Tag: ז’אן אנצ’ל

  • מורשת יהודית ברומניה 03.04.2022 – ז’אן אנצ’ל (3)

    מורשת יהודית ברומניה 03.04.2022 – ז’אן אנצ’ל (3)

    פעילותו הברוכה של ד”ר זאן אנצל להעמקת המחקר על שואת יהודי רומניה לא הצטמצמה בפרסום ספרים בלבד. בנוסף ד”ר זאן אנצל פירסם מאמרי מחקר בכתבי עת מדעיים בישראל, באנגליה, בגרמניה ובארה”ב ונשא הרצאות באוניברסיטאות בעולם ובכנסים מדעיים.



    אצטט כאן את דברי ד”ר זאן אנצל מראיון שהעניק לתקשורת הרומנית בעידן הפוסט קומוניסטי:


    “לדעתי, כשמדברים על מבצעי השואה, מדברים על הנאצים ועוזריהם. רומניה לא נכנסת לקטגוריה של נאצים ועוזריהם. מבחינת השלטון הפנימי רומניה הייתה ריבונית. היא לבד החליטה מה לעשות עם היהודים שתחת שליטתה. כמובן שאי אפשר לדבר על רומניה מחוץ לאירופה בשליטה הנאצית, אבל לא מדובר למשל באוקראינים, שלא הייתה להם מדינה, ואפילו לא בליטאים, לטבים או אסטונים, שהיו להם תנועות פשיסטיות מקומיות ששיתפו פעולה עם הנאצים. ברומניה, השלטון החליט לשתף פעולה עם הנאצים בכוונה להשמיד את היהודים. היה לפי חישובים של תועלת מדינית ואישית של ראשי השלטון. ברומניה המעבר לשיתוף עם גרמניה היה פתאומי. עד סוף יוני 1941 רומניה הייתה באופן תיאורטי בת ברית של בריטניה וצרפת. מפלתה של צרפת והתפשטות של גרמניה למזרח אירופה הביאו את רומניה להצטרף לכוחות הציר ולשנות מקצה לקצה את מדיניות החוץ שלה. אבל כשמדובר ביהודים, רומניה לא הושפעה מהאידיאולוגיה הנאצית אלא מאידיאולוגיה אנטישמית פשיסטית מקומית, שהייתה מאד חזקה בשנות העשרים והשלושים. צריך להדגיש שיהודי רומניה היו האחרונים שקיבלו זכויות אזרח, שהוענקו ב — 1923 . יהודי צרפת קיבלו אזרחות מיד לאחר המהפכה הצרפתית, ב — 1790 בערך, יהודי גרמניה ב- 1860 ויהודי אוסטרו-הונגריה ב — 1866. רוב יהודי רומניה לא קיבלו זכויות אזרח עד תום מלחמת העולם הראשונה, וגם אז נערך על כך מאבק גדול. ניתן לדבר על כ — 15 שנים של זכויות אזרח מלאות, מ 1923 ועד 1938 , כאשר הממשלה הפשיסטית-אנטישמית הראשונה ברומניה של גוגה-קוזה, שללה למעשה חלק גדול מזכויות היהודים.



    ללא ספק גולת הכותרת של פעילותו של ד”ר זאן אנצל הייתה השתתפותו בוועדת החקירה לבירור מעורבות בשואה של גורמי שלטון ברומניה. הדברים התגלגלו כך שבתחילה הייתה התבטאותו של נשיא רומניה יון אילייסקו בראיון לעיתון הארץ הישראלי, כי “השואה לא הייתה ייחודית ליהודים. באותו אופן מתו גם רבים אחרים”. בעקבות ההתבטאות זאת וסידרה של התבטאויות חמורות של שרים בממשלת רומניה כי בגבולות המדינה הרומנית בימי מלחמת העולם השניה לא התרחשה שואה בסופו של דבר הוקמה הוועדה באוקטובר 2003.



