Tag: אנטישמיות

סגן ראש עיר בוקרשט אאורליאן בדולסקו הואשם בעמדות ותגובות אנטישמיות. ב-23 וב-29 במרץ המרכז לניטור ולמאבק באנטישמיות ברומניה (MCA רומניה) פרסם שתי ידיעות לתקשורת בקשר לעמדת המועצה הכללית של בוקרשט בשני נושאים הנוגעים לקהילה היהודית ברומניה ולחברה האזרחית: דחיית הבקשה למיקום המוזיאון העתידי של השואה והיהודי רומניה בבניין במרכזה הישן, וגם המיקום מחדש במקום ציבורי של חזה המרשל יון אנטונסקו, שליט המדינה הרומנית בתקופת מלחמת העולם האחרונה, שהורשע בפשעי מלחמה.

שתי ידיעות לתקשורת ל-MCA רומניה, סגן ראש העיר הואשם בתגובות אנטישמיות. תגובתו של אאורליאן בדולסקו מנוגדת לערכי הדמוקרטיה ואינה מקובלת על איש שממלא תפקיד ציבורי, אומר המרכז לניטור ולמאבק באנטישמיות ברומניה, שביקש מראש עיר בוקרשט, גבריאלה פיראה, תשובה רשמית לגבי תגובותיו של סגן ראש העיר.

בצד שני, הצעת פרויקט שמכבד את זכרו של פושע מלחמה אינה פוגעת לא רק בזיכרונם של קורבנות השואה, חלקם עדיין בחיים, אלא גם מפרה את החוק, אומר המרכז. העובדה שסגן ראש העיר מתחייב לפרויקט שמכבד את זכרו של פושע מלחמה, תוך התעלמות מכוונת מהחוק, מראה מציאות מטרידה, עצובה ובלתי מקובלת, סובר MCA רומניה.

נציג הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, נקט עמדה נגד גילויי אנטישמיות ברומניה, בתקופה האחרונה, כולל חילול בית הקברות היהודי בחושי (מזרח רומניה), והקמפיין המסחרי של חברה רומנית המקדמת את מוצריה על ידי דמויו של אדולף היטלר או מקרה של חברה שתלתה שלט עם המסר “העבודה תשחרר אותך!”, אותו שלט שהיה תלוי בכניסה למחנה ההשמדה באושוויץ.

התקפות נגד זיכרון של אנשים שאינם עוד בינינו הם אחד המעשים המבישים ביותר. מה יכולה להיות הסיבה להרס קברים? – שאל וקסל. הוא הזכיר כי מעשה זה מהווה פשע והוא נענש במאסר לתקופה בין 3 חודשים ל-3 שנים יחד עם שלילת זכויות שונות, על פי החוק למניעת לחימה באנטישמיות.

חבר הפרלמנט גם מתח ביקורת על חברת RoStar אשר, תחת חסות של תחרות בפייסבוק, קידם את מוצריה על ידי דימויו של היטלר, פושע מלחמה, אחראי באופן ישיר על רצח המוני של מיליוני אנשים. בהתייחסו לחברה שתלתה שלט זהה לזה שבמחנה אושוויץ, סילביו וקסלר אמר כי יחס כזה הוא בעיקר השפלה כלפי קורבנות השואה, אנשים שסבלו מפשעים וסבל שאין להעלותם על הדעת.

בכל אחד מהמקרים הללו הוגשו תלונות פליליות. “הפושעים צריכים להעמיד לדין בדחיפות כדי להיענש “, סיכם וקסלר. גם המרכז לניטור ולמאבק באנטישמיות הגיש תלונה לתובע הכללי של רומניה על הקשר בין דימויו של היטלר לקמפיין מסחרי, והזכיר כי יש חקיקה ברומניה שאוסרת, בין היתר, על שימוש וקידום הדימוים והחומרים המכילים סמלים נאציים.

