Tag: חלק ראשון

  • יוליוס פופר , חלק ראשון – 14.08.2022

    יוליוס פופר , חלק ראשון – 14.08.2022

    יוליוס, בנם של הזוג חנה-פרלה ונפתלי פופר, נולד בבוקרשט בירת נסיכות הרומנית ולאכיה ב-15 לדצמבר 1857 במשפחה של יהודים. בבית דיברו ספרדית יהודית, הלא היא שפת הלאדינו. שפה שאותה השרישה האם, שהייתה ממוצא ספרדי. יוליוס למד בבית ספר יהודי שאביו ניהל מספר שנים ונסגר בגלל שתוכנית הלימודים לא תאמה את התוכנית של משרד החינוך הרומני. לכן הלימודים של יוליוס לא הוכרו ולא הצליח להירשם לאוניברסיטה של בוקרשט.



    יוליוס פופר בגיל בלבד17 עזב את בית הוריו בבוקרשט, כשבאמתחתו מעט כסף שקיבל מאביו ונסע לצרפת ע”מ ללמוד בבית הספר הלאומי הפוליטכני לגשרים ולכבישים של פריז, וסיים שם את הכשרתו כמהנדס. הוא נהג לתת שיעורי עזר ובכסף שהרוויח מימן לעצמו לימודים נוספים בסורבון בתחומי הפיזיקה, הכימיה, המטאלורגיה, והגאולוגיה. יוליוס פופר היה בעל כישרון גדול ללימוד שפות ודיבר באופן שוטף רומנית, גרמנית, צרפתית וספרדית.



    בפריז, בגמר הלימודים, הוצעה ליוליוס פופר משרת מהנדס מכרות באפריקה במקום בו שלטו הצרפתים על הילידים. פופר מסרב להצעה, מאחר שניהול עבדים לא עמד בקנה מידה אחד עם תפיסת עולמו. אבל יצר ההרפתקנות דוחף את יוליוס פופר להיות איש מסעות. מצרפת הוא נסע לאיסטנבול ולאחר מכן, עבר ברכבת הטראנסיבריאנית לוולאדיווסטוק ומשם, באוניה ליפן, שבה הוא עבד כמהנדס בפיתוח העיר והנמל טוקיו.



    יוליוס חסך כסף מעבודה זאת ושב לבוקרשט. ברומניה כנוסע וחוקר ארצות אקזוטיות מתקבל יוליוס פופר כחבר מתכתב לאקדמיה הרומנית לגאוגרפיה. באותה שהות בבוקרשט יוליוס פופר הוצג בחצר המלכותית של המלך קרול הראשון ואישתו המלכה אליסאבטה או לפי שם העט שלה כמשוררת קרמן סילבה. בשמות של הזוג המלכותי הרומני יוליוס פופר יעשה שימוש כאשר לימים ימפה אזורים , הרים, אגמים ונהרות בארץ האש בפטאגוניה.



    בשנת 1881 לאחר שבתור יהודי לא הצליח להסדיר לעצמו את האזרחות הרומנית יוליוס פופר עזב לקונסטנטינופול ומשם המשיך לתעלת סואץ שבמצריים ועבד שם כמנהל טכני וכגאולוג באחזקת “תעלת סואץ”. יוליוס פופר צבר ניסיון מקצועי רב וגם ממון נוסף וחזר ליפן, משם נסע לאלסקה, לקנדה ולארה”ב. בארה”ב שוהה זמן מה בניו אורלינס, והשתתף כיועץ בתוכנית שיפור ההגנה ההנדסית של העיר השוכנת לים של מפרץ מקסיקו .



    בהמשך יולוס פופר הגיע גם כיועץ הנדסי מקצועי לנמל הבנה בקובה. באותה תקופה החלה הבהלה לזהב בדרום ארגנטינה. הידיעה על גילוי זהב בארץ האש הגיעה לפופר ב-1885 כשהוא היה בן 28 ונמצא בברזיל. כמו הכובשים הספרדים של פעם, חולמים לכבוש את העושר המופלא של “אל דוראדו” החדש הזה ומשוכנע שהמקצוענות שלו תצליח, יוליוס פופר נוסע לבואנוס איירס בירת ארגנטינה. גבה קומה, אדמוני, יפה תואר ובעל שפם אדמדם, יוליוס פופר היה אדם שקשה להתעלם ממראהו המיוחד. תכונותיו, אף הן, הטביעו חותם על הסביבה. הוא הפך לאיש אהוב ואהוד בקרב החברה הגבוהה של בואנוס איירס. עיתונאים, רופאים, נשיאים, שרי ממשלה ומכובדים למיניהם נשאו אליו עיניים. הוא הקסים את רואיו ואת שומעיו והשיג אישורים ממשלתיים לחקר החלק הדרומי והבלתי מוכר של ארגנטינה. אותו חלק הידוע בכינויו “ארץ האש” פטגוניה.



    החברה במימון אנונימי “אל דוראדו” שבהתהליך הקמה שולחת את יוליוס פופר בתחילת 1886 ללמוד ולהעריך את סיכויי הכרייה בכף וירחנס בספרדית Cabo Virgenes. בשובו לבואנוס איירס הוא מציג בדיקה ראשונית שמגלה שכריית זהב יכולה להיות פרודוקטיבית, אז הוא מתחיל לאסוף כוח אדם וחומרים כדי לארגן חקר מדעי יסודי יותר בטיירה דל פואגו ארץ האש.



    עד כאן חלק הראשון על ההרפתקן יוליוס פופר.




