Tag: זכרון

שגרירות רומניה בישראל השתתפה באירועים שאורגנו לרגל ציון יום השואה הבינלאומי ו-80 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. השתתפו נציגי משלחת האיחוד האירופי לישראל, שגרירויות המדינות החברות באיחוד האירופי, יד ושם: המרכז העולמי לזיכרון השואה, סטודנטים וניצולי שואה. הטקסים התקיימו בבית יוליאנה בהרצליה, מתקן המעניק טיפול בקשישים, שרבים מהם הם ניצולי שואה. היחידה ספגה פגיעת מזל”ט ישירה במהלך חג יום הכיפורים ב-2024.

שמיעת הסיפורים האישיים של ניצולי השואה היא תמיד השראה לעולם כדי לא לשכוח את זוועות השואה. עדותו של יעקב וקסלר וסקינל על איך שרד את השואה ומצא את דרכו חזרה ליהדות חייבת להיות אות זיכרון כדי למנוע את החזרה על זוועות העבר, הודיעה שגרירות רומניה בישראל.

שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, השתתף באירוע הנצחת קורבנות השואה, שאורגן על ידי קריית החינוך לאודה-רעות יחד עם מכון גתה בוקרשט, לרגל יום השואה הבינלאומי. שימור הזיכרון הוא מקור החוסן שלנו. אנחנו לא יכולים לשכוח את השואה, וגם לא את הטבח שספגנו ב-7 באוקטובר 2023.

העם היהודי שרד את השואה, ואנו בטוחים שנתאושש מהמלחמה הזו ונביס את כל אלה שמאיימים להשמידנו, אמר הדיפלומט הישראלי. . אנו מכבדים את זכר קורבנות השואה וחוזרים על המחויבות של כל אחד מאיתנו להילחם בשנאה ובאנטישמיות.

רק באמצעות חינוך ומאמצים המשותפים נוכל להילחם בתופעות ההרסניות הללו, נוכל להימנע מלחזור על טעויות העבר, ולבנות עתיד בטוח לדורות הבאים, אמר השגריר.

באירוע ההנצחה השתתפו תלמידי תיכון שהזדמנו להאזין לסיפור חייו של אוטו פולופ, הניצול האחרון מהמחנות הנאצים בבוקרשט. פולופ גורש לאושוויץ-בירקנאו כשהיה בן 13 וחצי ובשנים האחרונות דיבר בפומבי על החוויות הקשות שעבר במחנה.

לשכת הצירים של הפרלמנט הרומני אימצה את הצעת החוק לפיה שנת 2025 היא מוקדשת לקרדינל יוליו הוסו. בשנה זו יתקיימו אירועים תרבותיים, דיפלומטיים, אמנותיים או חינוכיים שיוקדשו לציון חייו, עבודתו, אישיותו של הקרדינל ששיחק תפקיד מרכזי בהשגת איחוד השטחים שבהם גרו הרומנים בשנת 1918 והמאמצים שנעשו כדי להציל יהודים במהלך השואה.

בתקופה האפלה ביותר בהיסטוריה, השואה, בחר הקרדינל יוליו הוסו (1885-1970) לסכן את חייו בכך שפעל להצלת חיי יהודים. הוא ניצל את תפקידו כבישוף כדי לבקר בגטו בקלוז (צפון-מערב), סיפק מזון והעניק תמיכה ליהודים שחיו שם בתנאים נוראיים. העדויות מדברות גם על היהודים שיוליו הוסו עזר להסתיר בקתדרלה היוונית-קתולית בקלוז כדי למנוע את גירושם, מדגישים יוזמי הפרויקט.

הפרויקט שיזמו 2 צירים מקבוצת המיעוטים הלאומיים, סילביו וקסלר ואובידיו גנת, אומץ על ידי הסנאט, ולשכת הצירים של הפרלמנט הרומני.

הארכיבישוף של אלבה יוליה ופגראש מסר כי ההצעה להכיר בקרדינל יוליו הוסו כ”חסיד אומות העולם” היא יוזמת סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, שרצה לציין את הפעולות שבוצעו במהלך השואה כדי לעזור ולהציל יהודים שחיו בקלוז-נאפוקה. הפרויקט הוצג לאפיפיור פרנציסקוס ב-19 באוקטובר 2022, בוותיקן, בזמן ביקורו של סילביו וקסלר שהיה מלווה על ידי הבישופים קלאודיו לוסיאן פופ וכריסטיאן דומיטרו קרישאן.

