Tag: הרב מוזס משה גסטר

בשנת 1891, מלך רומניה קרול הראשון ביטל את צו הגירוש של גסטר, העניק לו מחדש את אזרחותו הרומנית ואת המדליה הלאומית והזמין אותו לחזור לרומניה. גסטר הודה למלך על הכבוד, אך לא חזר להתגורר במולדתו, אבל המשיך לבקר ברומניה ולשתף פעולה עם הרשויות הרומניות בפרויקטים שונים.

בלונדון מוזס גסטר קיבל את התפקיד הרב הראשי של הקהילה היהודית הספרדית של בריטניה. גם בבריטניה מוזס גסטר ממשיך ליצור את “הכרסטומטיה הרומנית, שפורסמה בלייפציג ובבוקרשט בשנת 1892. עבודה זאת מבוססת על חקר של אוסף עשיר מאוד של מנוסקריפטים רומניים החל מהמאה ה-16 שהיו בבעלותו של מוזס גסטר . עבודה זאת נחשבה במשך שנים רבות ליצירת מופת בתחום הפילולוגיה, שפה וספרות רומנית. כמו כן גם הרצאותיו שהתקיימו באוקספורד או מחקרים שפורסמו בכתבי עת מיוחדים הביאו למוזס גסטר מוניטין של פילולוג בינלאומי.

“הכרסטומטיה הרומנית כללה לראשונה את כל אנדרטאות השפה והספרות הרומנית, הן הדפסים והן כתבי יד, שלא נחקרו עד אז. בסך הכל “כרסטומטיה הרומנית הוכיחה את עצמה כמפעל אדיר מימדים, כמעט מעבר לכוחו של אדם, עבודתו של גסטר ממשיכה להיות אחרי הרבה מאוד שנים החשובה ביותר שבוצעה ברומניה כפי שכתב והעריך סקסטיל פושקאריו (Sextil Puşcariu) בתולדות הספרות הרומנית שלו.

כבלשן מוזס גסטר תמך בשורש הלטיני של השפה הרומנית, במאמרים בעיתונות ובעבודות שפירסם כמו ריבוד הלטיניות בשפה הרומנית ( Stratificarea elementului latin în limba română ). כהיסטוריון ספרות, עסק בענייני העת העתיקה ובמחזוריות של השפה הרומנית ובמקומה ובחשיבותה של הספרות הרומנית.

בין היתר בפעילות שלו בבריטניה הרב גסטר היה חבר בחובבי ציון ובאגודה האנגלו-יהודית. הוא הצטרף לתנועה הציונית המדינית מראשיתה והיה סגן נשיא הקונגרס הציוני השני, השלישי, הרביעי והשביעי. היה חסיד הציונות התרבותית ולא היה מוכן לפשרה טריטוריאליסטית כמו הקמה של מדינה יהודית במקום אחר חוץ מארץ ישראל. הרב מוזס גסטר היה מעורב במשא ומתן עם הרשויות הבריטיות על גורל הבית היהודי בארץ ישראל.

הגרסה הראשונה של הצהרת בלפור נוסחה במעונו של מוזס גסטר בלונדון ב-7 לפברואר 1917 בנוכחות מארק סייקס, הרברט סמואל, חיים ויצמן אשר לימים יהפוך להיות הנשיא הראשון של מדינת ישראל , נחום סוקולוב, גיימס דה רוטשילד ועוד.

בשנת 1929 ביקר שוב מוזס גסטר ברומניה, והתקבל בחום רב ואהבה. במסגרת הביקור הזה בתאריך 5 למרץ הוא התמנה לחבר כבוד באקדמיה הרומנית. ב-1936 מוזס גסטר תרם לאקדמיה את אוסף הנדיר שלו של מנוסקריפטים רומניים. בתאריך 5 למרץ 1939 בלונדון, בגיל 83, הרב משה מוזס גסטר החזיר נשמתו לבורא עולם.

ראוי לסיים את הסדרה הזאת עם חלק ממכתב תשובה של מוזס גסטר לחבר רומני שבירך אותו ב-1936 לרגל יום הולדתו ה-80 ואני מצטט:

“עבדתי ללא לאות, ובמחשבה אחת: כיצד אוכל לשרת את שני העמים שלנו טוב יותר.

ניסיתי להיות גאה וצנוע כאחד. חקרתי לא רק את הכרוניקות הרומניות העתיקות,

אלא גם, באהבה ובדמעות בעיני, את הכרוניקות של עם ישראלושל מקדשי השם.

הם, כמוני, נלחמו לא בחרב

ושפיכות דמים, אלא ברוחם ובנפשם, בשאיפה לאמת ולאהבה אנושית. הכרתי את

גדולת עם ישראל, ועם זאת התכוונתי אף לחדור לנשמתו הנדיבה והפיוטית של העם הרומני.

חיפשתי ומצאתי את התפר שחיבר את אנושיותם. העמים השונים הם רק ענפיו של

אותו עץ, וכך ביקשתי למצוא את מולדתי בעם ישראל, ובעת ובעונה אחת גם בקרב

העם בו נולדתי.

