Tag: חוק

התובע הכללי של רומניה, אלכס פלורנסה, דיבר על תיקון החקיקה הפלילית והחמרת העונשים למי שמסית למעשי אלימות, שנאה או אפליה בסביבה המקוונת, אך גם בגין קידום זיכרון של מנהיגי ארגון הפאשיסטי, הלגיונרים,. העצה באה בהקשר הנוכחי שבו ישנה התחדשות במרחב הציבורי של   ההסתות לאלימות, שנאה ואפליה. התובע הכללי מתלונן על המספר המופחת של הודעות שהוגשו על ידי רשויות, גופים ציבוריים  ומשפטיים, וכן על אי בהירות פקודה ממשלתית  מס. 31/2002, הבסיס החוקי למאבק באנטישמיות . בעיה ראשונה שזוהתה היא העובדה שהוראות חוק מסוימות צריכות להתפרש בקפדנות ולהפעיל באופן דרסטי את רמת האחריות הפלילית של מי שעובר על החוק.

 

לא מזמן משרד המשפטים ארגן את המפגש הראשון של קבוצת עבודה בין-מוסדית לניתוח החקיקה בנושא פשעי שנאה, מעשי אלימות או איומים במרחב הציבורי, איסור על ארגונים, סמלים פשיסט, לגיונרי, גזעני או שנאת זרים. כמו דנו באיסור קידום הזיכרון של האשמים בפשעי רצח עם נגד האנושות ופשעי מלחמה. קבוצת העבודה ניתחה פערים במסגרת החקיקתית בנושא, העלולים לגרום לליקויים בפעילותם המעשית של גופי החקירה הפליליים. המסקנות והצעות  יפורסמו עד סוף ינואר 2025.

 

המכון לחקירת פשעי הקומוניזם וזיכרון הגלות ברומניה ביקש מהתובע הכללי להכניס את המוסד לקבוצת העבודה של הפרקליטות הכללית שהוקמה כדי לדון בהחמרת החקיקה במטרה להילחם בתופעת הפשיזם ואידיאולוגיות קיצוניות. המוסד ביקש להיכלל בקבוצת העבודה של המומחים של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.

 

ממכון “אלי ויזל” נמסר כי הממוצע השנתי של מספר הפניות אינו מדד משמעותי, הרבה יותר חשוב הוא מדד הפתרונות והגנתם על החוק.  מניסיון המכון, מספר רב של הפניות נותרו ללא פתרון במשך מספר שנים. גישתו של התובע הכללי, כותב מכון “ויזל”, לא מזכירה כי במסגרת האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה 2024-2027 ישנו סעיף העוקב אחר יישום המסגרת המשפטית במקרה של עבירות ספציפיות.

 

בשנת 2021, דו”ח הראה כי שיטת אכיפת החוק לוקה בחסר. לכן, הצהרת היועץ המשפטי לממשלה היא יותר תרגיל תדמיתי ל”הצדקה” של בעיה מבנית שהוא מודע לה מזה זמן רב, מבלי לנקוט באמצעים ופעולות קונקרטיות כדי לתקנה.

 

מרקו מקסימיליאן כץ, המנהל המייסד של המרכז למעקב ולמאבק באנטישמיות ברומניה (MCA Romania), מתח ביקורת על ההסברים שנתן התובע הכללי אלכס פלורנטה לכישלון במאבק בקיצוניות ובאנטישמיות.

 

הוא הגדיר את דברי התובע כ”בקשה מביכה לשינוי החקיקה, ניסיון להצדיק אי יישום חוקים קיימים במשך 22 שנים”. ב-22 השנים הללו, MCA Romania הגישה, במיוחד לתשומת לבו של משרד התובע הכללי של רומניה, מאות פניות ותלונות שנוצרו עקב הפרות בוטה של ​​החוקים הקיימים. כל התלונות או שנדחו או שנשארו ללא תגובה. 22 שנים, למרות החקיקה המוצגת לקהילה הבינלאומית כהישג גדול במאבק באנטישמיות ברומניה, אנטישמים ומכחישי שואה נשארו חופשיים, ובכך המדינה עודדה אותם להמשיך ולהעביר אלפי הודעות בעלות אופי אנטישמי, מסרים שגרמו להגברת השנאה כלפי יהודים ולאחרונה,  כלפי ישראל, כתב המקור המצוטט.

 

דבריו של התובע הכללי יוצרים מצב שיאפשר את המשך אי יישום החוק לעוד שנים רבות קדימה, סבורים ב-MCA רומניה.

שוטרים משירות החקירות הפליליות ממחוז דולג’ (דרום רומניה) עצרו ל24 שעות גבר בן 53 ממחוז דולג’. האיש נעצר במקרה של הפצת אנטישמיות.

 

לאחר חיפוש בביתו האיש מואשם בהסתה לשנאה ולאפליה, בקידום במרחב הציבורי  של אנטישמיות, שימוש פומבי בסמלים פשיסטים, לגיונרים, הכל באמצעות פייסבוק.

 

האיש שהעלה 26 הודעות, מואשם בעבירות של הסתה לשנאה בצורה מתמשכת.

 

בעשרות הודעות אחרות הוא קידם שימוש בסמלים פשיסטיים והכחשת השואה. לטענת החוקרים, במהלך החיפושים שבוצע בביתו של החשוד התגלו ונתפסו חפצים ששימשו לביצוע העבירות שנחקרו וכן כלי נשק לבנים.

 

בין אפריל 2022 ליולי 2024, האיש פרסם לכאורה 29 סרטונים ברשת חברתית שבהם הוא מסית לשנאה ולאלימות נגד יהודים, מקדם תואריות אנטישמיות, השתמש בסמלים לגיונרים והכחיש את השואה.