הקרדינל לוציאן מורשאן, הארכיבישוף הראשי של הכנסייה הרומנית המאוחדת עם רומא, הכנסייה יוונית-קתולית, בירך על אימוץ הצעת החוק הזו, והביע את אמונתו שהחוק יעביר מסר חשוב החורג מהממד הווידוי הרגיל כשהוא יכנס לתודעה וימחיש את ערכי החופש והמוסר.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל בשיתוף עם עיריית יאשי יצר את הפרויקט המקוון https://www.iasi1941.com/ המנחה את התושבים והמבקרים למסלול של זיכרון, של גילוי מחדש של ההיסטוריה מנקודת מבט אחרת. הפרויקט, שיש לו גם גרסה אנגלית, מנציח את המקומות המרכזיים שבהם התרחש הפוגרום ביאשי ביוני 1941.

82 שנים לאחר מכן, הפחד שהיה תלוי באוויר, כאב הפרידה מהמשפחה והחברים, הדם שזרם ברחובות ובחצר תחנת המשטרה נותרו בזכרם של אלה שחיו ושרדו את ימי הרדיפה והרצח. עלינו החובה שהזיכרון שלהם יועבר הזיכרון הקולקטיבי, שלנו, של כולם, כי השכחה אינה מוחקת את טעויות העבר, היא רק מכסה אותן, כך נמסר ממכון “ויזל”.

ב-Simleu Silvaniei, צפון מערב רומניה, התקיים “מצעד הזיכרון” ב-11 ביוני. האירוע התקיים לזכרם של היהודים שגורשו ממחוז סלאג למחנות ההשמדה הנאצים בין מאי ליוני 1944.

המשתתפים נסעו במסלול שהתחיל בתחנת הרכבת הצכיי המשיך לגן הציבורי המרכזי עד מוזיאון השואה. כחלק מאותו האירוע התקיימה חנוכת האנדרטה לזכר קורבנות השואה, אנדרטה שנבנתה בתמיכת משפחת אלי ברקוביץ גרוס. האירוע ב-Simleu Silvaniei נתמך על ידי משפחתו של הרב שטרן מישראל, כך הודיעו המארגנים.

“מצעד הזיכרון” הוא אירוע בינלאומי לזכור האירועים הטרגיים שקרו בטרנסילבניה הצפונית בין מאי ליוני 1944. מצעד הזיכרון הושק לראשונה ב2019 ע”י הפדרציה הצינית של רומניה בהנהגתם של טיבריו רוט ומרקו מקסימיליאן כץ ובתמיכת הפדרציה של הקהילות היהודית ברומניה.

עמותת Semper Culturalia ארגנה בשיתוף עם המכון הרומני לתרבות, בין ה-30 בינואר לבין-1 בפברואר, לרגל יום השואה הבינלאומי שחל ב27 בינואר, אירועים שמטרתם לתרום לשמירת זכרם של קורבנות השואה, ולכבד את ניצולי השואה.. במרכז הקהילתי היהודי JCC רומניה התקיים השולחן העגול “מקומות זיכרון השואה ברומניה”, בהשתתפות ד”ר פלישיה ולדמן וההיסטוריונים אנקה טודורנציה, אסטריד רוטמן ואדריאן צאופלנקה. את הדיון הנחה דן שלנגר, נשיא פסטיבל הסרטים היהודי.

סדרת האירועים נמשכה בסימפוזיון “תפקידה של תקשורת ההמונים במאבק באנטישמיות”, במכון גתה. באירוע דנו בכלים שיש לחברה למאבק באנטישמיות תוך שימת דגש על המודעות לאחריות הפרט והארגונית, בכלל ושל תקשורת ההמונים בפרט. הכל כדי להציג פרטים היסטוריים בצורה מדויקת ככל האפשר והבטחת שקיפות והצגת מקרים או הצהרות אנטישמיות ללא משוא פנים. בסימפוזיון השתתפו, בין היתר, אירינה-דומיטריצה ​​סולומון, מזכירת המדינה – ממשרד ראש הממשלה, Lacziko Eniko Katalin, מזכיר המדינה במחלקה ליחסים בין-אתניים, סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, ליביו גיקמן, נשיא המכון הרומני לתרבות, נציגי תחנות הרדיו והטלוויזיה הציבוריות.

