Radio România Internațional

Tag: ויזל

  • הפרק השני של הפודקאסט על השואה

    הפרק השני של הפודקאסט על השואה

    הפרק השני של הפודקאסט “על השואה”, “הפוגרום של יאסי: זכרונותיו של ניצול” פורסם. האם לסלוח היא הדרך ללמוד לחיות עם זיכרונות כואבים של סבל, אובדן יקיריהם וכבוד האדם?



    האם אתה עדיין יכול לסמוך על אנשים? האם האנטישמיות עדיין מאיימת עלינו ? אלו שאלות עליהן עונה בראיון שערכה אנה ברבולסקו, סוציולוגית וחוקרת במכון “אלי ויזל”. Leonard Zăicescu, הניצול האחרון מהפוגרום ביאסי, ביוני 1941, המתגורר ברומניה.



    זאצסקו מזמין אותנו לגלות את ההיסטוריה של הפוגרום דרך ענייו של מי שחי את אותם הרגעים הדרמטיים. האווירה בעיר שלפני פוגרום, הזוועות חיו בחצר מפקדת המשטרה, בכיכר תחנת הרכת וברכבות המוות Iași-Podu Iloaiei הפכו לזיכרונות כואבים על סבלם והיעלמותם של יקיריהם, אך גם על אובדן כבוד האדם.



    “אודות השואה” הוא פרויקט שבוצע על ידי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” בתמיכת Friedrich-Ebert-Stiftung Romania. ניתן להאזין לפודקאסט באתר מכון ויזל, בספוטיפיי, בפודקאסט של אפל: ובפודקאסט של גוגל.

  • דוח חדש על אנטישמיות ברומניה

    דוח חדש על אנטישמיות ברומניה

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל פרסם דוח חדש על אנטישמיות ברומניה. זהו ניתוח ההתפתחויות בשנה האחרונה (מאי 2020 – אפריל 2021) בכל הקשור לדברי שנאה אונליין, ביטויים אנטישמיים ושל הצעדים בהם שהרשויות ברומניה נקטו כדי לחזק מסגרת להגברת החוסן בפני התופעות הללו. המסקנות העיקריות של הדו”ח: נראה כי מידת הקבלה של היהודים בחברה הרומנית היא ברמה שלא צריכה להדאיג אותנו.



    באופן פרדוקסלי, בשנה האחרונה התגברו התקריות אנטישמיים; המסר האנטישמי, המכחיש, הופיע שוב בפרלמנט באמצעות מפלגה המעודדת התנהגות לאומנית ושנאת זרים; מעשי ונדליזם ותוקפנות מילולית ממשיכים להופיע במרחב הציבורי כשהםמתוכננים מראש ומשוחררים בהקשרים המדגישים את עומק האנטישמית כגון חגים דתיים יהודיים, מערכות בחירות ברומניה ומופנים נגד נציגים של הקהילה היהודית המקומית.



    מאידך, החלת החוק על איסור ארגונים, סמלים ומעשים פשיסטיים, לגיוניונרים, גזעניים או שנאת זרים, קידום פולחן האשמים בפשעי מלחמה היא עדיין אופציונלית עבור רשויות המקומיות או בתי משפט: 98% מהתלונות נדחות עוד בשלבי החקירה.מקרי קידום זכרם של פושעי מלחמה, שזוכו על ידי בית המשפט, שלא ראו את העבירות על החוק כה חמורה כדי להצדיק את העלויות הכרוכות במשפט פלילי. רשויות מקומיות ממשיכות להציב פסלים של דמויות שנויות במחלוקת, כולל אנטישמים ופשיסטים, ומסרבות לשנות את שמות הרחובות הקרויים על שמם.



    חסר החינוך על השואה בא לידי ביטוי במצבים של עידוד או קבלה של עמדות קיצוניות, אנטישמיות, הכחשת שואה, יישום לא נכון של חקיקת זיכרון ופתרון תלונות בנדון.סקרי דעת קהל מצביעים על ידע לקוי של ההיסטוריה של השואה ברומניה.



