Radio România Internațional

Tag: השואה

  • תומא קסוביץ, אזרח כבוד של פלוישט

    תומא קסוביץ, אזרח כבוד של פלוישט

    תומא קסוביץ, ניצול מחנה ההשמדה ברגן בלזן, הפך לאזרח כבוד של עיר פלוישט.

    תומא קסוביץ, ניצול מחנה ההשמדה ברגן בלזן, מגרמניה, קיבל את התואר אזרח כבוד של עיריית פלוישטי, עיר מרכזית הנמצאת כ60 קמ מבוקרשט. . קסוביץ הוא אישיות מיוחדת שהרשים באומץ לב יוצא הדופן ובהתנגדותו הראויה להערצה, מול בלתי נתפס.  סיפור חייו ופעילותו לאחר מכן, הם  תרומה משמעותית לשימור זיכרון השואה ולחינוך הדורות הבאים על הזוועות שבוצעו במהלך אותה תקופה אפלה של ההיסטוריה, אמרו נציגי מועצת העיר.

    תומא קסוביץ נולד בקלוז’ (צפון מערב רומניה), במשפחה יהודית. החל מ1940, הוא חי באיזור צפון  טרנסילבניה שהועבר לשליטת המשטר הורטיסטים ההונגרי. במאי 1944 המשפחה נסתה לברוח מהאיזור שבשליטת הונגריה כדי לעבור רומניה. הם נתפסו והוחזקו בביטחון ההונגרי במשך חודש. בסופו של דבר, הם נמלטו והצליחו להגיע לבודפשט עם מסמכים מזוייפים, שם הסתתרו עד שהועברו ל’קבוצת קסטנר’, עמה הגיעו בסופו של דבר, למחנה ברגן בלזן.

    למרות שיתר הקבוצה הצליחה להגיעה לשווייץ, משפחת קסוביץ, בגלל שהיא באה מרומניה, הייתה חייבת להישאר במחנה. בדצמבר המחנה עבר לניהול הנאצים שניהלו את המחנה באושוויץ, ובכך הפך ממחנה מעבר למחנה השמדה.

  • המכון “אלי ויזל” מותח ביקורת על האקדמיה הרומנית

    המכון “אלי ויזל” מותח ביקורת על האקדמיה הרומנית

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” מתח ביקורת על האקדמיה הרומנית בגלל ארוע מוקדש לזנדרמריה הרומנית לכבוד יום השנה 171 להקמתה של הזנדרמריה הרומנית.




    נשיא האקדמיה, יואן אאורל פופ (Ioan Aurel Pop), הצהיר בין היתר כי “הזנדרמריה הרומנית הצליחה לקבל תהילה בשדה הקרב (…) במיוחד בשתי המלחמות שהשפיעו על גורלינו במאה העשרים“. מכון “ויזל” סבור כי נשיא האקדמיה פופ מתעלם מזיכרון קורבנות השואה מכיוון שאיש מהדוברים לא הזכיר את התפקיד השלילי של הגנדרמריה בהשמדת יהודים וצוענים במהלך מלחמת העולם השנייה.




    התמונות שהוקרנו תרמו גם לסילוף היסטורית השואה, כותב מכון “אלי ויזל“, שמוסיף כי המארגנים ראו לנכון להמחיש את האירוע, בין היתר, עם דיוקנאות של פושעי מלחמה: קונסטנטין ז. ואסיליו (Constantin Z. Vasiliu) ויואן טופור (Ioan Topor), מפקדי הזנדרמריה שאחריותם למותם של יהודים מבסרביה, צפון בוקובינה וטרנסניסטריה ברורה. ההיסטוריון יואן אאורל פופ הכריז במהלך אותו אירוע כי האקדמיה הרומנית “מבטיחה ביטחון, הגנה וסדר בתרבות“. למרבה הצער נראה כי בהגנה המובטחת ע“י נשיא האקדמיה לא נמצאת הביקורת העצמית בקריאת ההיסטוריה, טוען מכון “ויזל.