מוזס גסטר בשובו מברסלב התעניין בספרות הפופולרית הרומנית. הוא החוקר הראשון שמנסה לסדר בצורה שיטתית את הפולקלור הספרותי הרומני בעבודתו “ספרות הפופולרית הרומנית שהוא מפרסם בבוקרשט בשנת 1883. משה גסטר השתתף בפגישות של חוג “גונימה”, והכיר את טיטו מאיורסקו (Titu Maiorescu) ואת מיכאי אמינסקו (Mihai Eminescu). הוא היה גם חבר טוב וקשור מקצועית עם הפילולוג הרומני-יהודי לאזר שייניאנו (Lazăr Șăineanu) אשר הקדשתי לו פרק ברובריקה הזאת בתאריך 23 לפברואר 2020.

ביתו מרחוב סטיקלרי בבוקרשט הפך למקום מפגש עבור אינטלקטואלים רומניים רבים כמו קונסטנטין מילה (Constantin Mille), אלכסנדרו מצדונסקי (Alexandru Macedonski), אלכסנדרו אודובסקו (Alexandru Odobescu) חשדאו, גריגורה טוצילסקו (Grigore Tocilescu) וגם עבור אינטלקטואלים רומניים ממוצא יהודי כגון הסופר אדולף שטרן, הכימאי לזר אדלאנו (Lazar Edeleanu) ורונטי-רומאן המחזאי שעליו והעל המחזה שלו MANASSE כתבתי במרץ 2020 .

מוזס גסטר היה פעיל מאוד בתנועה להענקת זכויות אזרחיות ליהודים הרומנים ובנוסף הוא נמנה בין מייסדי הסניף המקומי של הארגון “חובבי ציון עם המרכז בעיר גאלאצי (Galați). בתור פעיל בארגון “חובבי ציון בשנת 1882 מוזס גסטר היה בין מארגני היישוב השני של יהודי רומניה בארץ ישראל , מושבה שקיבלה את השם זכרון יעקב ואשר גם היום מתגהה בשורשיה הרומניים.

בשנת 1885 נבחר משה גסטר לחבר במועדון התרבותי היוקרתי והקוסמופוליטי “האתונאום הרומני. זמן קצר לאחר מכן, כתוצאה ממחאתו נגד החקיקה המגבילה את היהודים ונגד התעמולה האנטישמית גורש, יחד עם עשרה אינטלקטואלים יהודים אחרים מרומניה. תחת ההגדרה זר לא רצוי בהתבסס על החלטת הממשלה הליברלית של ברטיאנו (I.C. Brătianu) אבל בעיקר בגלל שר הפנים באותה ממשלה, דימיטריה אלכסנדרו סטורדזה (Dimitrie Alexandru Sturdza) הידוע לשמצה בתור אנטישמי עקשן, נאלץ משה גסטר לעזוב את רומניה ארץ מולדתו.

בגירושו מרומניה אחרי שהות קצרה בווינה, משה מוזס גסטר התיישב בלונדון ומיד התחיל ללמד באחת האוניברסיטאות באוקספורד קורסים לספרות סלבונית שחלקם פורסמו בלונדון בשנת 1886 תחת השם “ספרות יוונית-סלבונית”.

בשנת 1890 מוזס גסטר נשא לאשה את בתו של מייקל פרידלנדר, מזרחן וראש המכללה היהודית Jews College בלונדון. הזוג הקים משפחה גדולה, עם שבעה בנים ושש בנות ובנוסף שני בנים שמתו בינקותם. בתם הבכורה, פינה אמילי (Phina Emily), נישאה לשופט ומנהיג יהדות בריטניה נוויל לסקי (Neville Laski). בת אחרת, איירין, הפכה לעובדת סוציאלית חלוצה. היא עברה להתגורר בישראל והקימה שם את המרכז הראשון לטיפול בילדים עם מוגבלות שכלית. בן, תיאודור , היה חוקר ידוע של המקרא והמזרח הקדום. הוא התיישב בארה”ב ופרסם מחקרים על מגילות ים המלח ומיתוסים בתנ”ך העברי. בן נוסף, גק (Jack), היה עורך דין ופעיל קומוניסטי באנגליה. ממגוון הרב של עיסוקיהם של הצאצאים ניתן להבין את החינוך הפתוח שהתיר הרב מוזס גסטר בביתו.

בשנים 1886–1891 לימד משה גסטר באוניברסיטאות באוקספורד ובין השנים 1890–1896 כיהן כרקטור של המכללה היהודית ע”ש ליידי גודית מונטיפיורי בראמסגייט. הוא ניסה לפתח את המכללה ברוח תנועת ההשכלה היהודית, לפי דגם הסמינר בברסלב, שבו הוא למד. בבריטניה מילא גסטר את התפקיד של יושב ראש ואחר כך סגן יושב ראש של “החברה לפולקלור”, שהייתה החברה לחקר הפולקלור הוותיקה והיוקרתית בעולם. כמו כן היה יושב ראש “החברה להיסטוריה יהודית” וסגן יושב ראש של “החברה המלכותית האסייתית”.