    שיח גזעני ושנאת זרים מתבטא גם אצל אנשים הממלאים תפקיד מרכזי בחינוך. מגפת ה– COVID-19 איפשר את הטריוויאליזציה של השואה על ידי אנשים שהתנגדו להגבלות שבתוקף בגלל המצב הבריאותי; ישנם השוואות רבות בין אמצעי ההשמדה שהנאצים הפעילו נגד היהודים לבין מסעות החיסון נגד COVID19 . דברי שנאה ממשיכים להופיע ברשת ללא הפרעה במיוחד במהלך מערכות בחירות או ברגעים מרכזיים בתהליך ניהול הבריאות בעת הפנדמיה. לאומניים מפיצים תיאוריות קונספירציה, ביניהם הרעיון שהיהודים שמנהלים את העולם עומדים מאחורי מסעות החיסון נגד COVID-19. . על פי הדיווח, פייסבוק נותרה הרשת החברתית הפופולרית ביותר והסביבה בה מפיצים באופן אינטנסיבי דברי שנאה. יחד עם זאת, חל שיפור ברמת התגובה של פייסבוק בהסרת סמלים גרפיים או תמונות השייכות לאיקונוגרפיה פשיסטית או ימנית קיצונית.



    במהלך תקופת הדו”ח אימצה ממשלת רומניה את האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודברי שנאה, וראש הממשלה מינה נציג מיוחד של הממשלה לקידום מדיניות הזיכרון, לחימה באנטישמיות ושנאת זרים. באותה תקופה בית משפט ברומניה קבע לראשונה, כשהוא מחיל חוק בן 19, כי אזרח אשם בהכחשת השואה.

  • מפגשים של משתתפי סיור הלימוד אלי ויזל

    מפגשים של משתתפי סיור הלימוד אלי ויזל

    המשתתפים בסיור “אלי ויזל” נפגשו בבוקרשט Anca Tudorancea חוקרת המרכז לחקר ההיסטוריה היהודית ברומניה “וילהלם פילדרמן”, הדריכה את המשתתפים ב”סיור לימודי אלי ויזל “, וסיפרה על מקומות הפוגרום בבוקרשט, שהתרחש בינואר 1941, על הקורבנות, על ההריסות בתקופת הקומוניזם, על בתי הכנסת שהיו ברובע היהודי, על השפות לאדינו ויידיש, על תיאטרון בארשאום, תיאטרון יהודי, שפעל בבוקרשט בין השנים 1941-1945. הוא הוקם ב -1 במרץ 1941, למרות ובגלל החוקים הגזעניים של שלטון אנטונסקו, חוקים שאסרו הופעה של שחקנים יהודים בתיאטראות ברומניה.



    הסיור התקיים בתרומה של המועצה האמריקאית, המוזיאון להיסטוריה ותרבות של יהודי רומניה, והתיאטרון היהודי הממלכתי.



    המשתתפים בסיור נפגשו גם עם עמיר סגרון, סגן שגריר ישראל ברומניה. הם שוחחו עם הדיפלומט הישראלי על זיכרון, תולדות העם היהודי, התעצמות האנטישמיות ושנאת זרים. השותפות שלנו עם המועצות האמריקאיות לחינוך בינלאומי ברומניה נמשכה השנה ואנחנו מקווים שהביקורים באושוויץ יתחדשו בשנת 2022, מסרה שגרירות ישראל.

