חברי הקהילה היהודית יאסי (צפון-מזרח רומניה) ביקרו בבוקובינה (צפון רומניה). בטיול בבוקובינה, בילינו ימים נפלאים, כתבה נשיאת הקהילה, Benjamina-Ides Vladcovschi.
המשתתפים ביקרו בבתי הכנסת בסוצ’אבה, בסירט ובראדאוץ’י.
הם ביקרו גם במבצר סוצ’אבה (שנבנה בסוף המאה ה-14), במוזיאון השואה בוקובינה בסירת, וכן במנזרים האורתודוקסיים פוטנה ומולדוביצה.
“המוזיאון לתולדות סירת. אנדרטת השואה של יהודי בוקובינה”, שנפתח לקהל הרחב ב-23 במאי 2024, לאחר תהליך נרחב של שיקום וארגון מחדש של התערוכה הקבע, קיבל מעל 1,700 מבקרים במהלך 4 החודשים שעברו מאז חנוכתו, מסר מנהל המוזיאון הלאומי של בוקובינה, אמיל אורסו.
תערוכת הקבע מכילה את התגליות העתיקות ביותר מאזור סירת, מציגה את תקופת ימי הביניים הרומנית, התקופה המודרנית עם נתונים על ההתפתחות הכלכלית-חברתית של היישוב. כמו כן יש מצגת מיחדת, “דף נשכח” המוקדש להשואה בבוקובינה” וליציאת היהודים מרומניה.
אחד מ-3 הסרטים המוצעים לצפייה מכיל עדויותיהן של שתי אחיות מקמפולונג מולדובנסק, ששרדו את הגירושים לטרנסניסטריה: ד”ר Sylvia Hoișie ז”ל (1927-2022), ממציאת התרופה המוכרת ביותר ברומניה, פולידין, וד”ר מרים ברקוביץ’, אשר חגגה לאחרונה 101 שנים.
הקיר החיצוני של המוזיאון בסירת הוא אנדרטה ליהודי בוקובינה, שהוקמה בתמיכת יד ושם והמכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”. על הקיר חרוטים שמות של 51,089 יהודים שהפכו לקורבנות הגירוש למטרנסניסטריה.
בסירט שבצפון רומניה, נחנך המוזיאון לתולדות סירת – אנדרטת השואה של יהודי בוקובינה. עד ערב יום ראשון, 26 במאי, הכניסה למוזאון הייתה חופשית. המבקרים קיבלוכרטיסי כניסה לאספנים, שהונפקו במיוחד לאירוע הפתיחה.
לוחיות עם שמותיהם של יותר מ-50,000 יהודים מבוקובינה , שבמהלך מלחמת העולם השנייה גורשו לטרנסניסטריה, כיום אזור של דובר רוסית ברפובליקה של מולדובה, הוטמנו בקיר חצר המוזיאון.
שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, נפגש עם ד”ר נתן שיפריס, ד”ר לוי קופר וד”ר איליה לוריא, חוקרים במדעי היהדות והשואה ומארגני “האטלס ההיסטורי של האוכלוסייה היהודית של גליציה ובוקובינה”.
היוזמה שמה לה למטרה להציג את ההיסטוריה של השואה ואת ההיסטוריה, התרבות והמורשת העשירה והמגוונת של יהודי גליציה ובוקובינה, שתי קהילות משמעותיות ומשפיעות בהיסטוריה היהודית.
כחוקר שואה, השגריר ראדו יואניד תומך ביוזמה זו ומצפה להמשך את שיתוף הפעולה בפרויקט חשוב זה, הודיעה שגרירות רומניה בישראל.
