Tag: דוח

  • דו”ח על האנטישמיות

    דו”ח על האנטישמיות

    האנטישמיות ברשת התחזקה; מנהיגים פוליטיים קידמו מסרים המעוררים שנאה, סבור המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”. האנטישמיות ברשת גברה, על רקע מתקפת הטרור של חמאס על ישראל והסכסוך במזרח התיכון, כך עולה מדו”ח מכון ‘אלי ויזל’ לתקופה מאי 2023 – אפריל 2024, בו נכתב גם כי פוליטיקאים מובילים קידמו, באינטרנט ובפרלמנט, הודעות אנטישמיות, מכחישות שנאה, ללא השלכות.

     

    התקפת חמאס והסכסוך במזרח התיכון הביאו לעלייה משמעותית בפעולות האנטישמיות בארה”ב ובמדינות אירופה, כולל רומניה. כמו כן, הכנסת הדיסציפלינה ‘תולדות היהודים’. השואה למערכת החינוך של בתי הספר תיכון ברומניה גרמה לעליה משמעותית של  מסרים אנטישמים, מכחישי שואה , נכתב בדו”ח.

     

    כמו כן יש התרחבות של גילויי אנטישמיות – באמצעות ריבוי מסמכים והפגנות רחוב, מעשי ונדליזם, הפצת ספרות וחומרי תעמולה קיצוניים, וכן חדירת נרטיבים בעלי אופי אנטישמי, סטריאוטיפים ודעות קדומות לתקשורת ההמונים.

     

    מנהיגים פוליטיים קידמו הודעות אנטישמיות, הכחשות והסטות שנאה הן באינטרנט והן בפרלמנט, מבלי לסבול מהשלכות מעשיהם והצהרותיהם, מזכיר המקור המצוטט.

     

    ממכון “ויזל” עולה כי לפי המידע הסטטיסטי של הרשויות, הפניות אינן בראש סדר העדיפויות של המוסדות האחראים על אכיפת החוק.  הדו”ח מציין, עם זאת, מגמה חיובית מצד הרשויות באשר להרחקה מהמרחב הציבורי של שמות פושעי מלחמה שניתנו למוסדות ציבוריים.

     

    ברמה השלטונית, אימוץ השלב השני של האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה, הקשורים לתקופה 2024-2027, מדגים את מחויבותן של הרשויות המרכזיות לקידום המדיניות בתחום. עם זאת, הפער בין התוכנית המרכזית לבין היכולת להפנים וליישם מדיניות זו, על ידי הרשויות המקומיות נותר גדול, קובע המכון.

     

    על פי הדיווח, במהלך תקופה זו היו מעשי ונדליזם, כשסמלים נאציים וסיסמאות נכתבו על קירות בתי הכנסת בטימישוארה (מערב), סיגטו מרמאטי (צפון), או במקומות ציבוריים בבוקרשט וביאסי (צפון מזרח).

     

    כמו כן, מוסדות ציבור אירחו אירועים שנועדו לשיקום דמויות קיצוניות מתקופת מלחמת העולם השנייה: יש ניסיונות חוזרים לקידום פולחן פושעי מלחמה ולגיונרים במקומות ציבוריים. במאי 2023 ספריית מחוז אלבה ומועצת מחוז אלבה, שבמרכזה של רומניה, ניהלו יריד הספרים ‘אלבה טרנסילבניה’, שבמהלכו התקיים רגע אמנותי בשם ‘סיפור הכינור של ראדו גי’ר’ (סופר אנטישמי רומני וחבר ב- התנועה הלגיונרית).

     

    העיריה והמועצה המקומית של עיירת HAVARNA במחוז בוטושאני (בצפון) העניקו לבית התרבות מקומי  את שמו של מכחיש שואה, אנטישמי נודע, מעריץ של יון אנטונסקו, בעל ברית להיטלר, ופרופסור להסטוריה ושמו GICA MANOLE.

     

    מכון ויזל מציין גם  מכירות פומביות שאורגנו על ידי ארטמרק, בית למכירות פומביות ידוע,  שם הוצאו למכירה חפצים השייכים למרשל אנטונסקו, פרסומים של מנהיגים פשיסטים אנטישמיים ופוליטיקאים כמו קורנליו זליה קודראנו, יון מוטה, א.סי. קוזה, תצלומים של מנהיגי ליגיונרים, חומרי פרסום משנות ה30, פריטים של  משמר הברזל ועוד. כמו כן צוינו פלטפורמות מסחר אונליין  וחנויות עתיקות שמוכרות ספרים כמו ‘מיין קאמפף’ או ספרים של אנטישמיים ידועים.