  • עבודות שיקום בבית הזיכרון של אלי ויזל

    עבודות שיקום בבית הזיכרון של אלי ויזל

    בית הזיכרון אלי ויזל הנמצא בסיגטו מרמטיי (צפון רומניה) יעבור שיקום נרחב. מוזיאון מרמורש זכה כשותף בפרויקט JCulture, שהוגש במסגרת תוכנית שיתוף הפעולה החוצה גבולות הונגריה – סלובקיה – רומניה — אוקראינה לתקופה של 6 שנים, החל מ2014 ועד 2020. זהו פרויקט תרבותי שמטרתו העיקרית היא שיקום בית הזיכרון אלי ויזל. הפרויקט JCulture , מוקדש לחי היהודים בסיגטו מרמטי Ivano Frankivsk (אוקראינה), ומטרתו לקדם את המורשת התרבותית היהודית של שתי הערים השותפות, להחזיר את יעדי התיירות באמצעות יצירת נקודות עניין תיירותי שיציגו את מורשת היסטורית של הקהילות היהודיות המקומיות, אמר ראש עיריית סיגט, וסילה מולדובן. שווי הפרויקט הכולל הוא כמעט 260,000 אירו, כשלסיגט הוקצו 160,000 יורו.



    עבודות השחזור בבית הזיכרון של אלי ויזל מכסות את הבניין כולו. השיפוצים כוללים גם חלק מהתערוכה: החצר הפנימית תסודר ותצויד במערכת תאורה חדשה. הבית היהודי מכפר Poienile Izei, שנשמר במוזיאון הכפר Maramureş, ייהנה גם הוא משיקום. אותו סוג של פעולות יבוצע באחד מבתי הכנסת בעיר Ivano Frankivsk באוקראינה, אמר ואסילה מולדובן



    הפרויקט כולל הפקת חוברות וגלויות וסיור יהודי הן בסיגט והן Ivano Frankivsk. יתקיים גם פסטיבל תרבות יהודית בהשתתפות אורחים מהארץ ומחוצה לה. תקופת הביצוע של הפרויקט היא 12 חודשים מחתימת חוזה המימון.



    הסופר אלי ויזל, ניצול שואה וחתן פרס נובל לשלום, נולד ב- 30 בספטמבר 1928 בסיגטו מרמטיי. לאחר 1990 ביקר הסופר בעיר ובבית הוריו מספר פעמים בליווי משפחתו.

  • פסלו של אלי ויזל בקתדרלה הלאומית של וושינגטון

    פסלו של אלי ויזל בקתדרלה הלאומית של וושינגטון

    פסלו של חתן פרס נובל לשלום אלי ויזל, שנולד בסיגטו מרמאציאי שבצפון רומניה, נחסף בקתדרלה הלאומית בוושינגטון. יצירת פסל האבן (בידי שון קאלאהן), בוצעה בטכניקות מימי הביניים, ונמשך שנתיים. מקומו בגזרה המערבית של הקתדרלה, באכסדרה המוקדשת לזכויות אדם, שם יש גם פסלי האם תרזה, הארכיבישוף המעונה אוסקר רומרו ואלינור רוזוולט.



    פסלים נוספים של אלי ויזל, ניצול שואה, מוצבים גם בפריז, בבוקרשט (שם יש גם כיכר על שמו), אך גם בגלריית הדיוקנאות הלאומית במוזיאון סמיתסוניאן Smithsonian בוושינגטון. בארצות הברית, בצרפת, בישראל, בספרד, בגרמניה ומדינות אחרות יש גם רחובות על שמו של אלי ויזל.



    בסיגטו מרמציאי עומד בית הזיכרון של הסופר, הבית בו הוא נולד ושממנו נשלח למחנות הריכוז, בית שבו עומדים שני פסלים נוספים של מקבל פרס הנובל. אחד הפסלים הוא יצוק בארד, וממוקם בחצר הבית, והשני בטיח – ממוקם באולם בית העירייה.



    אלי ויזל התבלט בתפקידו העיקרי בקידום החינוך בכל הקשור לשואה והנצחת זיכרון השואה על ידי פרסום זיכרונות “לילה”, בהתבסס על קורותיו כנער במחנה אושוויץ. הוא כתב 57 ספרים, רובם באנגלית וצרפתית. יהיה זכרו תמיד ברוך.