ד”ר אורל ויינר, נשיא איגוד הקהילות היהודיות ברומניה, פירסם הודעה, בה הוא מביע זעם מוחלט, מלווה במרירות ובצער עמוק על מעשי הונדליזם שהתרחשו בבית הקברות היהודי בחוש בתחילת השבוע שעבר, כאשר 73 אבני קבורה נהרסו. הקהילה היהודית בהוש מונה רק כמה עשרות חברים, רובם קשישים, כולל ניצולי שואה. ברומניה של ימינו, מדינה דמוקרטית ופלורליסטית, שבה זכויותיהם וחובותיהם של היהודים ושל המיעוטים הלאומיים אחרים שווים לאלה של הרוב, אירוע האנטישמי של חילול הקברים, לא מתקבל על הדעת.

בשם יהודי רומניה ובשמם של כל יהודי ישראל והתפוצה, אנו מביעים זעזוע עמוק על האירוע בחוש, ואנו מבקשים חקירה יסודית ומקצועיות ועמידה לדין של האשמים. אירועים אנטישמים מסבים את תשומת ליבו של העולם הדמוקרטי ומשפיעים על הדמוקרטיה ברומניה, אמר נשיא איגוד הקהילות היהודיות ברומניה.

נשיא ישראל, מר. ראובן ריבלין, גינה גם הוא את חילול הקברים בבית העלמין. הוא מאמין שהשנאה ליהודים קיימת, והביע אימון בכך שהרשויות ברומניה ימצאו ויעמידו לדין את מבצעי הפשע. נשיא ריבלין אמר שחינוך ושימור הזכרון יכולים לבלום את האנטישמיות שאנו רואים בעולם ובמיוחד באירופה.

גם הקהילה היהודית בבוקרשט הביעה את זעמה ומחתה נגד מעשי הוונדליזם שהתרחשו בבית הקברות היהודי בחוש. הקהילה מודאגת מעליית האנטישמיות, שבה יש להלחם במאמץ קולקטיבי ובתקיפות.

משטרת VASLUI פתחה בחקירת הנסיבות שבהן נהרסו אבני קבורה. אנו נוקטים בכל הצעדים הדרושים, אמר BOGDAN GHEORGHITA דובר משטרת VASLUI.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, מבקש מהרשויות המוסמכות לנקוט בפעולות תקיפות נגד גילויי אנטישמיות. יוהניס הביע את דאגתו כי באחרונה, ברמה הארצית, דווחו פעולות וגילויי אנטישמיות פרובוקטיביים, המשפיעים על ביטחונם של האזרחים הרומנים ועל המורשת התרבותית, וכן על הערכים והעקרונות של רומניה. הנשיא קורא לזהות ולפעול נגד גילויי אנטישמיות, אמר הנשאי.

נשיא המדינה אמר כי רומניה היא מודל אזורי מוצלח לשמירת זיכרון השואה, ללקיחת אחריות נכונה על העבר, המאבק באנטישמיות, בהכחשת השואה, בשנאת זרים, בשנאה, בגזענות, בפופוליזם ובדיבור שנאה. הנשיא יוהניס סבור שאיננו צריכים להתיר להתפתחויות הללו להיות מוצלות על ידי פעולות שבהן מקדמים סמלים פאשיסטיים ושל שנאת זרים ומכריזים על רעיונות בעלי תוכן מפלה ברור או של אידיאולוגיה נאצית, או פעולות שבהן מחללים בתי קברות יהודיים או עושים מעשי ונדליזם על בנייני הקהילה היהודית או על אתרי מורשת.

הוא אמר כי סובלנות, כיבוד זכויות אדם, כיבוד קורבנות השואה, כיבוד עקרונות הדמוקרטיים ושל שלטון החוק הם פתרונות יעילים להתמודדות עם אנטישמיות ו הכחשת השואה. יוהניס הזכיר כי רומניה מייחסת חשיבות רבה להגנה על הערכים אלה, מטרה שהיא חלק מסדרי העדיפויות של הנשיאות הרומנית במועצת האיחוד האירופי.