 

המטרה הייתה לגייס תומכים בהקמת גרעין בעל אוריינטציה ימנית קיצונית תחת כיפתה של ‘תנועה לאומית’ שהאיש פעל כדי להקימה, תוך הפצת בקשות לקבלת תרומות כספיות.

לרומניה יש כבר זמן רב חוק נגד קיצוניות פוליטית. אולם חוק זה לא מילא את ייעודו המניעתי. כעת הוא הופעל כדי למנוע אסון, כדי למנוע את מותה של הדמוקרטיה.

 

חלק מהאנשים או הארגונים שנמצאים כיום בחקירה פלילית מוזכרים בפומבי כבר כמה שנים על ידי מכון “אלי ויזל” מסר אלכסנדרו פלוריאן, מנהל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, על רקע ביטול הבחירות לנשיאות ברומניה בעקבות האשמות על התערבות רוסית לטובת מועמד נחשב פרו-רוסי, אנטי-איחוד האירופי, אנטי נאט”ו, אנטישמי וניאו-לגיונרי.

 

ב-25 בנובמבר, לאחר הסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות, מסר מכון “אלי ויזל” הודעה לעיתונות, שבה נמסר בדאגה: “אנו מאמינים כי מגיעה תקופה שבה יש צורך באתחול מחדש ושינוי פרקטיות ומנטליות.

 

ביום חמישי, 5 בדצמבר, העצרת למען הדמוקרטיה ונגד הפשיזם בבוקרשט שאורגנה על ידי החברה האזרחית, בה השתתפו כמה אלפי אנשים, הייתה סימן ראשון לכך שמשהו קורה ברומניה, אומר המקור המצוטט. לאחר ביטול כל תהליך הבחירות על ידי בית המשפט לחוקה, החלו מספר פעולות משטרה וז’נדרמריה עקב הפרה אפשרית של פקודה הממשלתית 31 מ2002 בנוגע לאיסור על ארגונים וסמלים בעלי אופי פאשיסטי, לגיונרי, גזעני או שנאת זרים, קידום זיכרם של אשמים בפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה.

 

למעשה, אנו עדים לתחילתם של הליכי החקירה הפלילית נגד כמה אנשים או ארגונים שעלולים להיות אשמים בקידום בפומבי של זיכרון התנועה הלגיונרית, ארגון פשיסטי שהיה פעיל ברומניה שבין המלחמות. זה היה  ארגון חצי-צבאי שביצעה פשעים נגד האוכלוסייה היהודית, מנהיגים פוליטיים או אישים ליברלים. כולם מסכימים שזה היה ארגון טרור שקידם מדיניות של כפייה, דיכוי ורצח, ערכים טוטליטרייסטים, הסביר פלוריאן.

 

הניתוח הראשון על גילויי אנטישמיות ומסרי הכחשת שואה פורסם בשנת 2007. באותה תקופה התמקדנו באופן שבו פוליטיקאים, תקשורת המונים או מובילי דעה מתבטאים. עם הזמן הוגשו גם תלונות פליליות. ברומניה רווחה המנטליות שלפיה הם ביטויים שוליים, ולקיצוניים יש את הזכות להתבטא.  ביחד עם זאת אסור לעבור על החוק, על פקודת חירום מס’. 31/2002, אשר נדחפה הצידה 22 שנים, אמר פלוריאן.

 

חשוב להבין שהפעלת פקודה הממשלתית 31 מ2002 היא רק בתחילתה. מניעה פירושה תגובת ההחברה האזרחית ושל המעמד הפוליטי בכל פעם שיש עבירה על החוק. תגובת החוק כרוכה בפעולה של המשטרה, הז’נדרמריה, הפרקליטות, מערכת המשפט בכל פעם שהדבר מתבקש, הוסיף מנהל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.

סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ונציג הקהילה היהודית בפרלמנט הרומי דיבר נגד הניסיון לבטל את החוק לכינון יום הסולידריות והידידות בין רומניה לישראל. מדינת ישראל פועלת בצורה מוסרית ובכבוד ולה יש צבא מוסרי ומכובד. אני לא חושב שיש צבא אחר שבמלחמה מתריע בכל פעם, בכל האמצעים אפשרים, על ביצוע פעולות צבאיות . כך ישראל מתנהלת בכל פעם, ועושה כל מה שאפשר ויותר מזה כדי למזער את הפגיעות באזרחים, אמר וקסלר. מדוע המאשימים את מדינת ישראל בביצוע “רצח עם” לא מדברים על 1,200 קורבנות הטבח מ7 באוקטובר 2023 שנטבחו אזרחים חפים מפשע, ישראלים שנרצחו ע”י ארגוני טרור? – הוסיף וקסלר.

 

 

אני לא יכול שלא לשים לב שיוזמי פרויקט החקיקה הזה הם אותם אנשים שב-14 במאי 2024 השתמשו במושב לשכת הנבחרים כדי לתקוף את מדינת ישראל, לתקוף את היהודים, לדרוש את גירוש יהודים מרומניה, הביעו תמיכה בארגון הטרור חמאס, אמר וקסלר, בהתייחסו לפרלמנטרים קיצוניים ואלימים.

 

 

מעולם לא האשמתי את רומניה ואת העם הרומני בכללותו במה שקרה בתקופת השואה. אך איננו יכולים לעבור על סדר היום ולהעמיד פנים שאיננו רואים את הפשעים שביצעה הדיקטטורה של יון אנטונסקו, בתמיכת התנועה הלגיונרית. רצח של מאות אלפי יהודים ברומניה או בשטחים שהיו בשליטת הממשל הרומני במהלך השואה הוא דבר ידוע, בעל תוקף היסטורי ברור, אמר וקסלר.

