Tag: הנציבות האירופית

תקציב המדינה של רומניה הוחזר לנשיא ללא שינויים

תקציב המדינה של רומניה לשנת 2019, שהפך למחלוקת עמוקה בין ממשלת המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE), מאידך, לנשיא קלאוס יוהאניס והאופוציה, מנגד, הוחזר השבוע לנשיא המדינה, אשר מיצה את כל אפשרויות הדחייה ונאלץ לאשרו. המסמך, אשר הוגש באיחור לפרלמנט, רק בחודש פברואר, נשלח על ידי הנשיא לבית הדין החוקתי ולאחר מכן, למרות החלטת החוקתיות שניתנה על ידי בית הדין, קלאוס יוהאניס החליט לשלוח לפרלמנט את התקציב, שאותו כינה “בושה לאומית”. תקציב זה בנוי על תרחיש דמיוני, ללא ערבויות בנוגע ליישומו, מה שלמעשה אושר על ידי מוסדות אירופיים ועל ידי מוסדות בינלאומיים, לדברי הנשיא, עמם מסכימה אופוזייצת הימין. על פי המינהל הנשיאותי, תקציב זה מטיל בספק את עמידתה של רומניה באמנות הבינלאומיות שהיא חתומה עליהן וגם בהוראות החוק בנושא זה, ואשר תוכנן לשרת, בעיקר, את האינטרסים הפוליטיים של קבוצה קטנה. על פי המפלגה הסוציאל דמוקרטית, עם זאת, התקציב לשנת 2019 מספק את המשאבים הדרושים בכל התחומים העיקריים במשק, זוהי הצעת תקציב מהפכנית, שמטרתה לתמוך במערכת הבריאות והחינוך, ומהלך העיכוב של הנשיא הוא בגדר פוליטיזציה.

ביקורו של סגן הנשיא הראשון של הנציבות האירופית בבוקרשט

ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă), וסגן הנשיא הראשון של הנציבות האירופית, פרנס טימרמנס (Frans Timmermans), נפגשו ביום שני, בבוקרשט, בהקשר כהונתה החצי שנתית של רומניה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי. השיחות, שהתמקדו בהתנהלותו התקינה של האיחוד, נגעו גם בשינויים שהובאו בבוקרשט לחוקי מערכת המשפט, תחילה בפרלמנט ולאחר מכן באמצעות צו חירום ממשלתי — שינויים שנויים במחלוקת. בעקבות פרסומו, בסתיו שעבר, של דוח שלילי במסגרת מנגנון שיתוף הפעולה והבקרה במערכת המשפט, פרנס טימרמנס מוסר, כעת, כי לא מצא כל התקדמות, אלא רק סירוב של ממשלת השמאל לקחת את המסמך בחשבון. בכיר הוועדה מקווה כי מומחים משני הצדדים ימצאו, במהרה, פתרונות ליישום ההמלצות במסגרת מנגנון שיתוף הפעולה והבקרה. כאשר שלטון החוק נמצא תחת איום, השחיתות גוברת באופן כמעט אוטומטי — זוהי הסיבה שלשמה הנציבות האירופית הציעה להתנות את מתן קרנות המימון האירופיות בכיבוד שלטון החוק במדינות החברות, מסר סגן הנשיא הראשון של הנציבות האירופית.

דוח מחלקת המדינה

מערכת המשפט מהווה חלק מרכזי בדוח מחלקת המדינה בנוגע למצב זכויות האדם ברומניה. וושינגטון מציינת כי תופעת השחיתות עדיין נרחבת, למרות החקירות הפליליות הרבות, וכי ישנן אין ספור דוחות בנוגע למעשי שחיתות ברמת הממשלה. מחסור בכוח אדם, במרחב פיזי ובטכנולוגיה במערכת המשפט מעכב את התנהלותם המהירה ואת יעילותם של ההליכים המשפטיים ומאריך משפטים בהגזמה, על פי דוח מחלקת המדינה. בנוסף, השחיתות נפוצה גם במערכת הרכש הציבורי, ושוחד נחשב לדבר שבשגרה במגזר הציבורי, במיוחד בתחום הבריאות, על פי הדוח. בנוסף, האפלייה נגד הצוענים ממשיכה להיות בעייה גדולה, ובנוגע לחופש העיתונות, מחלקת המדינה מציינת כי התקשורת העצמאית הייתה פעילה והביעה מגוון רחב של נקודות מבט, ללא הגבלות מפורשות. לעומת זאת, במקרה של התקשורת המבוקרת או שנמצאת במגעים קרובים לפוליטיקאים או קבוצות פוליטיות, החדשות ומגמות העריכה שיקפו לעתים קרובות את דעותיהם של הבעלים, ומתחו ביקורת על יריביהם הפוליטיים ועל ארגוני תקשורת אחרים.