  • הזכור לקורבנות של הפוגרום הלגיונרי האנטישמי בבוקרשט

    הזכור לקורבנות של הפוגרום הלגיונרי האנטישמי בבוקרשט

    פדרצית הקהילות היהודיות מרומניה (FCER) אירגנה ארוע הזכור מקוון לקורבנות הפוגרום הלגיונרי האנטישמי בבוקרשט (21-23 לינואר 1941). נשיא ה– FCER , חבר הפרלמנט סילביו ווקסלר (Silviu Vexler) הדגיש שלפני 80 שנה ברחובות בוקרשט “התחיל טבח — שניתן להגדיר אותו כזמן של שנאה אבסורדית , שנאה ללא פשר, על בסיס נסיבתי אתני בלבד ותו לא.”




    האנטישמיות, שנאת הזר והגזענות מהווים סכנות גם היום, סכנות שאם לא נאבק נגדם באיתנות החברה שלנו ואנו כולם נסבול , הצהירה נשיאת הסנאט אנקה דראגו (Anca Dragu). הפוגרום מ-1941 הוא התפרצות של כעס ואכזריות ללא תקדים בהיסטוריה של רומניה ואסור לאפשר לכל כוח פוליטי לדחוף אותנו שוב במדרון של חוסר האחריות וחוסר הסובלנות, הצהיר נשיא הפרלמנט לודוביק אורבאן (Ludovic Orban).




    סגן ראש הממשלה דן בארנה (Dan Barna) הזכיר פרשיה קשורה לאיש מאוד מכובד בעיניו בילדותו, אבל עליו גילה לאחרונה שהיה אנטישמי. סגן ראש הממשלה קלמן הונור (Kelemen Hunor) הדגיש שהפוגרום בבוקרשט הוא כתם שחור בהיסטוריה. הוא אמר שהכוחות הדמוקרטיים חייבים לומר שקיים קו אדום שעליו לא ניתן לעבור. ברקע הפנדמיה COVID-19 אנו עדים לעליה באנטישמיות וההכחשה באיחוד בסביבה המקוונת. איננו יכולים להיות פסיבים מול תופעה זאת. יש לנו מחוייבות כלפי קורבנות השואה, כלפי ההיסטוריה והעתיד שלנו, הצהיר שר החוץ בוגדן אאורסקו (Bogdan Aurescu) . נשיא המפלגה הסוציאל–דמוקרטית (PSD), מרצאל ציולאקו (Marcel Ciolacu) אמר שחובה קדושה עלינו לכבד את זכרם של אלה שסבלו ממעשי זוועה האלה. מזכירת המדינה הממונה על המחלקה ליחסים בין אתניים לאקציקו אניקו (Lacziko Eniko) אמרה שהתנועה הלגיונרית הייתה התרומה הרומנית למה שהתפתח כאחת העוולות הגדולות ביותר אי פעם בתרבות האנושית, השואה.

  • יום הבינלאומי לזכרון קורבנות השואה

    יום הבינלאומי לזכרון קורבנות השואה

    נשיא רומניה, קלאוס יוהניס העניק אותות כבוד לפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, למכון הלאומי לחקר השואה “אלי ויזל“, למוזאון זכר השואה מטרנסילבניה הצפונית ולשלושה ניצולי שואה צוענים לכבוד ום הבינלאומי לזכרון קורבנות השואה ויום השנה 75 לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ–בירקנאו. הוא אמר שסכנת החידוש של העמדות של שנאת זרים ואנטישמיות קיימת תמיד, ורומניה חייבת להמשיך בהשגים החשובים של השנים האחרונות בנושא המאבק באנטישמיות וכיבוד זכרון קורבנות השואה. ראש המדינה הדגיש שרומניה נטלה אחריות על השואה ונקטה בצעדים קונקרטיים בנושא התאוששות הזכרון של התופעה הזאת, בחיזוק החינוך וחקר השואה, במאבק נגד הקיצוניות, האנטישמיות וחוסר הסובלנות, בחיזוק החקיקה בנושא.




    ראש הממשלה לודוביק אורבן השתתף בטקס לציון 75 שנים לשיחרור אושוויץ–בירקנאו. אורבן הדליק נר זכרון מול האנדרטת הקורבנות, מחווה של כבוד לקורבנות מחנה ההשמדה כולל הקורבנות ממוצא רומני. היום העולם כולו נחשב כמאוחד במאבק נגד האנטישמיות, נגד הגזענות, נגד שינאת הזר ונגד חוסר הסובלנות וזאת כעיסוק חשוב על רקע קונפליקטים אזוריים מבוססי שנאות גזע והופעת מגמות חדשות של קיצוניות, כך מסר אורבן בהודעתו.




