Tag: אנקה דראגו

הפרלמנט הרומני התכנס לישיבה משותפת מיוחדת במלאת 80 שנה לפוגרום מיאשי, צפון מזרח רומניה, בו נרצחו מעל 13,000 יהודים. נשיאת הסנאט, אנקה דראגו (Anca Dragu), סבורה כי הישיבה המיוחדת מסמלת מחווה ליהודי יאשי, קורבנות חפים מפשע, אנשים שסבלו בגלל המדיניות המפלה, הגזענית והאנטישמית שקודמו ע“י המשטר הטוטליטרי בשנת 1941. זה רגע של התבוננות פנימית ומדיטציה, רגע אנו מכילים בצורה ישירה את האירוע הטרגי הזה בתולדות ארצנו, אך יחד עם זאת הוא מייצג סוג של מודעות והכרה בתוצאות ההיסטוריות הנגרמות ע“י עמדות גזעניות ושנאת זרים, אמרה דראגו.

נשיא הפרלמנט, לודוביק אורבן (Ludovic Orban), הצהיר כי הפוגרום מיאשי הוא הלקח המר של היסטוריה שאסור לשכוח. הפוגרום מהווה אבן דרך בפשיטת הרגל המוסרית באותן שנים, חברה שאפשרה שהאוכלוסיה היהודית תהפוך לקורבן של הרדיפה השיטתית, של הרחקה, של האלימות וההשפלות היומיומיות, של רצח העם. עלינו מוטלת החובה לשמור ולהעביר את הזיכרון החי של הפרק הטרגי הזה מכיוון שזאת אזהרה מהעבר, שאת חשיבותה אנו מודדים עוד יותר טוב כיום, כאשר מבינים את ההרס הפוליטי והמוסרי אשר נגרם ע“י חוסר הסובלנות, הגזענות, שנאת הזרים, התפשטות המהירה באינטרנט של השנאה המונעת ע“י בורות, תסכול וטינה, הוסיף אורבן.

ראש הממשלה פלורין קאצו (Florin Cîţu) הכריז כי הפוגרום מיאשי מייצג דף שחור בתולדות רומניה, והדגיש את הצורך בקבלת האחריות על העבר. הישיבה המיוחדת היא הוכחה לכך שרומניה משתנה כשיש רצון טוב, סולידריות באמירת האמת, אחריות, מחויבות ובעיקר חובה להגן על הדמוקרטיה והחברה, הכריז קאצו. האירועים המתועבים שבוצעו ע“י השלטונות בשנות הארבעים תחת משטר אנטונסקו הם כיום דף שחור בתולדותינו. עלינו מוטלת החובה לדבר על כך, להגן על זכרם של הקורבנות, לגנות את העבריינים ולהעביר את מאבקנו לדורות הבאים כדי שטרגדיות כאלה לעולם לא יתרחשו עוד, אמר ראש הממשלה.

חבר הפרלמנט סילביו וקסלר (Silviu Vexler), נשיא פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, אמר כי הפוגרום מיאשי, “החל בשיחת טלפון ובכמה מילים של יון אנטונסקו, שניפצו את חייהם, עתידם, תקוותיהם ורצונותיהם של מעל 13,000 איש“. הוא הדגיש את תפקידו החשוב של הפרלמנט הרומני עי אימוץ חוקים מתקנים: החוק למאבק באנטישמיות, החוק להקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה, החוק לפתיחת הארכיונים על השואה ועל חיי היהודים ברומניה, חקיקה שהגדילה והרחיבה את התמיכה הכספית לניצולים. אנטישמיות מחופשת לאנטי–ציונות, גזענות המוסתרת בהתקפות על מיעוטים עדיין קיימות, אמר וקסלר, שלדברי אכיפת החוק והחינוך הם הכלים החזקים ביותר שאנו יכולים להשתמש בהם כנגד חוסר הסובלנות.

שגריר מדינת ישראל בבוקרשט, סילביו וקסלר (David Saranga), הצהיר כי רומניה חייבת לקבל את ההיסטוריה בכנות וללמוד מהלקחים שלה. אנו מעריכים במיוחד את המאמצים התמידים שרומניה עושה בקבלת אחריות על העבר ובקידום זיכרון השואה. חוקים האוסרים הכחשת שואה, שמוניעם אנטישמיות ונאבקים בה, וגם החוק להקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה הם כמה דוגמאות קונקרטיות. אנו מקבלים בברכה את המינוי של נציג מיוחד של ממשלת רומניה אחראי על קידום מדיניות הזיכרון ומאבק באנטישמיות. פושעי השואה, אנשים המכחישים זאת, אך גם אוהדים של מרשל אנטונסקו, של התנועה הלגיונרית או כל אחד שמסית לשנאה חייבים להיות מוקצים , הוסיף הדיפלומט.