שגרירות ארה”ב ברומניה מגנה את הוונדליזם האחרון של בבית הקברות היהודי בהוש. הריסתם של עשרות קברים יהודיים אינה רק התקפה על הקהילה היהודית, אלא גם פגיעה בגיוון החברה הרומנית כולה. אנו מבקשים שאחראים לאירוע זה יועמדו לדין, אמרה שגרירות ארה”ב.

אנדי קריסטיאה מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרומנית, השתתף, ב-30 בינואר בבריסל, בדיון בנושא “האנטישמיות, עבר והווה”, המוקדש ליום השואה הבינלאומי. בדיון השתתפו גם פוליטיקאים ומומחים אירופאים שדיברו על סובלנות חברתית ופוליטית, ולאחר מכן נכחו בחנוכת תערוכה של חומרי התעמולה האנטישמית, הוצגה ע”י ארתור לנגרמן, יהודי בלגי וניצול השואה.

אנדי קריסטיאה, סגן יו”ר ועדת החוץ של הפרלמנט האירופי, אמר כי “חיוני לשמור על ההיגיון שלנו בכל מצב, בכל מאבק פוליטי, ולעולם לא לתת להבדלים בינינו להפוך לשנאה, כנאום וכדרך פעולה. זהו הלקח החשוב ביותר שאנו צריכים לזכור, ובכך מכבדים באמת את זכרם של קורבנות השואה ואת האירועים הקשים שסימנו את ההיסטוריה שלנו”.

בין המארגנים היו הוועד היהודי–האמריקאי, ארגון “בני ברית ” הבינלאומי ומשלחת הישראלית לאיחוד האירופי ולנאט”ו.

ב-9 בנובמבר צוין היום הבינלאומי נגד הפשיזם והאנטישמיות, שהנציח את קורבנות ליל הבדולח (9.11.1938), אירוע המציין את תחילתה הסמלית של השואה. יום זה הוא גם סוג של מחאה נגד ניאו נאציזם וגזענות. ברמה האירופית, ציון יום זה התחיל ב-9 בנובמבר 1988, כשמלאו 50 שנה מאז שהשלטונות הנאציים פתחו בהתקפה הגדולה והמרכזית הראשונה נגד היהודים.

במסרו, נציב תלונות הציבור הרומני, ויקטור ציורבאה (Victor Ciorbea), אמר שיום זה הוא הזדמנות לתת תמריץ לאומי חזק לפעילות חינוכיות למניעת גזענות ואנטישמיות, להרהר ולנקוט פעולה למניעת כל צורה של אפליה או אלימות המבוססות על מוצא או דת.

מאידך גיסא, חבר בית הנבחרים הסוציאל דמוקרט, ציפריאן-קונסטנטין שרבן (Ciprian-Constantin Şerban), אמר כי אנו האירופאים מחויבים להנציח את קורבנות האנטישמיות והפשיזם ולעשות כל שביכולתנו לקידום הסובלנות בחברה ובעולם, כיבוד זכויות יסוד, שיתוף פעולה בין קבוצות אתניות וכבוד הדדי.

סטודנטים מרשיצה (Reșița) (דרום מערב רומניה) יחד עם מתנדבים זרים ציינו את היום הבינלאומי נגד הפשיזם והאנטישמיות באמצעות שיעור אינטראקטיבי על סובלנות וקבלה. השיעור אורגן על ידיUnited for Intercultural Action מהולנד. הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה תרמה לספריה העירונית רשיצה מספר ספרים חדשים על התרבות ובהיסטוריה היהודית.

בבוקרשט הושק הספר מעשי היהודים הילידים במלחמה הגדולה מאת וילהלם פילדרמן, בעריכה מחדש של הוצאת אלבטרוס. הספר יצא לאור בבוקרשט ב-1925 תחת הכותרת האמת על הבעיה היהודית ברומניה לאור הטקסטים הדתיים והסטטיסטיקה.

