Tag: אלכסנדרו פלוריאן

ראש העיר הכללי של בוקרשט, ניקושור דן, מואשם בשיבוש בניית מוזיאון השואה בבוקרשט עי סירוב לאשר בניית גרם מדרגות. ראש עיריית הבירה קורא ל“דיון טכני“.

מיכאל ברנבאום, פרופסור למדעי היהדות באוניברסיטה היהודית האמריקאית ומנהל מכון סיגי צירינג העוסק בחקר השפעותיה האתיות והדתיות של השואה, מאשים את ראש עיריית הבירה, ניקושור דן, בחסימת בניית מוזיאון השואה ברומניה.

ד“ר ברנבאום ומקורבו מישראל, אדי גייקובס, זכו בפרויקט עיצוב תערוכת הקבע, אך אינם מעורבים בפרויקט הבנייה של המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה, אשר ימוקם על רחוב דרך הניצחון (Calea Victoriei), במרכז בוקרשט בבניין המכונה בנלוק–גודריץ (Banloc-Goodrich). ברנבאום כתב במאמר ב“טיימס אוף ישראל” כי ניקושור דן התנגד לגרם מדרגות פנימי בשטח המוזיאון ועצר את הפרויקט.

מיקומו של מוזיאון השואה בבניין בנלוק–גודריץ כלל דיון טכני כדי להבטיח מצד אחד את הפונקציות הנחוצות של המוזיאון ומצד שני שימור של כמה ממרכיבי בנייה יקרי ערך של בניין ייצוגי. היו לנו פגישות בונות רבות עם צוות האדריכלים של הפרויקט ואני מקווה שנמצא את הפתרון המתאים ביותר, הצהיר ראש העיר ניקושור דן.

באופן רשמי, ישנם מבנים היסטוריים ומבנים רגילים, לא מבנים ייצוגיים. בניין בנלוק–גודריץ אינו אנדרטה היסטורית וככזה אין לו הגבלות. הסכמנו לשמור על החזיתות. ראש העיר רוצה יותר. לפרויקט יש אישור ממנהל המורשת של עיריית בוקרשט, שהוא חובה. המנהל הזה שייך למשרד התרבות. אנחנו מנהלים משא ומתן מדצמבר 2022. הפרויקט נהנה ממימון אירופי. קיים סיכון לאובדן המימון, אמר אלכסנדרו פלוריאן, מנהל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל“, לגי 4 מדיה ( G4Media).

זה מצב שנמשך זמן רב ובהחלט משפיע על התדמית החיצונית של רומניה, אמר שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, לגי 4 מדיה.

ברנבאום הוא פרופסור אמריטוס למדעי היהדות ומנהל מכון סיגי צירינג באוניברסיטה היהודית האמריקאית בלוס אנגלס, וסופר ויוצר סרטים עטור פרס האמי. הוא ניהל את פרויקט שפיקח על הקמת המוזיאון להנצחת השואה של ארה“ב ונשיא ומנהל לשעבר של הקרן להיסטוריה חזותית לניצולי השואה.

תחרות זיכרון השואה, בה השתתפו תלמידי חטיבות ביניים ותיכון שהתקיימה בין התאריכים 6-8 ליולי, בחרה את הזוכים בה. בתחרות היו משתתפים מ-38 מחוזות ומבוקרשט.

בטקס הענקת הפרס השתתפו שר החינוך, סורין קאמפאנו, יחד עם ד“ר אלכסנדרו פלוריאן, מנכ“ל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל ונציגי שגרירות ארה“ב ושגרירויות נוספות. האוניברסיטה למדעים אגרונומיים ולרפואה וטרינרית בוקרשט, שאירחה את התחרות, הודיעה כי היא תשלש את ערכם של כל הפרסים הכספיים שיוענקו לסטודנטים, כתב קאמפאנו. לדבריו, שגרירות ארה“ב ברומניה הביעה את כוונתה לארגן במטה שלה תערוכה זמנית עם היצירות האמנותיות של תלמידים בתחרות הזאת. למהדורת 2022 יש משמעות מיוחדת שכן השנה אושרה הכנסת הקורס להיסטוריה של יהודים והשואה בליבה המשותפת של תכניות הלימוד, אמר השר.

