Tag: טבע ומסורת

  • קמפולונג מולדובנסק, טבע ומסורת

    קמפולונג מולדובנסק, טבע ומסורת

    בוקובינה (Bucovina) הוא אחד מאזורי התיירות המבוקשים ביותר ברומניה. כאן, אתם יכולים לעצור באתר נופש בעל חשיבות לאומית, קמפולונג מולדובנסק (Câmpulung Moldovenesc). הוא מציע את השילוב המושלם של מסורת, תרבות וטבע, יעד מעניין לכל תייר. לאחר חקר אטרקציות התיירות של העיר, תוכלו לצאת לשבילי הליכה רבים המובילים לפסגות ההרים של הרי ראראו (Rarău) וגיומאלאו (Giumalău), אידיאליים לחובבי טבע וספורט באוויר הפתוח.

    נגלה ממיהאלה אקסנטי (Mihaela Axânti), מפקחת במרכז המידע לתיירים בקמפולונג מולדובנסק, מהיכן מגיע שמו של היעד שלנו.

    “העיר קמפולונג מולדובנסק, המוקפת בגבעות מיוערות, במרכזה של בוקובינה הרומנית, משתרעת היום על פני מרחק של 14 ק”מ. מכאן מגיע השם”Câmp Lung” (שדה ארוך), בשפלה בעלת אותו השם על נתיבו האמצעי של נהר מולדובה. התייר המגיע לעיר למרגלות הר ראראו בהחלט צריך לעצור במוזיאון לאמנות העץ. הוא היחיד שמשמר אוסף אתנוגרפי מסוג זה ברומניה ובין הבודדים באירופה המוקדשים אך ורק לחפצי עץ. כדאי להזכיר גם את האוספים הפרטיים: האוסף האתנוגרפי של יואן גרמאדה (Ioan Grămadă) ואוסף כפות העץ של יואן צוגוי (Ioan Țugui). באוספים אלו התייר יגלה כיצד העץ ליווה את חיינו במשך מאות שנים, כיצד היער סיפק לאנשים מחסה, מזון, עושר ואפילו זהות. בנושא המורשת התרבותית ניתן לבקר גם בכנסיות בעיר שלנו, מנזר ראראו (Mănăstire Rarău) וסיהאסטריה ראראולוי (Sihăstria Rarăului). מבין הכנסיות ברצוני לציין את כנסיית קפול סאטולוי (Capul Satului), שהיא כנסיית העץ הראשונה באזור זה, שנבנתה בשנים 1855 – 1858. כמו כן, אם ירצו לנוח במרכז העיר, התיירים יגלו את הפארק המרכזי (Parcul Central), עם מזרקה ארטזנלית יפהפייה, שנבנתה בשנת 1898, לרגל יום השנה ה־50 למלכות קיסר אוסטריה פרנץ יוסף הראשון. הם יכולים גם לראות את אנדרטת הפסל דרגוש וודה והביזון האירופי (Dragoș Vodă și Zimbrul), אך גם את בניין העירייה לשעבר, שנבנה ב־1863, באישורו של הקיסר פרנץ יוסף הראשון, שהיה הארמון העירוני באותה תקופה.”

    במרחק של קילומטרים ספורים בלבד ממרכז העיר, התיירים יגלו את הנוף הקסום של מאסיב ראראו (Masivul Rarău).

    “הוא מייצג את מוקד התיירות בכל אזור בוקובינה. מכל מקום בו מביטים בו, הוא כמו מבצר מרשים, שבו מתנשאים מגדלי השמירה של אזור אבני הגבירה (Pietrele Doamnei). מפורסם באותה מידה ביופיו ובגודלו הוא קניון טחנת השטן (Cheile Moara Dracului), היפה ביותר בכל אזור בוקובינה. אחד המקומות שלדעתנו יותירו את התיירים פעורי פה הוא היער העתיק סלאטיוארה (Codrul Secular Slătioara). הוא מכונה גם קתדרלת העץ של ראראו. זהו אזור מוגן המשתרע על פני 1064 הקטארים ונכלל ברשימת המורשת העולמית של אונסק”ו מאז 2017. כאן ימצאו התיירים עצים עתיקים בני כ־200 – 300 שנה, שגובהם עולה על 50 מטר וקוטרם מטר אחד לפחות. רכיבה על אופניים בהרים, מצנחי רחיפה, טיולים רגליים, טיולי רכבי שטח, טיפוס, אפילו טיולי טרקטורונים הם רק חלק מהפעילויות המוקדשות למי שרוצה לשלב תנועה עם חופשה וליהנות מהטבע ומאוויר צח עד כמה שניתן. באשר לחובבי ספורט החורף, לרשותם עומד גם מדרון הסקי ראראו ,שאורכו 2,850 מטר, בהפרש גבהים של 455 מטרים ובדרגת קושי ממוצעת. רוחב המדרון הוא 30 מטרים באזור הזינוק ו־80 מטרים באזור הסיום. יש בו מתקן רכבל וכל מה שצריך כדי לספק את חובבי ספורט החורף.”