המרכז “וילהלם פילדרמן” לחקר ההיסטוריה היהודית ברומניה אירח ב-23 במרץ את הכנס “יעקב שטרנברג בדיאלוג עם אברהם גולדפדן. שיקולים לגבי אמנות ומעורבות פוליטית”, בתמיכת ד”ר קורינה ל. פטרסקו. המנחה היה ההיסטוריון אדריאן ציופלנדה, מנהל המרכז. קורינה פטרסקו היא פרופסור לספרות ותרבות גרמנית באוניברסיטת מיסיסיפי סטייט, בארצות הברית, וחוקרת את הביוגרפיה והפעילות של במאי התיאטרון יעקב שטרנברג.
יעקב שטרנברג נולד בשנת 1890 בעיירה ליפקאני, בבסרביה (כיום ברפובליקה של מולדובה). הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי במשפחה. ב-1913 הגיע לבוקרשט, שם ישאר עד 1940. כאן הפך לאחת הדמויות הפעילות ביותר בחיי התרבות היהודיים בבירה. בשנים הראשונות בבוקרשט, ארגן שטרנברג, יחד עם צעירים בסרביים נוספים, הצגות ביידיש, ערבים ספרותיים, שבמהלכם התבלט כנואם ומדקלם מבריק. יעקב שטרנברג העלה את התיאטרון היהודי לרמה של בתי התיאטרון האירופיים. הוא התבקש לביים בתיאטרון הלאומי בבוקרשט ובוילנה. שטרנברג היה גם סופר ופובליציסט חשוב. פרסם שירים, חיבורים, מאמרים פוליטיים, בעיתונים הידועים באותה תקופה. הוא היה עורך ושותף של כמה כתבי עט ביידיש, שיצאו לאור בבוקרשט בתקופה שבין המלחמות.
במקור מאוקראינה, אברהם גולדפדן היה משורר, מחזאי, במאי ושחקן יהודי, ביידיש ובעברית, שחיבר יותר מ40 מחזות. הוא נחשב לאבי התיאטרון היהודי המודרני. ב-1876 ייסד בעיר יאשי (צפון-מזרח רומניה) את התיאטרון המקצועי הראשון בעולם, בשפה היידיש. הוא גם חיבר את המחזה הראשון בעברית שהועלה בארה”ב. לזכרו ולכבודו נוסד ביאסי פסטיבל “אברהם גולדפדן”.
בתמיכת שגרירות רומניה בישראל, המוזיאון הלאומי של בוקובינה קיבל לאחרונה מיד ושם: מרכז השואה העולמי, רשימות של יהודי בוקובינה שנפלו קורבנות לגירושים לטרנסניסטריה תחת שלטונו של יון אנטונסקו, בעל בריתו של היטלר. מבנה אנדרטת השואה בתוך מוזיאון בוקובינה כולל קיר עליו יוצבו לוחיות שעליהן יירשמו השמות המלאים של הקורבנות. שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, סבור כי אנדרטת השואה שתשולב במוזיאון ההיסטוריה בסירת (צפונה) חשובה מכיוון שבוקובינה הייתה זירת גירוש המוני של יהודים שבוצע על ידי ממשל אנטונסקו.
השגריר הרומני אמר לרדיו פראנס אינטרנשיונל כי אנדרטת השואה בבוקרשט היא המחשה טובה, אם כי קטנה יחסית, לשואה ברומניה, שהשפיעה על יהודים ורומא כאחד. הדיפלומט הביע את תקוותו שהמוזיאון להיסטוריה יהודית והשואה, שמוקם בימים אלה וייפתח בעוד שנתיים-שלוש במרכז בוקרשט, ימחיש אפילו טוב יותר, מצד אחד את הטרגדיה של השואה ברומניה. ומצד שני, מה שרומניה הפסידה על ידי צמצום דרסטי של הקהילה היהודית שלה. למרבה הצער, הזיכרון של קורבנות השואה ברומניה אינו מוצג כפי שהיינו רוצים. האנדרטה הזו חשובה ביותר מכיוון שדרום בוקובינה, שנמצאת כיום ברומניה, וצפון בוקובינה, שכיום היא חלק מאוקראינה, היו שתיהן זירת גירוש מאסיבי של יהודים גירושים שאורגנו ובוצעו על ידי הממשל של מרשל אנטונסקו, אמר ראדו יואניד.
