שר החוץ הרומני, בוגדן אורשקו, השתתף בפגישת שרי החוץ של האיחוד האירופי בבריסל. בשולי הפגישה השתתף אורשקו בארוחת בוקר בלתי פורמלית עם שר החוץ המצרי סאמח שוקרי. הוא השתתף גם בחילופי דעות לא רשמיים בין שרי אירופה לשר החוץ הישראלי יאיר לפיד.
נוכחותו של השר לפיד בפגישת הדיפלומטים האירופאים זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד הוכיחה את חשיבות שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לישראל. היו חילופי דעות על נקודות מבט ביחסים, התפתחויות אחרונות ונושאים אזוריים, כמו גם על תפקיד האיחוד האירופי בתהליך השלום במזרח התיכון. שר החוץ הרומני הציג נאום משותף מטעם בולגריה, קרואטיה, סלובקיה ורומניה, ובו חזר על תמיכתו בפיתוח שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לישראל .
בנוגע להתפתחויות הביטחוניות האחרונות, חזר אורסקו על זכותה של ישראל להגנה עצמית תוך כיבוד החוק הבינלאומי. ראש הדיפלומטיה הרומנית הדגיש את האינטרס של האיחוד האירופי למלא תפקיד פעיל בחידוש תהליך השלום במזרח התיכון, והזכיר את החשיבות יישום צעדים בוני אמון כדי להבטיח מסגרת חיובית לחידוש השיחות הישירות לתמיכה בפתרון משא ומתן ישיר בין הישראלים לבין הפלסטינים.
בשיחות עם שר החוץ של מצרים סאמח שוקרי, שר החוץ הרומני בירך על תרומתה האחרונה של מצרים לתיווך הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, שמראה כי מצרים היא משחקת תפקיד מרכזי בשמירה יציבות והשקט באיזור.
רומניה נטלה רשמית את תפקיד נשיאות מועצת האיחוד האירופי
רומניה נטלה רשמית, ב־10 בינואר, את תפקיד נשיאות מועצת האיחוד האירופי לראשונה, בטקס שהתקיים באתנאום הרומני (Ateneul Român) בו נכחו בכירים מבוקרשט ומהאיחוד האירופי. 12 שנים לאחר הצטרפותה לאיחוד, רומניה נוטלת תפקיד מוביל באירופה, אשר מטרתו העיקרית היא לתרום לבניית אירופה מלוכדת יותר, חזקה יותר, מסר בנאומו, נשיא רומניה קלאוס יוהאניס. רומניה תוביל את מועצת האיחוד האירופי בכבוד — מסרה גם ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă), אשר הוסיפה כי בכוונתה שבסופה של הכהונה האיחוד יהיה מאוחד יותר, חזק יותר, מגובש יותר. בתורו, נשיא הנציבות האירופית, דונלד טוסק, נשא נאום מרגש בשפה הרומנית.
דונלד טוסק מסר בין היתר כי על רומניה להוכיח אם מדיניותה יכולה להוות דוגמה טובה או אזהרה קשה לאיחוד אירופי הנאבק בעלייתו של הפופוליזם והלאומנות. הוא קרא לרומנים להגן ברומניה ובאירופה על יסיודות התרבות הפוליטית, החירות, היושר, הכבוד לאמת בחיים הציבוריים, שלטון החוק והחוקה. רומניה נוטלת לידיה את נשיאות מועצת האיחוד האירופי ברגע מכריע, אמר נשיא מועצת האיחוד האירופי, זאן קלוד יונקר.
הוא ציין כי האיחוד לא יהיה שלם בלי רומניה, ומקומה הטבעי של רומניה הוא גם באזור שנגן. אני סומך על האנרגיה והאחדות של האומה הרומנית כולה כדי להחליט מה יש לעשות ומה נוכל לעשות בחודשים הבאים, מסר יונקר בסוף דבריו. רגע השקתה של נשיאות רומניה צוין בקונצרט באתנאום הרומני, של תזמורת האיחוד האירופי, שביצעה את הרפסודיה הרומנית מספר 1 מאת גורגה אנסקו (George Enescu) והאודה לשמחה, מאת לודוויג ואן בטהובן, שהפכה ב־185 להמנון האיחוד האירופי. ביום שישי, בבוקרשט, נשיא המועצה האירופית זאן קלוד יונקר נפגש, בין היתר, עם הנשיא קלאוס יוהאניס ועם ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה. הבכירים האירופיים קיימו בנוסף שיחות בממשלה עם שרים רומנים שיובילו לתקופה של שישה חודשים, בבוקרשט ובבריסל, פגישות עבודה עם מקביליהם במדינות האיחוד.
