Tag: ארהב

ההתקדמות בנוגע להכרה במעמד קורבנות השואה הן ברומניה והן בארה”ב נדונה על ידי שרת העבודה, סימונה בוקורה-אופרשקו, עם הנציגה המיוחדת של משרד החוץ האמריקאי לנושאי השואה, אלן ז’רמן. הדאגה העיקרית של הממשלה היא לדאוג לכל הרומנים, באשר הם. יש לנו מחויבות לעשות דברים נכון ובזמן עבור האנשים. אנחנו רוצים שזוועות העבר לעולם לא יחזרו. ההכרה וההקלה בסבל שאלה שסבלו ושרדו את השואה חיוניים בתהליך זה, אמרה השרה בוקורה-אופרשקו. הנציגה האמריקאית הודתה לרומניה על שיתוף הפעולה בהקשר זה.

לטענת המשרד, רומניה חולקת כבוד לזכר קורבנות האירועים במלחמת העולם השנייה ומביעה את הזדהותה עם ניצולי האירועים הטרגיים באותה תקופה.

אלן ז’רמן נפגשה גם עם אלכסנדרו פלוריאן, מנהל המכון הלאומי “אלי ויזל” לחקר השואה ברומניה. הצדדים דנו במקרים של אנטישמיות, קיצוניות וחינוך לשואה ברומניה.

בין ה-25 באוגוסט ל-4 בספטמבר התקיים סיור הלימוד של אלי ויזל 2024.

בתום הסיעור, בהגיעם לאורדיה (צפון מערב רומניה), המשתתפים קיבלו את דיפלומות ההשתתפות שלהם והחליפו  רשמים אחרונים. אלו היו ימים מלאי רגש, מידע ותגליות, שבסופם כל אחד מאיתנו, חברי הצוות או משתתפים, הושפעה עמוקות מלקחי ההיסטוריה ומהאירועים שעברו על הקהילה היהודית, אמרו המארגנים.

אנו מודים לכל המשתתפים על המעורבות, הסקרנות והפתיחות ללמוד מהעבר כדי לבנות עתיד טוב יותר, הוסיף המקור המצוטט.

בקרקוב ערכו המשתתפים סיור מודרך ברובע היהודי קז’ימייז’, כולל בית הכנסת הישן. הם נפגשו ושוחחו עם נציג המרכז הקהילתי היהודי בקרקוב.

פרופסור סורין לנגו ערך מפגש לאחר הביקור באושוויץ, שם העמיק את הידע שרכשו המשתתפים במהלך הסיור המרגש. Iuniana Mîndru ו-Ștefan Duminică, חברי צוות המועצת האמריקאיות, ערכו סדנה על פרויקטים המשך שהמשתתפים חייבים ליישם בתום הסיור.

היום ה-8 של הסיעור היה הטעון ביותר מבחינה רגשית. 15 המשתתפים הרומנים ביקרו במתחם מוזיאון אושוויץ בירקנאו. המשתתפים ערכו סיור מודרך, בו יצרו קשר עם המציאות הקשה של השואה. הם ביקרו בצריפים ואנדרטאות שהוקדשו לקורבנות. האווירה והסיפורים הטרגיים הפכו את הביקור לרגע של מודעות עזה. חוויה זו הותירה רושם עמוק על כולם, בהיותה רגע של הרהור ולמידה על זוועות העבר וחשיבות הזיכרון הקולקטיבי.

כמו כן, במתחם המוזיאונים התקיימה סדנת “שאלות על השואה”, בה הזדמן למשתתפים לדון ולהרהר בכמה שאלות מהותיות הקשורות לשואה.

הסיור היה במהדורה השביעית ונבחרו לתכנית זו 15 משתתפים, סטודנטים לתואר שני או דוקטורט, בגילאי 20 עד 27. הסיור מומן על ידי שגרירות ארה”ב ברומניה, המכון הפולני בבוקרשט, שגרירות גרמניה ברומניה ושגרירות מדינת ישראל ברומניה ויושם על ידי המועצות האמריקאיות לחינוך בינלאומי.

הנציגה המיוחדת של ארה”ב למאבק באנטישמיות, השגרירה דבורה א’ ליפשטדט, ביקרה בבוקרשט בשבוע שעבר.

שמחתי לקבל את ביקורו של הנציג המיוחד של ארה”ב למאבק באנטישמיות, כתב סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. קידום התרבות היהודית ושמירה על המורשת הקדושה, שימור המסורות ופיתוח החיים הדתיים, בניית גשרים חדשים ופתיחות כלפי חוץ נותרו המרכיבים המרכזיים בפעילות הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, כולל המאבק הפעיל באנטישמיות, שנמצאת במגמת עלייה ברמה הבינלאומית, כתב וקסלר.

