הנשיא קלאוס יוהניס השתתף, ביום שלישי, בפגישה יוצאת הדופן של המועצה האירופית, בפורמט של ועידת וידאו, בנושא המצב במזרח התיכון לאחר התקפות חמאס על ישראל. הפסגה יוצאת הדופן זומנה עי נשיא המועצה האירופית, צרלס מישל, במטרה לגבש ברמת האיחוד האירופי עמדה ברורה ומאוחדת לגבי קווי הפעולה במסגרת מורכבת זאת, כאשר לסכסוך יש השלכות לרבות על האיחוד האירופי ועל אזרחי אירופה.
במהלך הדיון מנהיגי אירופה ביקשו לכבד את הצדק הבינלאומי ההומניטארי, הימנעות מהסלמה של הסכסוך, זיהוי פתרונות להשגת שלום בר קיימא, המבוססים על פתרון שתי המדינות, וגם הימנעות ממתחים ומהחרפת הקיצוניות ברמת החברות האירופיות, בהקשר זה.
הנשיא קלאוס יוהניס הדגיש כי יש לשלוח מסר אסטרטגי מאוחד של האיחוד האירופי לגבי התפתחות המצב בשטח. ראש המדינה גינה שוב את פיגועי הטרור נגד ישראל והביע צער על אובדן חיי אדם. הנשיא הדגיש כי רומניה תומכת חד משמעית בזכותה הלגיטימית של ישראל להגנה עצמית, אותה יש לממש בהתאם למשפט ההומניטארי הבינלאומי. הנשיא יוהניס אמר גם, בנוגע לתפקיד של האיחוד האירופי בפתרון המשבר הזה ובהמשך לתמיכה בפתרון שתי המדינות, כי האיחוד האירופי יצטרך להמשיך לתאם באופן הדוק עם ארה“ב ועם שותפים אזוריים שחולקים אותו חזון, על מנת למנוע את התרחבות הסכסוך, להבטיח גישה לסיוע הומניטרי ולהגן על האוכלוסייה האזרחית.
ראש המדינה הדגיש את הצורך בתיאום מאמצים על ההגנת אזרחים ופינוי בטוח של אזרחים הן מישראל והן מרצועת עזה והבטיח כי רומניה מוכנה להעניק סיוע חירום הומניטרי.
יוהניס הפנה את תשומת הלב לעובדה שבהקשר זה, וברמת החברות האירופיות, ניכרת התפשטות המתחים, הקיטוב והקיצוניות, ויש צורך במאמצים להגביל את ההשפעה של מידע מוטעה ודיבורי שטנה בתוך האיחוד האירופי.
מזכירת המדינה לענייני אירופה משרד החוץ הרומני, יוליה מאטאי (Iulia Matei), קיבלה למפגש הכירות את שגריר מדינת ישראל בבוקרשט דוד סרנגה. שני האישים דנו בתחזיות שיתוף הפעולה הדו צדדי העתידי תוך דגש על עניין של שני הצדדים בהעמקת היחסים. ע“פ משרד החוץ הרומני שני האישים הדגישו את השלב המצויין בו נמצאים היחסים הדו צדדים רומנים–ישראלים מבחינה אסטרטגית מחוזק ע“י שבעים שנה של יחסים דיפלומטיים רצופיים.
במפגש נדונו סוגיות קשורות לשיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לישראל, כאשר הצד הרומני הדגיש את החשיבות של שמירת הדו שיח ברמה שוטפת ומחוזקת. מזכירת המדינה לענייני אירופה הדגישה גם את התמיכה המתמדת של רומניה בחיזוק הדיאלוג בין האיחוד האירופי לבין ישראל, והגדירה אותו כמסגרת המתאימה ביותר לחילופי דעות וזיהוי הנושאים לשיתוף פעולה.
הנשיא קלאוס יוהאניס הגיש ערעור לבית הדין החוקתי נגד מעמד השופטים והתובעים, שעבר תיקון בפרלמנט, אך מסר כי הינו מחוייב לאשר את החוק בנוגע לאירגון מערכת המשפט. בהודעה לעיתונות שנמסרה ביום חמישי, נשיא המדינה דחק בבית המחוקקים להחזיר בדחיפות, בסתיו, את חוקי מערכת המשפט לקודמם ולהעביר תיקונים בהתאם להמלצות ועדת ונציה. נשיא המדינה הטיח ביקורת על האופן חסר השקיפות שבו קואליציית הרוב בממשלה, של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) חוקקו וציין כי התוצאה מאוד מדאיגה.