בבריסל — המפגש הראשון של המועצה לעניינים כלליים תחת נשיאותה של רומניה
השר לעניינים אירופיים גורגה ציאמבה (George Ciamba) השתתף, בבריסל, במועצה לעניינים כלליים, במפגש הראשון תחת נשיאותה של רומניה, מנטילת תפקיד נשיאות מועצת האיחוד האירופי, ב־1 בינואר. השר הציג את סדר עדיפויות הנשיאות, והדגיש את ארבעת עמודי התווך לתקופת הכהונה שתימשך חצי שנה: אירופה של התלכדות, אירופה של ביטחון, אירופה — שחקן אזורי ואירופה של ערכים משותפים. בהתייחסו להקשר האירופי שבו תתקיים כהונתה של רומניה — המסומנת על ידי סדרה של תהליכים מורכבים כגון הברקזיט, המשא ומתן על התקציב העתידי, השלה הסופי בתהליך הדיון על עתידה של אירופה והבחירות לפרלמנט האירופי במאי 2019 — ציאמבה מסר את הערכתו כי האיחוד זקוק, יותר מתמיד, לאחדות ולכידות.
מתחים בין הנשיא והממשלה בנוגע למינויים מסויימים
המאבק בין הנשיא לממשלה בבוקרשט ממשיך. לאחר שנשיא המדינה קלאוס יוהאניס דחה ביום רביעי, בפעם השנייה, את מינויה של אדינה פלוראה (Adina Florea) לתפקיד התובעת הראשית של הפרקליטות למאבק בשחיתות (DNA), ואנקה זורמה (Anca Jurma) הודיעה כי אינה מעוניינת עוד בהארכת כהונתה כמנהל בפועל, נאלץ התובע הכללי לקחת החלטה. הוא מינה את סגן התובע הראשי של הפרקליטות למאבק בשחיתות, קלין ניסטור (Călin Nistor), לעמוד כמנהל בפועל בראש המוסד המדובר.
תפקיד התובע הראשי של הפרקליטות למאבק בשחיתות התפנה בעקבות הדחתה של לאורה קודרוצה קיובשי (Laura Codruța Kovesi) על ידי הנשיא, אשר יישם החלטה של בית הדין החוקתי. בנוסף השבוע, ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă) מסרה מכתב לנשיא המדינה שבו היא מציעה מחדש את מינויה של ליה אולגוצה ואסילסקו (Lia Olguța Vasulescu) לתפקיד סגנית ראשת הממשלה, שרת הפיתוח האזורי והמינהל הציבורי, ואת מירצה דרגיץ (Mircea Drăghici) לתפקיד שר התחבורה. ראשת הממשלה ציינה כי שתי הצעות המינוי עומדות בתנאי החוק, והמועמדים לתפקידים אינם במצב של חוסר התאמה. ביום חמישי, נשיא המדינה שלח לראשת הממשלה מכתב בו נימק מדוע כבר דחה את מינויים של השניים.
כלכלתה של רומניה רשמה, ב־2018, תוצאות טובות מאוד
כלכלת רומניה רשמה, בשנה שעברה, תוצאות טובות מאוד — הודיעה ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă) בישיבת הממשלה הראשונה שנערכה השנה. לדברי ראשת הממשלה, בתשעת החודשים הראשונים של שנה שעברה רומניה רשמה צמיחה כלכלית של 4.2%, כפול מזה של האיחוד האירופי, וגידול זה נבע בעיקרו מהתעשייה. ראשת הממשלה ציינה עוד את הירידה בשיעור האבטלה, וגם את העלייה בשיעור קליטת קרנות המימון האירופיות ליותר מ־26%.
