לרגל חגיגות יום השפה הרומנית, אחד הביטויים החשובים ביותר של דיפלומטיה תרבותית המדגיש את הגיוון והעושר התרבותי של הקהילות השונות דוברות רומנית בעולם, ICR תל אביב מארגנת אירוע המוקדש לפועלה ואישיותו של פאנאיט איסטרטי. האירוע, מתקיים ב2 בספטמבר, במטה המכון, ברומנית ובעברית.
העיתונאי הישראלי בני זיפר יציג המחקרים שנערכו בבית הזיכרון “פאנאיט איסטרטי” בעיר בריילה (מזרח רומניה). בית הזיכרון הוא מוזיאון המאגד כתבי יד וספרים במהדורות נדירות, תצלומי מסמכים ותיעוד בעניין חקר חייו ויצירתו של איסטרטי.
מסרו המצולם של זמפיר בלן, אוצר קרן ‘פאנאית איסטרטי’ וסגן מנהל מוזיאון בריילה, ישודר במהלך האירוע: . לוסיאן-זאב הרשקוביצ’י, היסטוריון וספרן בספרייה הלאומית בישראל, משתתף באירוע עם המצגת ‘היבטים יהודיים בכתביה של פאנאית איסטרטי’.
יצירתו של פאנאיט איסטרטי (1884-1935), שנכתבה בצרפתית וברומנית, תורגמה ליותר מ-30 שפות. הפרוזה והרומנים שלו מתארים את עולמו של הפרולטריון, עולם שאותו הוא הכיר מקרוב. איסטרטי הכיר את הדלתא של הדנובה, את תערובת האתנית והדתית של בראיילה ואת הערים האירופיות השונות בהן הוא ביקר במהלך חייו. בין הנושאים האהובים עליו היה גם הקסם של המזרח.
ההיסטוריון לוסיאן-זאב הרסקוביץ’ כתב: “פנאיט איסטרטי קבע שלא ניתן להוציא את יהודים מהפרוזה הרומנית. הם מייצגים חלק מהתרבות הרומנית. מסיבה זו, סופרים אנטישמים שנמנעו (במהלך חייו של פאנאית איסטרטי) מלהזכיר דמויות יהודיות, רק זייפו את המציאות למטרות לאומניות ופוליטיות, קבעה בזמנו פאנאית איסטרטי.
הוא עצמו כתב על דמויות יהודיות ברבים מכתביו. הרומן “משפחת פרלמוטר” הוא היצירה המרכזית מבחינה זו. הנושא הוא כמעט אך ורק יהודי, הנוגע ליהודי רומניה, ונראה שאיסטרטי הושפע מדמויות אמיתיות. מדובר במשפחה יהודית ענייה, בה בניו של החייט מחפשים את דרכם בחיים. כל אחד מהם מייצג זרם מחשבה ועשייה מאותה תקופה, כשכולם עסקו בבעיה היהודית”.