  • דו”ח חופש הדת ברומניה

    דו”ח חופש הדת ברומניה

    הדו”ח של משרד החוץ האמריקאי על חופש הדת בעולם מלמד כי ברומניה, בשנת 2022 המשיכו להיות דיווחים על הקצב האיטי של השבת הנכסים שהוחרמו, במיוחד לכנסייה היוונית-קתולית ולקהילה היהודית ברומניה.



    בינואר 2022, קלין גורגסקו, נשיא כבוד של מפלגת הברית לאיחוד הרומנים (אופוזיציה פרלמנטרית), שיבח את יון אנטונסקו, הדיקטטור של המדינה בתקופת השואה, ואת קורנליו זליה קודראנו, מייסד ומנהיג התנועה הלגיונרית, ארגון שאימץ חקיקה אנטישמית וביצע התקפות אנטישמיות שונות, כולל הפוגרום בבוקרשט בינואר 1941. במרץ 2022 ביטל בית משפט בבוקרשט את עונש המאסר המותנה נגד קצין המודיעין לשעבר Vasile Zărnescu, שנמצא בעבר אשם בהכחשת השואה, והסתפק רק באזהרה. בפברואר 2022 הקים ראש הממשלה ניקולאה ציוקה ועדה בין-משרדית למעקב אחר יישום האסטרטגיה הלאומית הדו-שנתית למאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שנאה, שהממשלה אימצה ב-2021, כך עולה מהדו”ח המצוטט. המסמך גם מצביע על כך שבשנת 2022 כמה קבוצות דתיות של מיעוטים, כולל הכנסייה היוונית-קתולית והכנסייה האדוונטיסטים של היום השביעי, המשיכו להודיע ​​שכמרים אורתודוכסים רומנים ובני קהילתם חסמו את הגישה שלהם לבתי קברות ברחבי רומניה.



    פרסומים המקדמים דעות אנטישמיות ושמשבחים את התנועה הלגיונרית, תנועה אנטישמית שנוסדה ב-1927 וידועה גם בשם החולצות הירוקות, וחומרים המקדמים את ההכחשה וסילוף השואה, המשיכו להופיע באינטרנט, על פי הדוח המזכיר מחקר של מכון אלי ויזל מיולי 2022, לפיו מאמרים שפורסמו באינטרנט המשיכו לטעון כי היהודים או ישראל אשמים בייצור החיסונים המזיקים נגד COVID כשהם גם מרוויחים מכך. תוצאות הסקר שפורסמו ב-2021 מראות כי 22% מהנשאלים מסכימים עם האמירה שיהודים פועלים כדי לערער את היציבות בחברה, בעוד 64% לא מסכימים עם האמירה הזו.



    הדו”ח מזכיר כי חוק היסוד ברומניה אוסר על הגבלת חופש המצפון וחופש האמונה וכי הוא קובע כי כל הדתות אינן תלויות במדינה, ולקבוצות דתיות יש את החופש להתארגן בהתאם לתקנון פנימי.

  • תגובה לדו”ח ממשלתי על האנטישמיות ברומניה

    תגובה לדו”ח ממשלתי על האנטישמיות ברומניה

    מנהל המרכז למעקב למאבק באנטישמיות ברומניה, מקסימיליאן מרקו כץ, אמר כי ברומניה פועלים אנטישמים ומכחישי שואה בחופשיות וללא הרבה דאגות על כך שהם עוברים על החוק. הוא הגיב לדו”ח ממשלתי חיובי שהדגיש התקדמות משמעותית במאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שנאה ברומניה.



    בדוח הממשלתי מוזכרות תוצאות שהושגו במעקב ורישום המקרים של אנטישמיות והכחשת השואה לצד פיתוח תוכניות להכשרת לפקידי ציבור. כמו כן מוזכר מקצוע לימודים חובה לבתי הספר התיכוניים, “תולדות יהודי רומניה והשואה”, אומר כץ בכתבה שפורסמה ע”י העיתונות ברומניה.



