Tag: הפרקליטות למאבק בשחיתות

  • האירוע המרכזי 1-7.04.2019

    האירוע המרכזי 1-7.04.2019

    ב־26 במאי, בבחירות לפרלמנט — משאל עם


    הנשיא קלאוס יוהאניס הודיע ביום חמישי, את שני נושאי משאל העם שייכנס ב־26 במאי, ממש ביום הבחירות לפרלמנט האירופי: איסור על חנינה המונית וחנינה עבור עבירות שחיתות, ובנוסף איסור על אימוץ צווי חירום ממשלתיים בתחום העבירות על החוק, העונשים ואירגון מערכת המשפט, בהקשר זכותן של רשויות אחרות להגיש תלונות ישירות לבית הדין החוקתי בנוגע לצווי החירום. בנוסף, הנשיא ביקש מהממשלה הנוכחית, המורכבת מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) וממפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) שלא להנפיק עוד אף צו חירום ממשלתי בנוגע למערכת המשפט, עד למועד שבו ייערך משאל העם.



    הדרך הטובה ביותר להמשיך את המאבק בשחיתות היא אפס סובלנות כלפי הנגע הזה — הוסיף קלאוס יוהאניס, אשר הביע שוב את חוסר שביעות רצונו בנוגע לאופן שבו הסוציאל דמוקרטים מחוקקים בתחום. בתגובה, נציגי הממשל האשימו את נשיא רומניה בפעילות למטרת בחירות. המנהיג השותף הזוטר, מפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים שבממשלה, קלין פופסקו טריצאנו (Călin Popescu Tăriceanu):



    “עיסוקו העיקרי של הנשיא אינו מערכת המשפט, אלא כיצד להיבחר שוב כנשיא והינו משתמש במשאל העם כקרש קפיצה כדי לזנק למשחק הפוליטי, מפני שאחרת, הוא לא יוכל להשתתף בבחירות לפרלמנט האירופי ובכוונתו לגנוב את שריקת ההתחלה לבחירות לנשיאות.” באופוזיציה, הליברלים תומכים לעומת זאת במהלכו של יוהאניס לעריכת משאל עם, בו הם רואים תועלת. יושב ראש המפלגה הלאומית ליברלית (PNL), לודוביק אורבן (Ludoviv Orban):


    “החלטתו של הנשיא לעריכת משאל עם מבורכת, על מנת לשים קץ אחת ולתמיד לניסיונותיהם של אלה ששדדו את רומניה במשך 30 השנים האחרונות לחמוק מזרועותיו הארוכות של החוק.”



    אזהרות בינלאומיות כלפי רומניה


    העובדה כי סוגיית מערכת המשפט נמצאת בעין הסערה מוכחת גם בזכות המסר שהועבר השבוע מ־12 שגרירויות בבוקרשט, מטעמן של מדינות שותפות ובעלות ברית, בינהן נמנות צרפת, ארצות הברית וגרמניה. אלה הביעו את דאגותיהן בנוגע לשלטון החוק ברומניה וביקשו מהצדדים המעורבים בהנפקת צווי חירום ממשלתיים בנושא מערכת המשפט, להימנע משינויים העלולים להחליש את שלטון החוק ואת יכולתה של רומניה להיאבק בפשיעה ובשחיתות. בנוסף, הנציבות האירופית והפרלמנט האירופי הזהירו את הרשויות בבוקרשט כי עליהן לחזור לדרך של תהליך נאות לרפורמה במערכת המשפט ולהימנע מנקיטת צעדים העלולים להביא לנסיגת שלטון החוק. “בשום מדינה השגרירים אינם קובעים את סדר יומו של ראש הממשלה” — מסרה בתגובה ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă). בנוסף, שר המשפטים, תודורל טואדר (Tudorel Toader), ציין:



    “כמוכם, גם הנני רואה כיצד הבכירים האירופיים מביעים את דאגותיהם, עם זאת דאגות אלה דנות במניעה, אך עם פוטנציאל אלקטורלי חזק. בתוקף תפקידי כשר המשפטים, הנני מוסר בקשה פשוטה ומכובדת, שחזרתי עליה פעמים רבות ושמעתם אותה: בואו נכיר אחד את השני, נכבד את סמכותו של כל אחד מאיתנו, בואו נשמור על כבודנו האישי ובואו נכבד את האופי הלאומי שלנו.”