 

 

הוא הודה לעמיתיו על דחיית היוזמה, שאותה הוא כינה כמבישה. תודה על מחוות הידידות שעשינו ביחד, כלפי מדינת ישראל, שנמצאת כבר למעלה משנה במלחמה נגד קואליציה של ארגוני טרור שמנסים להרוס אותה. תודה על ההכרה בידידות הייחודית בין שתי המדינות, הוסיף סילביו וקסלר.

הנשיא קלאוס יוהניס אישר וחתם על החוק לפיו ה-14 במאי הוכרז כ”יום הסולידריות והידידות בין רומניה למדינת ישראל”.

 

לרגל יום זה, ניתן לארגן פעילויות דיפלומטיות, פוליטיות, תרבותיות, חברתיות ואמנותיות ולהפיץ באמצעות תקשורת ההמונים, חומרים שמטרתם לקדם את ההיסטוריה ואת היחסים שבין רומניה לישראל.

 

ב-14 במאי בכל שנה יניפו המוסדות המרכזיים של רומניה את דגל ישראל, לצד דגל רומניה. הפרלמנט יציין, במפגש חגיגי, את משמעות היום הזה. רשויות מרכזיות ומקומיות, נציגויות דיפלומטיות של רומניה בכל העולם יוכלו לארגן  אירועים המוקדשים לסולידריות של רומניה עם מדינת ישראל.

 

יחידות חינוך ודת, מרכזים קהילתיים, מוסדות תרבות יוזמנו להשתתף בפעולות ספציפיות ליום זה.

 

לעתים קרובות אומרים שחברות אמיתית באה לידי ביטוי ברגעים הקשים ביותר. יותר מתמיד, עכשיו הגיע הזמן להפגין חברות זו. אמר סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ואחד מיוזמי החוק הזה.

 

כאשר תקיפת מדינת ישראל הפכה כמעט להרגל, בתקופה שבה יותר ויותר פרלמנטים מאמצים החלטות המגנות את מדינת ישראל על כך שהיא עושה את מה שצריך כדי להגן על אזרחיה, רומניה בחרה להיות בצד הנכון של ההיסטוריה, הוסיף וקסלר.

 

תמונה: www.presidency.ro

 

ה-14 במאי יכול להפוך, ברומניה, ליום הסולידריות והידידות בין רומניה למדינת ישראל. זו הצעת חקיקה שיזמו חברי הפרלמנט, נציגי המיעוטים סילביו וקסלר, שהוא גם פדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ואובידיו גאנט, נציג הפורום הדמוקרטי של הגרמנים ברומניה.

על פי הפרויקט, ב”יום הסולידריות והידידות בין רומניה למדינת ישראל” ניתן לארגן פעילויות דיפלומטיות, פוליטיות, תרבותיות, חברתיות ואמנותיות ובאמצעות תקשורת ההמונים אפשר יהיה להפיץ חומרים הקשורים להיסטוריה ו קידום היחסים בין שתי המדינות. ב-14 במאי מדי שנה יניפו המנהל הנשיאותי, הפרלמנט הרומני והממשלה את דגל ישראל, לצד זה של רומניה, על פי הצעת החקיקה. כמו כן, בכל 14 במאי, הפרלמנט יציין את משמעותו של יום זה באמצעות רגע חגיגי בתחילת המושב הפרלמנטרי ב-14 במאי או מיד לאחר תאריך זה, היה והפרלמנט למתכנס בדיוק ב14 במאי שהוא יום העצמאות של ישראל.

רשויות מינהל ציבורי מרכזי ומקומי, נציגויות דיפלומטיות של רומניה בישראל, כמו גם במדינות אחרות או בנוסף לארגונים בינלאומיים, יכולות לספק תמיכה לוגיסטית ולהקצות כספים מתקציבן על מנת לארגן ולהפעיל אירועים ייעודיים המוקדשים ליום זה. יחידות חינוך, יחידות דתיות, מרכזים קהילתיים, מוסדות תרבות ונציגויות דיפלומטיות של רומניה יוזמנו להשתתף בפעולות לקידום “יום הסולידריות והידידות בין רומניה למדינת ישראל”, נכתב בפרויקט, שהוגש לסנאט הרומני.

קבלת הצעת החקיקה תקים מסגרת מצוינת לפיתוח יחסי ידידות עם מדינת ישראל, תאשר מחדש את האופי המיוחד והדינמי של השותפות בין רומניה לישראל ויבליט את הערכים המשותפים לשתי המדינות. “יום הסולידריות והידידות בין רומניה למדינת ישראל” יהווה הן סמל להמשכיות היחסים בינינו, והן קריאה לפתח מימדים חדשים של שיתוף פעולה עתידי, בהיותו בו-זמנית מחווה סמלית שתחזק את יוקרת ארצנו בבמה הבינלאומית, טוענים היוזמים.

במקביל, הוגשה לפרלמנט הצעת חקיקה לכינון בכל21 באפריל של “יום הידידות בין רומניה לרפובליקה הפדרלית של גרמניה”, כאשר הפרויקט יוזם גם ע”י אותם הנציגים של המיעוטים הגרמנים והיהודים ברומניה. ב-21 באפריל 1992 סיכמו רומניה וגרמניה את האמנה בדבר שיתוף פעולה ושותפות ידידות באירופה, האמנה הראשונה מסוג זה בין רומניה לבין מדינה חברה באיחוד האירופי ונאט”ו.

נשיא רומניה, קלאוס יוחניס, חתם על החוק להקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה. סגן נשיא איגוד הקהילות היהודיות ברומניה, סילווי ווקסלר, יזם את החוק.

חוקקתי את החוק כדי לכבד את ההיסטוריה,אבל במיוחד את העתיד. מדובר על ההיסטוריה של יהודי רומניה ותרומתם שלא יסולא בפז לפיתוח ארצנו, אך גם על הטרגדיה שלהם במלחמת העולם השנייה. המורשת היהודית היא חלק מהתרבות הלאומית, ולמוזיאון העתידי יהיה המשימה לחזק את העובדה הזו, אמר יוהניס.