  • פארק במונטריאול יקרא אלי ויזל

    פארק במונטריאול יקרא אלי ויזל

    מועצת העיר מונטריאול החליטה כי פארק חדש בעיר יקרא על שמו של אלי ויזל. זהו הפארק אשר יוקם דרומית לשדרות קורטריי, בין האי טרנס ושדרות ווסטברי.


    “אני שמחה שמועצת העיר אימצה הצעה לקרוא על שמה של דמות בולטת את המקום הציבורי בשכונת Côte-des-Neiges — Notre-Dame-de-Grâce הודיעה בפייסבוק, מגדה פופאנו, יועצת מועצת העיר, ילידת רומניה.


    אלי ויזל, שנולד למשפחה יהודית ברומניה, ב- 30 בספטמבר 1928 בסיגט, מרמורש, היה סופר ועיתונאי אמריקאי שכתב באנגלית, צרפתית, יידיש ועברית, פילוסוף הומניסט ופעיל זכויות אדם. הוא ניצול שואה, הוענק לו פרס נובל לשלום בשנת 1986. הוא נפטר ב -2 ביולי 2016 בניו יורק, ארצות הברית.

  • מכון אלי ויזל אוסף מחקרים ומאמרים לכתב העת המדעי שואה מחקרים

    מכון אלי ויזל אוסף מחקרים ומאמרים לכתב העת המדעי שואה מחקרים

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” הודיע על איסוף מחקרים ומאמרים לכתב העת המדעי “שואה”. מחקרים ומחקר », גיליון 2021. ניתן להגיש הצעות עד ליום 31 ביולי 2021.



    מגזין השואה, מחקרים ומחקר, הוא פרסום מדעי שנתי, המוקדש ללימודי מחקר מדעיים ואקדמיים בנושא השואה, אנטישמיות, שנאת זרים, אפליה וכו .



    מכון “אלי ויזל” מפרסם ומפרסם את כתב העת מאז 2009. כתב העת הוא הפרסום המדעי הראשון ברומניה שמטרתו להפיץ במרחב האינטלקטואלי את תוצאות המחקר השיטתי של מסמכי ארכיון, עדויות ומחקרים בנושא השואה. בכך המכון מספק למתעניינים חומר לימודי משלים ותומך במאמצי המחקר בתחום.



    המגזין מקדיש תשומת לב מיוחדת לעבודות חקר ארכיון או בעל פה, מחקרי מקרה, ביקורות ספרים, המתמקדות במרחב הרומני והאירופי. המאמרים יכולים להיכתב ברומנית, אנגלית, צרפתית או גרמנית, אך עדיפות תינתן למחקרים באנגלית.

  • שם של רחוב בעיירה ראשון בדצמבר

    שם של רחוב בעיירה ראשון בדצמבר

    עיירה 1 בדצמבר, מדרום לבוקרשט, תוותר על השם יון אנטונסקו שניתן לרחוב מקומי. אנטונסקו היה מנהיג הפשיסטי לשעבר של רומניה, הודיע ​​המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”. אלה חדשות טובות, המחזירות את המצב לנורמליות, כותב המכון, ומוסיף כי המועצה המקומית של העיירה החליטה לשנות את שמו של רחוב יון אנטונסקו, בעל בריתו של היטלר, שהורשע לימים בפשעי מלחמה. השם החדש של הרחושב יהיה רחוב הנצחון, Strada biruintei


    מאז 2016, אנו מצפים כי אותו דבר יקרה גם בקונסטנצה (דרום מזרח) שם גם יש רחוב על שמו של יון אנטונסקו, מוסיף מכון “ויזל”.



    המכון דרש את החלפת השם במשך 4 שנים האחרונות. המכון פנה לבית העירייה ולנהלת מחוז קונסטנצה, ללא כל תוצאה.