לשגרירות רומניה בתל אביב היה תפקיד חשוב בשכנוע יד ושם לתמוך ביוזמת מוזיאון בוקובינה להמחשת השואה ברומניה. יד ושם סיפק למוזיאון בוקובינה יותר מ-40,000 שמות. לפי נתונים רשמיים מתקופת המלחמה, כ-85,000 יהודים גורשו לטרנסניסטריה, כיום שטח שנשלט ע”י רוסיה למרות שהוא שייך לרפובליקה מולדובה. רשימת השמות של המגורשים מבוקובינה מייצגת רק מחצית ממספרם הכולל, אך היא מהווה צעד גדול קדימה, מכיוון שרשימות המגורשים מרומניה לטרנסניסטריה הן לא שלמות, הוסיף ראדו יואניד. הגירושים בוצעו בסתיו 1941 ומאוחר יותר בקיץ 1942. מתוך ה85000 נפשות לפחות מחציתם נספו בטרנסניסטריה, אמר הדיפלומט הרומני.
המוזיאון הלאומי בוקובינה מארגן בין התאריכים 2 ביולי ועד 31 באוגוסט 2021, במוזיאון ההיסטוריה סוצאבה, צפון רומניה, את המהדורה ה -15 של התערוכה הבינלאומית לגרפיקה סאטירית בוקובינה.
המהדורה נהנתה מהשתתפות בינלאומית רחבה, כאשר 365 קריקטוריסטים מ -64 מדינות השתתפו בתחרות, עם 1,076 עבודות. בפרס הגדול “בוקובינה” זכה מתחרה מאוקראינה. Sergey Sichenko מישראל זכה בפרס ראשון. אלכסנדר ברטפלד מישראל זכה באחד מעשרת הפרסים המיוחדים שהוענקו במהלך התחרות. אמנים אחרים, בהם איליה כץ מישראל, היו מועמדים לפרסים.
שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, ביקר בבוקובינה, אזור בצפון רומניה. הדיפלומט היה אורח של כמה משקי בית כפריים אותנטיים, ביקר בדיר כבשים ונהנה מאירוח מיוחד, מהממליגה, מגבינות ומהתבשילים המסורתיות, בהכנתן הוא השתתף.
דוד סרנגה הצטלם כשהוא לבוש בבגדים מסורתיים מקומיים. ברומניה, הלבוש המסורתי הוא סיפור בפני עצמו: כל רקמה או בגד מייצג אזור מסוים ואפילו כפר. לפי הבגדים ניתן לדעת מאיפה אדם. המשימה הדיפלומטית הישראלית בבוקרשט הסבירה שהבגדים האלה הם בגדי חג.
השגריר ביקר גם במנזרים המפורסמים בגלל הציורים המיוחדים והמקוריים שנבנו בימי הביניים, שהם חלק מהמורשת העולמית של אונסק”ו. אלה היו מקורות השראה לצייר הישראלי ראובן רובין, השגריר הראשון של ישראל ברומניה, כך מסרה שגרירות ישראל ברומניה.
יליד גלאצי (מזרח), רובין גדל בפלטיצני (צפון), לא רחוק מהמקומות הקדושים הנוצרים, אזור בו הוא ביקר רבות ולו היה השפעה על סגנון האומנות שלו.
מנזר VORONET הוא אחד המקומות הללו. חלק מהמורשת אונסק”ו, ציורי הקיר של המנזר, הם בעלי צבעים מפורסמים בעולם כולו ומייצגים סצינות מטקסטים מקראיים, עם דמויות כמו דוד, שלמה, משה, אהרון. מנזר מולדוביה, דוגמה נוספת, סיפק השראה לציור “הנמל העתיק של יפו” עליו חתום רובין, בהשפעת “נפילת קונסטנטינופול”, שצויר על קירות המנזר.
