2023-2024. כ-25 מורים רומנים להיסטוריה, הנבחרים מדי שנה עי משרד החינוך, נהנים מתכנית הכשרה בת 8 ימים במכון יד ושם. כמו כן, המכון שולח מדי שנה מומחה לארגון קורסי המשך ברומניה. במקביל, לפקידי יד ושם נמסרו תודות מטעם הממשלה על תמיכתם עד כה בהסדרת המוזיאון הלאומי העתידי לתולדות היהדות והשואה ברומניה.

את המשלחת הרומנית קיבל בירושלים, במטה מרכז שמעון ויזנטל, אפרים זורוף, החוקר, ההיסטוריון והלוביסט הפוליטי המוכר מפעילות הזיהוי והעמדה לדין של פושעי השואה ומשתפי הפעולה שלהם. דיברתי עם מר זורוף, היודע באופן מפורט של המציאות הרומנית במאבק באנטישמיות וההתפתחויות של 30 השנים האחרונות בשיח הציבורי ובחינוך השואה, על האופן שבו נוכל לשפר את המסגרת החקיקתית, אך גם כיצד חינוך לא פורמלי יכול לסייע במאבק באנטישמיות ובשנאת הזרים, אמר מורארו.

ממשלת רומניה מתחילה באופן רשמי ביישום האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמלחמה באנטישמיות, בשנאת זרים, ברדיקליזציה ובדיבורי שנאה, עבור התקופה 2021-2023. הפגישה הראשונה של הוועדה הבין–משרדית למעקב אחר יישום האסטרטגיה, בהנהלת אירינה–דומיטריצה סולומון, מזכירת המדינה במשרד ראש הממשלה, התקיימה בבוקרשט.

ראש לשכת ראש הממשלה, מירצה אברודאן, ציין כי הממשלה מחויבת במלואה במאבק באנטישמיות, בשנאת זרים, ברדיקליזציה ובדיבורי שנאה, והיישום המוצלח של האסטרטגיה הלאומית הוא בראש סדר העדיפויות. האסטרטגיה הזאת היא כלי חיוני, במיוחד בהקשר הנוכחי שבו אנו עדים להתעצמות של תיאוריות קונספירציה ומסרים רוויזיוניסטיים, כמו גם להתרבות, במיוחד בסביבה המקוונת, של מסרים אנטישמיים וגזעניים ושל שנאת זרים, הוסיף מירצה אברודאן.

הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות זיכרון, מאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הדגיש כי בתום תקופת היישום של האסטרטגיה הלאומית, חיוני שלרומניה יהיה מידע מלא על היקף תופעת האנטישמיות , שנאת הזרים והרדיקליזציה הקיימת בחברה הרומנית.

מזכירת המדינה אירינה–דומיטריצה סולומון הצהירה שהאסטרטגיה הלאומית לא אמורה להישאר רק ברמה הדקלרטיבית וציינה שממשלת רומניה מייחסת חשיבות רבה ליישום האסטרטגיה. לדבריה, יישום 36 הפעולות הכלולות בתכנית האסטרטגיה תלוי במידת המעורבות של כל הגורמים האחראים.

המשתתפים הציגו מידע על מצב הצעדים שננקטו עד כה ליישום האסטרטגיה, דוח ההתקדמות השנתי בנושא יפורסם במאי 2022.

חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, נפגש עם משלחת ישראלית כדי לסייע לפליטים מאוקראינה. את המשלחת של המרכז להשפעה יהודית הוביל הנשיא רוברט זינגר, ובדיון השתתף גם אמיר סגרון, סגן השגריר של הנציגות ישראל ברומניה. השיחות התמקדו במאמציה של רומניה לנהל את המשבר שנגרם כתוצאה מהתוקפנות הצבאית הרוסית באוקראינה, וליישם את האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, בשנאת הזרים, ברדיקליזציה ובדיבור השנאה, לתקופה 2021-2023.