    אני מאמין שרק תביעות משפטיות יכולות לגייס מוסדות מסוימים לביצוע מחוות זיכרון מינימליות, אומר אלכסנדרו פלוריאן, מנכ”ל המכון. על אף שקיימת חקיקה האוסרת על ארגונים, סמלים ומעשים פשיסטיים, לגיונרים, גזעניים או שנאת זרים וקידום פולחן לאנשים האשמים בפשעי רצח עם ופשעי מלחמה, מוזיאון מחוז ARGES שבפיטשטי (דרום רומניה) מציג מ2012 פסל של יון אנטונסקו, והסיור במוזיאון יכול לתת לך את הרושם שאנטונסקו היה מנהיג גדול של רומניה, אמר אלכסנדרו פלוריאן.



    הוא אמר כי בערים שונות ישנם עדיין רחובות הנקראים על שמו של אנטונסקו, אך גם על שמם של אנטישמים אחרים כמו הרחוב ובית הספר התיכון מירצה וולקנסקו בבוקרשט שם נמצא גם פסל של האיש הזה.



    פלוריאן הזכיר כי וולקנסקו, פילוסוף, פובליציסט, סוציולוג ופוליטיקאי רומני, הורשע בפשעי מלחמה, והוא היה חבר בממשלת יון אנטונסקו. ישנם שני פסלים של אלברט ווס, הונגרי אתני מטרנסילבניה, שאחרי המלחמה, במשפט בקלוז ברומניה, הורשע כפושע מלחמה. יש רחוב ראדו גיר בקלוז שבצפון מערב רומניה. עלי להזכיר שהמשורר ראדו גיר הורשע גם בפשעי מלחמה גם, אך שום דבר לא משנה ולא משכנע את אלה שאחראים על שינוי המצב, הוסיף פלוריאן.

  • אחד חם, אחד קר

    אחד חם, אחד קר

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” הביע צער על הוויתור על העמדה לדין פלילי של אדם שהואשם בהפרת חוק איסור פירסום וקידום ארגונים, סמלים וחפצים פשיסטיים, לגיונרים, גזעניים ואנטישמים. ההחלטה מגיעה כמעט במקביל להחלטה אחרת, בכורה במערכת המשפט ברומניה – גזר דינו של אדם למאסר של שנה וחודש עם דחיית הוצאה לפועל, בגין הכחשת השואה.


    ישנם מצבים בהם המשטרה והפרקליטות אינם רואים כי יש להביא פעולות בלתי חוקיות הפוגעות בזכרם של קורבנות השואה בפני בית משפט, הוסיף מכון ויזל, שכתב כי בית המשפט של רובה 2 בבוקרשט אישר את הצעת הפרקליטות, בבית הדין לערעורים שהמליץ על ויתור על החקירה הפלילית נגד אדם שהופיע בציבור כשהוא לבש מדים לגיוניים והצדיעה הצדעה נאצית מול בניין מכון ויזל במרכז בוקרשט.


    למרות שהכיר בצד הפלילי של העובדות, סבר התובע כי למרות הפעולות הקונקרטיות שביצע החשוד, SERBAN SURU וחברי ארגונו, היקף השלכות מעשיו הוא קטן ומצדיק את הוויתור על הבאתו לדין, וזאת למרות התנהגותם בניגוד להוראות החוק על איסור ארגונים פשיסטיים, לגיוניים, גזעניים או שנאת זרים, סמלים ומעשים וקידום פולחן לאנשים שנמצאו האשמים בפשעי רצח עם ופשעי מלחמה. ההחלטה סופית.

