Tag: ארכיון

ב-13 באפריל יתקיים במכון הרומני לתרבות בתל אביב הכנס “ארכיון מורשת יהודית מרומניה: מעליית הגג לדפי ההיסטוריה”. האירוע, שיערך בעברית, מתנהל בשיתוף עמ”ר (ארגון יוצאי רומניה).

הפרויקט הוא הפתיחה של סדרת כנסים שנועדו להציג ולקדם את הארכיון היחיד בישראל העוסק כולו באיסוף ואדמיניסטרציה של חומרים הקשורים ליהדות רומניה. במהלך האירוע יוצגו מצגות של אלינור קרויטורו, יועצת בתחום הארכיון ושימור המורשת היהודית, ויהושפט פופ, ארהיונאי והיסטוריון. הם ידברו על האיסוף, שימור והצגת החומרים הללו לציבור הרחב. מטרתה הכללית של סדרת הכנסים הגברת המשמעות והחשיבות של קיומו של ארכיון של יהודי רומניה בישראל, תוך שימת דגש על תרומת מידע וחומרים לפרויקט זה שהופך זיכרונות של יהודי רומניה החיים בישראל, לחלק מהמורשת של הקהילה כולה.

מרכז “וילהלם פילדרמן” לחקר ההיסטוריה היהודית ברומניה התחיל את הפרויקט לדיגיטליזציה של אוסף המגזין Cultul Mosaic מהדורות 1956 ועד 1995.

הפרויקט להשבת המורשת היהודית ברומניה מתבצע בעזרת המכון הלאומי למורשת והספרייה הלאומית של רומניה, והאוסף כולו יהיה נגיש בפורמט דיגיטלי בקרוב.

המגזין הנ”ל התפרסם פעמיים בחודש, ברומנית על ידי התאחדות הקהילות היהודיות ברומניה. הוא נוסד בשנת 1956 ובשנת 1970 הוא נותר העיתון היהודי היחיד ברומניה. כתב העת הופיע בשלוש שפות, רומנית, יידיש ועברית, והיה כתב העת היחיד במדינות מזרח אירופה עם מדור בשפה העברית.

את הפרסום ערך מוזס רוזן, הרב הראשי לרומניה. במהלך השלטון הקומוניסטי התעמולה למפלגה בדפי המגזין הייתה ספוראדית, אבל כן רכזה מידע על אירועים פוליטיים כמו הבחירות לפרלמנט הרומני.

הפרסום התמקד בנושאים דתיים מסורתיים, מאמרים על תולדות הקהילות היהודיות ברומניה, אישים יהודים, סופרים יהודים וכדומה. לפי אנציקלופדיה יודאיקה, בעתון התפרסמו אפילו חדשות מישראל ומקבוצות של יהודים בתפוצות.

נציגי משרד החוץ הרומני העניקו עותקים דיגיטליים של הארכיון “הבעיה 33″. סוגיות הנוגעות ליהודים” למרכז לחקר יהדות רומניה ולרשות הזיכרון לשואה ולגבורה – יד ושם. המסמכים נמצאים בארכיון הדיפלומטי של משרד החוץ, וטקס ההעברה התקיים בבית הכנסת הכוראלי בבוקרשט.

מזכירת המדינה לעניינים עולמיים במשרד החוץ בבוקרשט, מוניקה גאורגיצה (Monica Gheorghiță), ציינה כי למחווה זו יש ערך סמלי היסטורי ומוסרי לשימור הזיכרון ההיסטורי של הקהילות היהודיות ברומניה, כולל קורבנות השואה, שאליה מתייחס חלק מקרן הארכיון. יחד עם זאת, היא הוסיפה כי הדיגיטציה של קרנות הארכיון של המשרד תמשיך, עם ארכיון המסמכים מן התקופה שלאחר המלחמה.

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, העריך את שיתוף הפעולה המצוין בין שתי המדינות ואת המאמצים המתמידים של רומניה לשמר את זיכרון השואה וללחום באנטישמיות, וציין את היוזמה האחרונה של הממשלה בבוקרשט על ההכללה של כמה צעדים קונקרטיים למאבק באנטישמיות בסדר היום של הנשיאות הרומנית של מועצת האיחוד האירופי.

מנכ”ל המרכז לחקר יהדות רומניה, אדריאן צ׳יופלנקה, אמר כי הארכיון מתחיל במסמכים על הגירת היהודים ב-1900 וסוגיית האזרחות של יהודי רומניה. ישנם מעל 10 תיקים קשורים להיסטוריה של השואה, כלומר טרנסניסטריה, עבודת הכפייה, הרומניזציה, האלימות האנטישמית, גירוש היהודים, וכן התכתבות עם מדינות באירופה בנושא הבעיה היהודית. יו”ר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, אאורל ויינר, העריך את שיתוף הפעולה המצוין עם משרד החוץ וציין כי האירוע תורם באופן משמעותי להחזרת הזיכרון הקהילתי.

קרן הארכיון “הבעיה 33 — סוגיות הנוגעות ליהודים (1900-1948)” כולל 43 כרכים, כ-20.000 עמודים המכסים את התקופה 1900-1948, בהתייחסות להיבטים שונים של תולדות היהודים ברומניה.

סוכנות הידיעות הארצית אגרפרס חתמה על הסכם שותפות עם המכון הארצי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” ועם מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, על מנת לקבוע, ליישם ולהפיץ מידע ופעילויות המוקדשות לתולדות והבנת השואה.

הסכם השותפות נחתם על ידי מנכ”ל אגרפרס, אלכסנדרו גיבוי (Alexandru Giboi), מנכ”ל מכון “אלי ויזל”, אלכסנדרו פלוריאן (Alexandru Florian) ומנהל חטיבת תוכניות ארכיון בינלאומיות של מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, ראדו יואניד (Radu Ioanid), כאשר כל צד יתרום לחקר השואה ברומניה והפצת המידע בציבור בנוגע לנושא היסטורי, מוסרי ורוחני זה.

אגרפרס יכולה לספק תמונות ארכיון, הקשורות לתולדות הקהילה היהודית ברומניה, ומכון “אלי ויזל” ירכז ויארגן את פתיחת מוזיאון תולדות היהודים ברומניה והשואה. בנוסף, המכון התחייב למסור מסמכים בעניין לאגרפרס, הרלוונטים לאופן שבו הקהילה היהודית ברומניה התייחסה אירועי 1 בדצמבר 1918, כאשר נוסדה מדינת רומניה, או אורח חיי הקהילה היהודית ברומניה במהלך אותה המאה, מסר אלכסנדרו פלוריאן.

בתורו, נציג מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, ראדו יואניד, הסביר כי השותפות כרוכה בחילופי מידע ויצירת תוכניות חינוכיות, כמו כן גישה לארכיון מוסד זה. במיוחד מאז שרומניה אימצה את מסקנות ועדת אלי ויזל (כשרומניה הכירה בתפקידה במהלך השואה), יחסי המוזיאון, שהוא סוכנות פדרלית של ממשלת ארצות הברית, עם מוסדות ממשל שונים ברומניה היו וממשיכים להיות במגמת עלייה. לצערי, לא אוכל לומר את אותו הדבר לגבי מדינות אחרות באירופה, היכן שמסיבות כאלה ואחרות אנו נתקלים בבעיות די רציניות בנוגע לאופן שבו ממשלותיהן עוסקות בתולדות השואה באופן כללי, ובמיוחד, תולדות השואה באותן מדינות, מסר יואניד.