הדחתו של התובע הכללי של רומניה מתבקש על ידי שר המשפטים
שר המשפטים של רומניה, תודורל טואדר (Tudorel Toader), פתח בהליך הדחתו של התובע הכללי אוגוסטין לזר (Augustin Lazăr) מתפקידו, לאחר שהציג את דוח הערכת פעילותו. יש לציין כי הנשיא קלאוס יוהאניס הדיח מתפקידה בקיץ, את התובעת הראשית של הפרקליטות למאבק בשחיתות, לאורה קודרוצה קיובשי (Laura Codruța Kovesi), לבקשתו של שר המשפטים, מפני שהוכרח לעשות כך על ידי בית הדין החוקתי של רומניה.
תודורל טואדר מסר כי המעשים שבהם הואשמה תובעת הראשית של הפרקליטות למאבק בשחיתות מיוחסים באותה מידה לתובע הכללי. שר המשפטים טען נגדו כי יצר שלושה מחלוקות משפטיות חוקתיות והטיח אישומים חסרי תקדים ברשויות המדינה, הרשות המחוקקת והמבצעת. אוגוסטין לזר הואשם עוד בכך שדחה את החלטות בית הדין החוקתי של רומניה, לא עמד במטרות שלהן התחייב, ערער על חוקי מערכת המשפט, לאחר הביקורת החוקתית, והפר את החוק בכך שחתם על פרוטוקולים מסוימים, ובאופן זה יצר תנאים מוקדמים עבור מערכת משפט מקבילה. בתגובה, אוגוסטין לזר טוען כי דבריו של שר המשפטים מוגזמים ולהערכתו יש להשתמש בחופש הביטוי כדי להגן מפני כל התערבות העלולה לפגוע בעצמאותם של התובעים. המחלקה לתובעים של מועצת השופטים העליונה קבעה ל־13 בנובמבר את שימועו של התובע הכללי, ונימוק דוח מועצת השופטים העליונה בנוגע לבקשת ההדחה יונפק ב־21 בנובמבר.
הנשיא קלאוס יוהאניס סבור כי בקשתו של שר המשפטים להדחתו של התובע הכללי מתפקידו לקויה לחלוטין, וביקש את התפטרותו של תודורל טואדר. ישנו שוב נסיון לתת גיבוי לרעיון כי התובעים הם אויבי החברה, טען נשיא המדינה, בעודו פונה לשופטים ולתובעים בבקשה לא לאבד אמון ביכולתה של החברה הרומנית להחזיק מעמד בפני המתקפה החדשה על שלטון החוק, על פי הודעת המינהל הנשיאותי. באופוזיציה, המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) סבורה כי הצעת הדחתו של התובע הכללי אינה מוצדקת כלל וכלל, אלא מהווה מתקפה על עצמאותה של מערכת המשפט, בעוד שמנהיגי איגוד להציל את רומניה (USR) טוענים כי תודורל טואדר החליף את התובעים הראשיים על פי פקודותיהם של מפלגות השלטון, המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE).
על שלטון החוק וחוקי מערכת המשפט, בבריסל ובבוקרשט
נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס, הציג ביום שלישי, לראשונה, בנאום בפרלמנט האירופי, את חזון רומניה על עתיד הפורום הקהילתי. הוא קידם את רעיון האחדות, הלכידות והסולידריות במאמצי גיבוש המיזם האירופי ודחה את הרעיון של איחוד בלתי מלוכד. במקביל, קלאוס יוהאניס טען כי רומניה היא מדינת חוק, דמוקרטית ותישאר מחויבת למאבק בשחיתות. יתר על כן, ביום רביעי הוא ערך בבוקרשט התייעצויות עם מפלגות הפרלמנט בנושא השינויים שהובאו לחוקי מערכת המשפט, על ידי הרוב המורכב מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE), בגיבוי האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR).