    במהלך השנה, עיריית קמפולונג מולדובנסק, באמצעות מרכז המידע לתיירים, מארגנת מספר אירועים. פסטיבל הפולקלור הבינלאומי ‘מפגשי בוקובינה’ (Întâlniri Bucovinene) וכן פסטיבל ‘דרך העץ’ (Drumul Lemnului), מתקיים יריד האומנים העממיים. לכאן מוזמנים אומני מלאכת היד העממית מאזור בוקובינה. הם מציגים לציבור הרחב את אומנות קישוט הביצים, אומנות הגילוף בעץ, אריגת בדים, של הכנת תלבושות עממיות או של קליעה. אך תוכלו לפגוש את בעלי המלאכה גם בסדנאות שלהם, מספרת מיהאלה אקסנטי (Mihaela Axânti), מפקחת במרכז המידע לתיירים בקמפולונג מולדובנסק.

    “בעיר, התיירים יכולים להגיע לאחד מבעלי המלאכה המפורסמים ביותר שלנו, מר אריסטוטל ארהאן (Aristotel Erhan). הוא אומן מלאכת היד העממית שמקיים את מסורת הכנת הבוצ’יום (Bucium). הסיפור של הבוצ’יום מתחיל מימי קדם. כלי נשיפה זה שימש להתריע בפני האוכלוסייה על סכנה. מדי שנה, מר סטלו (Stelu) מסתובב ביערות שמסביב, מחפש את עץ התהודה שממנו מייצרים את הבוצ’יומים הללו. כדבריו, מתוך הרצון לכבד את האבות כפי שצריך, הוא למד להכין אותם תוך שקיבץ סביבו עוד הרבה בני משק בית, המיומנים בלתת להם קול. הוא אומר שמרכז הבוצ’יום הוא נקודה שדרכה אפשר להסתכל על המוחלט. נגני הבוצ’יום מבוקובינה הפכו לאגדה חיה, הוכחה מהדהדת להעברת מסורות בנות אלפי שנים מדור לדור.”

    לוח האירועים מסודר היטב. מדי שנה מתקיימים פסטיבלים השומרים על המסורת שלהם, ומושכים אליהם אלפי תיירים. בין אלה מתבלט פסטיבל הפולקלור הבינלאומי מפגשי בוקובינה (Întâlniri Bucovinene).

    “הוא אוסף מדי שנה כ־500 אמנים מחו”ל ולמעלה מ־1,500 אמנים חובבים מהמחוז, האירוע מכנס למעלה מ־11,000 משתתפים בסך הכל. הוא מתקיים בהשתתפות ארבע מדינות, שבהן מתגוררים תושבי בוקובינה לשעבר: פולין, אוקראינה, רומניה, הונגריה ורפובליקת מולדובה כאורחים. יש לנו גם אתBucovina Ultra Rocks , תחרות ריצת הרים, שהשנה מהווה חלק מ־Europe Trail Cup. זוהי אחת מתחרויות הריצה בהרים הגדולות ברומניה, עם מסלולים שחוצים את שמורות הטבע שלנו ומקומות סמליים כמו אבני הגבירה (Pietrele Doamnei), קניון טחנת השטן (Cheile Moara Dracului), מאסיב ראראו (Masivul Rarău) ומאסיב ג’יומלאו (Masivul Giumalău). בסתיו, בחודש אוקטובר, יש לנו את פסטיבל דרך העץ (Drumul Lemnului) ואת יריד יצרני החלב (Târgul Lăptarilor), אירועים שחוגגים ומקדמים את העיסוקים העתיקים של תושבי קמפולונג.”