מה שנראה כמו חלום עד לא מזמן, לימוד המקצועה  “תולדות היהודים. השואה”, הפך למציאות, בין היתר באמצעות השלמת ספרי הלימוד של מקצוע זה, הוסיפה וקסלר.

שרת החינוך, ליגיה דקה, נפגשה עם השגרירה דבורה ליפשטדט, הדיון התמקד במאבק באנטישמיות באמצעות חינוך. בהקשר זה, נציג מחלקת המדינה האמריקאית העריך את מחויבותה של רומניה לקדם את ההיסטוריה של השואה כחלק מחיזוק הדמוקרטיה, כתבה דקה. היא הזכירה כי רומניה אימצה, בשנת 2021, את האסטרטגיה למניעת ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שנאה, ובמהלך תקופה זו מתפתחת אסטרטגיה לאומית חדשה לתקופה 2024-2027. לדברי השר, לחינוך יש תפקיד מהותי בקידום הבנת האמת ההיסטורית והוא נותר הדרך החשובה ביותר להילחם בהקצנה ושנאה.

דבורה ליפשטדט נפגשה גם עם שר הפנים הרומני, Cătălin Predoiu. הדיאלוג התמקד בנושאים הקשורים למאמצי המשרד ולחזון הכללי של המניעה והמאבק באנטישמיות וכן במדיניות ובסדרי העדיפויות של המוסד בתחום זה. השר הדגיש את חשיבותה של האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמלחמה באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה.

 בהתבסס על האסטרטגיה החדשה, משרד הפנים יעריך את רמת האיום המיוצגת על ידי אנטישמיות ויפעל בהתאם. השר אמר שההכשרה מקצועיות היא חשובה ביותר כדי להקל על ההבנה של הצורך במאבק באנטישמיות. המשרד ימשיך במאמצים לדיגיטציה של הארכיונים על תולדות היהודים והרומא ברומניה. השר Predoiu שב והדגיש את החשיבות שניתנת להכשרת צוות המוסד במונחים של מאבק באנטישמיות.

גם שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, נפגש בבוקרשט עם השגרירה דבורה ליפשטדט. בזמנים מאוד קשים אלה, רומניה וארה”ב נלחמות יחד במאבק לתמיכה בערכים דמוקרטיים.

צילום: פדרציה של קהילות יהודיות מרומניה

מכון “אלי ויזל” ומוזיאון ארצות הברית להנצחת השואה ארגנו בבוקרשט, מקימים בין התאריכים 20-22 בפברואר 2024, סמינר על כיוונים חדשים במחקר, במשאבים ובזיכרון השואה ברומניה.

הסמינר דן בגישה לאוספים ולפרטים של השואה ברומניה: גירוש הרומים לטרנסניסטריה (כיום טריטוריה דוברת רוסית ברפובליקה של מולדובה); קטעים מההיסטוריה של גטו קישינב, פשיזם, קומוניזם ואנטישמיות תחת שני המשטרים טוטליטריים , על יוזמות חקיקה בנוגע לאזרחות רומנית ליהודים ברומניה.

בסמינר עלה גם נושא שבויי מלחמה סובייטים ברומניה בין השנים 1941-1944, תולדות השואה בצפון טרנסילבניה ומקרה של קבר האחים בפופריקני, מחוז יאשי (צפון מזרח רומניה). הסמניר הסתיים בסיור באנדרטת השואה ברומניה.

מכון “אלי ויזל” ומוזיאון ארצות הברית להנצחת השואה ארגנו בבוקרשט, מקימים בין התאריכים 20-22 בפברואר 2024, סמינר על כיוונים חדשים במחקר, במשאבים ובזיכרון השואה ברומניה.

הסמינר דן בגישה לאוספים ולפרטים של השואה ברומניה: גירוש הרומים לטרנסניסטריה (כיום טריטוריה דוברת רוסית ברפובליקה של מולדובה); קטעים מההיסטוריה של גטו קישינב, פשיזם, קומוניזם ואנטישמיות תחת שני המשטרים טוטליטריים , על יוזמות חקיקה בנוגע לאזרחות רומנית ליהודים ברומניה.

בסמינר עלה גם נושא שבויי מלחמה סובייטים ברומניה בין השנים 1941-1944, תולדות השואה בצפון טרנסילבניה ומקרה של קבר האחים בפופריקני, מחוז יאשי (צפון מזרח רומניה). הסמניר הסתיים בסיור באנדרטת השואה ברומניה.