    השואה היא פצע לא רק עבור העם היהודי למוד הסבל, אלא גם עבור כל אחד מאתנו, עבור כל העמים, כך הצהירה סגנית ראש ממשלת רומניה רלוקה טורקאן. האנושות חייבת ללמוד מטעויות העבר. חייבים לבסס את העתיד כך שזוועות היסטוריות כגון אלה לא יכולות להתרחש שוב, כך כתבה טורקאן.




    נושא הדרמטי של השואה נשאר כשעור שאסור לשכוח של ההיסטוריה הלאומית והעולמית, על הרקע הבינלאומי הנוכחי של התגברות חוסר הסבלנות, שנאת הזרים והאנטישמיות, כך הצהיר משרד החוץ של רומניה (MAE). משרד החוץ הזכיר שרומניה, ב-15 השנים האחרונות, השקיעה מאמצים ניכרים במישור הפנימי והאירופי בנושא קבלת האחריות על העבר, המאבק נגד הכחשת השואה והמאבק באנטישמיות.




    לפשעים נגד האנושות אין ולא יהיה עוד מקום באירופה. הרטוריקה הפוליטית הרעילה שבה השתמשו, בשנים האחרונות, מנהיגים אירופיים אחרים, ע“מ לכוון את החברה נגד המיעוטים, מזכירה פרקים חשוכיים בעבר שלנו שאסור שישנו, כך כתב דציאן ציולוש (Dacian Cioloş) נציב האיחוד האירופי לשעבר, הנשיא הנוכחי של הקבוצה Renew Europe מהפרלמנט של האיחוד האירופי.




    אנו פה באירופה עוברים תקופה קשה, כאשר האנטישמיות, שינאת הזר והגזענות הם חלק של החברה. כל ממשלה חייבת להאבק בתופעות האלה. הערכים האירופיים לא הולכים יד ביד עם האנטישמיות ועם שינאת הזר, כך הצהיר שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, במסגרת ארוע שנערך באנדרטת השואה בבוקרשט לזכר 6 המיליון יהודים קורבנות של מחנות ההשמדה של הנאצים.

  • התערוכה «/Holocaust/» בבודפשט

    התערוכה «/Holocaust/» בבודפשט

    המכון הרומני לתרבות בבודפשט בשותפות עם מוזאון לאומנות קלוז–נפוקה מארגנים את התערוכה «/Holocaust/» .



    המכון הרומני לתרבות בשותפות עם מוזאון לאומנות קלוז–נפוקה מארגנים בבודפשט בגלריה של המכון , בתקופה שבין 9 לאוקטובר לבין 11 לנובמר 2019 , את התערוכה «/Holocaust/» .תערוכה זאת מאחדת 40 עבודות גרפיקה. מרומניה משתתפים האמנים אדריאן ליס (Adrian Lis), מרינה ניקולאב (Marina Nicolaev) ואובידיו פטקה (Ovidiu Petca) .



    התערוכה היא לכבוד יום הלאומי לזכרון השואה, ארוע לאומי ב 9 לאורטובר ברומניה מוקדש לזכרון קורבנות השואה וגם במיוחד לתפקיד רומניה בתקופת השואה. תאריך 9 לאוקטובר נבחר כיוון שבתאריך זה בשנת 1941 , החל הגירוש של היהודים מבוקובינה (כעת צפון רומניה וחלק מאוקראינה) וטרנסניסטריה (כעת אזור דובר רוסי בדלני מהרפובליקה המולדבית) .


    התערוכה תוצג בפברואר 2020 במוזאון הלאומי לאומנות בקישינאו (Chişinău–בירת הרפובליקה מולדובה) ובחודש מאי מוזאון לאומנות קלוז–נפוקה (בצפון מערב רומניה) . לאחר התערוכה עבודות גרפיקה אלה יכנסו לאוסף של המוזאון לאומנות קלוז–נפוקה.


  • נפטר הרב מנחם מנדל טאוב, ניצול אושוויץ

    נפטר הרב מנחם מנדל טאוב, ניצול אושוויץ

    הרב מנחם מנדל טאוב, ניצול מחנה אושוויץ, שנולד ב-1923 בטרנסילבניה, אזור ברומניה, נפטר ביום ראשון בעיר הקודשה.