הנציב הפדרלי של גרמניה לחיים יהודיים והמאבק באנטישמיות, פליקס קליין (Felix Klein), אמר שאנחנו כאן כדי להנציח את הנרצחים בידי שוטרים, חיילים ואזרחיים רומנים, בהשתתפות החיילים הגרמנים. מה שקרה ביאשי, לפני 80 שנה, הייתה פגיעה במהותנו כבני אדם, ובכבוד האנושות, אמר קליין. ניצול הפוגרום, מיכאל צרנאה (Michael Cernea) , נאם גם בישיבה המיוחדת של הפרלמנט. מוסי–מיכאיל צרנאה, עברון יהודה ומשה יאסור, ניצולי הפוגרום מיאשי, קיבלו עיטורים מידי נשיא רומניה, קלאוס יוהניס (Klaus Iohannis), על הסבל שסבלו במהלך מלחמת העולם השנייה, על המוסריות הגבוה שהוכיחו לאורך חייהם ועל מאמציהם לכבד את זכרם של קורבנות השואה.

רומניה היא ידידה אמיתית של העם היהודי ושל ישראל במאבק נגד האנטישמות, הכריז נשיא ישראל ראובן ריבלין בפרלמנט בבוקרשט. הוא הזכיר שבינואר 2020, כאשר מנהיגים ברחבי העולם ציינו את יום השנה ה-75 לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ–בירקנאו, נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, התחייב לשמר את זכר השואה והמאבק באנטישמיות, בגזענות ובשנאת הזרים. נשיא ישראל אמר גם כי מדינתו אינה יכולה לקבל ניסיונות לערער את זכות קיומה באמצעות שימוש בלתי חוקי באמצעים אלימים וניצול החוק הבינלאומי. ריבלין הדגיש כי העם היהודי ועם ישראל, על כל ענפיו, אינם במחלוקת עם האסלאם. משטר הטרור האיראני ומשתפי הפעולה שלו בלבנון ובעזה שואפים לערער את עצם קיומנו, ולישראל יש את הזכות והחובה להגן על אזרחיה, אמר הנשיא הישראלי. קיימים 600,000 אזרחים ישראלים ממוצא רומני, בינהם משוררים, סופרים, רבנים, חוקרים, הוגי דעות, מנהיגים דתיים ופוליטיקאים אמר נשיא ישראל. הוא הוסיף כי העם היהודי הוא עם שהזיכרון עבורו אינו משהו מופשט. אנו נושאים איתנו את הזיכרון לאן שנלך. זיכרונות לוחצים על גופנו. יש לנו זיכרונות טובים, יש לנו זיכרונות רעים, הוסיף ראובן ריבלין.

נשיאת הסנאט, אנקה דראגו (Anca Dragu), אמרה כי ישראל היא בעלת ברית ושותפה אסטרטגית של רומניה במזרח התיכון, והיחסים הדו–צדדיים מבוססים על אמון והתמדה. היא הדגישה כי לשתי המדינות יש חזון משותף בנושאים רבים העומדים על סדר היום הבינלאומי, במיוחד במאבק בטרור, אך גם במאבק במגפת COVID-19. לדבריה, היחסים בין שתי המדינות ימשיכו להתפתח פוליטית וכלכלית, בתחומים כמו מדע, טכנולוגיה, בריאות, חקלאות, הגנה וביטחון. שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בנוי על בסיס איתן של כבוד הדדי וידידות עמוקה, העריך בתורו נשיא הפרלמנט , לודוביק אורבן (Ludovic Orban). הוא הוסיף כי הפוטנציאל להעמקת שיתוף הפעולה הדו צדדי הוא עצום, ולמדינת ישראל מומחיות יוצאת דופן בתחומים הרלוונטיים במיוחד לעתיד. אני מברך על היוזמה לנהל דיאלוג ושיתוף פעולה בין חברות רומניות וישראליות לטובת שני הצדדים. ברמה הפרלמנטרית, אנו נתמוך הן בחיזוק היחסים בין מדינותינו והן בכל ההצעות המובילות לחיים טובים יותר עבור אזרחינו, אמר אורבן. בפרלמנט נערך גם פורום עסקים רומניה – ישראל. הנשיא ריבלין קרא לשיתוף פעולה בתחום הרפואי והטכנולוגיה הצבאית. לדברי ראובן ריבלין, שתי המדינות פיתחו פרויקטים משותפים במסגרת האיחוד האירופי. לפיכך, ישנם כיום 137 פרויקטים, בהם מעורבים 251 חברות ישראליות ורומניות.