  • מורשת יהודית ברומניה 17.01.2021 – דן מזרחי – חלק ראשון

    מורשת יהודית ברומניה 17.01.2021 – דן מזרחי – חלק ראשון

    דן מזרחי נולד בבוקרשט ב-28 לפברואר 1928 כבנם של מוסקו מזרחי ושל הנריאטה לבית שנפלד. מגיל 4 דן מזרחי התחיל ללמוד פסנתר והוכיח הרבה כשרון והרבה רצינות כך שכבר בגיל 9 קיבלו אותו בתור תלמיד מיוחד באקדמיה המלכותית למוזיקה אצל המורה המפורסמת לפסנתר אאורליה ציונקה (Aurelia Cionca). במקביל דן מזרחי למד בבית הספר התיכון “ספירו הארט” (Spiru Haret) עד שנת 1940 כאשר בגלל החקיקה האנטישמית של משטר אנטונסקו סולק מכל בתי הספר ברומניה.



    אחרי הפוגרום בבוקרשט שבוצע ע”י “משמר הברזל”, במרץ 1941 דן מזרחי יחד עם עוד יהודים החליט לעלות לארץ ישראל . הדרך היתה ארוכה ומפרכת, הקבוצה נסעה ברכבת עד קונסטנצה ומשם באוניה עד איסטנבול. ברכבת שוב המשיכו מאיסטנבול עד חלב בסוריה של היום ומשם באוטובוס עד נהריה בפלסטין המנדטורית.



    לאחר מסע מפרך זה היה לדן מזרחי לפחות הנחת שבזכות הכישרון שלו, בסתיו 1941 התחיל ללמוד באקדמיה למוזיקה בירושלים. באקדמיה למד פסנתר עם אלפרד שרודר פסנתרן יהודי שנמלט מגרמניה הנאצית. במקביל דן מזרחי למד גם ע”מ לקבל את תעודת הבגרות הבריטית הנהוגה אז בפלסטין המנדטורית.



    בשנת 1945 עם תעודת בגרות הבריטית דן מזרחי חזר לרומניה המשוחררת מהשילטון הפשיסטי. בשובו לבוקרשט המשיך ללמוד באקדמיה המלכותית למוזיקה עד 1948 כאשר סיים את התואר בהצטיינות יתרה. תוך כדי הלימודים מ-1946 התחיל להופיע כפסנתרן סולן.



    ב-1949 דן מזרחי התחיל ללמד פסנתר בבית ספר התיכון למוזיקה בבוקרשט אבל למרבה האירוניה השילטון הקומוניסטי הפעם מסלק אותו מהמשרה בהוראה ועוצר אותו לשלוש שנים ללא משפט. מ-1951 עד סוף 1953 דן מזרחי מוחזק בכלא זילווה ובמחנה של עבודת פרך בביקאז. לימים בראיון שהעניק אחרי דצמבר 1989 דן מזרחי אמר ואני מצטט:



    “בחיים האלה נפגעתי בכאב באותה מידה משני הקצוות הפוליטיים שהיו במאה העשרים. הימין הלאומני טלטל את קיומי בשנאת גזע, ומהקצה השמאלי הרגשתי שנאה מעמדית. נראה היה שהסיוט לא הולך להסתיים. אחרי הליגיונרים הלאומניים, הגיעה המלחמה, ואז הגיעו הקומוניסטים. סבלתי במשטר אחד וגם בשני. לדוגמא הבית בו אנחנו נמצאים כרגע ושנולדתי לתוכו, הוחרם פעמיים, פעם אחת על ידי משטרו של אנטונסקו ששיכן בו תחנת משטרה, ובפעם השנייה על ידי המשטר הקומוניסטי שהפך אותי לדייר בשכירות בבית הוריי. המכות באו בזה אחר זה.”



    ב-1954 אחרי השחרור ממחנה העבודה דן מזרחי מוחזר לעבודה שלו כמורה ואף חוזר להופיע כסולן בעזרה ותחת השרביט של המנצח היהודי רומני סרגיו קומיסיונה. באותה שנה התחיל להופיע עם עבודות לפסנתר של המלחין היהודי אמריקאי גורג גרשווין. החיבור של דן מיזרחי ליצירה של גורג גרשווין זה סיפור אהבה לכל חייו של הפסנתרן המחונן. בנושא גרשווין אמר דן מזרחי, בצורה כל כך אופיינית בעדינות ובצניעות, בראיון שהעניק לכבוד יום הולדתו ה-80 ואני מצטט:



    “היה לי סיפוק גדול, חלמתי חלום שהתגשם, הקומפקט דיסק הכפול עם היצירה של גורג גרשווין האינטגרל הופיע בהוצאת אלקטרקורד עם כל מה שהלחין לפסנתר ולפסנתר ותזמורת, בביצועי ובפרשנותי. זה לא ניתן לכולם ואני יכול לומר שזו סיבה לגאווה גדולה.”



    אכן ,דן מזרחי, פסנתרן בעל אופי פרשני נדיר, הקריירה שלו שזורה בגילוי וקידומה של המוזיקה של גרשווין ברומניה. העבודה החלוצית הזו שהוא ביצע הייתה יותר צורך אישי, זו הייתה דרכו להתבטא , זה היה נתח המוזיקה אשר נועד לו והתאים לאופיו. אחד הפסנתרנים המפורסמים ביותר ברומניה דן מזרחי ניגן מול קהל את הרפסודיה בכחול (Rhapsody in Blue), בגרסה התזמורתית כמעט 200 פעמים, ואת הקונצרטו בפה למעלה מ-100 פעמים. הוא צירף אליהם את הרפסודיה השניה ואת הווריאציות הסימפוניות ל -“I Got Rhythm” והקליט את כל היצירות האלה של גרשווין בסדרת תקליטים מהנמכרות ביותר של אלקטרקורד.



    עד כאן החלק הראשון בנושא דן מזרחי, המשך בשבוע הבא.