בנוסף, הנשיא הודיע כי פנה לבית הדין החוקתי של רומניה בנוגע לחוק בדבר מעמד השופטים והתובעים. קלאוס יוהאניס: “כרגע מבחינת חוקמס 304/2004 מתוקן, החוק בדבר ארגון מערכת המשפט, עשיתי שימוש לצערי בכל הדרכים החוקתיות שעומדות לרשותי, ולכן אני מחויב על פי החוקה לאשר חוק זה. עם זאת, משמעות הדבר אינה כלל וכלל כי אישורו של חוק זה הושלם! אין זה כך! בנוגע לחוק השני, חוק מס 303/2004, כעת מתוקן, בנוגע למעמד השופטים והתובעים, אשר נבחן לאחרונה על ידי הפרלמנט, אפנה לבית הדין החוקתי בדרישה לקחת בחשבון את המלצות ועדת ונציה”.
הנשיא הזכיר לחברי הפרלמנט השייכים לקואליציית הרוב כי הם חייבים את נאמנותם לציבור הבוחרים, אשר בכוונתם להישאר באיחוד האירופי ולא להפוך לדוגמה שלילית באירופה. בתגובה, נציגי קואליציית הממשל מזכירים כי חוקי מערכת המשפט תוקנו בהתאם להחלטות בית הדין החוקתי וטוענים כי דיון מחודש בפרלמנט לא יניב כלום. האופוזיציה, לעומת זאת, מגבה את דרישתו של נשיא המדינה מבית המחוקקים, לקחת בחשבון גם את המלצות ועדת ונציה. ביום שני, שר המשפטים, טודורל טואדר (Tudorel Toader), מסר כי רומניה תמסור את נקודת מבטה הרשמית לועדת ונציה לפני השלמת הדו”ח הסופי של גוף מייעץ זה למועצת אירופה, שחוות דעותיה מכובדות בדרך כלל על ידי המדינות החברות. הוועדה מזהירה כי התיקונים שהובאו לשלושת חוקי מערכת המשפט יערערו, ככל הנראה, את עצמאותם של התובעים והשופטים ברומניה ואת אמונו של הציבור במערכת המשפט.
הקרן הארצית לפיתוח ריבוני הוכרזה כבלתי חוקתית
הקרן הארצית לפיתוח ריבוני תוקם באמצעות החלטה ממשלתית, לאחר שבית הדין החוקתי הודיע כי לא יהיה אפשרי לעשות זאת באמצעות חוק כלשהו, מסר ביום חמישי, שר האוצר הרומני, אאוגן תאודורוביץ (Eugen Teodorovici). ביום רביעי, בית הדין החוקתי של רומניה קיבל את התלונות שהופנו על ידי הנשיא והאופוזיציה, שלפי דבריהם הקמת הקרן כלולה בסמכויות הממשלה, ולא של הפרלמנט, מפני שכך מופר עקרון הפרדת הרשויות במדינה. החוק קבע כי 33 חברות, שבהן מדינת רומניה היא בעלת מניות, יכנסו לתיק הקרן הריבונית לפיתוח והשקעות, אשר הון המניות שלה מגיע ל־9 מיליארד ליי (בערך 2 מיליארד אירו).
בוקרשט מבקשת גיבוי מהאיחוד האירופי עבור המאבק בהשפעות קדחת החזירים האפריקאית
רומניה הגישה לאיחוד האירופי בקשה למימון עבור חקלאים שנפגעו מקדחת החזירים האפריקאית. הבקשה נעשתה ביום שלישי, על ידי שר החקלאות, פטרה דאאה (Petre Daea), בכנס בבריסל של מקביליו מרחבי האיחוד. הסכום יכסה על הפסדי החקלאים הרומנים, שנבעו במישרין משחיטת בעלי חיים נגועים, בעלי חיים שנרשמו כתוצאה מעצירת תהליך יצור בשר חזיר, ובנוסף הפסדים שמקורם בירידת המחירים עבור בשר חזיר באזורים שנפגעו. הסיוע יכסה גם את עלויות החיטוי, השמדת המספוא ועלויות עיבוד, ציין שר החקלאות, אשר הוסיף כי רומניה ממשיכה לנקוט בצעדים להגבלת ההתפרצויות. נכון לעכשיו, רובן ממוקמות ליד הגבול עם אוקראינה. מספר ההתפרצויות הכולל הוא יותר מ־300.