יור פדרציה הקהילות היהודיות ברומניה (FCER), אאורל ויינר, אמר כי עי הספר המחבר
מתכוון להפריך את כל העיוותים על ההתנהגות היהודים, במיוחד במהלך מלחמת העולם
הראשונה. זהו ספר של ימנו. הינה, ספר זה הוא
הוכחה אדירה, אמיתית, לנוכחותם ולמעורבותם של היהודים במלחמת העולם הראשונה,
אמר ויינר. הוא איפיין את פילדרמן כמנהיג יהודי גדול,
רומני אותנטי, שלחם במלחמת העולם הראשונה, סבל וקיבל עיטור. אאורל ויינר
העריך שלעבודה זו יש ערך היסטורי גדול, והוא הדגיש את הריגורוזית הסטטיסטית של
המחבר בסתירת דעות אנטישמיות של אותה תקופה.

יור FCER חשף איך, בעזרת נתונים
סטטיסטיים בכרך, הסופר והשחקן ממוצא רומני, קרול
פלדמן, המתגוררת בישראל, מצא את סבו שנלחם במלחמת
העולם הראשונה.

רשויות השלטון המקומי החזירו למצבם המקורי את הקירות החיצוניים של בית לידתו של אלי ויזל בסיגטו מרמציאי (Sighetu Marmației) (צפון רומניה) לאחר שרוססו בכתובות אנטישמיות.

פרפקט מחוז מרמורש, וסילה מולדובן (Vasile Moldovan), אמר כי הוא בטוח כי המוסדות המוסמכים יעשו את עבודתם, ימצאו את האשמים ויחילו את החוק בנוגע למניעה ולחימה באנטישמיות. “אנו מאמינים כי ריסוס בית הזיכרון הוא רק מקרה בודד,תוצאה של התנהגות בלתי הולמת. אנו מגנים בחריפות מעשים כאלה, מחוות, מעשי ונדליזם וגילויי אנטישמיות נגד מוסדות תרבות, מקומות פולחן או קהילה יהודית” , אמר הפרפקט.

בצד שני, סגנית ראשת הממשלה, אנה ביצ׳אל (Ana Birchall) אמרה כי ריסוס בית לידתו של חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל, הוא עלבון לקרבנות וניצולי השואה ו”תקרית אנטישמיות ללא שם או מילים”. היא מסבירה כי אנטישמיות, אפליה ואלימות מכל סוגים הם גילויים של חוסר סובלנות. עם זאת, בירצ׳אל אמרה כי עלינו לדעת ולקחת אחריות על העבר כדי להילחם ביעילות ולמגר את האנטישמיות, שנאת הזרים וכל צורות האי-סובלנות המסכנות את החופש ואת הדו-קיום הטוב.

גם שגרירות ארה”ב ברומניה גינתה, ללא הסתייגויות או תנאים, את מעשה הונדליזם האחרון של בית לידתו של אלי ויזל. ההשמצות בחתן פרס נובל, אלי ויזל, בנשיא טראמפ ובמנהיגים אחרים הן מתקפה אנטישמית ללא סליחה ופגיעה קשה בקרבנות וניצולי השואה. “אנו קוראים לכולם להוקיע את המחווה הזאת ולנקוט עמדה בכל פעם שמתרחשות תופעות של שנאה או דעות קדומות”. שגרירות ארה”ב עודדה את אלה שיש להם מידע על המעשה הזה לספק תמיכה לרשויות החקירה.

מוסדות רבים גינו את ריסוס כותבות אנטישמיות על קירות בית לידתו של אלי ויזל, הנמצא בסיגטו מרמציאי (צפון רומניה). משטרת מראמורש (Maramureș) פתחה חקירה, והמשטרה בודקת מספר חשודים.

משרד החוץ הביע את צערו וגינה את כל המחוות האנטישמיות בקשר לוונדליזם בית לידתו של חתן פרס נובל לשלום וניצול השואה, אלי ויזל, יוצא סיגט. המשרד אישר מחדש את נחישותו להמשיך לתרום לחיזוק המנגנונים החקיקתיים והמוסדיים המסוגלים למנוע ולהאשים את האנטישמיות, וגם כל ביטוי של גזענות, שנאת זרים, אפליה גזעית וחוסר סובלנות.