    מדי שנה זוכה העיר קמפולונג מולדובנסק לביקור של יותר מ־-80 אלף תיירים בלמעלה מ־200 יחידות האירוח שלה, והרוב המכריע של התיירים הזרים הם ממדינות אירופה.

  • ארץ פאגראש, טבע ומסורת

    ארץ פאגראש, טבע ומסורת

    הרי פאגראש (Munții Făgăraș) בולטים בייחודם באירופה. כאן אנו מוצאים מרחב בלתי פוסק של יערות עם אוכלוסיות בריאות ומגוונות של חיות בר. זהו אזור עם היסטוריה מעניינת, שפע של תוואי נוף ותרבויות מקומיות רבות, כפי שאנו לומדים מוויקטוריה דונוס (Victoria Donos), מנהלת תקשורת וקהילות בקרן Conservation Carpathia.

    “מבחינה גיאוגרפית הוא פרוש על פני רצועה. אם נמדוד על הציר ממזרח למערב, אורכו 82 קילומטרים, והרוחב משתנה בין 12 ל־19 קילומטרים. הוא כולל אזורים ממחוזות בראשוב (Brașov) וסיביו (Sibiu). כתוואי נוף יש בו את הרי פאגראש, אך גם אמפיתאטרון עצום, הנפתח צפונה לעבר מישור ההצפה של נהר האולט (Lunca Oltului) ורמת הארטיבאצ’ולוי (Podișul Hârtibaciului). כאן יש לנו את מבצר פאגראש (Cetatea Făgăraș), יש לנו קהילות עתיקות שאוכלסו בעבר על ידי סקסונים טרסילבניים או שבהן יש עדיין קהילות סקסוניות חזקות ויש לנו מסורות רבות. זה אזור מיוחד שכדאי לחקור ולהכיר”.

    התחנה הראשונה במסע הווירטואלי שלנו היא בכפר מאנדרה (Mândra). כאן נוכל לבקר במקום מיוחד, מוזיאון הבדים והסיפורים.

    “שם תלמדו על ההיסטוריה של הכפר הזה, תלמדו על ההיסטוריה של ההגירה של הקהילה הזו לארה”ב בתקופה שבין מלחמות העולם ואיך אנשים חזרו ובנו בתים בכסף שהם הרוויחו שם. אם הייתם הולכים לפגוש בעלי מלאכה, היה אפשר לשלוח אותכם לעשות עצירה אצל מר סורין פטרישור (Sorin Petrișor), בכפר אוצ’ה (Ucea). הוא מעריץ גדול של מנהגים ישנים. ביתו הוא מוזיאון חי, שבו מתקיימות פעילויות שהתרחשו פעם בבתי איכרים רומנים, החל מאריגה ועד הכנת לחם ביתי. יש לו גם נקודה גסטרונומית מקומית, כך שאם תזמינו מקום, תוכלו לאכול גם ארוחה מסורתית. אפשר להמשיך בנסיעה גם לאבריג (Avrig), שם מתקיימת בספרייה מדי שבוע ישיבה אמיתית. שום דבר מתוכנן. נשות הקהילה הזו נפגשות כאן ועובדות, עושות מלאכת יד ומספרות. אין להן שירים מוכנים במיוחד כמו שאנחנו רגילים לראות במוזיאונים את מופע הישיבה. הדברים מאוד טבעיים וזה מאוד נחמד שנשים הוציאו את הבגדים המסורתיים שלהן מהארגזים ומגיעות לבושות בבגדים מסורתיים למפגש הזה. גם כאן, באבריג, תוכלו לפגוש את אדריאן דויד, אומן אופינקה (opinca). הוא צעיר בן פחות מ־30. הוא התאהב בעבודה הזו וגם הפך חדר בבית למוזיאון ובמקביל הוא מלמד את מלאכת היד העממית לילדים המגיעים לבית הספר לאומנויות ואת המקצועות הקיימים בקהילה הזו”.

