Tag: בראונר

  • יום ויקטור בראונר 2024

    יום ויקטור בראונר 2024

    המהדורה ה-11 של יום המוקדש לצייר ויקטור בראונר התקיימה בפיאטרה נעמץ, צפון מזרח רומניה. סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, נאם בפתיחת אירוע. הקולוקוויום “ArteFeste – Arte & Manifeste” מוקדש ליום השנה ה-121 להולדתו של בראונר  ומאה שנים מאז הופעת “מניפסט הסוריאליזם” הראשון, כמו גם השקת מאמרי מערכת חדשים הקשורים לאוונגרד ההיסטור.

     

    בבית הכנסת “בעל שם טוב” התקיימה פתיחת התערוכה הקולקטיבית של סניף נאמץ של איגוד האמנים הפלסטיים מרומניה. בתערוכה משתתפים 20 אמנים חזותיים גרמנים. כמו כן התקיים רגע פיוטי עם הסופרת אנג’לה באציו, הופעה אמנותית עם לואיזה מתילדה מיטו וסרג’יו קורבו בולדור, הקרנת סרט תיעודי וכן רגע מוזיקלי עם תלמידי בית הספר התיכון לאמנויות “ויקטור בראונר”.  הצייר, הפסל והמשורר היהודי הסוריאליסטי הגדול במקור מרומניה נולד ב-15 ביוני 1903 בפיאטרה נעמץ ומת ב-12 במרץ 1966 בפריז.

     

    צילום: פדרציה של קהילות יהודיות מרומניה

  • יצירה חדשה של ויקטור בראונר מוצגת לציבור

    יצירה חדשה של ויקטור בראונר מוצגת לציבור

    מה-15 בפברואר מוצגת יצירה חדשה של ויקטור בראונר בגלריה לאמנות רומנית מודרנית של המוזיאון הלאומי לאמנות של רומניה. היצירה נתרמה לאחרונה על ידי מירצה ברזוקה ונמצאת כיום באוסף המוזיאון. הציור “הילדה והפרח” מתאר את הציירת מרגרטה סטריאן בצעירותה, בחזון סוריאליסטי, המחדש את עיסוקו של האומן בפיצול גוף האדם המרוט והנסתר. הציור צויר ב-1930 לפני עזיבתו של בראונר לפריז. מירצה ברזוקה, תורם הציור, היא מוציא לפועל של צוואתה של הציירת מרגרטה סטריאן.



    ויקטור בראונר (1903-1966) היה צייר, פסל ומשורר סוריאליסטי יהודי, יליד רומניה, אשר פלירטט בתחילה עם תנועת הדאדא. מרגרטה סטריאן (1897-1992) הייתה ציירת, סופרת ומתרגמת רומנייה אך היא ממוצא יהודי

  • פתיחת התערוכה ‘ויקטור בראונר: המצאות וקסמים

    פתיחת התערוכה ‘ויקטור בראונר: המצאות וקסמים

    תוכנית בירת התרבות האירופית 2023 של טימישוארה, שנפתחה רשמית ב-17 בפברואר, כללה פתיחת תערוכה יוצאת דופן ושמה ויקטור בראונר: המצאות וקסמים, בנוכחות האוצרת קמיל מורנדו, המתמחה בעבודתו של האמן היהודי במקור מרומניה שהתיישב בצרפת.



    זוהי הרטרוספקטיבה הראשונה בקנה מידה גדול של הצייר והפסל ויקטור בראונר ואחת החשובות במזרח אירופה, שגם חוגגת 120 שנה להולדתו של האמן. התערוכה מאגדת למעלה מ-70 יצירות, כש40 יצירות באות ממרכז זורז פומפידו בפריז, וכן ממוזיאונים ואוספים רומניים ובינלאומיים אחרים. קמיל מורנדו הכריזה כי עבור הציבור הרומני זו הזדמנות להגיע לטימישוארה, כדי לראות את התערוכה הייחודית הזו של אמן שראוי למקומו החשוב בהיסטוריה של התרבות הרומנית. טימישוארה ביקשה ממני להכין את התערוכה ויקטור בראונר. מעולם לא אורגנה תערוכה בהיקף כזה במדינת הולדתו של האמן. אני מומחית ליצירתו של ויקטור בראונר, ולצרפת יש סיכוי יוצא דופן לקבל אוסף מרשים של יצירותיו של האמן, הודות למשפחתו שתרמה את כל היצירה הפלסטית למוזיאונים הצרפתיים, הוסיפה קמיל מורנדו.