שגרירות רומניה בארה”ב אירחה לאחרונה ארוחת ערב בנושא “כלים של זיכרון ועצירת צמיחת האנטישמיות והכחשת השואה”. באירוע השתתפו שרת החינוך של רומניה, ליגיה דקה והשגריר של רומניה בישראל, ראדו יואניד, לצד כמה חברי קונגרס וחברי החיל הדיפלומטי בוושינגטון.

בהתחשב במגמות המדאיגות של הכחשת השואה הן ברשתות החברתיות והן בחי היומיים, המובילות להסתה למעשי שנאה ואלימות, הדגיש השגריר יואניד כי התיאבון הגובר למחוק לעוות עובדות היסטוריות חייב להיות מלווה בחינוך בלתי פוסק.

בדיון השתתפו אורחים שמקדישים תשומת לב מיוחדת למאבק באנטישמיות ובעיוות השואה. הם ציינו את רומניה בכל הנוגע לחינוך לשימור זכרון השואה ואת מעמדה כמודל אזורי בטיפול בהתפשטות האנטישמיות הגוברת.

אורח מיוחד היה שגריר ישראל בארה”ב, מייקל הרצוג. היו נוכחים גם משתתפים שעוסקים באותו מאבק ועקרונות שרומניה דוגלת בהם, ביניהם חבר הקונגרס וסרמן שולץ מפלורידה (יו”ר משותף של כוח המשימה הבין-פרלמנטרי למלחמה באנטישמיות אונליין), חבר הקונגרס בראד שניידר מאילינוי (חבר בוועדת החוץ של בית הנבחרים ויו”ר משותף של הקוקוס להסכמי אברהם), חבר הקונגרס ברנדון וויליאמס מניו יורק.

שגרירות רומניה הביעה את תודתה לשותפים במחלקת המדינה, המיוצגים על ידי השליחה המיוחדת לענייני שואה, אלן זרמן, והרב אנדרו בייקר, מנהל לעניינים בינלאומיים של ה, AJCוועד היהודי האמריקאי.

שגריר רומניה בארה”ב, אנדריי מורארו, הדגיש את חשיבותן של שותפויות, שנבחנו בתקופות של שגשוג, אך גם בזמנים קשים וברגעים היסטוריים חשובים. הוא הוסיף כי “האנטישמיות מערערת ומשבשת את היציבות בחברה וכעת ישנם כלים של הפצת השנאה שלא היו לאף דור לפנינו. לכן זה הכרחי שנבנה את אותם הנוגדנים החברתיים שיכולים להפוך את החברות שלנו לעמידות בפני אנטישמיות והכחשת שואה”.

שרת החינוך, ליגיה דקה, נפגשה בוושינגטון עם סקוט וינהולד, סגן שר החוץ במשרד לענייני חינוך ותרבות של מחלקת המדינה האמריקנית. במהלך הפגישה נדונו היבטים הנוגעים לאבולוציה של תוכנית פולברייט ברומניה. יישום התוכנית התחיל ברומניה בשנת 1960. באמצעות תוכנית פולברייט, אזרחים רומנים נהנים ממלגות לימודים ומחקר באוניברסיטאות יוקרתיות בארה”ב, ואזרחים אמריקאים נהנים ממלגות לימודים ומחקר באוניברסיטאות ידועות ברומניה. עד כה, למעלה מ-3,600 סטודנטים, מורים וחוקרים רומנים ואמריקאים נהנו ממלגות פולברייט. Ligia Deca הדגישה את המאמצים שעשתה ממשלת רומניה להגדיל את מספר המלגות.

הצד האמריקני העריך את המאמצים של רומניה לתמוך בסטודנטים מאוקראינה להמשך השכלתם, כמו גם לקדם את לימוד המקצוע היסטוריה יהודית. השואה בבתי הספר התיכוניים ברומניה.

בהתחשב בריבוי תכניות שיתוף הפעולה, הצלחתן והשפעתן, הציעה משלחת משרד החינוך הרומניה למשרד החוץ האמריקאי את השלמת המסגרת המשפטית לשיתוף פעולה בתחום החינוך.

שגרירת ארה”ב ברומניה, קתלין קוואלק, ביקרה באורדאה (צפון מערב). בהזדמנות זו הדיפלומט האמריקאי ביקר גם בקהילה היהודית המקומית.

הנהגת הקהילה מסרה כי השגרירה הפגינה בזמן ביקורה במוזיאון להיסטוריה יהודית בביחור, התעניינות רבה בהיסטוריה ובתרבות היהודית.

חבר הפרלמנט הרומני אלכסנדרו מורארו, לשעבר הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, נפגש לאחרונה עם אישים חשובים בוושינגטון.

מורארו נפגש עם Ellen Germain, הנציג המיוחד של ארה”ב לזכר שואה, המעורב באופן פעיל בבעיית האנטישמיות ברמה הגלובלית והאירופית ובמציאת פתרון לקשיים איתם מתמודדים ניצולי השואה.