ממשלת רומניה מקצה 1 מיליארד אירו עבור שימור המורשת התרבותית
הממשלה בבוקרשט אישרה מימון עבור שני מיזמי תרבות, בשווי כולל של כ־12 מיליון אירו. מדובר בתוכנית “תרבות אלקטרונית: הספרייה הדיגיטלית של רומניה”, וכן תוכנית “אתרים היסטוריים, תיכנון אסטרטגי ומדיניות ציבורית ממוטבת”. באמצעות מיזם תרבות אלקטרונית יוצגו בספרייה הדיגיטלית של רומניה 550 אלף מקורות תרבותיים, תיווצר פלטפורמה ממוחשבת מסוג ספרייה דיגיטלית וקטלוג משותף הנקרא culturalia.ro ובנוסף, כ־200,000 מקורות תרבותיים יעברו תהליך דיגיטציה ויוצגו בפורטל europeana.eu, ציינה ראשת הממשלה.
המיזם השני, העוסק באתרים היסטוריים, נועד לנסח את קודקס המורשת התרבותית, והאסטרטגיה הלאומית לשימור אתרים היסטוריים. המיזמים ימומנו מכספים אירופיים ללא החזר. בנוסף ביום חמישי, הממשלה אימצה צו חירום ממשלתי בנוגע לאישור תוכנית ההשקעות בתחום החקלאות. עבור יישומה הוקצה סכום של 1 מיליארד אירו, שעל בסיסו ייחתמו חוזי מימון רב שנתיים. מוטבי תוכנית זו הם רשויות המינהל הציבורי המרכזי, כולל משרד התרבות והזהות הלאומית, וכמו כן מוסדות הכפופים להן, ללא קשר למערכת המימון, ורשויות המינהל הציבורי המקומי. הכספים ישמשו עבור רכישת נכסים הנחשבים לאתרים היסטוריים וחפצי תרבות, באמצעות מימוש זכות הסירוב הראשונה על ידי המדינה, בניית אתרי תרבות שבמסגרתם יתבצעו פעילויות בתחום התרבות, הפצת מידע וחינוך, ביצוע עבודות, עבודות שיקום ו/או מודרניזציה, חיזוקים, שחזור ושיפור אתרים היסטוריים.
חבר הפרלמנט האירופי אנדי קריסטיאה, מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרומנית, אירח כנס לקידום תעשיית ההיי טק הירושלמית, במטרה ליצור את “הגוגל האירופי” הראשון. האירוע נערך בפרלמנט האירופי על ידי אנדי קריסטיאה ובו היו דיונים בנושא “הפוטנציאל של ירושלים לקדם חדשנות באירופה”. השתתפו בכנס: פקידי האיחוד האירופי, פקידים ישראלים, אנשי עסקים ומומחים בתחום ההיי-טק.
הכנס התמקד בשלושה נושאים מחוברים ביניהם: תמרוץ השלטונות כדי לעודד יזמות וחידוש טכנולוגי, השקעות ציבוריות ופרטיות ויצירת רשת משקיעים ,הקמה ועידוד קהילות חדשנות בכל הרמות. הכנס על תעשיית הסטארטאפים בירושלים הבליט את נסיונה של ישראל בתחום המחקר והחדשנות. ניסיון זה יכול לתרום להבנה טובה יורת של המדיניות בתחום זה באיחוד האירופי וגם יכול לקדם שיטוף פעולה עתידי בין האיחוד האירופי לישראל.
אנדי קריסטיאה הדגיש שאירופה (שבה גרים 7% מאוכלוסיית העלום), אחראית על-20% מההשקעות הגלובליות במחקר וחדשנות, מייצרת שליש מכל הפרסומים המדעיים האיכותיים והיא בעלת תפקיד ראשי בענפי המשק כמו רוקחות, מוצרים כימיים, מכניקה, הנדסה וגם אופנה. אנדי קריסטיאה הביע את הערכתו להתקדמותה של ישראל בתחום החדשנות ותעשיית ההיי-טק בירושלים, כ”נכס ייחודי וסיפור הצלחה מדהים”.