    בכתב המינוי של הוועדה שהוקמה עי נשיא רומניה נכתב כי הוועדה תחקור את ההיסטוריה של השואה ברומניה במטרה לבסס את העובדות ההיסטוריות ולפרסם אותן ברומניה ומחוץ לגבולותיה. בראש הוועדה עמד חתן פרס נובל הפרופ אלי ויזל יליד רומניה בעצמו. בוועדה חברים היסטוריונים ואנשי ציבור מישראל, ארה”ב, רומניה, גרמניה וצרפת. הנציגים מישראל בוועדה היו ד”ר זאן אנצל, פרופ טוביה פרילינג, ד”ר לאון וולוביץ, ד”ר רפאל ואגו וד”ר מיכאל שפיר. הוועדה התבססה על מסמכי ארכיונים שנמצאים ברומניה, מולדובה, אוקראינה, צרפת, גרמניה, ישראל, רוסיה ,ארה”ב ועוד. בכתב המנוי של הוועדה נכתב שהוועדה תזכה לעצמאות מחקרית ותעבוד עפ קריטריונים של מחקר מדעי אקדמי, ממשלת רומניה מתחייבת לאמץ את דו”ח הוועדה ומסקנותיה, ממשלת רומניה מתחייבת לפתוח את כל הארכיונים ולספק כל מסמך שנחוץ לעבודת החקירה של הוועדה.



    “אני משבח את נשיא רומניה על החלטתו האמיצה להתמודד עם עברה של רומניה. זהו צעד הכרחי בתהליך של בניית חברה דמוקרטית ברומניה וצעד חיוני בחיזוק מערכת היחסים של קהילת יוצאי רומניה בישראל ובעולם עם רומניה.”, אמר ד”ר זאן אנצל והוסיף כי “העובדה שפרופ אלי ויזל ניאות לעמוד בראש הוועדה נותנת לה משקל מיוחד ומשמעות היסטורית”.



    חברי הוועדה ד”ר רפי ואגו וד”ר טוביה פרילינג אמרו כי דר אנצל היה הרוח החיה של הוועדה, ולפי פרילינג העובדה שרומניה היום מתמודדת עם עברה הוא ניצחון אישי של אנצל.



    ב-30 לאפריל 2008 ד”ר זאן אנצל הלך לעולמו בעקבות מחלה קשה בגיל 67. הוא הותיר אחריו את אישתו סוזנה והצאצאים איילת, צבי ויעל


    .


  • מורשת יהודית ברומניה 27.03.2022 – ז’אן אנצ’ל (2)

    מורשת יהודית ברומניה 27.03.2022 – ז’אן אנצ’ל (2)

    זאן אנצל היה גדול חוקרי שואת יהודי רומניה בכלל ופרט יהודי יאשי, דורוחוי, בסארביה, בוקובינה וטרנסניסטריה. בשנים 1944-1941 בהיסטוריוגרפיה של שואת יהודי רומניה למאמריו ולספריו המחקריים חשיבות רבה, חשיבות שתעמוד להם כנראה גם בעתיד.



    שנים רבות עבד ד”ר זאן אנצל על מפעל חייו שני הכרכים של תולדות השואה ברומניה, בהוצאת יד ושם. הוא הראה כיצד האנטישמיות העמוקה הובילה, לבסוף, להשמדת 240 אלף מיהודי רומניה, שגורשו למחנות ריכוז בטרנסניסטריה, ו-180 אלף יהודים אוקראינים בשטחים הסובייטים שעליהם השתלטה רומניה במלחמה. כל זאת, מרצונם החופשי של הרומנים, ולאו דווקא מתוך כפייה של הגרמנים.



    גם יהודי הרגאט שניצלו בסופו של דבר, עתידם לא היה מובטח לולא ההפסד במלחמה של גרמניה והשותפות. מכאן, שאשמתם של הרומנים גדולה, ולצורך כך חשוב היה לדון בספרים של אנצל בשורשי האנטישמיות הרומנית עוד מהמאה התשע-עשרה.