התייעצויות בבוקרשט בנוגע לברקזיט

ראש צוות המשא ומתן על הברקזיט, מישל ברנייר (Michel Barnier), הגיע ביום חמישי לבוקרשט, להתייעצויות עם בכירים מהדרג הגבוה ביותר בנוגע ליציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי. השיחות, בהן השתתפה גם ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă), התמקדו בהגדרת האסטרטגיה של האיחוד האירופי בתקופה הבאה. לדבריו של מישל ברנייר, דחייתה של תוכנית היציאה של בריטניה מגוש האיחוד, ביום שלישי בפרלמנט בלונדון, בפעם השנייה, סיבכה את העניינים עוד יותר. ראש המשא ומתן מטעם הנציבות האירופית בנושא הברקזיט נשא נאום בפסגה האירופית לאזורים וערים, שנערכה בבוקרשט, והתייחס בהזדמנות זו להגדרת מדיניות האיחוד האירופי לשנים הבאות על מנת לבנות אירופה חזקה יותר, במיוחד לאחר יציאתה של בריטניה מהאיחוד. מישל ברנייר הדגיש כי עמד בראשו של צוות מאוד מוכשר, וכי ב־18 חודשי המשא ומתן השתדל להשיג הסכם עם הבריטים, לא הסכם נגדם. לדברי הבכיר האירופי, ישנה עדיפות עבור 4.5 מיליוני אזרחים המושפעים ישירות מהברקזיט, שמתוכם 3.5 מיליונים הם אזרחי האיחוד האירופי הנמצאים בשטחה של בריטניה וכמעט מיליון אזרחים בריטיים הנמצאים באיחוד האירופי.

מחאות השופטים והתובעים ברומניה

ברחבי רומניה נערכו הפגנות מצד התובעים והשופטים, לאחר שהממשלה אימצה צווי חירום ממשלתיים לשינוי חוקי מערכת המשפט. הושעתה פעילותן של מספר פרקליטויות השבוע, כסימן למחאה. גם DIICOT, הפרקליטות לחקירות פשעי טרור ופשע מאורגן, החליטה, לראשונה, להשעות את פעילותה, בתקופה 26 בפברואר — 8 במרץ, שבה יטופלו תיקים דחופים בלבד. גם השופטים בבית המשפט בבוקרשט השעו את פעילותם עד ל־7 במרץ, כסימן למחאה, ונדחה הטיפול בכל התיקים התלויים ועומדים בבית המשפט, מלבד מקרים דחופים. השופטים והתובעים דורשים את ביטולו של צו החירום הממשלתי מס 7 ונקיטת צעדים עבור השעיית פעילותה של המחלקה לחקירות עבירות במערכת המשפט, עד להחלטת בית הדין האירופי לצדק בנוגע למחלקה מיוחדת זו. בינתיים, שר המשפטים, תודורל טואדר (Tudorel Toader), הודיע כי גיבש צו חירום חדש, שיבטל מספר סעיפים בצו חירום ממשלתי מס 7 שיצר את גל המחאות. מטרת השינויים היא ביטול הסעיף הקובע כי שופטים ותובעים יוכלו להפוך לתובעים בכירים.

התובעת הראשית של הפרקליטות למאבק בשחיתות ברומניה, היא המועדפת לתפקיד התובע הכללי באירופה

התובעת הראשית לשעבר של הפרקליטות למאבק בשחיתות (DNA), לאורה קודרוצה קיובשי (Laura Codruța Kovesi), השיגה את מספר הקולות המירבי לאחר הראיון מול הוועדה לזכויות האזרח (LIBE) של הפרלמנט האירופי, למטרת מילוי תפקיד התובע הכללי בפרקליטות האירופית הבאה. היא השיגה קודם לכן את אותה התוצאה גם בוועדה לבקרת התקציב (CONT). אחריה דורגו הצרפתי זאן-פרנסואה בונרט (Jean-François Bohnert) והגרמני אנדרס ריטר (Andres Ritter). לאורה קודרוצה קיובשי טוענת שההצבעה בפרלמנט האירופי אינה ניצחון אישי בלבד: “ההצבעה הזאת אינה עבורי בלבד, הצבעה זו היא עבור מערכת המשפט הרומנית במלואה. זוהי הצבעה עבור כל אזרחי רומניה שבשנים האחרונות תמכו במאבק בשחיתות ובשלטון החוק. זוהי הצבעה עבור על השופטים והתובעים באירופה שעובדים תחת לחצים. לא קיבלתי את תמיכתה של הממשלה בבוקרשט, גם לא ביקשתי זאת, לא ציפיתי לזאת ולא אצפה לזאת.” בבוקרשט, אופוזיציית הימין בפרלמנט שיבחה את הצלחותיה המרשימות של התובעת הראשית לשעבר של הפרקליטות למאבק בשחיתות והטיחה ביקורות בקואליציית הממשל של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE), בטענה שאלה “בגדו ברומניה” ו”ניהלו מסע הכפשה” נגד המועמדת הרומניה. ההצבעה נגד, שהתקבלה מחברי הפרלמנט של המפלגה הסוציאל דמוקרטית ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים ותגובות ממשלת השמאל בבוקרשט מוכיחות זאת. קלאודיו מנדה (Claudiu Manda), סנאטור מטעם המפלגה הסוציאל דמוקרטית, טען שחברי הפרלמנט הסוציאל דמוקרטים הצביעו נגד מינויה של לאורה קודרוצה קיובשי לראשות הפרקליטות האירופית, בטענה שזו עשתה שימוש לרעה בתפקידה בפרקליטות למאבק בשחיתות. התובע הכללי הבא של הפרקליטות האירופית ימונה לאחר משא ומתן שיתנהל בין הפרלמנט האירופי למועצת המדינות החברות.