האירוע השלישי התקיים ב-ARCUB והחל בתוכנית אמנותית, בתמיכת השחקנים מאיה מורגנשטרן, Norica Costache, דן מיכאל שלאנגר, סורין סנדו והמוזיקאים Mihaela Işpan, מצו סופרן, ראדו דונקה, כינור, איתן שמייסר, פסנתר, והחזן הראשון עמנואל פושטאי. התוכנית נמשכה עם הקרנת הסרט פיצויים (ארה”ב, 2022), המגולל את סיפור המשא ומתן המתוח בין המנהיגי ישראל ועולם היהודי לבין הגרמנים, לאחר תום מלחמת העולם השנייה.

במסגרת פרוייקט “כרכום”, תלמידי בית ספר התיכון מס 1 מעיר CAREI שבצפון רומניה, שתלו כרכומים צהובים בחצר בית הכנסת שבעיר. פרויקט כרכום (Brândușa Project) הוא רעיון שיזם בשנת 2005, הקרן לחינוך השואה באירלנד, ואשר, מאז, התפשט למדינות רבות בעולם. הרעיון הבסיסי של הפרויקט הוא שהתלמידים ישתלו כרכומים צהובים לזכר מיליון חמש מאות אלף הילדים שנרצחו בשואה על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם.

הפרחים נשתלים בסתיו ופורחים בסוף ינואר, בסביבות יום השואה הבינלאומי ב27 בינואר. את הפרחים שותלים בחצרי ביתי ספר או במרחבים ציבוריים אחרים, או בעציצים ואדניות. הפרויקט מיועד לתלמידים מעל גיל 10.

טקסי יום הזיכרון התקיימו ברומניה. שגרירות ישראל ברומניה ארגנה במעון השגריר טקס המוקדש ליום הזיכרון לחללי צהל ונפגעי טרור. יהי זכרם ברוך, כתבו המארגנים. בטקס השתתפו השגריר דוד סרנגה וסגן השגריר אמיר סגרון.

דוד סרנגה נכח יחד עם תלמידי קריית החינוך לאודה-רעות, בבוקרשט, בטקס המוקדש ליום הזיכרון לחללי החיילים ונפגעי הטרור בהנחיית התיאטרון היהודי הממלכתי. באירוע השתתפו הן תלמידי בית הספר והן השחקנית הידועה מאיה מורגנשטרן, יחד עם כמה משחקני התיאטרון.

גם נציגי הסוכנות היהודית ביחד עם הפדרציה הציונית של רומניה כיבדו את יום הזיכרון בטקס בו השתתפו פליטים מאוקראינה הממתינים לעלייתם לארץ.

בתום יום הזיכרון ישראל חגגה את יום העצמאות. כחבר בקבוצת הידידות הפרלמנטרית עם מדינת ישראל, אני מעביר ברכה של שלום ושמחה במלאת 74 שנה להקמת מדינת ישראל, כתב חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למאבק נגד אנטישמיות ושנאת זרים.

לרגל יום הזכרון, הקהילה היהודית של אורדיה (צפון מערב) ארגנה ב3 במאי טקס הורדת דגל מדינת ישראל ודקת דומיה בקול צפירות בישראל.

יום לאחר מכן, ברומניה חגגו 74 שנים לעצמאות מדינת ישראל. המרכז הקהילתי היהודי (JCC) בוקרשט ארגן חגיגת ברבקיו ביום ראשון, 8 במאי. הקהילה היהודית של אורדיה ארגנה ב-5 במאי, בבית הכנסת הגדול האורתודוקסי, באמצעות אפליקציית הZOOM את התפילה שחרית, בניהולו של הרב הראשי שריא קו. לאחר מכן התקיים רסיטל מוזיקלי בביצוע של להקת הקהילה. בחצר הקהילה הוגשו בצהריים מנות גריל ולאחר מכן יכלו המשתתפים לשמוע, מרב שריא קו, סיפורים על הקמתה ותולדותיה של מדינת ישראל ומאבקיה להגנתה.