    ידוע בקהילה היהודית החרדית כצאצא לשושלת של רבנים חסידיים בהונגריה, הוא גורש לאושוויץ ב-1944, יחד עם שישה אחים ואחיות. הוא היה הניצול היחיד במשפחה לאחר שעבר את הניסויים שערך הרופא הנאצי יוזף מנגלה.


    הרב עלה מארה”ב לישראל ב-1963 והקדיש את חייו לעדויות השואה, שעליהן כתב אנציקלופדיה בכמה כרכים.


    ראש הממשלה הישראלית, בנימין נתניהו הביע את צערו על פטירתו של הרב. “הוא שרד את זוועות הנאצים בשואה, והתמסר לבניינו המחודש של עולם התורה במדינת ישראל ובתפוצות העם היהודי”, כתב ראש הממשלה.


    “הוא היה “אדמו”ר השואה” והקדיש את חייו לזכרון הנספים”, כתב נשיא ישראל ראובן ריבלין על טאוב. “הסתלקותו של האדמו”ר מקאליב סמוך ליום הזיכרון לשואה ולגבורה מעצימה את מחויבותנו הנצחית – לזכור ולא לשכוח”, הוסיף ראש המדינה הישראלית.

  • אירועים לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קורבנות השואה

    אירועים לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קורבנות השואה

    יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קורבנות השואה צויין במוזיאון השואה בטרנסילבניה הצפונית (צפון מערב רומניה) על ידי השקת פלטפורמה מקוונת שעוצבה ככלי אינטראקטיבי להוראה ולהסברה של השואה. הכלי יתמוך במורים להיסטוריה מ-6 מדינות אירופאיות, כולל רומניה. מנהל המוזיאון, דניאל סטזיראן מסביר: “זאת פלטפורמה המבוססת על ראיונות עם ניצולי שואה בכל אחת מהארצות השותפות, ועל סמך ראיונותיהם נוצרו כמה תרגילים המסייעים למורים להיסטוריה ומדעי החברה, כאשר הם מלמדים את נושא השואה בכיתה”. אירועי ההנצחה נמשכו בזלאו עם כנס בינלאומי שבו הוזמנו אנשי תרבות, היסטוריונים ונציגי קהילות יהודיות מארצות אירופה, מישראל ומארצות הברית.



    בבית המקדש היהודי בטולצה (מזרח רומניה) נערכה אסיפה חגיגית להנצחת קורבנות השואה. היום אנו זוכרים את טעויות העבר, ואנו רוצים שרומניה תישאר מדינה יציבה ומשגשגת, והקהילה בטולצה היא דוגמה של חיים ביחד בשלום ושל סובלנות דתית”, אמר סגן יו”ר מועצת המחוז, פטר באדיאה. יו”ר הקהילה היהודית בטולצה, סולומון פיימבלט, הציג את הביוגרפיה של שלושה מצילי יהודים (אוסקר שינדלר, אירנה סנדלר וניקולס וינטון), וגם תצלומים שלהם, ולבסוף הדליק שישה נרות לזכרם של 6 מיליון היהודים שהושמדו בין השנים 1939-1948.



    המכון הרומני לתרבות אירח, בשיתוף עם הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ופסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט את הקרנת הסרט “מי יכתוב את ההיסטוריה שלנו” (Who will write our history”)בימוי והפקה: רוברטה גרוסמן. הסרט מתאר את חורבן הקהילה היהודית בוורשה, אך גם את עבודתה של הקבוצה הסודית עונג שבת, אשר תיעדה ביסודיות את הפשעים שבוצעו נגד יהודי וורשה. הסרט הוקרן במקביל במטה אונסק”ו בפריז, במוזיאון השואה בוושינגטון ובמוזיאון לסובלנות בלוס באנגלס וביותר מ -400 בתי קולנוע, בתי כנסת, כנסיות, אוניברסיטאות, מוזיאונים ומרכזים קהילתיים ברחבי העולם.



    קרבנות השואה הונצחו גם בתיאטרון היהודי בבוקרשט, בו התקיימה הבכורה של הצגה “אורות הגטו”. ההצגה מציגה עדויות, מעשים ואירועים מתקופת השמדת היהודים, והיא בימויו של אנדריי מונטאנו. ברומא, התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט ביצע את המופע “שיעור של נימוסים טובים”, סאטירה נגד טקסטים שמסיתים לחוסר סובלנות ולאנטישמיות. לאחר ההצגה, השחקנית מאיה מורגנשטרן אמרה: “באומץ, אנחנו מנסים באמצעות המופעים האלה ללכת, אם אפשר לומר זאת, לשורש, לענין של רוע כל כך עמוק, כל כך אכזרי שעקבו אחרינו עד היום עם הפצעים אשר לא ריפאו, צלקות שעדיין כואבות לנו”.