מוזס גסטר נולד בבוקשט ב-17 לספטמבר 1856 בוולאכיה (Țara Românească) שבאותה תקופה היתה תחת שלטון עותומאני. הוא נולד במשפחה יהודית לאב ממוצא ספרדי , כאשר סבו העשיר עזריאל גסטר היה ממנהיגי הקהילה היהודית ומייסד בית כנסת. אמו של מוזס יהודית פינקל רובינשטיין ממוצא אשכנזי היתה בתו של יהודי עשיר איסאק רובינשטיין , שהיה כנראה צאצא לרב החסיד הגדול לוי יצחק בן מאיר.

אביו של מוזס היה יהודי נאור תומך ברעיונותיה של התנועה התרבותית “ההשכלה, תנועה עברית להפצת התרבות האירופאית המודרנית בקרב היהודים, במאות ה-18 וה-19 . מטרת מפיצי “ההשכלה” הייתה להשיג ליהודים הכרה, אזרחות ושיוויון חברתי במדינות בהן חיו. במאמר מוסגר על התנועה “ההשכלה” חשוב להדגיש כי את השיוויון התרבותי והחברתי רצו להשיג באמצעות לימוד מינהגים מודרניים ומערביים. התנועה רצתה להוציא את היהודי מבידודו, ומניתוקו מחיי החברה, התרבות והכלכלה של החברה הלא-יהודית. תנועת ההשכלה היהודית התפשטה מגרמניה לאיטליה וצרפת, ואחר כך למזרח אירופה. פילוסוף גרמני יהודי, בשם משה מנדלסון נחשב לאבי תנועת ההשכלה. התנועה הטיפה ללימודי חול ולבקיאות בשפת החברה הסובבת, ללימוד ההיסטוריה היהודית מתוך גישה חילונית, ללימוד העברית, להתאמת הדת היהודית לתנאים המשתנים של העולם המודרני, לניהול מאבק לאומי להשגת מולדת ליהודים, להפיכת החברה היהודית לחברה יצרנית. אמנם התנועה דגלה בשמירת הייחוד של היהודות, אך בפועל גרמה גם להתבוללות.

בחזרה לנושא שלנו, משפחת גסטר לא קיבלה אזרחות רומנית בגלל החוקה של קוזה, שקבעה כי רק לנוצרים יש זכות לקבל אזרחות רומנית. מוזס גסטר למד תחילה בבית והיה לו כמורה פרטי ללימודי עברית ותנ”ך את פרופסור קורן, ואת המזרחן היהודי הצרפתי גוזף הלוי המפורסם, אשר מלבד העברית לימד אותו טורקית והכניס אותו לתחום המדע החוקר את התרבות והשפות השמיות. מוזס למד בבתי ספר תיכון מפורסמים בבוקרשט כמו גיאורגי לאזר (Gheorghe Lazăr) ,באסארב (Matei Basarab) וספנטול סבה (Sfântul Sava).

בשנת 1876 החל את לימודיו בסמינר התיאולוגי היהודי בברסלב, מוסד בהשראת האידיאולוגיה של הדור השני של המשכילים היהודים ושל הזרם שלימים נודע כיהדות הקונסרבתיבית. במקביל הוא למד גם באוניברסיטאות ברסלב ולייפציג, תוך שהוא מקדיש תשומת לב מיוחדת לחקר הבלשנות, לימודי המקרא ושפות מזרחיות ולטיניות. במשך הלימודים מוזס גסטר קיבל תואר אוניברסיטאי של דוקטור עם תזה בבלשנות על הפונטיקה של השפה הרומנית וכמו כן הסמכה לרבנות מבית המדרש לרבנים בברסלב. בשנת 1878 הצטרף גסטר לוועדה הרומנית בברלין, שהתכנסה לאחר מלחמת רוסיה-טורקיה וניסתה לקשר בין ההכרה בעצמאות של רומניה לבין הענקת אזרחות וזכויות אזרח מלאות לכל המיעוטים. במהלך שנות הלימודים שלו בברסלב, מוזס גסטר פירסם מאמרים בתחום הפילולוגיה הרומנית בכתב העת Junimea ובכתב העת Columna lui Traian של בוגדן פטריציקו חשדאו (Bogdan Petriceicu Hasdeu).

כשחזר הביתה לרומניה מלימודיו החל מוזס גסטר להתעניין בספרות עתיקה וספרות פופולרית רומנית. הודות לבקיאותו הרבה בשפה הרומנית ותולדותיה נהנה משה גסטר מהערכה רבה ולימד בין השנים 1881–1885 כמרצה לתולדות הספרות הרומנית ולמיתולוגיה השוואתית באוניברסיטת בוקרשט. כיהן גם כמפקח כללי על בתי ספר וכחבר בוועדה להסמכת מורים.

עד כאן החלק הראשון בביוגרפיה הסלקטיבית של מוזס משה גסטר.