Tag: ארצי

  • אירוע הנצחה בסירת

    אירוע הנצחה בסירת

    בסירת, בצפון רומניה. ביקרה משלחת מישראל בראשות נועם סמל, מנכ”ל התיאטרון הלאומי “הבימה” מתל אביב ובעלה של הסופרת נאוה סמל ז”ל , שהייתה ביתו של יצחק ארצי. בביקור השתתפו בני משפחת ארצי נוספים. היו נוכחים ערן ברקוביץ, מנהל המשלחת למזרח אירופה מהסוכנות היהודית, שירי מדר, מנהלת תכנית “אנחנו קיבוץ” של תנועת הנוער הבינלאומית “הבונים דרור”, טובה בין-נון קרביס, נשיאת מתחם החינוך לאודה-רעות, בוקרשט, נעמה אגוזי, היסטוריונית וחוקרת במוזיאון השואה ביד ושם בירושלים. מטעם הרשויות המקומיות השתתפו ראש העיר Adrian Popoiu ו Ioan Mateiciuc, מנהל מרכז התרבות בסירת.



    נערך טקס חשיפת לוח ההוקרה המוקדש ליצחק ארצי בפארק המרכזי שיישא את שמו בעקבות החלטת המועצה המקומית סירת. יצחק ארצי (1920-2003) חבר כנסת לשעבר, פוליטיקאי ישראלי ליברלי, היה יליד סירת.



    במהלך הטקס נקראו קטעים מהספר “פאני וגבריאל” מאת נאוה סמל והמשלחת שרה את “מכתבו של מנחם מנדל” על פי שיר בעל אותו שם מאת המשורר הישראלי יצחק אלתרמן, בלחן ובביצוע של שלמה ארצי, אחד. מהזמרים המפורסמים והמוערכים מישראל (בנו של יצחק ארצי ואחיה של הסופרת נאוה סמל). המשלחת ביקרה בבית הקברות היהודי ובמוזיאון ההיסטוריה המקומי.

  • פארק לזכרו של יצחק ארצי

    פארק לזכרו של יצחק ארצי

    בעיירה סירת שבצפון רומניה נחנך פארק לזכרו של יצחק ארצי, יליד היישוב. את הטקס, בהשתתפות שגריר ישראל דיוויד סרנגה, ובנוכחות אחיינו של ארצי, נימי, וחתנו, נועם סמל, ארגן ראש העיר ADRIAN POPOIU. יצחק ארצי מייצג גשר בין ישראל לרומניה, הוא אביהם של האמן הידוע שלמה ארצי והסופרת המנוחה נאוה סמל.



    פעיל בתנועה הציונית, ארצי סייע בהצלת ילדים שהיו אמורים להיות מגורשים למחנות בטרנסניסטריה ובעלייה חשאית של יהודים מאירופה לישראל. ב-1946 עלה לישראל שם הקדיש את כל חייו לשירות הציבורי.



    בהזדמנות זו קרא דוד סרנגה קטע מספרו של ארצי, “ביוגרפיה של ציוני”, בו מתואר מקום הולדתו: “ראיתי את אור היום בסירת, ביום קר של נובמבר, כשנתיים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה. סירט בנוייה על גבעות ירוקות מכוסות עצי מחט, בהיותה אחת הערים העתיקות ביותר בבוקובינה. סירט היתה “שטעטל” יהודי במובן החברתי והספרותי האמיתי של המילה. זה היה סוג “שטעטל”, סוג של עיירה קטנה שבה החיים היהודיים במזרח אירופה פרחו ולאחר מכן פשוט קמלו. כל השבוע החיים היו שקטים: עיירה קטנה כמו כל שאר העיירות שבהן לא קרה כלום. רק ביום שלישי הכל השתנה. יום שלישי היה היום של היריד, של היריד השבועי. העיר שינתה שוב את המראה שלה ביום שישי. בבוקר, הקצב הואט, לכבוד השבת. עם כניסת השבת היו 7 בתי הכנסת מלאים במאמינים שבאו להתפלל”. זו הייתה עיירת סירט.