    עבור טימישוארה זו הזדמנות, זה רגע משמח שיש כאן תערוכה כזו. אני חושבת שחשוב שהציבור הרומני יכיר, סוף סוף, את כל יצירתו של האמן שמקורו כאן, אך השתקע בצרפת, שם התגורר עד סוף ימיו.

  • התערוכה שיקום ז’אק הרולד

    התערוכה שיקום ז’אק הרולד

    המוזיאון לאמנות קלוז-נאפוקה (צפון-מערב רומניה) מארח עד ה-7 באוגוסט את התערוכה “Restitutio. זאק הרולד”. התערוכה מציגה מבחר תחריטים המשמשים באופן טיפוגרפי במהדורות הביבליופיליות של כמה ספרי עיון, המגיעים אך ורק משתי אוספים פרטיים: אוסף קריסטינה סימיון ואוסף אמיליאן ראדו, מרומניה. “שיקום זאק הרולד” הוא מחווה לאמן סוריאליסטי חשוב ממוצא רומני, שהתבטא במלואו בציור, רישום, איור ספרים, תחריטים, פיסול וספרות. “שיקום זאק הרולד” מציג באופן ייחודי את עבודתו של אמן החשוב מזרם ההאוונגרד, אשר, למעט תערוכה יחידה שאורגנה ברומניה, המוקדשת לעבודתו הציורית, מוכר הרבה יותר בעולם הדובר צרפתית. מאשר במדינת הולדותו.



    הוא נולד בשם הרולד בלומר, בשנת 1910, בפיאטרה ניאמץ (צפון-מזרח), זאק הרולד (שם אמן שהוא מאמץ בהצעת האמן הגדול ויקטור בראונר) עוזב את רומניה מוקדם, בשנת 1930, לאחר שהתחיל בלימודיו באקדמיה לאמנויות יפות בבוקרשט.



    הוא השתקע בפריז, שם הוא הצטרף לקבוצת הסוריאליסטים, בתמיכתו של בראונר. הוא רכש חברים, אומנים חשובים, עם Marcel Duchamp, Man Ray, Yves Tanguy și André Breton, אך גם עם סופרים ומשוררים, שאת ספריהם הוא אייר בעשורים הבאים, מה שהקנה לו את הכינוי “שותפו של המשוררים”.



    החל משנות ה-30 פרסם בצרפת יצירות מקור במהדורות מוגבלות. בתקופה שלאחר המלחמה, אייר ספרי אספנים במהדורות קטנות. במהלך מלחמת העולם השנייה, יצירתו זוכה בהדרגה להכרה ומוצגת הן בתערוכות יחיד חשובות והן בתערוכות קבוצתיות של הסוריאליסטים, המוערכות בזכות הסגנון המקורי והייחודי שדרכו הביעה את עצמו. הוא נחשב לאחד הציירים החשובים של הזרם האמנותי הסוריאליסטי. ב-1986 השתתף בביאנלה בוונציה. הוא מת בפריז, שנה לאחר מכן, לפי כריסטינה סימיון, אוספת ואוצרת התערוכה.

  • מי היה ויקטור בראונר

    מי היה ויקטור בראונר

    המכון לתרבות רומניה בתל אביב ארגן, ב- 22 באוקטובר אירוע אונליין נוסף בסדרה “דיוקן של אמן”. הסדרה מוקדשת לכמה מהאישים המובילים בזירת התרבות הישראלית והבינלאומית, בעלי שורשים רומניים או שמשתתפים בחילופי תרבות תכופים עם רומניה.



    האירוע הוקדש לאחד האמנים הרומניים החשובים ביותר, שעבודותיו הן חלק חשוב ביותר במורשת התרבותית הבינלאומית. שם האומן הוא ויקטור בראונר. המסע האמנותי דרך היצירה האמנותית והביוגרפיה הסוערת של הצייר היהודי ממוצא רומני, הובל על ידי שני חוקרים שניתחו ולמדו נושא זה מקרוב: מרומניה – אמיל ניקולא-נדלר, עיתונאי, סופר ומבקר אמנות; מישראל – אדריאן גרוינפלס, עורך הוצאת התרבות “כתב העת הישראלי” ומנהל הוצאת סאגה.



    בדיאלוג עם קליאופטרה לורינייו, סגנית מנהל ICR תל אביב, שני החוקרים הציגו פרטים על תהליך היצירה, האמונה האמנותית ואישיות שסימנו את הקריירה האמנותית של הצייר היהודי, הרומני הנודע.



