Tag: בית הנבחרים

תגובות לאחר אימוץ התיקונים לחוק העונשין

בגיבוי מספר נציגי מיעוטים, קואליציית הממשל ברומניה, המורכבת מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE), הצליחה להעביר במהירות בבית הנבחרים — גוף קבלת החלטות במקרה זה — את התיקונים השנויים במחלוקת לחוק העונשין. התיקון שעורר את ההתנגדות הרבה ביותר נוגע לניצול לרעה של תפקיד, עבירה שתוביל לעונש אך ורק אם הנזק עולה על שכר ברוטו מינימום במשק, והמעשה הביא הטבות לאדם שביצע אותו, לבני משפחתו או לקרובי משפחה מנישואים עד לדרגה שנייה. בוטל הסעיף בנוגע לרשלנות בעבודה, הופחתו עונשים בגין עבירות מסוימות וקוצרו תקופות התיישנות. אופוזיציית הימין, אשר הגישה ערעור לבית הדין החוקתי, סבורה כי התיקונים מגבים עבריינים ונעשו במיוחד, עבור אלה אשר עשויים ליהנות מהם ובינהם גם מנהיג המפלגה הסוציאל דמוקרטית, ליביו דרגנאה (Liviu Dragnea). הוא נידון לאחרונה, בפסק דין שאינו סופי, לעונש מאסר בפועל בגין גרימה לניצול לרעה של תפקיד. הרוב בפרלמנט, שמיוצג על ידי המפלגה הסוציאל דמוקרטית ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים, טוען עם זאת כי השינויים מיישרים קו בין החקיקה להחלטות בית הדין החוקתי והנחיות האיחוד האירופי. הנשיא קלאוס יוהאניס הודיע כי יפעיל את כל האמצעים החוקתיים על מנת לערער על התיקונים לחוק העונשין. הנשיא סבור כי מה שמתרחש כעת מהווה דיקטטורה של הרוב, ועובדה זו מביאה פגיעה קשה לדמוקרטיה. פרקליטות המדינה ציינה כי השינויים שהובאו יובילו לביטול תיקים עומדים ולהפסקת משפטים בבתי הדין והאשימה את הפרלמנט בהפרת הוראות אמנת האומות המאוחדות נגד השחיתות. הנציבות האירופית הודיעה כי תעקוב מקרוב אחר הרפורמות במערכת המשפט ברומניה והשינויים שהובאו לחוק העונשין וכי לא תהסס לנקוט בצעדים היכן שיידרש הדבר. הנציבות האירופית ביקשה מבוקרשט להמתין לחוות הדעת של ועדת ונציה בנוגע לרפורמה בחוק העונשין וחוק סדר הדין הפלילי, משום שהשינויים עלולים לבוא בניגוד להתחייבויותיה הבינלאומיות של רומניה. בבוקרשט ובערים גדולות אחרות במדינה, אלפי אנשים יצאו לרחובות להפגין.

פעולות בעקבות השטפונות של שבוע שעבר

גשמים חזקים במיוחד שירדו בשבוע שעבר ברומניה הותירו נזקים כבדים. התוצאות הן קשות — חמישה בני אדם טבעו למוות לאחר שנסחפו בשטפונות, מאות בתים ועשרות גשרים ניזוקו, עשרות כבישים ארציים או מחוזיים הוצפו, ושטחים נרחבים של גידולים חקלאיים נהרסו. תשתיות מי השתייה, הביוב והטלפון ביישובים רבים נפגעו. נדרשות עבודות חיזוק עבור מספר רב של סוללות. כמו כן עבור מספר גשרים, ושניים מהם נהרסו כליל. ביום שני, באזורים שנפגעו ממזג האוויר הסוער ביקרה משלחת ממשלתית עם ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה, והובטח לאנשים כי יקבלו כספים על מנת לשפץ את בתיהם. על פי ההערכות קרוב ל־300 יישובים ב־35 מחוזות נפגעו, רובם במזרח ומרכז המדינה. בישיבה ביום חמישי, הממשלה החליטה לשלוח מזון, חומרי בנייה ומבנים מודולאריים לאנשים שנפגעו כתוצאה מהשטפונות, מפולות וגלישת קרקע ותופעות מזג אוויר קיצוניות אחרות. הנציב האירופי למדיניות אזורית, קורינה קרצו (Corina Crețu), ציינה כי באפשרותה של רומניה לפנות לקרן הסולידריות של האיחוד האירופי עבור טיפול בנזקי השטפונות.