לאחרונה, ועדת ונציה, גוף ייעוצי לעיניינים משפטיים של המועצה האירופית, מסרה בדוח, כי השינויים לחוקי מערכת המשפט ולחוק העונשין מחלישים את המאבק בשחיתות ובפשע המאורגן. להערכתו של נשיא המדינה יש לבחון מחדש את חוקי מערכת המשפט, לעדכנם ולשפרם ונדרש להתחיל את תהליך החקיקה מחדש בנוגע לחוקי מערכת המשפט מפני שקיים צו ממשלתי בנושא זה בפרלמנט. בתורו, יושב ראש מפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים, קלין פופסקו טריצאנו (Călin Popescu Tăriceanu), מסר לאחר התייעצויות, כי ישנו צורך בהסכמה מוחלטת בכל הנוגע לחוקי מערכת המשפט, אך ישנו צורך גם בהנחות מוקדמות משותפות, כגון הפסקת ההפרות שבוצעו באמצעות הפרוטוקולים הסודיים. באופוזיציה, המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) הודיעה על תמיכתה בחידוש הדיונים סביב חוקי מערכת המשפט, כפי שהציע נשיא המדינה. יושב ראש איגוד להציל את רומניה (USR), דן ברנה (Dan Barna), סבור שנשיאות רומניה יכולה להיות מסגרת טובה מאוד עבור דיון ותיווך אמיתי בין שופטים ותובעים, פוליטיקאים, החברה האזרחית ואזרחי רומניה שבאמת רוצים שתתקיים בהמשך מערכת משפט עצמאית ומתפקדת.
חוק האוף־שור, אשר מסדיר את אופן השימוש במאגרי הגז בים השחור, אומץ על ידי חברי הפרלמנט ברומניה
חברי הפרלמנט ברומניה אימצו את חוק האוף־שור, אשר מסדיר את אופן השימוש במאגרי הגז בים השחור. האופוזיציה מתחה ביקורת על היעדר חישובים מדויקים עבור ביסוס השינויים שנעשו, בעוד שחברי הפרלמנט שבממשל טוענים כי מדינת רומניה מוגנת באמצעות חוק זה. בשבוע שעבר, קואלציית הממשל של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) הגיעה להסכמה על השינויים שיש להביא לחוק זה. כך סוכם כי 50% מתפוקת הגז הטבעי בים השחור תיסחר בבורסה ברומניה, וכי השקעתם של המפעילים תנוכה מהמס הנוסף עד רף מירבי של 30%.
שר הפנים האיטלקי, בבוקרשט
שרת הפנים הרומניה, כרמן דן (Carmen Dan), נועדה ביום שלישי בבוקרשט עם סגן ראשת הממשלה ועם שר החוץ האיטלקי, מתאו סלביני (Matteo Salvini). שיתוף הפעולה הדו־צדדי בתחום הביטחון, במיוחד בהקשר כהונתה של רומניה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי, במחציתה הראשונה של השנה הבאה, היה בין הנושאים שנדונו. קהילת הרומנים באיטליה וקהילת האיטלקים ברומניה מהוות קשר חזק ותורמות לצמיחתן הכלכלית והחברתית של שתי הארצות, מסרה בנוסף השרה כרמן דן. בתורו, הבכיר מרומא אמר כי הרומנים באיטליה מהווים קהילה המונה יותר ממיליון איש וכי אסור שטעויותיהם של חלקם ישפיעו על השאר. כמו כן, סלביני הודה לרשויות בבוקרשט עבור תרומתן לזיהוי האזרחים הרומנים המבוקשים בארצו.
הנשיא קלאוס יוהאניס אמר ביום רביעי בדוכן האו”ם, כי רומניה נחושה בדעתה לחזק את השותפות בין האיחוד האירופי לאו”ם במהלך כהונתה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי במחצית הראשונה של 2019. “כשאני מדבר על התחייבות אינני מתכוון לפוליטיקאים ודיפלומטים בלבד. עלינו לערב גם את הדורות הצעירים, נציגי החברה האזרחית, עיתונאים, אנשי עסקים. אנו זקוקים לכל אלה על מנת לקדם את הרב־צדדיות והמנהיגות העולמית”, מסר נשיא מדינת רומניה.
