הארכיונים של רומניה לחקר השואה פתוחים, השלב הבא הוא הדיגיטציה שלהם, אמר ראש הממשלה מרסל צ’ולאקו בהודעה שנשלחה למשתתפי הכנס ’20 שנה מאז הדו”ח הסופי של הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה – אלי ויזל ‘. נמשיך לעבוד עם מכון ‘אלי ויזל’ לפתיחת המוזיאון הלאומי החדש לתולדות היהודים והשואה ברומניה, אמר ראש הממשלה
. צ’ולאקו אמר כי אם לפני 20 שנה החברה הרומנית הייתה זקוקה לוועדה בינלאומית שתניח את העבר ההיסטורי שלה על השולחן, היום כל מה שאנו עושים, כל האמצעים שננקטו והצעדים שננקטו הם מדיניות ציבורית ממשלתית או יוזמות אזרחיות.
נכון להיום, העריך ראש הממשלה, הגענו לנקודה שבה זיכרון העבר והתודעה ההיסטורית מחייבים אותנו להיות עקביים כדי לבסס חברה אחראית ודמוקרטית המבוססת על כיבוד זכויות אדם, חברה שבה אנו מקווים שלשנאה לא יהיה מקום עוד.
הוא נזכר כי בשנת 2021 מינתה ממשלת רומניה לראשונה נציג מיוחד למאבק באנטישמיות, שנאת זרים ומדיניות זיכרון. אז אומצה האסטרטגיה הלאומית הראשונה בתחום וכעבור 3 שנים השנייה. אנו מציעים לא רק למנוע ולהילחם בדיבור שנאה, אלא גם השקעות נוספות בתחום החינוך ובתוכניות הכשרה מתמשכות למי שעובד במנהל ומחוצה לו, אמר צ’ולאקו.
שרת החוץ לומיניצה אודובסקו הזכירה את טבח חמאס ב-7 באוקטובר 2023. אז ראינו מה זה אומר לשחרר גל של שנאה נגד יהודים. קשה ביותר להבין שלמעלה מ-80 שנה לאחר השואה מתמודדים בני הקהילה היהודית עם הפחד מפיגועים ואלימות בכל העולם. הצמיחה חסרת התקדים של האנטישמיות בעולם מדאיגה. אפילו ברומניה, מרחב שעד לא מזמן היה נטול ביטויים רדיקליים כאלה, אנו רואים עלייה באנטישמיות, במיוחד בסביבה המקוונת. יש לנו אחריות משותפת וחובה מוסרית לחזק את המאמצים בקו המניעה, הוסיפה ראש הדיפלומטיה הרומנית.
שרת החינוך, ליגיה דקה, אמרה כי מאז אימוץ דו”ח ויזל לפני 20 שנה, השתלבו בהדרגה מחקרים על השואה בתוכנית הלימודים של תלמידי בתי הספר. אם לפני כמה שנים היו לנו כמה אלפי תלמידים שבחרו בקורס שהיה אופציונלי, כעת יש לנו כמעט 180,000 תלמידים הלומדים את השואה וההיסטוריה של היהודים, מה שמעודד גם אמפתיה וגם התנגדות לדעות קדומות, אמרה דקה.
המנהל הכללי של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה ‘אלי ויזל’, אלכסנדרו פלוריאן, הדגיש את תפקידי המכון במחקר, בחינוך ובמאבק באנטישמיות. לדבריו, אחד מספרי הלימוד האלטרנטיביים לכיתה יא’ על תולדות השואה נכתב במכון. מכון “ויזל” מפרסם גם דו”ח מעקב שנתי על דיבור אנטישמי. פלוריאן קבע כי המנהיגים למדו מה המשמעות של ההיסטורית השואה, של זיכרון השואה, ואין יותר הפגנת אנטישמיות כמו לפני 20 שנה במרחב הציבורי, במוסדות ציבוריים, אלא רק במרחב המקוון ובמרחב רשתות חברה. למרות זאת המצב מדאיג. הוא הזכיר גם את הפעילות נגד קידום זכרם של פושעי מלחמה. פלוריאן אמר שהוא זכה בשלב הראשון במשפט עם עיריית בוקרשט לשינוי השם של רחוב מירצ’ה וולקנסקו – אדם שהורשע בפשעי מלחמה, חבר בממשלת יון אנטונסקו במשך 3 שנים. יהיה לנו רחוב חדש בבוקרשט עם שם שקשור לשם השואה, אמר. הוא הזכיר גם את הפרויקט של המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה. לצערי הפרויקט מתעכב, אבל נגייס את כל המוסדות המעורבים ואני מקווה שהוא לא יתעכב יותר מדי זמן, אמר פלוריאן.
המזכיר הכללי של הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, אדוארד קופפרברג, הגדיר את רומניה כמדינה בטוחה. אנו יכולים לומר בגאווה שרומניה היא אחת המדינות המעטות באירופה שבהן כיהודי אתה יכול ללכת ברחובות בשקט, אמר. עם זאת, קופפרברג אמר כי האנטישמיות קיימת והיא קולנית מאוד ברומניה. הזדמן לנו להאזין לשפה ראויה למשמר הברזל בפרלמנט הרומני, שמראה שחלק מהחברה הרומנית עדיין חושב ככה, הוא עדיין אנטישמי, עדיין שונא את היהודים וכנראה שונא לא רק את היהודים , אבל היהודים הם הדרך שיכולה לממש את שנאת הזרים שלהם. יש עדיין הרבה עבודה כדי שהאנטישמיות, שנאת זרים והגזענות ייעלמו מהחברה, אמר אדוארד קופפרברג.