התחרות, הייחודית באירופה, שמה לה למטרה להדגיש את היצירתיות של התלמידים, במטרה להציג ולהבין את נושא השואה, השלכותיו ומשמעותוהיווצרות ופיתוח של התנהגות סובלנית, דמוקרטית, רוח אזרחית, קבלת הגיוון, הרגלי השתתפות בחיי חברה נקייה מכל גילויי גזענות, אלימות, אפליה, חוסר סובלנות ואנטישמיות, כמו גם טיפוח יכולתם של התלמידים להבין את המורכבות של העולם העכשווי, של קבלה ללא תנאי של האחר ושל התנהגות רצויה בחברה דמוקרטית.

אלכסנדרו פלוריאן, מנכ“ל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” נפגש עם אלכסנדר בילינקיס, נשיא הקהילה היהודית של הרפובליקה של מולדובה, ועם אליונה גרוסו, מנהלת הקהילה.

במהלך המפגש הוצגו הפרויקטים החינוכיים של המכון, פרויקט המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה ונדונו נושאים של המשך שיתוף הפעולה.

מספר אישים מתחו ביקורת קשה על הצהרותיו בתחנת טלוויזיה מסחרית הפרו-פשיסטיות של קאלין גורגסקו נשיא הכבוד של הברית למען איחוד הרומנים (AUR) מפלגה אופוזיציונית הנחשבת אולטרה-לאומית וקיצונית. גורגסקו הצהיר שמנהיג משמר הברזל, מפלגה פשיסטית רומנית בין מלחמות העולם, קורנליו זליה קודראנו והמרשל יון אנטונסקו, בעל בריתו של היטלר, עשו “גם מעשים טובים” כמו גם מעשים שהוא לא יכול להגיב עליהם ושעל ההיסטוריונים להוכיח אותם. בהתייחסו לקודריאנו ואנטונסקו, גורגסקו אמר גם כי “אין לו דעות לגבי הקדושים” וכי הוא “כורע ברך לפני העם הרומני”. גורגסקו אמר גם כי העם הרומני אינו “אנטי כל דבר” באופן כללי, כשנשאל על השואה ברומניה. על רציחתו של ההיסטוריון הרומני הגדול ניקוליאה יורגה, בשנת 1940, בפקודת הלגיונרים, הכריז גורגסקו כי “ההיסטוריה מופרכת”.

חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, אמר שלמרות כל הניסיונות להעניק להם הילה של גיבורים לאומיים, יון אנטונסקו וקורנליו זליה קודראנו נשארו מה שהיו, פושעים, לא קדושים ובוודאות לא מושיעים. באופן דומה, למרות ההתעקשות לבנות מיתולוגיה כוזבת, התנועה הלגיונרית נותרת ארגון פשיסטי וטרור, שהמרכיב המכונן שלו הוא הרצח. הופעתם במרחב הציבורי של “מומחים” הטוענים שהם מושיעי הארץ, המשלבים מילים ריקות עם האלימות ע”מ להציג פתרון קסם, לא יכולה למחוק את הראיות והמסמכים המוכיחים את השנאה שנוצרה ע”י הפושעים הללו. בסיס משותף של אנטונסקו וזליה קודראנו היה האמונה שמקור השחרור של האומה הוא הרס “האחר”, בשני המקרים היהודים, אמר סילביו וקסלר.

אלכסנדרו פלוריאן, מנהל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה, אמר כי הצהרותיו של גורגסקו על המוסריות של קורנליו זליה קודראנו או של יון אנטונסקו הן מיסטיפיקציה של ההיסטוריה וניסיון ברור לשקם את זיכרם של מנהיגים פשיסטים בהיסטוריה הרומנית המודרנית. המסר של קאלין גורגסקו מבטא בבירור את בחירתו הפוליטית הקיצונית, גורס אלכסנדרו פלוריאן.

חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של הממשלה למאבק באנטישמיות ובשנאת הזרים, סבור כי הצהרותיו של מנהיג AUR המשבח את הרוצח המוכח קורנליו זליה קודראנו, חמורות מאוד ומהוות הסתה לאלימות פוליטית, ניסיון של עשייה פוליטית לא מקובלת, וניסיון ברור של תיקון היסטורי. באמצעות ההצהרות האלה, נמשכים המאמצים של AUR לגרום להפיכת הערכים, לטמא ולפגוע בדמות של הגיבורים האמיתיים של ההיסטוריה הרומנית, ולהחליפם בפושעי מלחמה ובמנהיגים של תנועות פשיסטיות, הוסיף מורארו. הוא מזכיר כי על פי הדו”ח הסופי של הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה, בהנהגתו של קודראנו ביצעה התנועה הלגיונרית התנקשויות פוליטיות רבות ברומניה בשנים 1930-1940, כולל כמה ראשי ממשלה, בתפקיד או לשעבר, בגם ביצעה את הפוגרום בבוקרשט, בינואר 1941, כאשר 125 יהודים נהרגו.

מרקו כץ, מנהל המרכז לניטור ומאבק באנטישמיות ברומניה, הצהיר שמי שמחשיב את זליה קודראנו ואנטונסקו כגיבורים הם לצד אלו שמקדמים את ההכחשה, את האנטישמיות ואת הלאומיות בצורתן האכזרית ביותר. קודריאנו ואנטונסקו הרגו אנשים: רומנים, יהודים, רומא. לקרוא להם “קדושים” הוא מעשה ראוי לגינוי. כשזה מתבצע ע”י מעצב דעת קהל ו”מנהיג” זה מעשה חסר אחריות ומסוכן. אנו מגנים את ההצהרות הפרו-לגיונריות והפרו-פשיסטיות של קאלין גורגסקו, נשיא הכבוד של AUR, הוסיף המרכז.

מיכאי קיריקה (Mihai Chirica), ראש העיר יאשי (צפון מזרח רומניה) יציע למועצת העיר הענקת התואר “אזרח כבוד” למנהל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה ע“ש “אלי ויזל“, אלכסנדרו פלוריאן ולרב יוסף ווסרמן.

אלכסנרו פלוריאו, נימק ראש העיר, הוא אדם שתמיד עסק בחקר השואה ברומניה. השנה נציין את יום השנה 80 לפוגרום מיאשי, הזכיר קיריקה. יוסף ווסרמן , הרב של קהילת היהודים במקור מרומניה, הוא האיש שיזם את הפרויקט “מצעד החיים” בשטח רומניה, הוא שגריר קבוע של העיר יאשי ואדם ששירת את האינטרסים של הרומנים מכאן במדינת ישראל כל פעם שביקשתי את עזרתו, הצהיר ראש העיר.

חברי המועצה המקומית יצביעו שהתואר “אזרח כבוד” יוענק לעוד 6 אנשים , חברים בסניף המקומי יאשי של אגודת הסופרים ברומניה.

קורבנות השואה הונצחו בבוקרשט ע“י שגריר ישראל דוד סרנגה, ע“י חבר הפרלמנט ונשיא פדרצית הקהילות היהודיות ברומניה סילביו ווקסלר וע“י מנכ“ל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה ע“ש “אלי וויזל“, אלכסנדרו פלוריאן. תוך כדי הדגשה שזכרון הנרצחים חייב להישאר חי, וגם שהתופעות הקיצוניות עדיין קיימות, שלושת האישים הדליקו שלוש נרות באנדרטה לזכר קורבנות השואה בבוקרשט, כאשר על כל נר רשום שם של קורבן שואה מסוים.