היום נצא לכיוון צפון רומניה ונגיע למחוז ביסטריצה נסאוד (Bistrița Năsăud). נתחיל מביסטריצה, יישוב בסגנון טיפוסי של מבצר גרמני ומרכז היסטורי חשוב, שתועד לראשונה בשנת 1264, נפנה לעבר ההרים. נדבר על האגם המלאכותי הגדול בקוליביצה (Colibița), המכונה גם “הים שבהרים” ונכיר גם את מעבר טיהוצה (Pasul Tihuța), מעבר מטרנסילבניה לבוקובינה (Bucovina).
המדריכה שלנו להיום היא קלאודיה אנדרון (Claudia Andron), יושבת ראש האגודה לקידום תיירות “תייר בביסטריצה נסאוד”. “קודם כל, עלינו לראות את יופיה של רומניה במלוא הדרה ויש לבוא בסתיו. מומלץ על חופשת סתיו בביסטריצה נסאוד. כעת אנו קוטפים את הפירות, והטבע עובר שינויים מרהיבים באזור זה. יש לנו הרים, ים בהרים — אגם גדול מאוד, קוליביצה, וכדי לראות את כל יופיה של ארץ זו ושל מחוז זה וכדי לטעום אותו, צריך לבוא בסתיו.”
קלאודיה אנדרון ממליצה לנו להתחיל את החופשה במחוז ביסטריצה. כאן תגלו את בית צורף הכסף (Casa Argintarului), מונומנט אדריכלי מתחילת תקופת הרנסנס, ומגדל עושי החביות (Turnul Dogarilor), שנשאר ממבצר ביסטריצה העתיק (מאות XV-XVI). תוכלו להתרשם ממבנים ייחודיים כגון הכנסייה האוונגלית, בית הכנסת בביסטריצה, המוזיאון המחוזי ביסטריצה-נסאוד, היכל התרבות או ביתו של גוהאנס לפיצידה (Johannes Lapicida) – המבנה העתיק ביותר בביסטריצה. “כדאי לכם לעלות למגדל הכנסייה האוונגלית, המגדל הגבוה ביותר בטרנסילבניה. הסאשים שלנו מביסטריצה היו פקחים מאוד. לפני יותר ממאה שנים, כאשר בנו את המגדל הזה, הם הוליכו שולל את הבנאים מסיביו, שבאו בלילה כדי למדוד את גובהו של המגדל שלנו. הם מדדו בעזרת חוט, ואנשינו קיצרו להם את החוט בשני מטרים. כשחזרו לסיביו, יצא להם מגדל נמוך משלנו. אם תעלו, תוכלו לצפות ביופיה של העיר ושל מבצר סאשי עתיק שלעתים רחוקות אפשר למצוא במצב כזה טוב של שימור. לאחר מכן מומלץ לבקר במסעדות המסורתיות שלנו באזור המדרחוב והכנסייה האוונגלית, כדי לטעום את הסתיו. כולם מכינים חמוצים, זקוסקה של סתיו, ואם תגיעו ביום שבת, עברו דרך השוק המקומי “מיוצר בביבטריצה נסאוד”. תמצאו מאכלים מסורתיים עם כל המרכיבים המקומיים, של הכפריים. זוהי חוויה שאסור לפספס בביסטריצה. אם כך, ביום שבת בין השעות 09:00 — 14:00, על הרמה שמסביב לכנסייה האוונגלית נמצא השוק הזה עם מאכלים מסורתיים.”