מוקדם יותר, ראש ממשלת רומניה פלורין קאצו (Florin Cîţu) הדגיש במהלך פגישהתו עם הנשיא ראובן ריבלין את האופי המיוחד של היחסים הדו צדדיים, כמו גם את רמת שיתוף הפעולה הטובה מאוד בתחומי עניין משותפים, כמו הביטחון, הכלכלה והתיירות. לדברי ראש הממשלה, נשיא ישראל הביע את הערכתו לתפקיד שיש לרומניה במאבק באנטישמיות, והודה על כל המאמצים של שלטונות בוקרשט בעניין זה. ראש הממשלה הזכיר כי הוא מסכים עם נשיא ישראל שיש צורך שישיבה משותפת של ממשלת רומניה עם ממשלת ישראל תתקיים עד לסיום המגיפה, לצורך שיתוף פעולה הדוק עוד יותר בין שתי המדינות.

בבוקרשט התרחש אירוע תמיכה במדינת ישראל, בהקשר למצב הנוכחי. מתקפות הטרור וירי הרקטות על אוכלוסיית ישראל גונו בחריפות. האירוע התחיל רגע דתי אותו ערך הרב הראשי של הקהילות היהודיות ברומניה, רפאל שפר, שהתפלל למען עם הישראל ולמען העם הרומני. נשיא התאחדות הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט הרומני סילביו וקסלר, הדגיש כי מדינת ישראל נתונה להתקפה מתמשכת שכוונה בעיקר לאוכלוסייה האזרחית. נשיאת הסנאט, אנקה דראגו (Anca Dragu), קראה לשלום והצהירה כי חלק מזולתינו עוברים תקופת מצוקה, מלאה בדרמות שאי אפשר לדמיין בעולם עכשווי. הפתרון היחיד הוא להחזיר את השלום ואני חוזרת ומדגישה את רצוני להחזירו בהקדם האפשרי, אמרה דראגו. רומניה תומכת במאמצים שעשו ארה“ב, האיחוד האירופי והאו“ם בתמיכה להפסקת האש, אישר מחדש הנשיא של הפרלמנט לודוביק אורבן (Ludovic Orban). אנו מגנים בחריפות את מתקפות הטילים ששיגר חמאס מרצועת עזה אל אזורים מיושבים בישראל, אמר אורבן. לדבריו, השלטונות הרומניים רוצים שהדיאלוג והדיפלומטיה ייכנסו לתפקידם הטבעי כדי למצוא פתרונות בהקדם האפשרי, כך שאובדן חיי אדם והסכסוך יסתיימו בהקדם האפשרי.

עומר ינקלביץ (Omer Yankelevich), שרת התפוצות הישראליות, הזכירה כי בשבועיים האחרונים ישראל מותקפת והקורבנות הם אזרחים חפים מפשע. המחויבות שלכם לתמוך בזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני טרור נותנת לנו כוח, אמרה השרה הישראלית. גרמניה מגנה בתוקף את פיגועי הטרור על ישראל ועל עם ישראל, אמר ברנד פבריטיוס (Bernd Fabritius), נציב המיעוטים של הממשלה הפדרלית הגרמנית. רומניה תומכת במאמצים הדיפלומטיים של האיחוד האירופי, יחד עם הגורמים האחרים המעורבים, בכדי להחזיר את השקט והדו–קיום הטוב בין המגזרים הישראליים, אמרה מזכירת המדינה של משרד החוץ (MAE), דניאלה גאטמן (Daniela Gîtman), שהזכירה את היחסים הדו–צדדיים המצויניים, אותם היא תיארה כשותפות עם ערכים אסטרטגיים. יש צורך ברוגע, יש צורך בדיאלוג בין הצדדים, הדגישה גאטמן.

נציג הכנסייה הרומנו–קתולית ונציג הכנסייה האורתודוכסית הרומנית, שהיא מהווה את הרוב הדתי ברומניה, הביעו אף הם את הזדהותם עם העם הישראלי ודרשו כי על האלימות להיפסק. הארכיבישוף של בוקרשט, אאורל פרקה (Aurel Percă), אמר שהוא עוקב בדאגה אחר המצב בישראל. אנו מתחברים עם תפילתנו שאלוהים ייתן הבנה טובה ושלום, הרמוניה, רצון טוב לכל מי שחי באדמות הקדושות הללו, אמר פרקה. הכומר הפטריארכלי הבישוף ירונים מסיני (Episcopul vicar patriarhal Ieronim Sinaitul) קרא את ההודעה ששלח הפטריארך דניאל, וקרא להפסיק את הסכסוך המזוין בין יהודים לפלסטינים ולהחזיר את השלום הבין–עדתי בישראל. כל סכסוך מזוין ממושך, המונע על ידי שנאה וטינה, גורם לסבל רב לחפים מפשע ולפצעים עמוקים מאוד בחיים החברתיים, אמר הפטריארך של הכנסייה הרומנית האורתודוכסית.