המלצותיה של הנציבות האירופית עבור רומניה

כלכלתה של רומניה מתמודדת עם סיכונים מוגברים, מזהירה הנציבות האירופית בדוח חצי שנתי שהוגש עבור כל מדינה חברה. במסמך שפורסם ביום רביעי, ממשלת האיחוד מציינת, בין היתר, כי צו החירום הממשלתי מס 114 אך גם חוק שעבר בפרלמנט, הקובע את החלתו הרטרואקטיבית של גבול עליון עבור ריביות על משכנתאות, מסכנים את תפקודו התקין של המגזר הפיננסי. בנוסף, בדוח הנציבות האירופית נאמר כי הצעדים שננקטו בצו החירום הממשלתי מס 114 מחלישים מאוד את נדבך 2 (Pilonul II) – קרן הפנסיה המנוהלת בידי חברות פרטיות. לצעדים אלה, לטענת המומחים באיחוד האירופי, ישנן השלכות שליליות על קצבאות הפנסיה העתידיות של אזרחי רומניה, בשוק ההון ויפגעו בהשקעות עתידיות, יגבירו את חוסר הוודאות, ויגרמו לכלכלתה של רומניה להיות פחות מושכת הן עבור משקיעים רומנים, הן עבור משקיעים זרים. הסיכונים הצפויים למשק ברומניה נובעים גם מהעלייה בגירעון בחשבון השוטף, אך גם עליית ההוצאות עבור כוח אדם, בעקבות הגדלת משכורת המינימום במשק ושל משכורות העובדים במגזר הציבורי. הנציבות האירופית מזהירה גם לגבי הביצועים הירודים בתחום החינוך והמחקר. בניתוח שביצעה, ממשלת האיחוד מדגישה את הצורך לקידום השקעות, לנקוט במדיניות פיסקלית אחראית וליישם רפורמות מתוכננות היטב.

נשיא רומניה קלאוס יוהאניס, בסלובקיה, בפסגת פורמט בוקרשט 9

נשיא רומניה קלאוס יוהאניס קידם, בקושיצה (Kosice), סלובקיה, נוכחות עקבית יותר של נאט”ו בים השחור, בפסגת פורמט בוקרשט 9, הכוללת את המדינות החברות באיחוד האירופי ונאט”ו באגף המזרחי של הברית. מנהיגי תשעת המדינות הסכימו, בתצהיר הסופי, שהאיחוד האירופי ונאט”ו חזקים יותר ביחד. הדיונים שבהם השתתף גם מזכ”ל נאט”ו, ינס סטולטנברג (Jens Stoltenberg), התמקדו בעיקר בהתפתחויות הביטחוניות שבשכנות המזרחית ובאזור הים השחור, בהקשר שבו רוסיה ממשיכה לאיים על יציבותו של האזור. הוא הדגיש כי ההתפתחויות באזור הים השחור מצביעות על כך שעל מדינות הברית לפעול יותר על מנת לספק הגנה איתנה, ביבשה, באוויר ובים. הנשיא יוהאניס מסר כי יש להקנות תמיכה רבה יותר גם לשותפותיה של נאט”ו במזרח, כגון אוקראינה או גיאורגיה, על מנת להגביר את יכולותיהן להגן על עצמן מפני כל סוג של איומים צבאיים, איומי סייבר או תעמולתיים. ביוזמת נשיאי רומניה ופולין, פורמט בוקרשט 9 קיים פסגה ראשונה במובמבר 2015, בבוקרשט, ופסגה שנייה בוורשה, ביוני 2018.