    ויקטור בראונר נולד ב15 ביוני 1903 בפיאטרה נאמץ — ועבר לעולמו ב12 במרץ 1966 בפריז. הוא למד בבית הספר היסודי בווינה, שם התיישבה המשפחה למספר שנים. לאחר שהמשפחה חזרה לרומניה, בשנת 1914, הוא המשיך את לימודיו בבית הספר האוונגליסטי בעיר ברילה (מזרח).



    לאחר מכן, בין השנים 1919 ו1921, הוא למד בבית הספר לאמנויות יפות בבוקרשט . בספטמבר 1924, נפתחה בבוקרשט התערוכה האישית הראשונה שלו. בין השנים 1928 – 1931 הוא שיתף פעולה עם כתב העת “אונו”, מגזין אוונגרדי, בעל מושגים דאדאיסטים וסוריאליסטיים, ובו פרסם רפרודוקציות של מרבית ציוריו ורישומיו.



    בשנת 1930 התיישב בפריז, שם פגש את הפסל הרומני הגדול קונסטנטין ברנקוש, שדרכו הוא הכיר את אמנות הצילום. בתקופה זו הוא התיידד גם עם המשורר הרומני בנגמין פונדאן ופגש את איב טנגוי, שלימים הכניס אותו לקבוצת הסוריאליסטים בעיר האורות. בשנת 1933 התקיימה בפריז תערוכת יחיד ראשונה שהוצגה על ידי אנדרה ברטון. בשנת 1935 חזר לרומניה. ב- 7 באפריל 1935 נפתחה התערוכה אישית הראשונה בבוקרשט . בשנת 1938 חזר לצרפת שם הוא נשאר עד סוף חייו.

  • אמנים יהודים מרומניה על בולים

    אמנים יהודים מרומניה על בולים

    רומפילטליה (הרשות שמנפיקה בולים ברומניה) הוציאה סדרת בולים בשם “רומנים מפורסמים, חלק ב “, ובה מנמים כמה אמנים יהודים. על תשעת הבולים שמוקדשים לאישים אשר ייצגו בכבוד את רומניה במישור הבינלאומי מופיעים הפסנתרנית, הסופרת והפובליציסטית צלה דלוורנצה (Cella Delavrancea), הפַּסָּל דימיטריה פאציוריה (Dimitrie Paciurea), הצייר ויקטור בראונר (Victor Brauner), הפסל גורגה אפוסטו (George Apostu), השחקנית הרומנית אלווירה פופסקו (Elvira Popesco), הצייר, גרפיקאי ואדריכל מרסל ינקו (Marcel Iancu), והשליט ההומניסטי של מולדובה במאה ה18 דימיטריה קנטמיר (Dimitrie Cantemir), ההיסטוריון ואיש המדינה ניקולאיה יורגה (Nicolae Iorga), ליד הדיפלומט ניקולאיה טיטולסקו (Nicolae Titulescu).



    ויקטור בראונר (1903-1966), הוא אחד הציירים הסוריאליסטים החשובים ביותר בעולם. יהודי יליד רומניה, יצירותיו נמצאות בגלריות אמנות גדולות בעולם. הוא למד ציור בבוקרשט, אך לא הסתגל לנוף האמנותי המקומי בגלל חזונו המודרניסטי שלו. עבודותיו זיעזעו פעמים רבות את הקהל, והערך האמנותי שלו הוכר רק לאחר מותו.



    מרסל ינקו (1895-1984) היה צייר, מעצב גרפי ואדריכל ממוצא יהודי, אחד האמנים של זרם האוונגרד ברמה בינלאומית. מרסל ינקו התבלט כאדריכל עירוני מודרניסטי. ב -1941 האמן היגר לפלשתינה, ולאחר מלחמת העולם השנייה הוא פעל כמורה וגורם תרבותי במדינת ישראל הצעירה.



    שלמה יוזפסון הוא יליד רומניה, ומכאן עלה לישראל בשנות ה -60. בגיל צעיר נבחר לשיר במקהלת הילדים של הרדיו ומאז האהבה למוזיקה ולרומניה מעולם לא עזבה אותו. לאחר קריירה מוצלחת בצה”ל ובתחום המשפטי, האורח של תחנת הרדיו שלנו הקדיש למוסיקה את שנות נעוריו השניה. הרפרטואר שלו כולל שירים רומניים וגם בינלאומיים שנהנים מהצלחה רבה בקרב הקהל. שלמה יוזפסון יחד עם אישתו שרה הגיעו לבוקרשט, לאחר כמה אירועי השקה של ההקלטות שלו במספר קהילות יהודיות ברומניה ובהונגריה. הוא שוחח עם עמיתינו רזבן אמילסקו.