בשנה הזאת , מדינת ישראל שלחה נרות לכל רחבי העולם. על כל נר נמצא שם של אדם מסוים שנרצח בתקופת השואה. חשוב לזכור שששת המיליון הם בעצם שישה מיליון בני אדם ולכל אחד/ת היה שם, לכל אחד/ת היו חיים, אמר שגריר ישראל. הדיפלומט הדגיש שיום השואה הוא יום סמלי לא רק עבור עם ישראל.

בתורו, אלכסנדרו פלוריאן הסביר שהתאריך 27 לינואר “הוא לא רק יום בו נזכרים בששת המיליון יהודים, צוענים, חולי הנפש אשר נספו כקורבנות תמימים של מלחמת העולם השניה, אלא יום בו, מעבר לזכרון ולכבוד, עלינו להפנים, את אמת ימינו אנו, שבתקופות משבר הקיצוניות הימנית מתחזקת.

חבר הפרלמנט סילביו ווקסלר דיבר על האקטואליות של התופעה הקיצונית. יותר מתמיד, בתקופה בה רואים את ניסיונות הקדחתנים של שיקום התנועה הלגיונרית (התארגנות פשיסטית מרומניה של שנות 1930-1940 ) ובאיחוד שיקום של רוצחי המלחמה מתקופת השואה , הנצחות וארועים כגון אלה קיבלו עוד יותר משמעות וחשיבות. בני אדם נותים לשכוח אם ידעו וגם אם לא שכחו כבר חשוב שכל מה שהתרחש ישאר חי, שישאר נוכח בזכרון האנשים ע“מ לא לאפשר לזוועות ההיסטוריה שיהפכו לנורמה, אמר ווקסלר.

שגריר גרמניה בבוקרשט, קורד מאייר–קלודט (Cord Meier-Klodt), הצהיר בפתיחה של הסרט “זכרון השואה“, שהחובה לדבר על זוועות השואה הפכה שוב לאקטואלית. עלינו להאבק מבעוד מועד בכל תופעה של שנאת הזר ואנטישמיות ולעשות הכל ע“מ להזכיר ולהסביר לדורות החדשים את הפרקים החשוכים האלה מההיסטוריה שלנו. היום מאבק זה וההזכרה קיבלו שוב רלוונטיות מידית לנוכך ריבוי המגמות של שנאת הזר ואנטישמיות בתנועות הימניות בהרבה מארצות אירופה וגם בגרמניה, אמר מאייר–קלודט. הוא הזכיר גם את התקשורת המושפעת יותר ויותר מחדשות הכזב (fake news) ובכך הסכנה שהשואה עצמה תהיה בספק וזאת במקביל לעובדה שמספר ניצולי השואה, שיכולים להוכיח ישירות את האמת, יורד באופן דרמטי.

סגנית השגריר של מדינת ישראל בבוקרשט, טניה ברג–רפאלי, הזכירה שכמעט 400,000 נספו בשואה בגלל הוראות המשטר פוליטי ברומניה. היא הביעה את הדאגה לנוכך ריבוי תופעות האנטישמיות של השנים האחרונות האירופה ובעולם. האנטישמיות מהווה סכנה לא רק לקהילות היהודיות אלא גם לערכים האירופיים ולדמוקרטיה הצהירה סגנית השגריר. ברג–רפאלי אמרה שרומניה “ידידה טובה” של מדינת ישראל ועשתה “מאמצים חשובים” בקידום החינוך בנושא השואה.

באותה הזדמנות, מנכ“ל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל“, אלכסנדרו פלוריאן (Alexandru Florian), הצהיר שהשואה לא אמורה להיות נושא מנוצל בצורה פוליטית. הוא ציין שרומניה נטלה אחריות על היסטוריה של השואה ב-2004 ע“י דו“ח של ועדה בינלאומית והוא בדעה שזאת דוגמא חיובית שרצוי שעוד מדינות אירופיות תאמצנה ע“מ לא לדון בנושא זה אלא רק בפורומים מדעיים. מכון “ויזל” ומוזאון הלאומי של האיקר הרומני מארגנים את ימי הסרט “זיכרון השואה“.