  • הפרויקט למוזיאון להיסטוריה יהודית ולשואה ברומניה

    הפרויקט למוזיאון להיסטוריה יהודית ולשואה ברומניה

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” פרסם את דירוג הפרויקטים להקמת מוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה. במקום הראשון נבחרה הקבוצה המורכבת מ POPP ו- ASOCIAȚII S.R.L. (מנהיג) ו- WESTFOURTH ARCHITECTURE S.R.L., BERENBAUM JACOBS ASSOCIATES L.LC, . הקבוצה קבלה ניקוד של 84.20 נקודות הועדה הבינלאומית שבחנה את הפרוייקטים. בסך הכל השתתפו 4 מתחרים. התהליך יושלם לאחר בדיקת ה- DUAE (מסמך רכש אירופי יחיד), קביעה סופית של הזוכה ופרסום הדו”ח הסופי של ההליך.


    ביוני 2019 יזמנו את החוק להקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית ושואה ברומניה. מה שנראה אז רק חלום יפה מתגשם, כתב חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, שהוא גם הנשיא החדש של פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה.


    המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה ישאף להציג ולקדם את ההיסטוריה, התרבות והמסורות של הקהילות היהודיות ברומניה, וזאת כדי לשמר את תרומתם של יהודי רומניה להתפתחות המודרניזציה של החברה הרומנית. כמו כן, לפעילות המוסד העתידי יהיה מרכיב חינוכי חשוב אשר במרכזו יעמוד השימור של זכרם של קורבנות השואה וקידום אי-אפליה.

  • הבהרות מכון אלי ויזל

    הבהרות מכון אלי ויזל

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” סיפק הבהרות על הביטויים “מגיפה אדומה” ו”מגפה חומה “, בתגובה לבקשת מנהיג מפלגת PSD, סוציאל-דמוקרטי ברומניה. הבקשה הוגשה בהקשר שבו הביטוי “מגיפה אדומה” משמש באופן אינטנסיבי את המתנגדים הפוליטיים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של רומניה, שהיא נכון לעכשיו באופוזיציה.



    מכון “אלי ויזל” רואה בנוסחה “מגיפה אדומה” ומקבילה “מגיפה חומה” כחלק מנוסחאות התעמולה האידיאולוגיות ששימשו בתקופת בין שתי מלחמות עולם. הם ייעדו, מצד אחד, את המשטר הסטליניסטי במוסקבה ואת המפלגות הקומוניסטיות האירופיות, ומצד שני את המשטרים הפשיסטים באיטליה ובגרמניה, כמו גם מפלגות פאשיסטיות אחרות באירופה, כולל ברומניה.



    בניגוד לסמלים כמו צלב הקרס, הצדעה הנאצית, קידום דימויים המצביעים על דמיון אפשרי להיטלר וכו , ביטויים אלה אינם נושאים את המטען הסמלי של פשעים נגד האנושות והם ספציפיים לשפה פוליטית עם הדגשמים פולמניים חזקים, אמר המכון “אלי ויזל.” בהודעתו.

  • הפרויקט לסידור מוזיאון השואה, יבחר בדצמבר

    הפרויקט לסידור מוזיאון השואה, יבחר בדצמבר

    הזוכה בתחרות הפרויקט לעיצוב פנים של המוזיאון הלאומי להיסטוריה של יהודים ושואה ברומניה ייבחר ב -10 בדצמבר 2020, אמר אלכסנדרו פלוריאן, מנכ”ל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.


    התחרות הבינלאומית על עיצוב הפנים של הבניין שיאכלס את המוזיאון הזה בבוקרשט יוצאת לדרך. ב -10 בדצמבר, ועדה בינלאומית, בתיאום מזכ”ל הממשלה, תבחר בפתרון המנצח לאופן שבו מוזיאון זה ייראה. המוזאון מוקם במימון ממשלת רומניה. המוזיאון נמצא במרכז בוקרשט, באחד האזורים הסמליים של העיר, קליאה ויקטוריי, בבניין Banloc-Goodrich, שתוכנן על ידי האדריכל הרומני המפורסם OCTAV DOICESCU בשנות ה -40. בחירת הפרויקטים מבוצעת על ידי ועדה, והתוצאה תפורסם ב -14 בדצמבר.



    נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, פרסם את החוק על הקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה באוקטובר 2019. המוזיאון ישאף להציג ולקדם את ההיסטוריה, התרבות והמסורות של הקהילות היהודיות ברומניה. בכך תישמר את ההיסטוריה של יהדות רומניה את תרומת הקהילה היהודית להתפתחות החברה המודרנית ולמודרניזציה של רומניה.



    אלכסנדרו פלוריאן סיפר גם על חנוכת מוזיאון המתעד את האירועים במהלך פוגרום ביאסי, צפון מזרח רומניה, מיוני-יולי 1941. ביוני 2021, לרגל ציון 80 השנים שעברו מאז פוגרום יהודי יאסי, יפתח ביאסי מוזיאון הפוגרום, אמר פלוריאן.

  • ביקור שגריר ישראל ברומניה במראמורש

    ביקור שגריר ישראל ברומניה במראמורש

    שגריר ישראל, דייוויד סרנגה, ערך ביקור עבודה במחוז מרמורש שבצפון רומניה. שיתוף הפעולה בתחום התיירות, הבריאות והטכנולוגיה בין ישראל לבין הנהלת המחוז היה בין נושאי הדיון שהשגריר קיים עם נשיא מועצת מחוז מרמורש, יונל בוגדן. בוגדן דיבר על האפשרות לפתוח קו תעופה ישיר בין ישראל למארמורס, בהתחשב בכך שיוקם מסוף חדש לנמל התעופה הבינלאומי של מארמורש.



    דייוויד סרנגה נפגש בבאיה מארה, עיר הבירה של המחוז, עם ראש העיר CATALIN CHERECHES. הפגישה התקיימה במושבת הציירים באיה מארה, במרחב בו לפני למעלה מ 100 שנה, הוקם בית הספר לציור באיה מארה, שהביא הכרה בינלאומית לעיר.



    למעלה מ -5,000 אמנים מכל רחבי העולם יצרו כאן לאורך זמן, כולל אמנים יהודים, להם אנו אסירי תודה על התרומה רבת החשיבות להתפתחותה התרבותית של העיר, אמר ראש העיר.



    לאחר המגיפה, אמנים ישראלים צפויים להשתתף בתוכניות היצירה של המרכז, הוסיף המארח. שגריר ישראל השתתף, לצד נציגי צוות קרן התקווה לילדים נזקקים, בפתיחת הקמפיין מחיר הטוב. כדי לעזור לתלמידים שלומדים מרחוק, שגרירות ישראל תרמה 25 טבלטים חדשים.


    השגריר דייוויד סרנגה עצר גם בSIGHETU MARMATIEI שם הוא ביקר בביתו של חתן פרס נובל לשלום אלי ויזל, שנולד בסיגט. תחנה הבאה בה השגריר ביקר היתה אנדרטת השואה ותחנת הרכבת ממנה יצאו רכבות עם היהודים שנשלחו למותם באושוויץ . ראש העיר וסיל מולדובן, איתו השגריר נפגש באופן רשמי, כמו גם נשיא הקהילה היהודית המקומית, דוד ליברמן, ליוו אותו בביקור.



    דוד סרנגה ביקר גם בבית העלמין המפורסם מ Săpânța, שהתפרסם בזכות הצלבים שהם צבועים בצבעים עזים ובציורים נאיביים המייצגים סצנות מהחיים ומהעיסוקם של הקבורים במקום. על צלבים ישנם פסוקים עם ניואנסים הומוריסטיים.



    הדיפלומט ביקר גם במנזר האורתודוקסי BARSANA. המתחם כולל מבני עץ בנויים על ידי בעלי מלאכה מקומיים, והיצירה העיקרית היא כנסיית עץ.