    בעיות עבור התובעת הראשית לשעבר של הפרקליטות למאבק בשחיתות ועבור התובע הראשי של רומניה


    התובעת הראשית לשעבר של הפרקליטות למאבק בשחיתות (DNA) מבוקרשט, לאורה קודרוצה קיובשי (Laura Codruța Kovesi), חמקה ממעקב משפטי, ביום רביעי, בתיק שבו הינה מואשמת בשימוש בתפקיד לרעה, לקיחת שוחד ועדות שקר. בתנאים אלה, באפשרותה לנסוע ללא בעיות לבריסל, שם ממשיך להתנהל המשא ומתן בין הפרלמנט האירופי למועצת האיחוד האירופי בנוגע למינוי התובע הכללי האירופי, תפקיד לו לאורה קודרוצה קיובשי מועמדת.



    ההחלטה, הבלתי חוזרת, לביטול המעקב המשפטי, התקבלה על ידי בית הדין הגבוה לערעורים ולצדק, בהקשר שבו סגן הנשיא הראשון של הנציבות האירופית, פרנס טימרמנס (Frans Timmermans), מסר כי יש לאפשר ללאורה קודרוצה קיובשי להמשיך במועמדותה, והפרלמנט האירופי, באמצעות יושב הראש אנטוניו טגאני (Antonio Tajani), מסר את בקשתו מהרשויות ברומניה שלא להציב מכשולים בדרכה של התובעת הראשית לשעבר בפרקליטות למאבק בשחיתות, המועדפת על הפרלמנט האירופי. המחלקה לשופטים מטעם מועצת השופטים העליונה הגיבה מייד והטיחו האשמות בגין לחצים המופעלים על השופט שמונה על הטיפול בערעורה של לאורה קודרוצה קיובשי. ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה מסרה:



    “אנו מתבקשים שלא להתערב בהליך משפטי וזה נראה לי נכון. עם זאת, הבכירים האירופיים מבקשים מאיתנו לעצור חקירות פליליות. הנני מוסרת להם בבירור כי ראשת ממשלת רומניה לא התערבה ולא תתערב לעולם בהליכים משפטיים.”



    מלבד זאת, המועצה הארצית לחקר ארכיון הסקוריטטה (המשטרה הפוליטית לשעבר של המשטר הקומוניסטי) קיבלה החלטה, ביום חמישי, לבדוק מחדש את התובע הכללי של רומניה, אוגוסטין לזר (Augustin Lazăr), לאחר שבעיתונות הופיע מידע שעל פיו זה השתתף בפעילות של שיטור פוליטי בתקופת המשטר הדיקטטורי הקומוניסטי. בנוסף, בתקופה שבה היה חבר בוועדה להמלצות שחרור במסגרת בית הכלא השמור באיוד (Aiud), אחד הקשים ביותר של מערכת הדיכוי, אוגוסטין לזר סירב לשחרור על תנאי של מתנגד לשלטון הקומוניסטי, יוליוס פיליפ. התובע הכללי דחה את ההאשמות כי עסק בשיטור פוליטי.



    רומניה, כבר 15 שנים בנאט”ו


    רומניה תמשיך להיות בת ברית מהימנה, המקדמת את ערכי נאט”ו ועמוד תווך של יציבות וביטחון באזור הים השחור — נמסר, ביום שלישי, בפרלמנט בבוקרשט, במסגרת כנס חגיגי לציון 15 שנים להצטרפותה של רומניה לברית הצפון אטלנטית. בנוסף, הפרלמנט אימץ הצהרה שבה הוא מאשר מחדש את מחוייבותו לערכי הברית, אך גם את דאגותיו בנוגע לגיוון והעצמת האיומים הביטחוניים על המדינות החברות.