קלאוס יוהאניס קרא בו־זמנית לבחירתה של רומניה כחברה בלתי קבועה במועצת הביטחון בתקופה 2021-2020. בנאומו שנשא במסגרת העצרת הכללית של האו”ם, הנשיא אמר כי השלום, הפיתוח ומערכת המשפט מהווים בסיס לאסטרטגיה הרב־צדדית של המדינה. רומניה תהיה שותף אחראי בקידום האגינדה המשותפת של האו”ם, הבטיח הנשיא קלאוס יוהאניס, שאמר עוד בנאומו כי המדינות החברות באו”ם מחויבות להסביר טוב יותר לאזרחיהן מהם האתגרים העומדים כרגע בפני השלום, השיוויון וקיימות של חברות ולהפנות את השיח יותר לכיוון תפקידו של הארגון בגישתם.
ביקורה של ראשת ממשלת רומניה בבריסל
ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă) הייתה השבוע בבריסל, שם הציגה למנהיגי הקבוצות העיקריות בפרלמנט האירופי את המצב הפוליטי ברומניה. המפגשים נערכו במסגרת הדיונים שיתקיימו בשבוע הבא ברשות המחוקקת האירופית, בנוגע להפגנות המחאה נגד הממשלה מה־8 באוגוסט בבוקרשט, בהן התערבו באלימות כוחות הזנדרמריה.
ראשת הממשלה דיברה על הצעדים שננקטו ברמת הכלכלה והחברה, שמטרתם הייתה השגת צדק חברתי, הגנה על זכויות וחירויות האזרח ואיזון מאזן הכוחות במדינה, בהתאם להודעה לעיתונות מטעם הממשלה. בדבר הרפורמות בתחום מערכת המשפט, ראשת הממשלה מסרה כי מטרתן הייתה כיול טוב יותר של מערכת המשפט ברומניה בהתאם לנהוג באירופה ולהמלצות ועדת ונציה. ראשת הממשלה הציגה את עמדתה של הממשלה, באופן כזה שמטבעו הבהיר לשותפינו האירופיים כי ממשלת המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) מקבלת החלטות מוצדקות, בהתאם לחקיקה הפנימית ולערכים אירופיים, מסרה חברת הפרלמנט האירופית גבריאלה זואנה (Gabriela Zoană), לאחר הדיונים בפרלמנט האירופי. ארגון אירו־אקטיב מזכיר עם זאת, כי הסוציאל דמוקרטים האירופיים האשימו את ראשת הממשלה דנצילה כי המפלגה הסוציאל דמוקרטית, המנהיגה את ממשלת רומניה, מתרחקת מהקו ה”פרוגרסיסטי” האירופי.
עלפי המקור שצוטט, חברי הפרלמנט האירופי הסוציאליסטים ביקשו “בהירות” במספר סוגיות, החל ממקרי השחיתות הגדולים ועד למשאל העם מ־6 ו־7 באוקטובר, בו אזרחי רומניה מתבקשים לומר אם הם בעד הגדרתה מחדש של המשפחה בחוקה, כמבוססת על נישואים בין גבר לאישה. אירו־אקטיב מצטט חבר פרלמנט סוציאליסטי, שמזכיר כי בספר זכויות היסוד של האיחוד האירופי, נאמר באופן מפורש כי לאנשים יש הזכות להתחתן ללא אפליה על בסיס נטייה מינית. בפוסט בחשבון הטוויטר שלו לאחר שיחותיו עם ראשת ממשלת רומניה, מנהיג מפלגת העם האירופית, מנפרד וובר (Manfred Weber), הביע את דאגתו מהמצב ברומניה, בהתחשב כי עצמאותה של הרשות השופטת נמצאת תחת לחץ.
החלטות הממשלה בבוקרשט
הממשלה אימצה השבוע צו חירום בנוגע לתיקון החקיקה בדבר הליכי חדלות פירעון. ההוראות החדשות נועדו לבלום מספר הפרות, כגון חדלות פירעון חוזרת, ולהבטיח הזדמנויות שוות לפיתוח עסקים. יותר מ־6,000 חברות עם מעל ל־64,000 שכירים נמצאות כרגע בחדלות פירעון ברומניה, עובדה הדורשת נקיטה בצעדים דחופים, מסר שר האוצר, אאוגן תאודורוביץ (Eugen Teodorovici), שהבהיר כי השינויים שהובאו כעת נגרמו עקב שורה של כשלים הנובעים מיישום של גרסאות קודמות של דיני חדלות פירעון.