אני חושב שהפרויקט הזה הוא אחד שמאחד ולא אחד שמפלג. המוזיאון צריך להיות מוסד עם הפנים אל העתיד, שיעזור בחינוך נגד הבורות, מבצר של סולידריות ופטריוטיות אזרחית אל מול חוסר סובלנות, אנטישמיות ואפליה. המוזיאון יפתח גם פרק חדש בנושא הנחת והכרת העבר ההיסטורי כיסוד להבנה, התקדמות וחילופי כבוד לכל מי ששואף לערכים יקרים של רומניה, אמר יוהניס.

המוזיאון הזה לא מיועד לקהילות היהודיות או ליהודים בלבד, המוזיאון הוא של רומניה בהווה ובעתיד, אמר סגן סילוויו וקסלר.

המוזיאון, שבסיסו בבוקרשט, נועד להציג ולקדם את ההיסטוריה של התרבות והמסורות של הקהילה היהודית ברומניה, להגן על זכר קורבנות השואה ולהילחם באנטישמיות.

שגרירות ישראל בירכה על פרסום החוק. דייוויד סרנגה, שגריר ישראל ברומניה, אמר בין היתר: אני מעריך במיוחד את תמיכת הנשיא, הממשלה והפרלמנט בכל הקשור להקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית ושואה. זה יהיה כלי חשוב בהתמודדות עם הפרק האפל של השואה ברומניה. רומניה היא מדינה שלא רק מבטיחה אלא מדינה הנוקטת עמדה נחרצת נגד שנאת זרים, גזענות, אפליה. רומניה הוכיחה במלואה שהיא למדה את עברה והפכה למופת ודוגמא של פרקטיקות טובות ברמה האירופית בתחום זה. חינוך הדורות הצעירים על השואה, חקיקת חוקים האוסרים הכחשת שואה, מניעה ומאבק באנטישמיות וקבלת הגדרת העבודה של אנטישמיות הם רק כמה דוגמאות למה שברומניה עושה בנדון.

משאל העם עבור הגדרתה מחדש של המשפחה בחוקה, לא אושר

21.1% מהאזרחים בעלי זכות הצבעה, כלומר 3.9 מיליון, השתתפו במשאל העם עבור שינוי חוקת רומניה, כלומר הגדרתה מחדש של המשפחה בחוקה כנישואים בהסכמה בין גבר לאישה, לא בין בני זוג, כפי שקבוע כעת בחוק היסוד. לפי הנתונים הסופיים שפורסמו על ידי לשכת הבחירות המרכזית, 91.5% מאלה שהגיעו לקלפיות בשני ימי ההצבעה — שבת וראשון — הצביעו בעד, אך הנוכחות הייתה הרבה מתחת לרף הנדרש לאישור.

על מנת לקבל תוקף, 30% מכלל בעלי זכות ההצבעה נדרשו להגיע לקלפיות. עם זאת, לאחר מסע פרסום טרום משאל עם מאוד קצר, אך באותה מידה מאוד בוטה מילולית במיוחד ברשתות החברתיות, כ־80% מהבוחרים בחרו להחרים את ההצבעה. הסיבות היו מגוונות, החל באי ידיעת נושא משאל העם או אדישות, ועד למחאה נגד ממשלת המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) או נגד הכנסייה האורתודוכסית המייצגת את הרוב, ושקראה להגדרתה מחדש של המשפחה. הצעת התיקון לחוקה אושרה בפרלמנט ובבסיסה עמדה יוזמה אזרחית שעבורה נאספו 3 מיליון חתימות.

בעוד שרבים יחסו את התוצאות למפלגה הסוציאל דמוקרטית, המובילה את הממשלה, זו טענה להגנתה כי תוצאות משאל העם אינן מהוות כישלון אישי, וכי המפלגה הפעילה, בהתאם לחוק, רק מסע פרסום ציבורי. מנגד, מנהיג המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) מהאופוזיציה, לודוביק אורבן (Ludovic Orban), טוען שיש לייחס את הכישלון למפלגת השלטון, מפני שלא היה שום מסע פרסום, ולכאורה המפלגה הסוציאל דמוקרטית ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים רצו שאזרחי רומניה יגלו כמה שפחות עניין. המפלגה היחידה שבאה על סיפוקה הייתה איגוד להציל את רומניה (USR), אשר התנגדה מההתחלה למשאל העם. אגודת מוזאיק (MozaiQ), מגינת זכויות המיעוטים המיניים, סבורה שבאמצעות נוכחותם הנמוכה, האזרחים דחו את השנאה והפילוג ולא העניקו לגיטימציה לפעולה פוליטית שמטרתה הייתה ליצור סטיגמות ולהפלות את קהילת הלהטבי”ם.

מייד עם קבלת תוצאות משאל העם, סגן השר לעניינים אירופיים, ויקטור נגרסקו (Victor Negrescu), הודיע כי בשבוע הבא תוגש בפרלמנט הצעת חוק בנוגע לשותפות אזרחית. הצעת חוק זו הושלמה, לאחר שדנו בה השותפים בחברה האזרחית והמפלגות הפוליטיות, ציין נגרסקו, לתדהמתם של רבים, בנוגע לדיונים מאוד דיסקרטיים אלה, שעתה בלבד נכנסו למרחב הציבורי.