    לעיתים נראה כי מעורבותו האישית העמוקה של ד”ר זאן אנצל בנושא הייתה לו לרועץ והקשתה עליו לעמוד בריחוק הנדרש. אבל הוא ידע להתעשת בזמן ולשלוט בעצמו בכתיבתו. אכן, נדרשה ממנו שליטה עצמית עילאית, במיוחד כשעסק בימי הפוגרום ביאשי עיר בו נולד, שלהם הקדיש את הספר “הקדמה לרצח”. תיאורי ההתעללות הרצחנית של החיילים, השוטרים והאזרחים הרומנים ביהודים קשים לקריאה, אפילו למי שהורגל בתיאורי הזוועה מן השואה. ד”ר זאן אנצל כתב גם על שוד רכושם של יהודי רומניה שאותו העריך בשישה מיליארד דולר.



    על הקהילה היהודית ביאשי כתב ד”ר זאן אנצל שהייתה עיר ואם ברומניה עד פרוץ פרעות הדמים ביולי 1941. ביאשי פעלו מפלגות ציוניות ועשרות מוסדות וארגונים יהודיים, בינהם בתי ספר עממיים ותיכוניים, ישיבות, בתי חולים, בתי יתומים ואף תאטרון ביידיש שהוקם עוד בשנת 1876 עי אברהם גולדפאדן והיה לתאטרון היידיש הראשון בעולם, הוצאות ספרים, ביטאונים וכתבי עת ביידיש, בעברית וברומנית ועוד. בקרב כ-45,000 התושבים היהודים של יאשי, ערב פרוץ מאורעות הדמים, היו רבנים וסופרים דגולים, אנשי השכלה מדע ורפואה לצד סתם “עמך” רבים חייטים כמו אביו של ד”ר זאן אנצל , סוחרים זעירים, חנוונים ובעלי מלאכה.



    ד”ר אנצל הגדיר בצדק את היישוב היהודי ביאשי כ-“סמל הקיום היהודי ברומניה” אבל בו בזמן הפכה העיר למרכז האנטישמי הגדול ביותר ברומניה. בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 נוסדו ביאשי תנועות אנטישמיות מן הארסיות ביותר והשפעתן ומורשתן ניכרו בכל שנות השלטון הפשיסטי ברומניה ובשטחים שנכבשו בזמן המלחמה נגד ברית־המועצות.



    הפוגרום ביאשי כפי שהוכיח ד”ר זאן אנצל בספרו המקיף הקדמה לרצח, התחולל בפקודתו המפורשת של הרודן יון אנטונסקו. זאת הייתה רק ההקדמה לטבח ההמוני שביצעו חיילי הצבא הרומני ביהודי בסרביה וצפון בוקובינה בשבוע הראשון לפלישת צבאות גרמניה הנאצית ורומניה הפשיסטית לשטחה של ברית־המועצות.



    מחקריו של ד”ר זאן אנצל התפרסמו בעברית, באנגלית וברומנית וזכו להערכה עמוקה מצד היסטוריונים חוקרי השואה בעולם. אנצל היה זה שאסף, ליקט וערך בעבור ארכיון יד ושם את אוסף התעודות הגדול ביותר, שמספרן הגיע לאלפים, מן הארכיונים הרומניים, הרוסיים, האוקראיניים, הגרמניים והמולדביים. הוא בחן והעריך את המסמכים שנאספו במוזאון השואה בוושינגטון ורובם הועתקו ונמסרו על ידו גם לארכיון של מוסד יד ושם.



    עד כאן חלק השני על חוקר ההיסטוריה של שואת יהדות רומניה ד”ר זאן אנצל.