  • האירוע המרכזי 8-13.10.2018

    האירוע המרכזי 8-13.10.2018

    משאל העם עבור הגדרתה מחדש של המשפחה בחוקה, לא אושר


    21.1% מהאזרחים בעלי זכות הצבעה, כלומר 3.9 מיליון, השתתפו במשאל העם עבור שינוי חוקת רומניה, כלומר הגדרתה מחדש של המשפחה בחוקה כנישואים בהסכמה בין גבר לאישה, לא בין בני זוג, כפי שקבוע כעת בחוק היסוד. לפי הנתונים הסופיים שפורסמו על ידי לשכת הבחירות המרכזית, 91.5% מאלה שהגיעו לקלפיות בשני ימי ההצבעה — שבת וראשון — הצביעו בעד, אך הנוכחות הייתה הרבה מתחת לרף הנדרש לאישור.


    על מנת לקבל תוקף, 30% מכלל בעלי זכות ההצבעה נדרשו להגיע לקלפיות. עם זאת, לאחר מסע פרסום טרום משאל עם מאוד קצר, אך באותה מידה מאוד בוטה מילולית במיוחד ברשתות החברתיות, כ־80% מהבוחרים בחרו להחרים את ההצבעה. הסיבות היו מגוונות, החל באי ידיעת נושא משאל העם או אדישות, ועד למחאה נגד ממשלת המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) או נגד הכנסייה האורתודוכסית המייצגת את הרוב, ושקראה להגדרתה מחדש של המשפחה. הצעת התיקון לחוקה אושרה בפרלמנט ובבסיסה עמדה יוזמה אזרחית שעבורה נאספו 3 מיליון חתימות.



    בעוד שרבים יחסו את התוצאות למפלגה הסוציאל דמוקרטית, המובילה את הממשלה, זו טענה להגנתה כי תוצאות משאל העם אינן מהוות כישלון אישי, וכי המפלגה הפעילה, בהתאם לחוק, רק מסע פרסום ציבורי. מנגד, מנהיג המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) מהאופוזיציה, לודוביק אורבן (Ludovic Orban), טוען שיש לייחס את הכישלון למפלגת השלטון, מפני שלא היה שום מסע פרסום, ולכאורה המפלגה הסוציאל דמוקרטית ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים רצו שאזרחי רומניה יגלו כמה שפחות עניין. המפלגה היחידה שבאה על סיפוקה הייתה איגוד להציל את רומניה (USR), אשר התנגדה מההתחלה למשאל העם. אגודת מוזאיק (MozaiQ), מגינת זכויות המיעוטים המיניים, סבורה שבאמצעות נוכחותם הנמוכה, האזרחים דחו את השנאה והפילוג ולא העניקו לגיטימציה לפעולה פוליטית שמטרתה הייתה ליצור סטיגמות ולהפלות את קהילת הלהטבי”ם.


    מייד עם קבלת תוצאות משאל העם, סגן השר לעניינים אירופיים, ויקטור נגרסקו (Victor Negrescu), הודיע כי בשבוע הבא תוגש בפרלמנט הצעת חוק בנוגע לשותפות אזרחית. הצעת חוק זו הושלמה, לאחר שדנו בה השותפים בחברה האזרחית והמפלגות הפוליטיות, ציין נגרסקו, לתדהמתם של רבים, בנוגע לדיונים מאוד דיסקרטיים אלה, שעתה בלבד נכנסו למרחב הציבורי.



    לקראת חוק הפנסייה הציבורית החדש ברומניה


    הממשלה בבוקרשט אישרה ביום רביעי את הצעת החוק החדש עבור מערכת הפנסיה הציבורית, אשר תישלח לפרלמנט. שרת העבודה, ליה אולגוצה ואסילסקו (Lia Olguța Vasilescu), ציינה כי לא תופחת שום קצבת פנסייה בעקבות החישוב החדש, לא ישתנה גיל הפרישה התקני וגם לא משך תקופת ההפרשות לפנסיה. מטרתה של הצעת חוק חדש זה היא הגדלת קצבאות הפנסיה ומיגור אי השיוויון במערכת. בין היתר, תשלום קצבאות הפנסיה ייעשה רק על בסיס ההפרשות לקצבה של כל אדם, וגמלאים בעלי ותק זהה, אך שיצאו לגמלאות בתקופות שונות יקבלו סכום כסף זהה. החוק העתידי ייושם בהדרגתיות עד לשנת 2021, כאשר יכנס במלואו לתוקף.