נציגי הסוכנות היהודית ששוהים בבוקרשט כדי להכין פליטים אוקראינים לפני עלייתם ארצה, ארגנו אירועים שציינו את יום הזיכרון ויום העצמאות. באירועים השתתף גם מקסמיליאן מרקו כץ, סגן נשיא ההתאחדות הציונית הרומנית.

שגרירות ישראל ברומניה כתבה לרגל יום העצמאות: «היום אנו חוגגים את יום העצמאות של מדינת ישראל! יום הולדת שמח, מזל טוב ושלום!”

סוכנות העיתונות הלאומית AGERPRES הקדישה סרט תיעודי לרגל יום הולדותו ה90 של ד”ר אורל ויינר, לשעבר נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, שעבר לעולמו ב-31 באוקטובר 2021. אורל ויינר נולד ב-10 בינואר 1932, ב-Ştefăneşti, מחוז בוטושאני, צפון רומניה. הוא סיים את האקדמיה ללימודי כלכלה ב-1953 וקיבל את התואר דוקטור לכלכלה ב-1966. הוא עבר קורסי התמחות בפריז. לפני נפילת הקומוניזם בדצמבר 1989, הוא היה פעיל בתחומי המסחר, סטטיסטיקה ובנייה. ויינר גם ערך מחקר מדעי. לאחר 1989, הוא היה סגן נשיא לשכת המסחר והתעשייה של רומניה ושל עיריית בוקרשט.

בתקופה הפוסט-קומוניסטית החזיק בשלושה מושבים כחבר פרלמנט, נציג של הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. הוא נשאר בתפקיד במשך 8 שנים מ2004 ועד 2012. בכל התקופה הזו היה סגן יו”ר הוועדה למדיניות כלכלית, רפורמה והפרטה בלשכת הנבחרים. הוא היה חבר בוועד הפועל של הקונגרס היהודי האירופי (2005-2007), נשיא כבוד של האגודה לתרבות ידידות רומניה-ישראל (2005).

בשנת 2005 הוא הפך לנשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER), תפקיד שהוא מילא עד נובמבר 2020 כשהפך להיות נשיא כבוד של FCER.

הוא בעל עיטור “כוכב רומניה”, בדרגת קצין (2013) ושל המסדר הלאומי של לגיון הכבוד, בדרגת אביר, שהעניקה לו צרפת (2009). בשנת 2017, אוראל ויינר עוטר על ידי הנשיא קלאוס יוהניס, עם המסדר הלאומי “Steaua României” בדרגת מפקד, כאות “הערכה על היחס המוסרי והמקצועי הגבוה שהפגין לאורך הקריירה שלו, על תרומתו ועל תפקידו המרכזי בשימור המורשת היהודית ובשיפור הדיאלוג הבין-דתי, על מעורבותו המיוחדת במאבק באנטישמיות, שנאת זרים, גזענות והכחשת שואה, על חיזוק קשרי רומניה-ישראל ועל קידום תדמיתה של רומניה בעולם”.

בשנת 2018 הוענק לו תואר אזרח כבוד של בוקרשט. בשנת 2019, הוא עוטר על ידי הפורום הדמוקרטי של הגרמנים ברומניה (FDGR) עם מדליית הכבוד של ארגון זה וזכה בצלב ההצטיינות כקצין מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.

אורל ויינר נפטר ב-31 באוקטובר 2021. הוא נקבר ב-2 בנובמבר 2021, בטכס צבאי, בבית הקברות היהודי, פילנטרופיה, בבוקרשט.

המהדורה השלישית של פסטיבל “הרחוב הרומני” מתקיים ב -26 בספטמבר בזכרון יעקב. האירוע מאורגן על ידי מכון התרבות הרומני תל אביב, בשיתוף עם עיריית זכרון יעקב ו- AMIR (ארגון יהודים מרומניה).