“אנו גילינו בתדהמה את האירוע האנטישמי היוצא מגדר הרגִיל” אמר ד”ר אאורל וינר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. “מעשה זה חמור במיוחד, אם ניקח בחשבון שהמקרים קרו בבית לידתו של חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל, ניצול אושוויץ, האיש שהציג לכל האנושות את סבל היהודים, האוכלוסיה שסבלה מ”פיתרון הסופי” בתקופה ההיטלרית והפשיסטית. אני מביעה את זעמי והאי הבנה המוחלט על נוכחות התנהגויות הבלתי קבילות האלה בחברה הרומנית – חילול הקודש לזכרם של 6 מיליון היהודים באירופה שמצאו סוף נורא כזה בשנות מלחמת העולם השנייה. אני בטוח שהמוסדים הרומנים ימשיכו לעבוד ברצון חזק לדעת את האמת, למצוא את עברינים האנטישמיים ולהביא אותם לבית המשפט, שיחליט להעמיד אותם לדיון לפי חוקי ארצנו “, כתב אאורל וינר.

נבחר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER), סילביו וקסלר אמר שמקרה זה הוא פשע ונענש במאסר על פי החוק למניעה ולחימה באנטישמיות. יותר מפשע, המקרה הוא, בראש ובראשונה, התקפה ופגיעה נגד הקהילות היהודיות מכל העולם ונגד יהודי רומניה. יחד עם ראשי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה פניתי לרשויות מדינת רומניה וביקשתי להאיץ את החקירה. אני בטוח שהפושעים יימצאו בזמן הקצר ביותר ויביאו לדיון כדי להיענש”, אמר וקסלר.

נשיא מחוז מראמורש (Maramureș), גבריאל זטאה (Gabriel Zetea) גינה את המחוות האנטישמיות האלה והראה את נכונותו לתמוך ברשויות כדי למצוא ולהעניש את המבצעים. הסופר ולפילוסף האמריקאי יוצא מרומניה קיבל פוסט-מורטם את העיטור “אזרח כבוד” של מחוז מראמורש (Maramureș).

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה ביקש ממנהלי בית “אלי ויזל” בסיגטו מרמציאי, ומגופי החקירה “לטפל באחריות המקסימלית” את המקרה. “המעשה הגרוטסקי אינו רק התקפה על זיכרונו של אלי ויזל, אלא על כל קורבנות השואה. מאבק באנטישמיות ובהכחשת השואה הן עמדות של הנשיא, הפרלמנט והממשלה הרומנית. זכרונו של אלי ויזל אינו ראוי לפגיעה כזו מצד חברי הקהילה המקומית”, על פי הודעה לעיתונות של המכון.

גם שגרירות מדינת ישראל בבוקרשט הביעה תדהמה ל”מחווה הנוראה “לרסס בכתבות אנטישמיות על בית לידתו של ויזל. השגרירות גינתה את המעשה האנטישמי הזה חסר התקדים ואמרה שהיא סומכת שמבצעי המחווה הבלתי ניתנת יביאו מהר בבית המשפט כדי להיענש. השגרירות אמרה כי נמסרו לה הודעות כי הרשויות המקומיות כבר הוציאו את הכתובות האנטישמיות והודתה להם על תגובתם המהירה.

בהודעה לעיתונות של מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה נכתב שמעשה אנטישמי זה, של חומרה לא ניתנה להִמְעִיט בְּעֶרְכּה, צריך להיחקר ברצינות. הוא היה אפשרי גם בשל רשלנות הרשויות המקומיות וגם מוזיאון מראמורש (Maramureş) המנהל את בית הזיכרון בצורה גרועה. בבית לידתו של ויזל אין אבטחה או חימום בחורף, ומציגת חייו של אלי ויזל דורשת שיפור משמעותי. גם מכון ויזל בבוקרשט, ממשלת רומניה וומנהיגי האופוזיציה ניסו לשפר את המצב הזה, אבל גורמים פוליטיים ותרבותיים מקומיים סירבו את עזרתם, אמר המקור המצוטט.