    יותר מ־5 מיליון גמלאים רומנים יהנו ממנו. גם השבוע, שני חברי ממשלת השמאל של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) עברו סדרת “הצלפות” על ידי האופוזיציה בפרלמנט: שר הכלכלה ושר התרבות. הראשון, דנוץ אנדרושקה (Dănuț Andrușca) נשם לרווחה: בית הנבחרים דחה את העצומה נגדו שהוגשה על ידי איגוד להציל את רומניה (USR) והמפלגה הלאומית ליברלית (PNL). לטענת הליברלים אוזלת ידו של שר הכלכלה ופעילותו הקטסטרופלית מובילים את רומניה לפשיטת רגל. הליברלים הגישו עצומה גם נגד שר התרבות, גאורגה איבשקו (George Ivașcu), שאותו הם מאשימים בחוסר יכולת לנהל את חגיגות ה־1 בדצמבר 2018, כאשר ייצוינו 100 שנים להקמתה של מדינת רומניה המאוחדת.




    בחיפושים אחר תובע ראשי חדש עבור הפרקליטות למאבק בשחיתות


    המחלקה לתובעים של מועצת השופטים העליונה שללה השבוע את הצעת שר המשפטים למינויה של אדינה פלוראה (Adina Florea) לתפקיד התובע הראשי של הפרקליטות למאבק בשחיתות (DNA). השלילה היא למטרת ייעוץ. קודם לכך, השר תודורל טואדר (Tudorel Toader) הודיע מספר פעמים כי יגיש לנשיא רומניה את הצעת המינוי של גב פלוראה לתפקיד הנהלת הפרקליטות למאבק בשחיתות, ללא תלות באישור.


    במהלך הדיון היא מסרה כי הפרוטוקולים הסודיים שנחתמו בין שירות המודיעין של רומניה (SRI) למוסדות אחרים, שנחשפו לאחרונה, חרגו ממסגרת החוק באמצעות הקמת צוותים מבצעיים מעורבים. היא מסרה עוד כי מטרת פעילותה של הפרקליטות למאבק בשחיתות אינה חקירת עבירות של שימוש לרעה בכוח המשרה, הנמצאות בסמכותן של הפרקליטויות שליד בתי המשפט, אלא חקירת עבירות שחיתות ברמה גבוהה ובינונית. יש לציין כי תפקיד התובע הראשי של הפרקליטות למאבק בשחיתות פנוי עוד מחודש יולי, כאשר לאורה קודרוצה קיובשי (Laura Codruța Kovesi) הודחה מתפקידה. עוד השבוע, השר תודורל טואדר הודיע כי הממשלה אימצה צו חירום שהופך את המחלקה לחקירות עבירות במערכת המשפט, למבצעית. מחלקה זו תיטול מידי הפרקליטות למאבק בשחיתות, עד ל־23 באוקטובר, את כל התיקים הנוגעים לשופטים ותובעים, כולל אלה שניתן עבורם פסק דין בעבר.



    רומניה, בעיני קרן המטבע הבילאומית


    קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזיותיה לצמיחה הכלכלית ברומניה ל־4% עבור השנה הנוכחית, לעומת 5.1% על פי תחזיותיה מהאביב. מומחי קרן המטבע הבינלאומית סבורים כי מגמת הירידה תמשיך גם בשנה הבאה, עד ל־3.4%. מספרים אלה מופיעים בדו”ח האחרון על כלכלת העולם, שבו המוסד הפיננסי הבינלאומי מעריך כי תתקיים האטה כלכלית עולמית. ברומניה, מכון הסטטיסטיקה הארצי הודיע כי שיעור האינפלציה השנתי בחודש ספטמבר ירד ל־5.03%, מ־5.1% באוגוסט. בתחילת חודש אוגוסט, הבנק הארצי של רומניה עדכן בירידה, ל־3.5%, את תחזית האינפלציה עבור סוף השנה הנוכחית.