Tag: זיכרון השואה

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, שלח הודעה לרגל ציון יום השנה ה-81 לפוגרום ביאשי (צפון מזרח רומניה), שהתרחש ביוני 1941. לפני 81 שנים, ביאשי, נגד היהודים ברומניה החלה אחת הרדיפות האלימות ביותר, עם חיסולים המוניים שאורגנו עי משטר אנטונסקו, שקידמו שנאה ותוקפנות נגד האוכלוסייה היהודית והרסו את הגורל של אלפי משפחות. קברים משותפים, רכבות מוות, החצר של הפרקליטות הם רק חלק מהמקומות המשמרים את זכר הקורבנות היהודים. יש לזכור כל הזמן את הפקודות הבלתי רציונליות והפליליות של השלטונות הרומניים באותה תקופה ואת שותפותם המבישה של אזרחים רבים שפעלו נגד זולתם, כדי לשמור בתודעה הקולקטיבית את השיעורים האלה. הפוגרום ביאשי היה פרק עקוב מדם בשורה ארוכה של התנקשויות נגד יהודים שהתרחשו ברומניה במחצית הראשונה של המאה הקודמת. הנצחת הדרמה בת 81 היא מעשה של כבוד עמוק ופיצוי מוסרי לקורבנות, לניצולים ולצאצאיהם, אמר ראש המדינה.

הפגנות אלימות, אנטישמיות ושנאת זרים בפומבי ובאינטרנט, עי מתן כבוד לזכרם של פושעי מלחמה, עי אפליה לרעה של הקהילה היהודית ועי עיוות השואה, אינן קבילות לחלוטין. שנה לאחר אימוץ האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה, לתקופה 2021-2023, נרשמו התוצאות הראשונות של יישומה, מה שממחיש, שוב, את המחויבות המלאה בכיוון הזה. אני מעודד רשויות מרכזיות ומקומיות לעשות מאמצים משמעותיים כדי להשיג את כל יעדי האסטרטגיה, הוסיף יוהניס.

ראש הממשלה ניקולאי–יונאל ציוקה אישר את המחויבות הנחרצת והמוחלטת של הגוף המבצע לקידום מדיניות זיכרון השואה ומאבק באנטישמיות. רומניה עשתה התקדמות מרשימה בשני העשורים האחרונים בתחום זיכרון השואה, המוכר עי פורומים בינלאומיים ושותפינו האירו–אטלנטיים. מדינה חזקה מקבלת אחריות על עברה וככל שהיא מדברת על העבר בפתיחות, כך היא הופכת עמידה יותר לפגיעות עכשוויות, תיאוריות קונספירציה ותעמולה רוויזיוניסטית, אמר ראש הממשלה.

לדבריו, לוועדה הבין–משרדית שהקים כדי לפקח על יישום האסטרטגיה הלאומית הראשונה למניעה ולמלחמה באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה יש תפקיד מרכזי. חשוב מאוד שבעתיד המיידי משרד החינוך יתמקד בקפידה בבניית הבסיס עבור חומר הלימוד ל– תולדות היהודים והשואה שהפרלמנט הצביע עבורו ברוב גדול, ובכך סימן רצון פוליטי ואזרחי ראוי להערכה בכיוון של חינוך לשואה ולמניעת זוועות, קידום סובלנות, גיוון, רוח אזרחית. עידוד ותמיכה באוניברסיטאות לשפר וליצור תכניות לימוד חדשות בתחומים אלה הוא יסוד, ופיתוח פרויקטים חינוכיים ותרבותיים התורמים להגברת חוסנה של רומניה מול הסכנות של אנטישמיות, שנאת זרים, אפליה, דברי שטנה הם עדיין בראש סדר העדיפויות של האחראיים לעניין, הוסיף ראש ממשלת רומניה.

שגריר גרמניה בבוקרשט, קורד מאייר–קלודט (Cord Meier-Klodt), הצהיר בפתיחה של הסרט “זכרון השואה“, שהחובה לדבר על זוועות השואה הפכה שוב לאקטואלית. עלינו להאבק מבעוד מועד בכל תופעה של שנאת הזר ואנטישמיות ולעשות הכל ע“מ להזכיר ולהסביר לדורות החדשים את הפרקים החשוכים האלה מההיסטוריה שלנו. היום מאבק זה וההזכרה קיבלו שוב רלוונטיות מידית לנוכך ריבוי המגמות של שנאת הזר ואנטישמיות בתנועות הימניות בהרבה מארצות אירופה וגם בגרמניה, אמר מאייר–קלודט. הוא הזכיר גם את התקשורת המושפעת יותר ויותר מחדשות הכזב (fake news) ובכך הסכנה שהשואה עצמה תהיה בספק וזאת במקביל לעובדה שמספר ניצולי השואה, שיכולים להוכיח ישירות את האמת, יורד באופן דרמטי.

סגנית השגריר של מדינת ישראל בבוקרשט, טניה ברג–רפאלי, הזכירה שכמעט 400,000 נספו בשואה בגלל הוראות המשטר פוליטי ברומניה. היא הביעה את הדאגה לנוכך ריבוי תופעות האנטישמיות של השנים האחרונות האירופה ובעולם. האנטישמיות מהווה סכנה לא רק לקהילות היהודיות אלא גם לערכים האירופיים ולדמוקרטיה הצהירה סגנית השגריר. ברג–רפאלי אמרה שרומניה “ידידה טובה” של מדינת ישראל ועשתה “מאמצים חשובים” בקידום החינוך בנושא השואה.

באותה הזדמנות, מנכ“ל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל“, אלכסנדרו פלוריאן (Alexandru Florian), הצהיר שהשואה לא אמורה להיות נושא מנוצל בצורה פוליטית. הוא ציין שרומניה נטלה אחריות על היסטוריה של השואה ב-2004 ע“י דו“ח של ועדה בינלאומית והוא בדעה שזאת דוגמא חיובית שרצוי שעוד מדינות אירופיות תאמצנה ע“מ לא לדון בנושא זה אלא רק בפורומים מדעיים. מכון “ויזל” ומוזאון הלאומי של האיקר הרומני מארגנים את ימי הסרט “זיכרון השואה“.