מליאת בית הנבחרים (הפרלמנט הרומני) אישר ביום רביעי 20 ביוני, את הצעת החוק למניעה ולחימה באנטישמיות, 257 קולות בעד ואחד שנמנע מלהצביע. הצעת החוק אושרה ע”י הסנאט (הבית העליון) לכן החוק יועבר לאישורו הסופי של הנשיא.

לפי הצעת החוק, הגדרת האנטישמיות היא “תפיסה על היהודים שמתבטאת בשנאה, ביטויים מילוליים או פיזיים נגד יהודים או לא-יהודיים, ביטויים מכוונים נגד רכושם, נגד מוסדות הקהילות היהודיות או בתי התפילה.” לפי הצעה זו עונש מאסר בין 3 ל10 שנים יינתן למי מארגן או לוקח חלק בקבוצה בעלת אופי אנטישמי. ייענש גם מי שתומך בארגון כזה בכל צורה שהיא. קידום בפומבי ובכל אופן של רעיונות, תפיסות עולם או תורות אנטישמיות מהווה עבירה על החוק שתיענש בכליאה לתקופה בין 3 חודשים ל3 שנים יחד עם איסור זכויות מסויימות.

הפצה או הנגשה של חומר אנטישמי מהווה עבירה ותיענש בכליאה בין שנה לחמש שנים ואיסור זכויות מסויימות.

יצירה, מכירה, הפצה והחזקה למטרת הפצה של סמלים אנטישמיים תענשנה במאסר לתקופה בין 3 חודשים ל3 שנים יחד עם שלילת זכויות שונות. אותה ענישה יקבל מי שישתמש במרחב הציבורי בסמלים אנטישמיים. פעולות או מעשים מסוג זה לא נחשבים כעבירות פליליות אם מדובר באקטים במטרה אמנותית, מדעית, למטרות מחקר או חינוך או במטרה להביא לשיח ציבורי עניינים שקשורים לאינטרס הציבורי הרחב — נכתב עוד בהצעה.

הסנאט הרומני אימץ פה אחד את הצעת החוק למניעה ולחימה באנטישמיות, ביום רביעי 13 ביוני. לפי הצעה זו עונש מאסר בין 3 ל10 שנים יינתן למי שתומך, מארגן או לוקח חלק בקבוצה בעלת אופי אנטישמי.

לפי אותה הצעת חוק, קידום במרחב הציבורי של רעיונות או השקפות עולם אנטישמיות, בכל צורה שהיא, ייענש בשלילת חירות בבית הסוהר למשך תקופה שבין 3 חודשים ל3 שנים יחד עם איסור זכויות מסויימות. הפצה או הנגשה, בכל דרך שהיא, של חומרים אנטישמיים מהווה עבירה פלילית שתיענש במאסר בין שנה לחמש שנים יחד עם שלילת זכויות מסויימות. יצירה, מכירה, הפצה והחזקה למטרת הפצה של סמלים אנטישמיים תענשנה במאסר לתקופה בין 3 חודשים ל3 שנים יחד עם שלילת זכויות שונות. אותה ענישה יקבל מי שישתמש במרחב הציבורי בסמלים אנטישמיים. פעולות או מעשים מסוג זה לא נחשבים כעבירות פליליות אם מדובר באקטים במטרה אמנותית, מדעית, למטרות מחקר או חינוך או במטרה להביא לשיח ציבורי עניינים שקשורים לאינטרס הציבורי הרחב — נכתב עוד בהצעה.

ברשימת הסיבות להצעת החוק צויין שבשנת 2018 ימלאו 80 שנים מניסוח החוקים הגזעניים והאנטישמיים שהיוו זָרָז לשואה בשטחי רומניה. אימוץ החוק ייצג כלי חוקי חיוני ובאותו זמן ביטוי המחויבות הפוליטית לפעול נגד כל התופעות האנטישמיות. כתוצאה מעמדה של רומניה יתחזק במישור הבינלאומי — נכתב עוד ברשימת הסיבות להצעת החוק.