לקראת חוק הפנסייה הציבורית החדש ברומניה

הממשלה בבוקרשט אישרה ביום רביעי את הצעת החוק החדש עבור מערכת הפנסיה הציבורית, אשר תישלח לפרלמנט. שרת העבודה, ליה אולגוצה ואסילסקו (Lia Olguța Vasilescu), ציינה כי לא תופחת שום קצבת פנסייה בעקבות החישוב החדש, לא ישתנה גיל הפרישה התקני וגם לא משך תקופת ההפרשות לפנסיה. מטרתה של הצעת חוק חדש זה היא הגדלת קצבאות הפנסיה ומיגור אי השיוויון במערכת. בין היתר, תשלום קצבאות הפנסיה ייעשה רק על בסיס ההפרשות לקצבה של כל אדם, וגמלאים בעלי ותק זהה, אך שיצאו לגמלאות בתקופות שונות יקבלו סכום כסף זהה. החוק העתידי ייושם בהדרגתיות עד לשנת 2021, כאשר יכנס במלואו לתוקף.

יותר מ־5 מיליון גמלאים רומנים יהנו ממנו. גם השבוע, שני חברי ממשלת השמאל של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) עברו סדרת “הצלפות” על ידי האופוזיציה בפרלמנט: שר הכלכלה ושר התרבות. הראשון, דנוץ אנדרושקה (Dănuț Andrușca) נשם לרווחה: בית הנבחרים דחה את העצומה נגדו שהוגשה על ידי איגוד להציל את רומניה (USR) והמפלגה הלאומית ליברלית (PNL). לטענת הליברלים אוזלת ידו של שר הכלכלה ופעילותו הקטסטרופלית מובילים את רומניה לפשיטת רגל. הליברלים הגישו עצומה גם נגד שר התרבות, גאורגה איבשקו (George Ivașcu), שאותו הם מאשימים בחוסר יכולת לנהל את חגיגות ה־1 בדצמבר 2018, כאשר ייצוינו 100 שנים להקמתה של מדינת רומניה המאוחדת.

בחיפושים אחר תובע ראשי חדש עבור הפרקליטות למאבק בשחיתות

המחלקה לתובעים של מועצת השופטים העליונה שללה השבוע את הצעת שר המשפטים למינויה של אדינה פלוראה (Adina Florea) לתפקיד התובע הראשי של הפרקליטות למאבק בשחיתות (DNA). השלילה היא למטרת ייעוץ. קודם לכך, השר תודורל טואדר (Tudorel Toader) הודיע מספר פעמים כי יגיש לנשיא רומניה את הצעת המינוי של גב פלוראה לתפקיד הנהלת הפרקליטות למאבק בשחיתות, ללא תלות באישור.

במהלך הדיון היא מסרה כי הפרוטוקולים הסודיים שנחתמו בין שירות המודיעין של רומניה (SRI) למוסדות אחרים, שנחשפו לאחרונה, חרגו ממסגרת החוק באמצעות הקמת צוותים מבצעיים מעורבים. היא מסרה עוד כי מטרת פעילותה של הפרקליטות למאבק בשחיתות אינה חקירת עבירות של שימוש לרעה בכוח המשרה, הנמצאות בסמכותן של הפרקליטויות שליד בתי המשפט, אלא חקירת עבירות שחיתות ברמה גבוהה ובינונית. יש לציין כי תפקיד התובע הראשי של הפרקליטות למאבק בשחיתות פנוי עוד מחודש יולי, כאשר לאורה קודרוצה קיובשי (Laura Codruța Kovesi) הודחה מתפקידה. עוד השבוע, השר תודורל טואדר הודיע כי הממשלה אימצה צו חירום שהופך את המחלקה לחקירות עבירות במערכת המשפט, למבצעית. מחלקה זו תיטול מידי הפרקליטות למאבק בשחיתות, עד ל־23 באוקטובר, את כל התיקים הנוגעים לשופטים ותובעים, כולל אלה שניתן עבורם פסק דין בעבר.

רומניה, בעיני קרן המטבע הבילאומית

קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזיותיה לצמיחה הכלכלית ברומניה ל־4% עבור השנה הנוכחית, לעומת 5.1% על פי תחזיותיה מהאביב. מומחי קרן המטבע הבינלאומית סבורים כי מגמת הירידה תמשיך גם בשנה הבאה, עד ל־3.4%. מספרים אלה מופיעים בדו”ח האחרון על כלכלת העולם, שבו המוסד הפיננסי הבינלאומי מעריך כי תתקיים האטה כלכלית עולמית. ברומניה, מכון הסטטיסטיקה הארצי הודיע כי שיעור האינפלציה השנתי בחודש ספטמבר ירד ל־5.03%, מ־5.1% באוגוסט. בתחילת חודש אוגוסט, הבנק הארצי של רומניה עדכן בירידה, ל־3.5%, את תחזית האינפלציה עבור סוף השנה הנוכחית.

דיונים בפרלמנט האירופי בנוגע למצבו של שלטון החוק ברומניה.

מצבו של שלטון החוק ברומניה היה תחת תשומת לבו של הפרלמנט האירופי השבוע, עם דגש על התיקונים שהובאו לאחרונה לחוקי מערכת המשפט, על ידי קואליציית המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) בבוקרשט. לשטרסבורג הוזמנה גם ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă). המועצה האירופית עוקבת בדאגה אחר ההתפתחויות האחרונות ברומניה, מסר סגן הנשיא הראשון פרנס טימרמנס (Frans Timmermans) בתחילת הדיון. לדבריו רומניה עשתה צעדים לאחור בכל הנוגע לרפורמה במערכת המשפט והמאבק בשחיתות, וציין את התיקונים השנויים במחלוקת שהובאו לחוקי מערכת המשפט על ידי השמאל שמהווה את הרוב בממשלה, והדחתה של לאורה קודרוצה קיובשי (Laura Codruța Kovesi) מתפקידה כתובעת הראשית בפרקליטות למאבק בשחיתות (DNA), מוסד שפעילותו קיבלה סקירה חיובית בדוח מנגנון שיתוף הפעולה והבקרה (MCV).