פוליטיקאים, מוסדות ואישים מרומניה שלחו איחולים לכבוד חג פסח תשפ“א. נשיאת הסנאט, אנקה דראגו (Anca Dragu) מסרה הודעה בה הצירה : אף פעם ובשום מקום אסור לנו להיות עדים לאנטישמיות. בלי קשר לצורה בה הוא מתבטא. אנו סוחבים איתנו היסטוריה קשה, טעות ענקית שלא פסחה על מדינתנו. ודווקא משקלה של טעות זאת חייב לחזק אותנו במאבק במכה זאת. אני רוצה לאחל לכל אלה שחוגגים את חג הפסח להיות תמיד חופשיים, בעולם בו כולנו מאמינים שהוא משתפר מיום ליום.

גם ראש הממשלה פלורין קיצו (Florin Cîţu) מסר איחולי פסח , בהזכירו שזה אחד החגים הגדולים של העם היהודי. חג הפסח מזכיר רגע מיוחד מאוד, של שחרור ואומץ, הוסיף ראש הממשלה. שגרירות רומניה בישראל איחלה חג פסח שמח ומבורך יחד עם היקירים!

רפאל שפר, הרב הראשי של הפדרצית הקהילות היהודיות ברומניה, בירך את חברי הקהילה ואיחל להם חג פסח שמח. “אני מברך את אחינו הנוצרים שיהיה להם חג פסחא שמח, שיהיה להם חג שמח לכולם, ובעיקר לבריאות“, אמר שפר. הנהגת הקהילה היהודית בבוקרשט איחלה שחג הפסח יביא שמחה, חיים טובים, בריאות, שלווה, מזל, שגשוג, אושר ורגעים נפלאים, יחד עם כל היקירים.

שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, אמר: בישראל, אחרי שנה קשה ומסע חיסונים מוצלח, נוכל להיות פיזית עם יקירינו. בחודשים האינטנסיביים הללו מצאנו דרכים חדשות להמציא את עצמנו מחדש.

בתורו, הרב של יהודי רומניה החיים בישראל, יוזף וסרמן, אמר בראיון לכתבנו דראגוש ציוקארלן (Dragoş Ciocîrlan): אני רוצה לשלוח באמצעותכם ברכה לקהילה היהודית ברומניה. בשם התורה אני מברך אתכם באיחולי חג פסח שמח וכשר, חיים טובים ובריאות, שלום ושגשוג, שמחה ואושר! בואו נזכר שאהבה לזולת היא מרכיב חיוני בסדר היום, במיוחד בימים אלה.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” מתח ביקורת על הסנאטור הרומני סורין לבריק (Sorin Lavric) בגלל ההצטדקות ללגיונר. המכון התריע שלבריק, חבר באיחוד לאחדות הרומנים (Alianţa pentru Unirea Românilor — AUR), מפלגה לאומנית באופוזיציה, הביע מחווה לכבוד מאה שנה להולדתו של וואלריו גפנקו (Valeriu Gafencu) חבר פעיל של התנועה הלגיונרית מפלגה פשיסטית מרומניה, בשנים 1939-1940 . בנאום פוליטי מעל דוכן הסנאט, סורין לבריק כינה את גפנקו “קדוש בתי הכלא“, דמות אגדית ביקום בתי הכלא“,סמל הקורבן הנוצרי“. המכון “ויזל” מזהיר שוואלריו גפנקו היה חבר פעיל של התנועה הלגיונרית אשר “הסית עם האקדח ביד תלמידים של בתי ספר תיכונים מהעיר יאשי” להצטרף להפיכת השלטון במהלך המרד הלגיונרי מינואר 1941 . ב-1941 , אחרי הוצאה מחוץ לחוק של התנועה הלגיונרית, הוא נידון למאסר בגין קמפיין להחייאת התנועה הפשיסטית הזאת. דעות כאלה מעל דוכן הדמוקרטיה הרומנית חייבות להיפסק, מעריך המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” שגם דורש מהסנאט הרומני ערנות מפני מחוות לזכר התנועה הלגיונרית.

ב-21 לינואר 2021 , מזכיר מכון “ויזל“, בהזכרת קורבנות הפוגרום בבוקרשט, נשיאת הסנאט הרומני אנקה דראגו (Anca Dragu), הדגישה: האנטישמיות, שנאת הזר והגזענות הם מהווים סכנות אקטואליות שאם לא נאבק בהם בתוקף החברה שלנו וכולנו נסבול. חובתנו המוסרית, 80 שנה לאחר הטרגדיה הזאת, היא להוקיר כראוי את זכרם של אלו שסבלו באירוע הבלתי מכובד הזה ולהבטיח כי דרמה זאת תישאר תמיד חיה במצפוננו.