מנהל חדש עבור שירות מודיעין החוץ

המנהל החדש של שירות מודיעין החוץ של רומניה, גבריאל ולאסה (Gabriel Vlase), הושבע בתפקידו השבוע, בפני הנשיא קלאוס יוהאניס, לאחר שהפרלמנט אישר את מינויו. גבריאל ולאסה, שנמצא בכהונתו הרביעית כחבר פרלמנט, וסגן יושב ראש מפלגת השלטון — המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD), הוצע לקבלת תפקיד זה על ידי נשיא רומניה. גבריאל ולאסה בן 47 ומחזיק בתואר דוקטור במדעים צבאיים ומודיעין מהאקדמיה הלאומית למודיעין. תפקיד ניהול שירות מודיעין החוץ היה פנוי מספטמבר 2016, כאשר מיהאי רזבן אונגוראנו (Mihai Răzvan Ungureanu) פוטר.

שיתוף פעולה בין רומניה — בולגריה — סרביה — יוון

בולגריה, רומניה, סרביה ויוון הגיעו להסכמה לשיתוף פעולה למטרת יצירת טבעת תשתיות משותפת, אשר תקשר בין כבישים מהירים, מסילות רכבת ונמלים בארבעת הארצות. ההחלטה התקבלה במסגרת מפגש הפורום לשיתוף פעולה בסלוניקי, שנערך ביום רביעי, בו השתתפו ראשי ממשלות רומניה, בולגריה ויוון — ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă), בויקו בוריסוב (Boiko Borisov) ואלכסיס ציפרס (Alexis Tzipras), ונשיא סרביה, אלכסנדר ווציץ (Alexandar Vucici). ייגבה רק מס אחד, והסכומים יוקצו בין כל המדינות. ראשת ממשלת רומניה הזכירה כי ב־1 בינואר 2019 רומניה תיטול לידיה את נשיאות הנציבות האירופית וציינה כי מערב הבלקנים יהווה נושא חשוב בתקופת כהונתה של בוקרשט. בתורו, ראש ממשלת יוון הבטיח לראשי ממשלות רומניה ובולגריה את תמיכתו בנוגע לשילוב באזור שנגן.

מליאת בית הנבחרים (הפרלמנט הרומני) אישר ביום רביעי 20 ביוני, את הצעת החוק למניעה ולחימה באנטישמיות, 257 קולות בעד ואחד שנמנע מלהצביע. הצעת החוק אושרה ע”י הסנאט (הבית העליון) לכן החוק יועבר לאישורו הסופי של הנשיא.

לפי הצעת החוק, הגדרת האנטישמיות היא “תפיסה על היהודים שמתבטאת בשנאה, ביטויים מילוליים או פיזיים נגד יהודים או לא-יהודיים, ביטויים מכוונים נגד רכושם, נגד מוסדות הקהילות היהודיות או בתי התפילה.” לפי הצעה זו עונש מאסר בין 3 ל10 שנים יינתן למי מארגן או לוקח חלק בקבוצה בעלת אופי אנטישמי. ייענש גם מי שתומך בארגון כזה בכל צורה שהיא. קידום בפומבי ובכל אופן של רעיונות, תפיסות עולם או תורות אנטישמיות מהווה עבירה על החוק שתיענש בכליאה לתקופה בין 3 חודשים ל3 שנים יחד עם איסור זכויות מסויימות.

הפצה או הנגשה של חומר אנטישמי מהווה עבירה ותיענש בכליאה בין שנה לחמש שנים ואיסור זכויות מסויימות.

יצירה, מכירה, הפצה והחזקה למטרת הפצה של סמלים אנטישמיים תענשנה במאסר לתקופה בין 3 חודשים ל3 שנים יחד עם שלילת זכויות שונות. אותה ענישה יקבל מי שישתמש במרחב הציבורי בסמלים אנטישמיים. פעולות או מעשים מסוג זה לא נחשבים כעבירות פליליות אם מדובר באקטים במטרה אמנותית, מדעית, למטרות מחקר או חינוך או במטרה להביא לשיח ציבורי עניינים שקשורים לאינטרס הציבורי הרחב — נכתב עוד בהצעה.