עצמאותה של מערכת המשפט ויכולתה להיאבק בשחיתות הן חיוניות עבור רומניה חזקה באיחוד האירופי, ציין פרנס טימרמנס. בתגובה, ויוריקה דנצילה אמרה כי מערכת משפט בת קיימא צריכה להיבנות בראש ובראשונה עבור האזרחים ולא עבור השופטים, התובעים, הפוליטיקאים והמוסדות. היא אמרה עוד כי היא לא הגיעה לשרטסבורג כדי לתת דין וחשבון, אלא מתוך כבוד למוסדות האירופיים, וכי היא מצפה שרומניה תקבל את אותו היחס שמקבלות שאר מדינות האיחוד. ראשת ממשלת רומניה התייחסה גם למנגנון שיתוף הפעולה והבקרה. ויוריקה דנצילה: “מנגנון זה לא עמד ביעד שעבורו נוצר, ואני מבקשת באופן רשמי לדעת מי בדיוק ערך את דוחות מנגנון שיתוף הפעולה והבקרה, מי סיפק את הנתונים והחסיר מתוך רשלנות או חוסר תום לב את המציאות הבלתי נתפסת הזו באיחוד האירופי.”

ויוריקה דנצילה הגנה בנוסף על הזנדרמריה הרומנית, שהואשמה כי פעלה בחוסר קנה מידה בעצרת המחאה נגד הממשלה, שהתקיימה ב־10 באוגוסט בבוקרשט. הינה סבורה כי כוחות השמירה על הסדר הציבורי פעלו בדיוק כפי שהיו עושים גופים מקבילים בשאר המדינות האירופיות. יש לציין כי בעקבות פעולותיהן האלימות של כוחות השמירה על הסדר הציבורי, הוגשו 770 תלונות פליליות על ידי נפגעים, ומספר רב של מפקדי זנדרמריה נמצאים תחת חקירה פלילית. הדיונים בשטרסבורג הביאו לתגובות שונות מצד חברי הפרלמנט האירופי הרומנים, אשר הטיחו ביקורות על עמדתו של פרנס טימרמנס או אחד על משנהו או נגד הממשלה.

גם בבוקרשט עמדותיהם של נציגי המפלגות בפרלמנט היו שונות. מנהיגי מפלגות השלטון, המפלגה הסוציאל דמוקרטית ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים, שיבחו את דבריה של ראשת הממשלה, ואילו המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) ואיגוד להציל את רומניה (USR), שבאופוזיציה, טענו כי ויוריקה דנצילה הציגה מציאות מקבילה.

ראש צוות המשא ומתן על הברקזיט, מישל ברנייר, בביקור ברומניה.

ראש צוות המשא ומתן על הברקזיט, מישל ברנייר (Michel Barnier), נועד בבוקרשט עם המנהיגים הפוליטיים העיקריים של המדינה, ונבחנה התפתחות תהליך המשא ומתן והשלבים הבאים בתהליך נסיגתה של בריטניה מהאיחוד האירופי. הנשיא קלאוס יוהאניס הדגיש את החשיבות הניכרת בשימור אחדותן של 27 מדינות האיחוד במסגרת המשא ומתן בנוגע לברקזיט. בתורו, ראש צוות המשא ומתן של האיחוד האירופי עבור הברקזיט ציין את העובדה כי רומניה, בתור מדינה שתכהן כנשיאת מועצת האיחוד האירופי במחציתה הראשונה של השנה הבאה, תמלא תפקיד חשוב במשא ומתן על היחסים העתידיים בין האיחוד האירופי לממלכה המאוחדת. גם ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă) הדגישה כי רומניה מתייחסת לנושא הברקזיט בתשומת לב רבה, משום שהיא לוקחת בחשבון את הקהילה הרומנית המשמעותית שחיה בבריטניה. ראשת הממשלה מסרה עוד כי רומניה עוקבת מקרוב אחר האופן שבו הוראות הסכם היציאה ייושמו, כך שכל האזרחים הרומנים המתגוררים בבריטניה יוכלו להמשיך לגור, לעבוד וללמוד, באותם התנאים עד כה. הרומנים הם המיעוט השני בגודלו בבריטניה, אחרי הפולנים.

שרת התיירות לשעבר והתובעת הראשית לשעבר של הפרקליטות לחקירות פשע מאורגן וטרור, עצורות בקוסטה ריקה.

משטרת רומניה אישרה כי שרת התיירות לשעבר, אלנה אודראה (Elena Udrea) והתובעת הראשית לשעבר של הפרקליטות לחקירות פשע מאורגן וטרור (DIICOT), אלינה ביקה (Alina Bica), הובאו למעצר בקוסטה ריקה. הן נמצאות כעת במעצר מונע לתקופה של חודשיים, בהמתנה לתהליך ההסגרה. השתיים הגישו בקשות למקלט בקוסטה ריקה. אודראה וביקה נחקרו, היו תחת מעקב ובקרה של הרשויות בקוסטה ריקה, היות והיו תחת חיפוש בינלאומי של אינטרפול בעקבות פסקי הדין שניתנו עבורן ברומניה. אודראה, אשר זמן רב נחשבה לדמות המשפיעה ביותר בסביבתו של הנשיא לשעבר, טראיאן בססקו (Traian Băsescu), נידונה סופית, על ידי בית הדין הגבוה לצדק, לשש שנות מאסר, עבור קבלת שוחד ושימוש בכוח לרעה בעת מילוי תפקיד. אותו בית דין דן סופית את ביקה ל־4 שנות מאסר, בתיק שבו הואשמה בגיבוי מבצע העבירה.

משאל עם עבור תיקון החוקה.