רוברט זינגר נולד באוקראינה והיה המנכ“ל של הקונגרס היהודי העולמי, הארגון הגדול ביותר של קהילות יהודיות בעולם. בנוגע לניהול המצב שנוצר מהתוקפנות הצבאית הרוסית באוקראינה, אלכסנדרו מורארו הסביר את הצעדים העיקריים שננקטו עי ממשלת רומניה והודה לשגרירות ישראל ברומניה ולמרכז להשפעה יהודית על תמיכתם בפליטים אוקראינים. רוברט זינגר העריך את הדרך שבה ממשלת רומניה מעורבת בניהול המשבר שנגרם כתוצאה מהפלישה הרוסית לאוקראינה, והביע את רצון לתמוך במאמצים בתחום הסיוע ההומניטרי. הודגשו היחסים הטובים מאוד בין רומניה לישראל ונדונו הצעדים שנקטה רומניה במאבק באנטישמיות, חינוך לשואה וקידום מדיניות זיכרון. זינגר בירך על ההתקדמות שעשתה רומניה בכיוון הזה.

אלכסנדרו מורארו נפגש גם עם שגרירת אוסטריה ברומניה, אדלהייד פולי. הדיון עסק במאמצי שתי המדינות לשמר את זיכרון השואה ולהילחם באנטישמיות ובדיבור שנאה, תוך התמקדות ביישום האסטרטגיה הלאומית למניעת ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבור שנאה לשנים 2021-2023 . מורארו הציג את הפעולות האחרונות שממשלת רומניה נקטה בכיוון זה, כגון הקמת הוועדה הבין–משרדית למעקב אחר יישום האסטרטגיה הלאומית המוזכרת.

אדלהייד פולי הציגה התפתחויות באוסטריה בקידום זכרם של קורבנות השואה ובמאבק באנטישמיות. בינואר 2021 אימצה אוסטריה את האסטרטגיה הלאומית נגד אנטישמיות, המבוססת על 6 עמודי תווך (חינוך, ביטחון, אכיפת חוק, אינטגרציה, תיעוד וחברה אזרחית), ומכילה 38 צעדים קונקרטיים. בשנה הראשונה מאז השקת האסטרטגיה התחילו 29 צעדים ו-9 נוספים הוטמעו במלואם, לרבות שילוש ההשקעות להגנה על מוסדות יהודיים וקידום חיים יהודיים, הטמעת הדיווח על פשעי שנאה במערכת המשטרה,חינוך על תרומות הקהילה היהודית להיסטוריה של אוסטריה ואירופה, מעקב צמוד אחר תקריות אנטישמיות.

חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, נפגש עם יואכים אומלאוף, מנהל מכון גתה בבוקרשט. השניים דנו בפרויקט אנטישמיות בחינוך האירופי בבית הספר, במימון משרד החינוך והמחקר הפדרלי בגרמניה, המתקיים בגרמניה, צרפת, ספרד ורומניה. הפרויקט, שבשלב הראשון שלו, מנתח את הדינמיקה, הביטויים וההשפעות של האנטישמיות באירופה ומפתח חומרי לימוד דיגיטליים עמ למנוע אנטישמיות בשיעורים בבתי ספר באירופה.

אלכסנדרו מורארו הדגיש כי חינוך לשואה הוא אחד מעמודי התווך של האסטרטגיה הלאומית של רומניה למניעה ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה לתקופה 2021-2023 וחקר דרכים לשתף פעולה עם מכון גתה בבוקרשט במונחים של קידום חינוך וזיכרון לשואה. חבר הפרלמנט מורארו גם הציג את ההתקדמות שעשתה רומניה בשנים האחרונות, והדגיש את המחויבות הנחרצת של המדינה להילחם באנטישמיות, בשנאת זרים, בגזענות ובדיבורי שנאה.

משרד התובע הכללי פתח תיק חקירה פלילי נגד קאלין גורגסקו מועמד להיות נשיא הכבוד של הברית למען איחוד הרומנים (AUR) מפלגה אופוזיציונית המואשמת בקיצונית. גורגסקו מואשם בקידום פולחן של אשמים ברצח עם ופושעי מלחמה, וגם בקידום רעיונות, תפיסות ודוקטרינות פשיסטיות ולגיונריות, וזאת ע“פ הצהרותיו האוהדות על המרשל יון אנטונסקו, שהורשע בפשעי מלחמה והיה בעל בריתו של היטלר ועל קורנליו זליה קודראנו מנהיג התנועה הלגיונרית, מפלגה ימנית קיצונית, אנטישמית ופשיסטית ברומניה בתקופה בין המלחמות. לטענת גורמים במשרד התובע הכללי, עונשם של המעשים הנחקרים הוא מאסר של בין 3 חודשים ל-3 שנים ושלילת זכויות מסוימות. בשבוע שעבר, קאלין גורגסקו השמיע בטלוויזיה הצהרות רבות הסותרות את החקיקה האוסרת על פולחן פושעי מלחמה וקידום של רעיונות פשיסטיים ולגיונריים.

חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, הצהיר כי השבחים הציבוריים של פושעי מלחמה אינם יכולים להישאר ללא השלכות והודיע אף הוא שמשרד התובע הכללי פתח בתיק פלילי נגד קאלין גורגסקו. ההצהרות שנאמרו בתחנת טלוויזיה, בשבחו של קורנליו זליה קודראנו רוצח מוכח ומייסד ומנהיג אידיאולוגי של קבוצה פוליטית טרוריסטית שביצעה פשעים מתועבים, חמורות ביותר ומהוות הסתה לאלימות פוליטית וניסיון ברור לעוות את ההיסטוריה. ההצהרות האלה ממשיכות את המאמץ של הברית למען איחוד הרומנים (AUR) לשנות את הערכים, לטמא ולפגוע בגיבורים האמיתיים של ההיסטוריה הרומנית באמצעות החלפתם עם פושעי מלחמה ועם מנהיגי תנועות פשיסטיות, הוסיף ואמר אלכסנדרו מורארו.

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, ערך ביקור עבודה ביאשי. הוא נפגש עם ראש העיר מיכאי קיריקה, והודה לו על ידידותו הקרובה עם מדינת ישראל. השיחות התמקדו בקשרים הטובים עם חברי הקהילה היהודית ובאפשרות להרחיב שיתופי פעולה עם ערים ומוסדות ישראליים. העיר יאשי חתמה על הסכמי אחווה עם הערים אשדוד וחיפה, וכאשר הפנדמיה תאפשר הסרת מגבלות הנסיעה, היא תחתום גם עם העיר נתניה, אמר מיכאי קיריקה.

סרנגה הביע את תמיכתו במציאת פתרונות ברי ביצוע, בהתחשב בעובדה שישראל ידועה בעולם בשל מצוינות בתחומים כמו מחקר או טכנולוגיה, וגם על חילופי ניסיון עם מומחים ממוסדות ישראלים בתחום הרפואה, חינוך אקדמי, בינה מלאכותית ועיר חכמה, אמר קיריקה.

השגריר הישראלי ביקר באוניברסיטת אלכסנדרו יואן קוזה ביאשי, שם נפגש עם הרקטור טודוראל טואדר. הוזכר שיתוף הפעולה המוצלח שיש לאוניברסיטת יאשי עם המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, שהחל בשנת 2000. נכון להיום לאוניברסיטה 12 הסכמים עם אוניברסיטאות ישראליות. במהלך השנים 2010-2021 ערכו סטודנטים, פרופסורים וחוקרים מיאשי 130 ביקורים באוניברסיטאות ובארגונים אקדמיים בישראל. בין השנים 2015-2021, 83 סטודנטים, מורים או עובדים במוסדות שותפים מישראל סיימו ניידות אקדמית באוניברסיטת אלכסנדרו יואן קוזה של יאשי במסגרת תוכנית ארסמוס האירופית.

השגריר דוד סרנגה ביקר גם בבית הכנסת מיאשי, ויחד עם חבר הפרלמנט הליברלי אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, ביקר במוזיאון ובאנדרטת הפוגרום של יאשי, וגם במוזיאון של התיאטרון היהודי, שניהם ממוקמים בבניין הישן של המשטרה, מוקד ההחלטה והפיקוד על הפוגרם מיוני 1941, בו נרצחו כמעט 20,000 יהודים עי השלטונות הרומניים והיחידות הגרמניות. המוזיאונים האלה הם הישג גדול עבור יאשי ועבור הדרך שהרשויות המקומיות הבינו להגן על זכר קורבנות השואה והקהילה היהודית, אמר מורארו.