    מנקודת המבט שלי, האסטרטגיה הלאומית ברומניה היא למעשה אסטרטגיה לקידום וליישום של תוכניות חינוכיות. אסטרטגיה זו תוכננה ומקודמת מתוך תקווה שהן יובילו, בעתיד, לירידה ברמת האנטישמיות, בהכחשת השואה, ואולי לשינוי במנטליות הקולקטיבית המקיימת ומקדמת כיום תדמית הרואית של כמה אנשים שבמהלך מלחמת העולם השנייה שלטו ברומניה וביצעו פשעים וזוועות נגד היהודים ולא רק נגדם.



    האמת היא שברומניה של היום, אנטישמים ומכחישי שואה פועלים בחופשיות וללא דאגה רבה מההשלכות שהם עלולים לספוג על הפרת החקיקה הקיימת, אומר כץ, שנתן שורה של דוגמאות.



    ללא קיום ואכיפת החוק, ללא העמדה לדין, בצורה אמיצה, ללא ענישה למופת של אנטישמים ומכחישי שואה ידועים, ללא קורסים קבועים, אינטנסיביים וחוזרים באקדמיה למשטרה, בפקולטות למשפטים, עיתונות והיסטוריה, ברמת התובעים והשופטים, ללא מומחים מיוחדים לנושאים אלה, ללא שיתוף פעיל ורציני של חברי הקהילה היהודית בתחומים אלה, המאבק באנטישמיות והכחשת השואה ברומניה, האסטרטגיה נשארת מעשה פוליטי, הצהרתי, עם השפעות ותוצאות שאולי יהיו בעתיד שבו, אולי לא נהיה כאן כדי שנוכל להעריך אותם, מסכם מנהל MCA רומניה, מקסימיליאן מרקו כץ.

  • דוח שנתי של משרד החוץ האמריקאי

    דוח שנתי של משרד החוץ האמריקאי

    על פי דו”ח משרד החוץ האמריקאי על זכויות אדם לשנת 2021, לרומניה יש עדיין בעיות של אפליה ושחיתות. לפי המסמך, למרות מספר תביעות פליליות, היו מקרים רבים של שחיתות ושימוש לרעה בכספי ציבור. במקביל, מערכת המשפט נקטה צעדים להענשת פקידים שביצעו התעללות, אך לרשויות לא היו מנגנונים יעילים לעשות זאת, ותיקים רבים נסגרו.



    באשר לעיתונות, ישנם כתבים שהם מוטרדים, עומדים לדין או מאוימים על ידי הרשויות שהם חקרו או על ידי מקורבים להן. בעיות נוספות המופיעות בדו”ח כוללות שוחד במגזר הציבורי, בעיקר במערכת הבריאות, ואירועים אנטישמיות.



    לפי דו”ח משרד החוץ, אפליה נגד רומא ממשיכה. היעדר מסמכי זהות הוביל לכך שחברי הקהילה רומה רבים לא יכלו להשתתף בבחירות, לא נהנים מהטבות סוציאליות, אין להם גישה לביטוח בריאות, לא יכולים לקבל מסמכי רכוש ולא יכולים להכנס למעגל העבודה.



    הדוח מציין כי במהלך השנה התרחשו מעשי אנטישמיות ברומניה, שבה על פי מפקד האוכלוסין של 2011, האוכלוסייה היהודית מונה 3,271 נפשות. התקרית בביסטריצה, בצפון מערב רומניה, זכורה כאשר אלמונים השחיתו אנדרטה שהוקדשה ליהודים שגורשו לאושוויץ בירקנאו. רשום גם המקרה של מנהלת התיאטרון הממלכתי היהודי, השחקנית מאיה מורגנשטרן, שציינה, ברשתות החברתיות, כי במהלך פגישה עם נציגי בתי תיאטרון ומוסדות תרבות נוספים, השתמש אחד המשתתפים בביטויי אנטישמי. ב-31 במרץ 2021, הפרלמנט הרומני מסר שהתקריות האנטישמיות נמצאות במגמת עלייה, גינה את הניסיונות לשקם פושעי המלחמה ואת האיומים שקיבלה מנהלת התיאטרון היהודי מייה מורגנשטרן, כך לפי דו”ח משרד החוץ האמריקאי.