אלכסנדרו מורארו שוחח גם עם השגרירה Deborah Lipstadt, הנציגה המיוחדת למעקב ולמאבק באנטישמיות בארה”ב. ליפשטדט היא פרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית וחקר השואה באוניברסיטת אמורי באטלנטה. היא גם יעצה למוזיאון הזיכרון לשואה של ארצות הברית. בשנת 1994 הנשיא ביל קלינטון מינה אותה למועצת הזיכרון לשואה, שם היא כיהנה בשתי קדנציות. בשנת 2022, הנשיא גו ביידן מינה אותה כנציגה המיוחדת של ארה”ב למעקב ולמלחמה באנטישמיות.

חבר הפרלמנט הרומני נפגש שוב גם עם Daniel S. Mariaschin, מנכ”ל בני ברית הבינלאומי. מריאשין מנהל ומפקח על תוכניות, פעילויות ואנשי בני ברית ברחבי העולם. בתפקיד זה הוא מבטא את חזונו בפני חברי הקונגרס האמריקאי, בפני מנהיגי העולם, דיפלומטים ו אנשי התקשורת המעוניינים בנושאים המעניינים את הקהילה היהודית.

במהלך הביקור אלכסנדרו מורארו שוחח גם עם פול שפירו, מנהל במוזיאון להנצחת השואה בוושינגטון די.סי.

המוזיאון זה נותן השראה לאזרחים ולמנהיגים לקדם את כבוד האדם, להתעמת עם השנאה ועם הישנות טרגדיות כגון השואה. פול שפירו מזדהה ומזוהה עם המוזיאון בו הוא פעיל מאז 1997, אמר אלכסנדרו מורארו.

ICR New York ארגנה ב-4 במאי, יחד עם רויטר קוטר תיאטר מניו יורק ובחסות הקונגרס לתרבות יהודית, מופע דוקומנטרי, שהדגיש קשר רומני-אמריקאי פחות מוכר, אך חשוב, שנוצר באמצעות תיאטרון בשפת היידיש.

הבכורה של המופע, שכותרתו העץ הירוק, ביידיש ברודווי הועלתה על הבמה לכבודו של השחקן והבמאי הרומני-אמריקאי משה יסעור, מבכירי המעריצים של תיאטרון היידיש, ניצול הפוגרום של 1941 ביאסי, צפון- מזרח רומניה. בזמנו הוא שעוטר על ידי נשיא רומניה במסדר הנאמנות הלאומי. הבכורה התקיימה במטה ה-ICR בניו יורק במנהטן. בהמשך יוצג הפרויקט בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון יידיש TES FEST, המהדורה ה-8, ברומניה.

עם מוצאו במזרח אירופה, מצא התיאטרון בשפת היידיש את ביטויו המוסדי הראשון בהעץ הירוק, חברה שנוסדה ביאסי, ב-1876, אך גם במוסדות דרמטיים אחרים שנכחו ברחבי ממלכת רומניה הישנה; לקראת סוף המאה ה-19, חלק מהשחקנים, הבמאים והמפיקים הפעילים ברומניה היגרו לארצות הברית, ותרמו באופן מסיבי ליצירת “יידיש ברודווי” המפואר בלואר איסט סייד, מבסר של שני אולמות המוזיקה. בלב מנהטן, כמו גם של תיאטרון האוונגרד האמריקאי.

המופע, ביוזמת ICR ניו יורק, מבקר מחדש את זכרה של מסורת תרבותית חשובה זו המחברת בין התרבות הרומנית לבין התרבות האמריקאית באמצעות מונטאז של סצנות, צמדים, שירים, זיכרונות, הקרנות ארכיון. המונטז נוצר ע”י משה יסעור ורעייתו, מורה לתולדות תיאטרון Beate Hein Bennett, בעזרת קבוצת אמני הבעה ביידיש, המוכרים בארצות הברית בשם הכולל רויטר קוטר תיאטר.

משה יסעור נולד ביאשי ב-1934, גדל כדובר יידיש ורומנית. את חוויות התיאטרון הראשונות שלו עבר ביאסי, כשחקן ילד בלהקת העץ הירוק, החברה שהקים איש התיאטרון הדגול אברהם גולדפדן. משה יסור שיחק גם בתיאטרון הלאומי וסיל אלכסנדרי. לאחר עלייתו לארץ, עבד בעברית בתיאטרון הממלכתי. אחר כך המשיך את לימודיו בפריז, ועבד על מחזות מאת סמואל בקט ויוגין יונסקו. ב-1971 עבר לניו יורק.