    ארץ פאגראש היא רק חלק מאזור גדול בהרבה מסביב להרי פאגראש. וכל האזור הזה כל כך מעניין שמדי שנה חוגגים אותו בפסטיבל. Făgăraș Fest הוא פסטיבל של ההרים ותושבי הרי פאגראש, כפי שאנו לומדים מוויקטוריה דונוס, מנהלת תקשורת וקהילות בקרן Conservation Carpathia.

    “הפסטיבל התקיים במהלך חמש מהדורות בקהילה אחרת שבסביבת הרי פאגראש. זה היה מצפון לחלק הדרומי של הרי פאגראש. השנה אנחנו רוצים לעצור בקהילה שמארחת את הפסטיבל באופן קבוע, כי אנחנו מאמינים שהפסטיבל הזה יכול להשפיע עוד יותר על חייהם של אנשים, להשפיע כלכלית, ובמקביל להפוך למסורת עבור מקום בארץ פאגראש או מקהילה אחרת בסביבת הרי פאגראש. אנו עורכים תחרות, אליה הוזמנו 35 קהילות בסביבת הרי פאגראש, ממחוזות ארג’ש (Argeș), בראשוב, סיביו ו־ואלצ’ה (Vâlcea). השבוע נבצע הערכה של כל העיריות שנרשמו, כי זו הייתה תחרות פרויקטים. נחליט בשלב הראשון על שלושה ישובים שנבקר בהם, כי חשוב מאוד לראות את המקום שהציעו לנו, לבחון את מידת הפתיחות של היישוב, לראות אילה אטרקציות תיירות קיימות שם וכיצד תושבי המקום יכולים להיות מעורבים בארגון הפסטיבל הזה”.

    בשתי המהדורות האחרונות השתתפו גם תיירים זרים שהעריכו קודם כל את שפע החוויות שהפסטיבל הזה מציע: חוויות בטבע, אך גם חוויות תרבות.

    “הם הופתעו לראות כמה סיורים מודרכים יש. למשל, ערכנו סיורים מודרכים על ציפורים, חרקים, עטלפים, יער, חיות בר. יחד עם צוות מצילי ההרים (Salvamont) הלכנו בכמה שבילים ביער וגילינו עוד כמה מקומות מיוחדים. אחר כך, יש שהתנסו בקמפינג, לינה באוהל, שהצענו בשנה שעברה בקירבת הפסטיבל. אחרים שהו בבתי הארחה באזור, או אפילו התרחקו הרבה יותר מאזור הפסטיבל. מקומות הלינה היו תפוסים ברדיוס של 50 ק”מ. אני זוכר באיזו הפתעה ובהנאה הם דיברו על בתי הארחה ששמרו על הרוח האותנטית, על רוח המקום. למשל, הם דיברו יפה מאוד על הבתים בפורומבקו (Porumbacu), על ארוחת הבוקר שהוכנה היטב, על החפצים שראו שם ועל האנשים, המארחים. האינטראקציות עם המארחים חשובות מאוד.”

    פרויקט נוסף של קרן Conservation Carpathia הוא יצירת חבילות תיירות הכוללות חוויות שונות בארץ פאגראש ובכלל, סביב הרי פאגארש, כפי שלמדנו מוויקטוריה דונוס, מנהלת התקשורת והקהילות.

    “לדוגמה, יש לנו את גברת ויוריקה אוליבוטו (Viorica Olivotto), מאושוארה (Ușoara), שתופרת חולצות יה (ia) מסורתיות ושהיא אוצר אנושי חי. טוב מאוד שיותר אנשים מכירים אותה. טוב שהם משתתפים בסדנאות שהיא יכולה לארגן לתיירים, ולמה לא, התיירים משאירים משהו, כדי שגם הגברת תוכל להמשיך בעבודתה וכדי לתמוך בה. אחר כך, ביישוב ליסה (Lisa), יש כמה מערבולות מים מסורתיות (vâltoare) שנחשבות גם לאוצר אונסק”ו, שם יש משפחה שממשיכה מסורת של כמה מאות שנים. כדאי לתיירים לדעת עליהן, לשלב אותן בביקוריהם ברומניה”.

    לסיכום, ארץ פאגראש נותרה יעד מהאגדות, שבו מסורות אותנטיות ונופים מרהיבים משתלבים זה בזה בהרמוניה. זה המקום המושלם למי שמחפש את השלווה של הטבע והקסם הכפרי.