Tag: הנצחה

שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, השתתף בבאר שבע בטכס ציון 82 שנים שעברו מאז טביעת האוניה “סטרומה”. טכסים שנתיים הפכו למסורת, בארגון H.O.R. — של יוצאי רומניה בבאר שבע ובנגב. טכס ההנצחה מפגיש את בני משפחתם של חללי סטרומה, חברי הקהילה וכן נציגי יד ושם והרשויות המקומיות. ההנצחה כללה רגעים מוזיקליים מרגשים של מקהלת הילדים באר שבע.

השגריר ראדו יואניד הדליק נר לזכר הקורבנות והדגיש כי טביעת הספינה “סטרומה” היא אפיזודה טרגית של השואה, המראה שהשואה הייתה פרויקט אירופי שבו השתתפו מדינות רבות שהן אחראיות לרצח ההמוני של יהודים.

בדצמבר 1941 התאספו 775 יהודים בנמל קונסטנצה, דרום מזרח רומניה, ועלו על ה”סטרומה”, אוניה ישנה ששימשה להובלת בקר, כדי להגיע לפלסטין ארץ ישראל שהייתה אז תחת ההמנדט בריטי. היו אלה יהודים ששרדו את הפוגרומים בבוקרשט וביאשי, את ההתנקשויות בבסרביה ובבוקובינה, ואלה שנמלטו מגירוש לטרנסניסטריה וממחנות עבודת כפייה. בהגיעם לנמל איסטנבול סירבו השלטונות הבריטיים להעניק להם אשרות, והרשויות הטורקיות לא אפשרו לנוסעים לרדת לחוף. הטורקים הטילו הסגר של חודשיים על הספינה. ב24 בפברואר 1942, האוניה נגררה, על ידי הצי הטורקי ללב הים השחור. באותו היום, צוללת סובייטית טירפדה והתביעה את סטרומה. כל הנוסעים על הספינה טבעו למוות, מלבד אחד: הניצול דוד סטוליאר שהיה אז בן 19.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, שלח מסר של כבוד עמוק לזכר הקורבנות של אחת התקופות הנוראיות ביותר בהיסטוריה המודרנית. מעט ניצולי השואה עדיין חיים ברומניה. יש לנו אחריות גדולה גם כלפיהם וגם כלפי מי שכבר אינו ביננו, וגם כלפי הקהילות היהודיות ברומניה להוקיר ולהעביר את העדויות על הסבל ועל הכאב שנגרמו בשואה, ושמרעיד את נפשנו. אני שמח שננקטו צעדים קונקרטיים ברמת הממשלה בכל הנוגע להקמת המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה. אני משוכנע שכל המעורבים יעשו מאמצים שפרויקט ההנצחה והחינוכי הזה יתממש בהקדם האפשרי, כי החברה זקוקה למוסד מודרני, שבו האמת ההיסטורית, בדיוק כפי שהייתה, תועבר לדורות הצעירים. קבלנו את לקחי העבר ומחויבים לדרך האמת. רומניה תישאר קשורה מאוד לעקרונות ולערכים דמוקרטיים, אמר יוהניס.

שגריר ישראל ברומניה, ראובן אזר, הצהיר כי למרבה הצער, יש עדיין אנשים המשבחים את פושעי השואה ואת המשטר הנאצי. עדיין יש ברומניה רחובות ומונומנטים הנושאים שמות של לגיונרים ופושעי מלחמה, למרות שהחוק אוסר על שמות כאלה. חשוב שהרשויות יפעלו לשנותם, אמר אזר, שהוסיף כי בשנים האחרונות נעשו מאמצים משמעותיים ברומניה לבסס את העובדות ההיסטוריות. אני מודה לפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, לנשיא ולממשלת רומניה על הצעדים שננקטו לשימור זיכרון השואה. אנו מעריכים את החוקים שאומצו על ידי הפרלמנט הרומני ומחזקים את המאמצים לקבל אחריות על העבר, אמר השגריר. הקמת מוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה וחקיקת החוק לפיו “תולדות היהודים. השואה” הופכת למקצוע חובה בתיכון ובחינוך המקצועי, הם צעדים חשובים בהקמת מערכת חינוכית שתלחם בשכחה ובאדישות, הוסיף שגריר אזר.