בביסטריצה הסתיימו שניים מאירועי הסתיו. פסטיבל הסתיו בביסטריצה ואוקטוברפסט. עם זאת, בשנת מלאת מאה שנים לאיחוד הגדול של נסיכויות רומניה, לוח האירועים של העיר מלא, במיוחד באירועי תרבות: מוזיקה, שירה, תיאטרון. גם בכפרים מתקיימים אירועים, במיוחד ירידים לקידום בעלי המלאכה. קלאודיה אנדרון ממליצה שמהעיר נפנה לכיוון האזור ההררי של המחוז. העצירה הראשונה… “קוליביצה, שם נמצא הים שבהרים והטבע מציע מופע כמו שלא תראו במקום אחר. היער מחליף את צבעיו בימים אלה והוא נראה יפה יותר מאי פעם. מומלץ גם על הרי רודניי (Munții Rodnei). כדאי לבקר שם, כי תוכלו לראות נופים עוצרי נשימה. מומלץ למטיילים להגיע גם למעבר טיהוצה. כעת ממש גדל מספר מקומות הלינה ובמסעדות. בשלושת השנים האחרונות מעבר טיהוצה התפתח מאוד. כדאי לא להחמיץ גם ביקור במנזר שם. יש לו סיפור מיוחד. הוא בנוי באנטיתזה לטירת הרוזן דרקולה, שנבנתה בשנת 1976. תפקידו של המנזר היה להגן עלינו מפני הרוחות הרעות שבטירה. אתם פשוט חייבים להקשיב לסיפורים הללו על המקום.”
מעבר טיהוצה הוא מעבר החוצה את ההרים, בגובה של כ־1,200 מטרים, ומקשר בין טרנסילבניה למולדובה. הנוף הוא יוצא מן הכלל, אך המקום מושך גם את חובבי אגדתו של דרקולה. הסופר בראם סטוקר (Bram Stoker) דימיין את מסעו של גיבורו, גונתן הרקר (Jonathan Harker), ממש במקומות אלה. וגם פה, נמצא מלון טירה, הנושא את שמו של הרוזן הערפד, ומולו פסלו של הסופר בראם סטוקר. הפסל הוצב לפני 12 שנים, בנוכחותו של שגריר אירלנד בבוקרשט, באותה עת.
קלאודיה אנדרון, יושבת ראש האגודה לקידום תיירות “תייר בביסטריצה נסאוד” באה במגע עם המון תיירים. בארבעת השנים האחרונות, מספר המבקרים בביסטריצה נסאוד היה בעלייה מתמדת. “זהו יעד תיירות חדש. אנו התחלנו רק לאחרונה להכיר את הפוטנציאל התיירותי שלנו, וכאן השקיעה המון האגודה לקידום תיירות “תייר בביסטריצה נסאוד”. רצינו קודם כל להעלות את המודעות לפוטנציאל התיירותי שלנו בקרב האנשים החיים באזורנו. רואים זאת כעת במספר התיירים ההולך וגדל מדי שנה. הגענו למשך שהייה ממוצע של שלושה ימים. בירידי התיירות הבינלאומיים שהשתתפנו בהם, שמנו לב שיש ביקוש ליעדים בהם התיירים יכולים לחיות את החוויה המקומית. הם רוצים לדעת מה אנו אוכלים, כיצד אנו חיים. ביסטריצה נסאוד מציעה את ההזדמנות הזו, ולכן זהו יעד שהולך ונהיה מבוקש. כאן, אם אתם אוהבים את הטבע, תמצאו אותו. אם אתם אוהבים את המסורת ואת הישן, תוכלו להגיע לכפרים שם עוד יתאפשר לכם לראות את הכביסה במערבולות כמו בימים של פעם ואנשים שממש שוטפים בהם את בגדיהם. עוד תוכלו למצוא נשים, שתופרות תלבושות עממיות. זוהי חוויה שאסור להחמיץ, עבור מי שרוצה לראות כיצד חיו פעם הרומנים.”
בתקווה ששכנענו אתכם לבקר בחבל ארץ אגדי ומסורתי זה, אנו ממתינים לכם גם בפעם הבאה עם יעד חדש.