    על פי מכון אלי ויזל, רחובות, ארגונים, בתי ספר וספריות ברומניה עדיין נקראים על שם אנשים שהורשעו בפשעי מלחמה או בפשעים נגד האנושות.

  • דוח חדש על אנטישמיות ברומניה

    דוח חדש על אנטישמיות ברומניה

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל פרסם דוח חדש על אנטישמיות ברומניה. זהו ניתוח ההתפתחויות בשנה האחרונה (מאי 2020 – אפריל 2021) בכל הקשור לדברי שנאה אונליין, ביטויים אנטישמיים ושל הצעדים בהם שהרשויות ברומניה נקטו כדי לחזק מסגרת להגברת החוסן בפני התופעות הללו. המסקנות העיקריות של הדו”ח: נראה כי מידת הקבלה של היהודים בחברה הרומנית היא ברמה שלא צריכה להדאיג אותנו.



    באופן פרדוקסלי, בשנה האחרונה התגברו התקריות אנטישמיים; המסר האנטישמי, המכחיש, הופיע שוב בפרלמנט באמצעות מפלגה המעודדת התנהגות לאומנית ושנאת זרים; מעשי ונדליזם ותוקפנות מילולית ממשיכים להופיע במרחב הציבורי כשהםמתוכננים מראש ומשוחררים בהקשרים המדגישים את עומק האנטישמית כגון חגים דתיים יהודיים, מערכות בחירות ברומניה ומופנים נגד נציגים של הקהילה היהודית המקומית.



    מאידך, החלת החוק על איסור ארגונים, סמלים ומעשים פשיסטיים, לגיוניונרים, גזעניים או שנאת זרים, קידום פולחן האשמים בפשעי מלחמה היא עדיין אופציונלית עבור רשויות המקומיות או בתי משפט: 98% מהתלונות נדחות עוד בשלבי החקירה.מקרי קידום זכרם של פושעי מלחמה, שזוכו על ידי בית המשפט, שלא ראו את העבירות על החוק כה חמורה כדי להצדיק את העלויות הכרוכות במשפט פלילי. רשויות מקומיות ממשיכות להציב פסלים של דמויות שנויות במחלוקת, כולל אנטישמים ופשיסטים, ומסרבות לשנות את שמות הרחובות הקרויים על שמם.



    חסר החינוך על השואה בא לידי ביטוי במצבים של עידוד או קבלה של עמדות קיצוניות, אנטישמיות, הכחשת שואה, יישום לא נכון של חקיקת זיכרון ופתרון תלונות בנדון.סקרי דעת קהל מצביעים על ידע לקוי של ההיסטוריה של השואה ברומניה.



    שיח גזעני ושנאת זרים מתבטא גם אצל אנשים הממלאים תפקיד מרכזי בחינוך. מגפת ה– COVID-19 איפשר את הטריוויאליזציה של השואה על ידי אנשים שהתנגדו להגבלות שבתוקף בגלל המצב הבריאותי; ישנם השוואות רבות בין אמצעי ההשמדה שהנאצים הפעילו נגד היהודים לבין מסעות החיסון נגד COVID19 . דברי שנאה ממשיכים להופיע ברשת ללא הפרעה במיוחד במהלך מערכות בחירות או ברגעים מרכזיים בתהליך ניהול הבריאות בעת הפנדמיה. לאומניים מפיצים תיאוריות קונספירציה, ביניהם הרעיון שהיהודים שמנהלים את העולם עומדים מאחורי מסעות החיסון נגד COVID-19. . על פי הדיווח, פייסבוק נותרה הרשת החברתית הפופולרית ביותר והסביבה בה מפיצים באופן אינטנסיבי דברי שנאה. יחד עם זאת, חל שיפור ברמת התגובה של פייסבוק בהסרת סמלים גרפיים או תמונות השייכות לאיקונוגרפיה פשיסטית או ימנית קיצונית.



    במהלך תקופת הדו”ח אימצה ממשלת רומניה את האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודברי שנאה, וראש הממשלה מינה נציג מיוחד של הממשלה לקידום מדיניות הזיכרון, לחימה באנטישמיות ושנאת זרים. באותה תקופה בית משפט ברומניה קבע לראשונה, כשהוא מחיל חוק בן 19, כי אזרח אשם בהכחשת השואה.