    השגריר עלה גם לרכבת MOCANITA, רכבת קיטור תיירותים העוברת בעמק יפה לאורך נהר על מסילה צרה במיחד.

  • ביקורות על החלטת בית משפט ברומניה

    ביקורות על החלטת בית משפט ברומניה

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” מתח ביקורת על החלטתו של שופט שהחליט לסגור תיק חקירה פלילית נגד חנות אונליין שמכרה מוצרים עם דמויות ומסרים של פושעי מלחמה, פשיסטים רומנים, מוצרים שלפי החוק הם אסורים למכירה.



    “הפרת החוק אינה כה חמורה, וההליך הפלילי הוא מעט יקר!” – סיכם באירוניה, המכון בהודעתו.



    בשנת 2018 הגיש המכון תלונה במשטרה לפיה חנות אונליין מוכרה מוצרים האסורים על פי חוק. במהלך החקירה הפלילית הודה מנהל החנות כי מכר מוצרים אלה מבלי לדעת את החוק. הוא התנצל על מעשיו.



    מאז 2018 דרשו החוקרים, שוב ושוב לסגור את החקירה הפלילית. בכך הם התעלמו מהטענוות שהמכון הציג בפניהם ולמעשה הם קיבלו את טענות בעל החנות. . החוקרים בחרו להתעלם מהעובדה שהחשוד קידם מכירת המוצרים באמצעות שירות הפרסום של פייסבוק וזאת למרות הזהרות המשתמשים שהוא עובר על החוק.



    החוקרים התעלמו מהעובדה שמשתמש בפייסבוק הציע לחשוד להכין חולצת טריקו “עם צלליות של יהודים תלויים על מוטות, ממש כמו באודסה” (מעשי זוועה במהלך הטבח האנטי-יהודי באוקטובר 1941). המוכר אכן יצר חולצת טריקו לפי דרישה זו והוציא אותה למכירה באתר.



    בדף ההסבר של החלטה לסגור את החקירה הפלילית, השופט מראה כי “המעשה גרם נזק מינימלי לערכים החברתיים”. השופט גם כתב שהוא התרשם מכנות התנצלות המוכר. כמו כן השופט גילה הבנה רבה כלפי המוכר שלפי דבריו ביצע את העבירה אך ורק מסיבות מסחריות.



    מכון אלי ויזל גינה את ההחלטה והטיל ביקורת על בית המשפט על החלטה שהתעלמה מהערכים המוסריים הקשורים לזכר קורבנות השואה.

  • ימי הסרט זיכרון שואה

    ימי הסרט זיכרון שואה

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” מארגן בבוקרשט,בתאריכים 24-26 בינואר, את ימי הסרט “זיכרון השואה”. 6 סרטי אמנות, סרטי תעודה וסרטי אנימציה בנושא השואה יוצגו בפני הציבור. האירוע יסתיים בהקרנת הסרט “סוביבור”,שהופק ב2018, בהשראת הבריחה ההמונית באוקטובר 1943 ממחנה ההשמדה הנאצי בסוביבור, בפולין הכבושה.



    מדי שנה, בינואר, אנו זוכרים את אחד הפרקים החשוכים ביותר בתולדותינו, של אירופה, של רומניה, השואה. השנה,ב27 בינואר 2020, העולם מציין 75 שנים שעברו מאז שחרור מחנה אושוויץ. מארגני הקרנות העדיפו לציין יום זה, במקום שיטות הקלאסיות, את ימי הסרט “זיכרון השואה”. בכך מבקשים לעודד את הציבור לגלות היסטוריה מנקודת מבט אחרת, דרך האמנות הקולנועית. סרטים תיעודיים, הפקות אומנותיות ואנימציות מספרים לנו על מציאות שכיום היא זרה לצעירים ולמבוגרים שלא היו עדים למעשי זוועה שבצעו בידי אדם, אומר בהודעתו מכון ויזל .