צו החירום קובע את המרת חובותיהן של חברות למניות. אלה יגיעו לידי המדינה, על חשבון חובותיהן של אותן חברות למדינה, ולרשות המסים יהיה נוהל ברור בעניין זה, ציין בנוסף שר האוצר. הסיבבה העסקית הטילה ביקורת על השינויים ומדברת על הלאמה מוסווית. בנוסף, באותה ישיבת ממשלה נקבע כי לימוד השפה הרומנית בבתי הספר היסודיים בכיתות עם הוראה בשפות המיעוטים הלאומיים, ייעשה על ידי המורים המלמדים באותן כיתות.
לפני קבלת החלטה זו, שר החינוך ולנטין פופה (Valentin Popa), אשר דחה את הרעיון, הודיע על התפטרותו מתפקידו. התיקון לצו נעשה לבקשת האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR), שעמו קואליציית הממשל של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) מקיימת שיתוף פעולה. בהודעה לעיתונות, השר המתפטר הסביר את עמדתו באומרו כי השפה הרומנית ורומניה “אינן נתונות למשא ומתן”, ועל כל הילדים במדינה להכיר את השפה הרומנית על מנת שתהיה להם ההזדמנות לחיות ולעבוד.
נשיא רומניה קלאוס יוהאניס השתתף ביום רביעי וחמישי בפסגת נאט”ו בבריסל, שנערכה באווירה מתוחה, על רקע התעקשותו של מנהיג הבית הלבן, דונלד טראמפ, להגדיל את המימון המיועד לביטחון. לאחר הפסגה, נשיא המדינה מסר כי רומניה השיגה שני דברים חשובים מאוד — מטה פיקוד מבצעי ושיפור מעמדה של החטיבה הרב־לאומית הממוקמת בשטחה. הנשיא יוהאניס מסר כי ברגע שמטה מבצעי זה יהיה מוכן, כ־400 קצינים מכל ארצות האמנה הצפון אטלנטית יהיו נוכחים ברומניה. בהתייחסו לחטיבה הרב־לאומית, נשיא המדינה מסר כי זו קיבלה מעמד קבע וכי רומניה תמשיך לנהל משא ומתן עם מדינות חברות נאט”ו עבור נוכחות כמה שיותר איתנה. בנוסף, בהזדמנות זו, רומניה הודיעה כי בשנה הבאה תגדיל את כוח האדם הממוקם באפגניסטן מ־770 ליותר מ־950. זהו גידול משמעותי עבור רומניה, מפני שהבנו מזמן ואנו משוכנעים כי נאט”ו אינו רק אמצעי להשגת ביטחון, אלא יש כמו כן לספק ביטחון, מסר יוהאניס. עוד במסגרת הפסגה, ביוזמת רומניה, התקיים מפגש להתמקדות באזור הים השחור. מפגש מנהיגי נאט”ו התמקד בשיחות על תקציב הביטחון המוקצה על ידי המדינות החברות, שיחות שהתנהלו בדלתיים סגורות. בסופו של דבר, טראמפ, אשר התעקש להשיג את יעד ה־2% מהתוצר הלאומי הגולמי בפרק זמן קצר יותר, קיבל את התחייבויות בעלות הברית להגדלת הנטל הכספי ב־33 מילארד דולר.