קרוב ל־19 מיליון בוחרים רומנים יוכלו להצביע, ביום שבת ויום ראשון, בקלפיות, במשאל העם עבור תיקון החוקה, במובן של הגדרתה מחדש של המשפחה כנישואים בהסכמה בין גבר לאישה, ולא בין בני זוג, כפי שמוגדר כרגע. הצעת התיקון נבחרה בפרלמנט. ברמה הארצית ישנן 18,600 תחנות הצבעה. הרומנים הנמצאים בחו”ליוכלו להצביע ב־378 תחנות הצבעה. יותר ממחציתן מנוהלות תחת ארגונן של המשלחות הדיפלומטיות, הלשכות הקונסולריות ומוסדות התרבות, והשאר במקומות אחרים. מספר תחנות ההצבעה הרב ביותר נמצא באיטליה, ספרד, רפובליקת מולדובה, ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה. משאל העם יהיה תקף במידה ויתייצבו בקלפיות לפחות 30% ממספר האנשים הרשומים ברשימות ההצבעה הקבועות, ויכנס לתוקף במידה וההצבעות שנעשו באופן תקין מהוות לפחות 25% מהאנשים המופיעים ברשימות.

אדם פרטי או יישות משפטית אינם רשאים להחזיק או להשתמש בנשק חם ארוך קנה קטלני, עם תחמושת המפתחת אנרגיה קינטית בלוע הקנה העולה על 10,000 גאול. חל איסור על החזקת, נשיאת ושימוש בכלי נשק כגון רובי אוויר או רובים ספורטיביים, ארוכי קנה, בפעילויות שמירה על יעדים, טובין וסחורות, למעט חברות שמירה. חשוב גם להודיע למשטרה, תוך שני ימי עבודה, במידה והשאלתם נשק ציד לאדם מורשה. אחרת, תסתכנו בקנס של בין 500 ל־1,000 ליי (107-215 אירו).

חלה חובה על הגשת היתר ציד, במקור והעתק, עבור קבלת אישור לרכישת כלי נשק קטלניים לציד, במידה ומתבקשת זכות ההחזקה, וכמו כן הגשת פנקס חבר באגודת ציידים, במקור והעתק, במידה ומתבקשת הזכות לנשיאת ושימוש בכלי נשק אלה. על כלי הנשק הקטלניים והתחמושת עבורם, להישמר בבית או בכתובת המפורטת ברישיון הנשק, בארונות או קופסאות מתכת מיוחדות, המקובעות לקיר או לרצפה, נעולות ומאובטחות, כך שלא לאפשר גישה לא מורשית. כלי נשק קטלניים, למעט אלה המיועדים להגנה ולשמירה, יישמרו פרוקים מתחמושת.

שינויים אחרים בחוק נשק ותחמושת נוגעים לאספני כלי נשק אשר ניתן להסמיכם, לפי בקשתם, לשאת ולהשתמש בנשק המוחזק באוסף למטרת השתתפות באירועי תרבות, אומנות או היסטוריה, המאורגנים על ידי מוסדות או אירגונים בתחום. משך ההכשרה העיונית והמעשית בקורס להדרכה עיונית ומעשית בתחום כלי נשק ותחמושת הוא 80 שעות. משך ההכשרה העיונית והמעשית במסגרת הקורס למדריכי ירי במטווח הוא 720 שעות. תעודת גמר הקורס תאבד את תוקפה במידה ויימצא כי לאותו אדם נשללה הזכות להחזיק או לשאת ולהשתמש בנשק, למעט מקרים חריגים מסוימים. במקרה בו במועד פקיעת תוקף רישיונות הנשק, בעל הרישיון אשר הושעתה עבורו הזכות להחזיק, או לשאת ולהשתמש בנשק, הינו מחוייב להגיש למשטרה, תוך 3 חודשים ממועד סיום ההשעיה, את המסמכים הדרושים להארכת תוקף רישיונות הנשק.

ישנן הוראות חדשות לגבי ציידים, שניתן להסמיכם רק במידה ויציגו פנקס חבר באגודת ציידים. במקרה של מסעות ציד בהם משתתפים גם אזרחים זרים, המארגנים מחויבים להודיע לשירות הפיקוח על נשק, וגם למפקדה האזורית של משטרת הגבולות, 10 ימים לפני הגעת המוזמנים, אשר יקבלו בכניסתם לרומניה היתר עבור הנשקים שהביאו עימם

כאשר אומרים עמלת הנוטריון, מדובר באותם מסמכים שחלה עליהם עמלה קבועה ומסמכים שחלה עליהם עמלה הדרגתית ובאחוזים ביחס לשווי הקבוע או הבלתי קבוע של מטרת החוזה.

בנוסף לעמלת הנוטריון והמע”מ החל על העמלה, במשרד הנוטריון משלמים גם מסים שונים, כגון מס הכנסה על העברת בעלות אישית בנדל”ן.

לכן, עבור ייעוץ, תצהירים, ייפויי כוח, אימות העתקים, אימותי חתימה, מסמכים/חוזים שונים הנחשבים ל־”חסרי שווי”, עמלת הנוטריון היא קבועה. עבור מסמכים למכירת נדל”ן ומטלטלין, שימוש בנכס, החלפה, הלוואה, משכנתא, וכו ועבור ירושה, העמלה תחושב באופן הדרגתי, באחוזים, על פי הסולם והנוסחאות שהוסדרו באמצעות הוראות משרד המשפטים. יש לציין כי החל משנה שעברה, לא חל עוד מס הכנסה על העברת בעלות אישית בנדל”ן אשר ערכה פחות מ־450,000 ליי. בעקבות זאת, אדם המוכר נכס לא ישלם עוד מס למדינה במידה וערכו של הרכוש הנמכר הוא פחות מ־100,000 אירו בקירוב.