המבקרים בזכרון באותו היום יוכלי להנות מקונצרטים של מוסיקה בלקנית של להקת. SumSum, שתופיע ליד בית הכנסת הגדול; קונצרטים של מוזיקה רומנית, כליזמרים וריקודים בביצוע הלהקה הרומנית Taraful Ciocârlia : הסרט “רומניה לא מאולפת”, בהפקת אלכס פאון (עם כתוביות באנגלית) יוקרן במהלך היום לצד המופע של תאטרון קרוב מתל אביב, “סיפורי סבא”.

בנוסף בהנחיית ציפורה נאמן יתקיימו סדנאות חיתוך נייר לילדים ולמבוגרים; בתוכנית גם “הקוסם מגבעת דאדא”, מופע בובות בביצוע שושי יערי,

מוזיאון ינקו דאדה מעין הוד ינהל סדנאות יצירה של DADA

אמנות רחוב ודמויות מהעלייה יופיעו בביצוע אמנים מקומיים;אבי דסקל ידריך, בעברית, סיור “ציונים רומנים אמיצים בזכרון יעקב”.

בפתיחה ישתתפו ראדו יואניד, שגריר רומניה במדינת ישראל, וראש עיריית זכרון יעקב, זיו דשה. את האירוע יציג אטילה סומפלבי — יוצא רומניה, עיתונאי ישראלי ידועה

ICR תל אביב יהיה נוכח ובאמצעות דוכן בו יוצעו חומרי אינפורמציה בעלי עניין כללי, יוצגו הפעילויות והאירועים שהמכון מארגן, מידע על קורסי השפה הרומנית. במקום תפתח גם עמדה של הארכיון היהודי הרומני.

בבוקרשט כובד זכרם של חיילי צהל שנפלו במערכות ישראל ושל קורבנות הטרור. שגרירות ישראל ברומניה כיבדה בטקס מיוחד את 23,928 חיילים ישראלים שנהרגו במלחמות על הגנת ישראל ואת 3,158 קורבנות הטרור. יהי זכרם של אלה ששילמו את מחיר עצמאותנו בחייהם מבורך, הוסיפה השגרירות.

במקביל במתחם החינוך לאודה-רעות ארגן טקס שכותרתו “מהשואה לתקומת התקווה”. נזכרנו יחד ושחזרנו את ההיסטוריה, דרך סיפורי חיים אמיתיים, עם מטען רגשי רב, שנועד לקרב אותנו לערכים של סובלנות ורב-תרבותיות, אמרו המארגנים.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” השיק את הפלטפורמה הדיגיטלית www.roholocaust.com, פרויקט חינוכי שמטרתו להוות נקודת התייחסות למי שרוצה להעמיק את הידע בהיסטוריה של השואה ברומניה. לפלטפורמה יש גרסאות ברומנית ובאנגלית.

מתוך הרצון לבנות אלטרנטיבה להודעות לדברי שטנה והכחשת השואה ברומניה, שמפורסמים לעתים קרובות ברשת, לפני שנתיים יצא לדרך הפרויקט # memoriefărăură, זיכרון ללא שינא, כתב המכון “אלי ויזל”. הפרויקט עזר לנו לגלות מה פירוש השואה ברומניה ולהבין כי עובדות ופעולות שתרמו לפרק ההיסטורי הטרגי הזה התרחשו באופן שיטתי, הוסיף המכון. הפלטפורמה .roholocaust.com היא המשך טבעי לפרויקט # memoriefărăură, המייצג את הרצון לגלות את האמת ההיסטורי הוסיף המכון בהודעתו.

לרוב, דברי שטנה בונים דימויים ללא קשר במציאות החיה וקוברים סיפורי חיים אמיתיים ואירועים דרמטיים. מכאן נובע הצורך לסנן את המידע המשודר באופן מקוון וליצור אלטרנטיבה המציעה לנו נקודת מבט שונה על זיכרון והיסטוריה. קבענו שהפרוייקט זיכרון ללא שינא לא ילך לאיבוד. לפיכך הפכנו את הפרויקט לפלטפורמה שמנחה את צעדינו להבנת הפרק ההיסטורי הזה ואת תפקיד הזיכרון, כתבו יוצרי האתר roholocaust.ro