ראשת ממשלת רומניה, על מערכת המשפט, בבריסל
כמו כן בבריסל, ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă), שוחחה עם נשיא הנציבות האירופית זאן קלוד יונקר, בפגישה שבה נכחו סגן הנשיא הראשון של הנציבות, פרנס טימרמנס, והאחראי על המדיניות האזורית בממשלת האיחוד, קורינה קרצו (Corina Crețu). הנושא המרכזי היה מערכת המשפט ברומניה, הקשר שבו הנשיא יונקר מסר כי ממשלתו ממשיכה לעקוב אחר ההתפתחויות ברומניה בנוגע למנגנון שיתוף הפעולה והמעקב, שהוקם מאז הצתרפותה לאיחוד האירופי, ב־2007. הבכיר האירופי עמד על כך כי חשוב לא לעשות צעדים אחורה בכל הנוגע למערכת המשפט. השניים התמקדו בשיחתם על חוק העונשין וחוק סדר הדין הפלילי, שקואליציית הממשל של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) רוצה לשלב בפועל. עם פרטים, ויוריקה דנצילה: “שוחחנו על חוקי העונשין, על חוק סדר הדין הפלילי, הסברתי שאלה היו תוצאה של דיונים אשר התנהלו במשך קרוב לשנה בפרלמנט ברומניה. התייעצנו עם תובעים, שופטים, כל מי שהיו לו דברים חשובים לומר בהיבט זה. ביקשנו שבמידה וישנם עניינים לא ברורים או דברים המעוררים דאגה, נדון בהם באופן ממוקד, על מנת שנוכל לתקן דברים מסוימים”. סדר היום של השיחות כלל, בין היתר, את התכוננותה של רומניה לכהונה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי, במחציתה הראשונה של השנה הבאה, שנת התקציב הבאה של האיחוד האירופי והברקזיט. ראשת ממשלת רומניה שוחחה עם שני חברים נוספים בקבינט יונקר — הנציב לחקלאות ופיתוח כפרי, פיל הוגאן (Phil Hogan), והנציב לתקציב ומשאבי אנוש, גונטר אוטנגר (Günther Oettinger).
הדחה מניהול הפרקליטות למאבק בשחיתות
הנשיא קלאוס יוהאניס חתם בתחילת השבוע על צו שעל פיו ראשת הפרקליטות למאבק בשחיתות (DNA), לאורה קודרוצה קיובשי (Laura Codruța Kovesi), הודחה מתפקידה. נשיא המדינה נאלץ, למעשה, להדיחה בעקבות פסק דין שנוי במחלוקת שניתן על ידי בית הדין החוקתי. בית דין זה קבע את קיומו של ניגוד חוקתי בין הממשלה לנשיא, אשר דחה תחילה את בקשתו של שר המשפטים, טודורל טואדר (Tudorel Toader), להדיח את ראשת הפרקליטות למאבק בשחיתות. לאחר שהנשיא חתם על צו ההדחה, קובשי מסרה הודעה לעיתונות שבה דיברה על פעילותו של המוסד אותו היא ניהלה: “הפרקליטות למאבק בשחיתות הוכיחה שהחוק הוא שווה עבור כולם ואיש אינו חזק מכדי להימלט ממנו. תובעים עצמאיים ניהלו חקירות נגד אנשים שנראה היה כי אין לגעת בהם, ללא קשר לתפקידם, ללא קשר למעמדם החברתי וללא קשר להונם האישי. באמצעות החקירות שניהלנו, תרמנו להעלאת מודעות הציבור לחומרת תופעת השחיתות. האופן הגס שבו מנסים לשנות את חוקי העונשין מוכיח כי ישנו רצון להתגוננן מפני העבר, מפני ההווה ומפני העתיד”. במקומה, התובע הכללי אוגוסטין לזר (Augustin Lazăr), מינה באופן ארעי את אנקה זורמה (Anca Jurma), תובעת עם ותק בפרקליטות למאבק בשחיתות. זו מסרה כי על המאבק בשחיתות להימשך. אנקה זורמה: “לפרקליטות ישנה אחריות גדולה במימוש המנדט שהחוק מעניק לה, כלומר המאבק בשחיתות ברבדים גבוהים. במובן זה, על הפרקליטות למאבק בשחיתות להישאר בהמשך מוסד חזק, עצמאי ורלוונטי, כל עוד רומניה עומדת בפני תופעת השחיתות.” הדחתה של קובשי, ביוזמתה הרבה של ממשלת השמאל, עוררה גם את תגובתה של הנציבות האירופית, אשר ציינה כי ישנה אפשרות שתבחן מחדש את מסקנותיה בנוגע ליכולת ההתמדה של המאבק נגד השחיתות ברומניה, בתנאים שבהם יכולתה של הפרקליטות למאבק בשחיתות להמשיך לתפקד ביעילות תוטל בספק.