החוק קובע פטור מעמלת נוטריון עבור מסמכים והליכים מסוימים, וכמו כן הנחות שבאפשרותו של הנוטריון לתת. קיים פטור מתשלום מסים עבור המסמכים הבאים אשר מטרתם היא תביעת זכויות מסוימות הניתנות על פי החוק, מלבד הוצאות: תצהירים לקבלת דמי אבטלה; תצהירים עבור קבלת עזרה סוציאלית; תצהירים עבור קבלת קצבת ילדים; תצהירים לקבלת מלגות עבור תלמידים וסטודנטים, עבור קבלת ציוד בית ספרי ולקבלת לינה בפנימיות; תצהירים לקביעת או הערכת זכויותיהם של אסירים פוליטיים לשעבר, ותיקי מלחמה ואלמנותיהם; תצהירים עבור קביעת או הערכת זכויות עבור בעלי מוגבלויות; תצהירים לתרומת איברים, רקמות ותאים. ניתן לתת פטור במקרים בהם מדינת רומניה מחוייבת לשלם את העמלה.

ניתן לתת הנחות של עד 50% מהעמלה עבור אימות ייפויי כוח המיועדים לקבלת קצבאות מסוג כלשהו. במקרה של תוכנית “הבית הראשון”, עמלת אימות חוזה המשכנתא היא “0” מפני שמרבית הבנקים שהצטרפו לתוכנית אינם דורשים את אימותו של החוזה. עבור יורשים קטינים חסרי הכנסות אישיות, עבור יורשים חסרי הכנסה כלשהי אשר אשר הכנסותיהם נמוכות משכר המינימום במשק, ובנוסף עבור יורשים מאזורים שהוכרזו כאזורי אסון, ניתן לתת הנחות של עד 100% מהעמלה.

מליאת בית הנבחרים (הפרלמנט הרומני) אישר ביום רביעי 20 ביוני, את הצעת החוק למניעה ולחימה באנטישמיות, 257 קולות בעד ואחד שנמנע מלהצביע. הצעת החוק אושרה ע”י הסנאט (הבית העליון) לכן החוק יועבר לאישורו הסופי של הנשיא.

לפי הצעת החוק, הגדרת האנטישמיות היא “תפיסה על היהודים שמתבטאת בשנאה, ביטויים מילוליים או פיזיים נגד יהודים או לא-יהודיים, ביטויים מכוונים נגד רכושם, נגד מוסדות הקהילות היהודיות או בתי התפילה.” לפי הצעה זו עונש מאסר בין 3 ל10 שנים יינתן למי מארגן או לוקח חלק בקבוצה בעלת אופי אנטישמי. ייענש גם מי שתומך בארגון כזה בכל צורה שהיא. קידום בפומבי ובכל אופן של רעיונות, תפיסות עולם או תורות אנטישמיות מהווה עבירה על החוק שתיענש בכליאה לתקופה בין 3 חודשים ל3 שנים יחד עם איסור זכויות מסויימות.

הפצה או הנגשה של חומר אנטישמי מהווה עבירה ותיענש בכליאה בין שנה לחמש שנים ואיסור זכויות מסויימות.

יצירה, מכירה, הפצה והחזקה למטרת הפצה של סמלים אנטישמיים תענשנה במאסר לתקופה בין 3 חודשים ל3 שנים יחד עם שלילת זכויות שונות. אותה ענישה יקבל מי שישתמש במרחב הציבורי בסמלים אנטישמיים. פעולות או מעשים מסוג זה לא נחשבים כעבירות פליליות אם מדובר באקטים במטרה אמנותית, מדעית, למטרות מחקר או חינוך או במטרה להביא לשיח ציבורי עניינים שקשורים לאינטרס הציבורי הרחב — נכתב עוד בהצעה.

הסנאט הרומני אימץ פה אחד את הצעת החוק למניעה ולחימה באנטישמיות, ביום רביעי 13 ביוני. לפי הצעה זו עונש מאסר בין 3 ל10 שנים יינתן למי שתומך, מארגן או לוקח חלק בקבוצה בעלת אופי אנטישמי.

לפי אותה הצעת חוק, קידום במרחב הציבורי של רעיונות או השקפות עולם אנטישמיות, בכל צורה שהיא, ייענש בשלילת חירות בבית הסוהר למשך תקופה שבין 3 חודשים ל3 שנים יחד עם איסור זכויות מסויימות. הפצה או הנגשה, בכל דרך שהיא, של חומרים אנטישמיים מהווה עבירה פלילית שתיענש במאסר בין שנה לחמש שנים יחד עם שלילת זכויות מסויימות. יצירה, מכירה, הפצה והחזקה למטרת הפצה של סמלים אנטישמיים תענשנה במאסר לתקופה בין 3 חודשים ל3 שנים יחד עם שלילת זכויות שונות. אותה ענישה יקבל מי שישתמש במרחב הציבורי בסמלים אנטישמיים. פעולות או מעשים מסוג זה לא נחשבים כעבירות פליליות אם מדובר באקטים במטרה אמנותית, מדעית, למטרות מחקר או חינוך או במטרה להביא לשיח ציבורי עניינים שקשורים לאינטרס הציבורי הרחב — נכתב עוד בהצעה.

ברשימת הסיבות להצעת החוק צויין שבשנת 2018 ימלאו 80 שנים מניסוח החוקים הגזעניים והאנטישמיים שהיוו זָרָז לשואה בשטחי רומניה. אימוץ החוק ייצג כלי חוקי חיוני ובאותו זמן ביטוי המחויבות הפוליטית לפעול נגד כל התופעות האנטישמיות. כתוצאה מעמדה של רומניה יתחזק במישור הבינלאומי — נכתב עוד ברשימת הסיבות להצעת החוק.