  • מורשת יהודית ברומניה 20.03.2022 – ז’אן אנצ’ל (1)

    מורשת יהודית ברומניה 20.03.2022 – ז’אן אנצ’ל (1)

    זאן אנצל נולד ברומניה, בעיר יאשי, בשנת 1940 להורים יהודים שומרי מסורת ודלי אמצעים. אביו שמיל אנצל עסק בחייטות שהבטיחה בקושי את קיומם היומיומי ואמו מלבינה אנצל הייתה עקרת בית. זאן אנצל היה בן שנה כשפרצו הפרעות ביהודי יאשי ב־29 ליוני1941 . בפרעות נרצחו, הומתו ונחנקו ברכבות המוות כ-14,000 מיהודי העיר. זאן התינוק הוסתר במרתף ביתם ואילו אביו נלקח בידי הקלגסים הרומנים לאחת מרכבות המוות, אבל הצליח לשרוד בדרך נס. אך מעידך 27 מבני משפחתו של זאן אנצל נרצחו באותן פרעות.



    ביאשי בימי המשטר הקומוניסטי ברומניה, זאן אנצל למד בבית ספר עירוני ואחר כך התחיל ללמוד בפקולטה להיסטוריה באוניברסיטת יאשי. הוא סולק מהלימודים ב-1959 בעקבות הבקשה שהגיש להגר לישראל. זמן רב חלף עד שקיבל את ההיתר לעלות ארצה. ב-1963 לאחר עלייתו לישראל המשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים ובו בזמן עבד בתור עורך ומגיש חדשות ברדיו קול ישראל בשפה הרומנית, תחת השם יעקב בן שמואל.



    ב-1967 זאן אנצל סיים באוניברסיטה העברית בירושלים תואר ראשון בהיסטוריה כללית ושפות לטיניות ותואר נוסף בהיסטוריה של העם היהודי ב-1970. זאן אנצל המשיך ללמוד באותו מוסד אוניברסיטאי וקיבל שני תוארי מוסמך אחד בהיסטוריה כללית ב-1972 והשני בארכיונאות ב-1974. בשנת 1977 הוענק לו תואר דוקטור באוניברסיטה העברית בתחום תולדות העם היהודי בעת החדשה.



    ד”ר זאן אנצל בהמשך הקריירה שלו השתלב בצוות העובדים במוסד יד ושם בתור חוקר ומאז שקד במשמעת עצמית רבה במחקריו ההיסטוריים על שואת יהודי רומניה, כמעט עד ימיו האחרונים. זאן אנצל היה היסטוריון קלאסי, במובן של חוקר החותר לחשיפה עד כמה שיותר מלאה של האירועים תוך התבססות על מסמכים, תעודות ועדויות. הוא הקדיש את חייו המקצועיים לנושא חקר שואת יהודי רומניה מתוך הכרה שהנושא לא ידוע מספיק ומהווה חור שחור בחקר השואה כולה.



    מאמץ מסוג זה דורש במקרים רבים גם מחיר אישי כבד ולא פשוט ודרכו אכן לא הייתה קלה. ד”ר זיאן אנצל היה חייב לחשוף בהדרגה ובזהירות את המסמכים מרומניה, וגם לעמוד איתן מול חוסר התעניינות בישראל. חוסר התעניינות במשך שנים לא מעטות מצד גורמים שונים בעיקר פוליטיים. בזמן שילטון צאושסקו הייתה קיימת שטיקה בהסכמה ביחסיים בין ישראל לרומניה כיוון שהעלייה של יהדות רומניה המשיכה ושלטונות רומניה עשו הכל כדי לקבור את הנושא, תרתי משמע.



    השלטונות הרומנים בתקופה של צאושסקו עקבו אחרי פעילותו של ד”ר זאן אנצל בדאגה. בארכיוני ה”סקוריטטה” גילו אחרי מהפכת 1989 תיק עבה בנושא ההיסטוריון זיאן אנצל. בשנת 1996 הוזמן ד”ר אנצל עי ד”ר ראדו יואניד ממוזיאון השואה בוושינגטון לעיין במסמכים רומניים שנחשפו אחרי נפילת צאושסקו. זאן אנצל גילה, לתדהמתו, כי מסמכים רבים זוייפו, כדי להסיר את האשמה מהשלטונות הרומניים. במאמר מוסגר ראדו יואניד כעת מכהן כשגריר רומניה בישראל.



    עד כאן חלק הראשון על החוקר ד”ר זאן אנצל.