    מאידך גיסא, במוזיאון לתולדות השואה של המכון ליהדות ולתולדות יהודית באוניברסיטת “באבש-בולאי” בקלוז-נאפוקה (צפון-מערב) התקיים יום פתוח. האירוע מועצ לקבוצות תלמידים מבתי ספר יסודיים ותיכוניים בקלוז.

  • היום הבינלאומי נגד הפשיזם והאנטישמיות

    היום הבינלאומי נגד הפשיזם והאנטישמיות

    ב-9 בנובמבר צוין היום הבינלאומי נגד הפשיזם והאנטישמיות, שהנציח את קורבנות ליל הבדולח (9.11.1938), אירוע המציין את תחילתה הסמלית של השואה. יום זה הוא גם סוג של מחאה נגד ניאו נאציזם וגזענות. ברמה האירופית, ציון יום זה התחיל ב-9 בנובמבר 1988, כשמלאו 50 שנה מאז שהשלטונות הנאציים פתחו בהתקפה הגדולה והמרכזית הראשונה נגד היהודים.



    במסרו, נציב תלונות הציבור הרומני, ויקטור ציורבאה (Victor Ciorbea), אמר שיום זה הוא הזדמנות לתת תמריץ לאומי חזק לפעילות חינוכיות למניעת גזענות ואנטישמיות, להרהר ולנקוט פעולה למניעת כל צורה של אפליה או אלימות המבוססות על מוצא או דת.



    מאידך גיסא, חבר בית הנבחרים הסוציאל דמוקרט, ציפריאן-קונסטנטין שרבן (Ciprian-Constantin Şerban), אמר כי אנו האירופאים מחויבים להנציח את קורבנות האנטישמיות והפשיזם ולעשות כל שביכולתנו לקידום הסובלנות בחברה ובעולם, כיבוד זכויות יסוד, שיתוף פעולה בין קבוצות אתניות וכבוד הדדי.



    סטודנטים מרשיצה (Reșița) (דרום מערב רומניה) יחד עם מתנדבים זרים ציינו את היום הבינלאומי נגד הפשיזם והאנטישמיות באמצעות שיעור אינטראקטיבי על סובלנות וקבלה. השיעור אורגן על ידיUnited for Intercultural Action מהולנד. הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה תרמה לספריה העירונית רשיצה מספר ספרים חדשים על התרבות ובהיסטוריה היהודית.


  • שלב חשוב עבור המוזיאון הלאומי להיסטורית יהודי רומניה והשואה בה

    שלב חשוב עבור המוזיאון הלאומי להיסטורית יהודי רומניה והשואה בה

    המוסד הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי וויזל” פתח את התחרות הבינלאומית למציאת פתרונות לתיכנון התערוכה הקבועה והמרחבים הנלווים של המוזיאון הלאומי להיסטורית יהודי רומניה והשואה בה. בספטמבר 2016 הממשלה הרומנית החליטה להעניק למוסד אלי וויזל את המשימה לארגן, לתאם ולהקים את המוזיאון העתידי.



    מטרת המוזיאון היא ייצוג וקידום ההיסטוריה של הקהילות היהודיות ברומניה יחד עם המסורות והמינהגים הספציפיים שלהן כדי להנציח את תרומת המיעוט היהודי לקידום והמודרניזציה של החברה הרומנית לאורך הזמן. בפעילות המוזיאון חלק ניכר יהווה ההרכב החינוכי — ובין האלמנטים העיקריים שלו הם הנצחת זיכרון השואה וקידום התייחסות שווה, ללא אפליה.



    המוזיאון הלאומי להיסטורית יהודי רומניה והשואה בה יוקם במרכז ההיסטורי של עיר בוקרשט, בבניין היסטורי בסגנון אדריכלי ניאו-קלאסי ואלמנטים אקלקטיים — ארמון דאצייה. ניתן להגיש את הפרוייקטים עד ל21 בנובמבר והתוצאות יפורסמו ב12 בדצמבר 2018.