באוקטובר מלאו 81 שנים לתחילת גירוש היהודים מבסרביה, דרום בוקובינה וצפון בוקובינה לטרנסניסטריה. רק באוקטובר 1941, למעלה מ-35,000 יהודים, בעיקר ילדים, זקנים, נשים, מדורוהוי, סוצאבה, קמפולונג מולדובנסק, ואטרה דורניי, ראדאוץי, גורה הומורולי ויישובים נוספים בסביבה, גורשו לטרנסניסטריה. בין השנים 1941-1943, בין 115,000 ל-118,000 יהודים מקומיים ובין 105,000 לבין 120,000 יהודים רומנים מתו במחנות ובגטאות של טרנסניסטריה. הפעולות של ממשלתו הפסציסטי, פרו-נאצי של אנטונסקו במהלך מלחמת העולם השנייה כוונו גם נגד המיעוט הרומה . ב2022 מציינים 80 שנה לגירושם לטרנסניסטריה. במהלך שנת 1942 גורשו למעלה מ-25,000 רומא על ידי השלטונות הרומניים, כתוצאה ממדיניות הגזעני של משטר אנטונסקו. יותר מ-11,000 מהם איבדו את חייהם בטרנסניסטריה.

בית ההנצחה “אלי ויזל” שהוא חלק ממוזיאון מרמורש בסיגטו מרמטי ארגן את פסטיבל “ימי תרבות יהודית” בין התאריכים 26-30 בספטמבר 2022.

האירוע הוא חלק מפרויקט JCulture – “מחקר ושימור המורשת התרבותית היהודית באזור הגבול”. הוא בוצע על ידי מוזיאון Maramures ב-Sighetu Marmației והמחלקה להשקעות, פרויקטים, יחסים בינלאומיים, תיירות וקידום של מועצת העיר Ivano-Frankivsk מאוקראינה.

לאחר תהליך שיקום, בית הזיכרון “אלי ויזל” פותח את שעריו מחדש בתערוכות, אוספים ותכניות חדשות בתחומי היסטוריה, קולנוע, תיאטרון, מוזיקה. פסטיבל “ימי תרבות יהודית” החל ביום שני, 26 בספטמבר, בסדנת היסטוריה בעל פה. לאחר מכן נערך ערב סרטים, בו הוקרנו “שישה מיליון ואחד”, מאת דיוויד פישר, ו”מין אורו”, מאת Hakan Pienikowski şi Birgitta Ohma.

ביום רביעי, בתחנת הרכבת בעירה בסיגטו מרמטיי עלתה על הבמה הצגת התאתרון “מכתבי אמא” וביום חמישי התקיים קונצרט של מוזיקה יהודית, תחת הכותרת אני מאמין. “ימי התרבות היהודית” הסתיימו ביום שישי בצהריים בטכס הנצחה באנדרטת השואה בסיגט.

קרבנות השואה מטרנסילבניה הצפונית ומכל העולם הונצחו בזאלאו (Zalău), בצפון-מערב רומניה, דרך תפילות ושיעורי היסטוריה. באירוע השתתפו אנשי תרבות, היסטוריונים, צעירים ונציגי הקילה היהודית של סלאז (Sălaj).

נשיא קהילת יהודי סלאז (Sălaj), דן הס (Dan Has) הצהיר: “אנו מתפללים היום כדי שזכרם של קורבנות יתברך. כולנו – האנשים באולם הזה צריכים להעביר לדור הבא שהכתם השחור הזה בהיסטוריה ,שקוראים לו “השואה”, לא צריך לקרות שוב באף פינה של העולם לאף מיעוט אתני”.

מצפון טרנסילבניה, שהייתה בתקופת מלחמת העולם השנייה תחת שלטונו של מיקלוש הורטי, נשלחו למחנות השמדה בסך הכל כ-160.000 יהודים.