Tag: טובה בן-נון קרביס

שגרירות מדינת ישראל, יחד עם קרן מגנה לאודה–רעות, בתמיכת עיריית בוקרשט והמועצה הכללית של העיר בוקרשט, ארגנו ב-12 לינואר עצרת הזדהות עם ישראל ועם בני הערובה הישראלים רצועת הנמצאים ברצועת עזה, 100 ימים לאחר חטיפתם עי מחבלי חמאס.

ראש עיריית בירת רומניה, ניקושור דן, הצהיר כי 7 לאוקטובר 2023, כאשר חמאס תקף את ישראל, שהוא יום שלא חשב שהוא יחווה. הינו רוצים להתכבד ולארח אירוע משמח. למרבה הצער, אנחנו נמצאים אחרי 100 ימים מה-7 לאוקטובר, יום בלתי נתפס ב-2023, יום שבו ההומניות, ההיגיון, הציוויליזציה נעלמו עבור אנשים רבים שחיו להם חיים הרגילים. אנו מקווים שהם יוכלו לחזור הביתה. אני מביע את תקוותי שבסופו של דבר ההגיון, הציוויליזציה, האנושות תנצחנה ושכל האנשים האלה יוכלו להמשיך בחיים נורמליים אחרי הטראומה הזאת, אמר ניקושור דן.

סגן שגריר ישראל ברומניה, רמי טפליצקי, דיבר על קורבנות התקיפה. אנו מציינים 100 ימים לחטיפה של למעלה מ-240 אזרחים מבתיהם, ממסיבה, ממיטותיהם. 136 בני ערובה עדיין בידי חמאס, אמר טפליצקי. הוא הזכיר גם את הישראלים בעלי אזרחות רומנית שנרצחו או שהם עדיין בני ערובה של חמאס. ישראל חזקה, אבל אנחנו צריכים חברים טובים כדי להיות חזקים, ורומניה הייתה חברה טובה מאוד, החל מביקור ראש הממשלה וראשי הפרלמנט הרומנים בישראל, ועד להצהרות שני בתי הפרלמנט של תמיכה בישראל, של סולידריות, עד לאירוע זה, הדגיש הדיפלומט. רומניה הראתה את פניה היפות לישראל, ואני רוצה לשדר לעם הרומני שאנחנו מעריכים את זה, אנחנו זוכרים את זה ומודים לכם, ציין סגן השגריר.

טובה בן נון קרביס, נשיאה ומייסדת המכון החינוכי לאודה–רעות, ספדה אף היא לקורבנות. במשך 100 ימים, 136 בני ערובה עוברים סיוט בלתי נתפס במאה ה-21, שאפילו לא ניתן היה לדמין אותו לפני הטבח ב-7 לאוקטובר. מה שקרה בישראל טרגדיה שמעבר למילים. האבדות האנושיות הן עצומות, היא ציינה את פעולות החמאס כפשעים נגד האנושות.

וסד החינוך לאודה–רעות, מבוקרשט, פתח את שעריו בפעם ה-26. רפאל שפר, הרב הראשי של פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, הדגיש כי בית הספר לאודה הוא מאותם מוסדות שבהם כולם מבינים שהמטרה היא חינוך התלמידים, והמורים נותנים לכל אחד את האפשרות למצוא את הדרך המתאימה שבה יוכל להצטיין.

טובה בן נון קרביס, נשיאה ומייסדת המוסד החינוכי לאודה–רעות, הדגישה כי בית הספר נכנס לשנת המצוינות ה-26 שלו.

שמח להיות בפתחה של שנת לימודים חדשה במוסד שותף של משרד החוץ ,תיכון לאודה–רעות, שרף האיכות שלו כבר הפך לדוגמא עבור מערכת החינוך ברומניה,הציר מזכיר המדינה טריאן כריסטאה (Traian Hristea) . זהו בית ספר תיכון שיש בו צוות מורים מקצועי ומסור ותלמידים בהם ראיתי רצון אמיתי לעשות שינוי לטובה, עי העמקה, בין הדיסציפלינות הרבות של האסטרטגיות והכלים של הדיפלומטיה ויחסים בינלאומיים, הוסיף כריסטאה.

ראובן עזר, שגריר ישראל ברומניה, אמר כי לאודה–רעות הוא תיכון מצוין וחשוב מאוד שהמצוינות תורמת לחברה. אני בטוח שבעתיד בוגרי לאודה–רעות יתרמו לביטחון וליחסי החוץ של רומניה, הדגיש עזר.

בסירט, צפון רומניה, התרחש רגע הנצחה מרגש. בעיר ביקרה משלחת מישראל בראשות נועם סמל, מנכ“ל התיאטרון הלאומי “הבימה” מתל אביב, בעלה של הסופרת נאוה סמל ז“ל (בתו של יצחק ארצי) ובני משפחת ארצי אחרים. השתתפו גם ערן ברקוביץ, מנהל המשלחת למזרח אירופה מהסוכנות היהודית, שירי מדר, מנהלת תכנית “אנחנו קיבוץ” של תנועת הנוער הבינלאומית “הבונים דרור“, טובה בן נון קרביס, נשיאת מכון החינוך “לאוד–רעות” מבוקרשט, נעמה אגוזי, היסטוריונית וחוקרת במוזיאון השואה ביד ושם בירושלים. מטעם הרשויות המקומיות השתתפו ראש העיר אדריאן פופויו ויואן מאטייצוק, מנהל מרכז התרבות בסירט.

נערך טקס חשיפת לוח ההוקרה המוקדש ליצחק ארצי בפארק המרכזי שיישא את שמו בעקבות החלטת המועצה המקומית סירט. יצחק ארצי (1920-2003), יליד סירט, היה מנהיג ישראלי ציוני ופוליטיקאי ליברלי במקור מרומניה, חבר כנסת ישראל.

במהלך הטקס הוקרא מהספר “פאני וגבריאל” מאת נאוה סמל וכל המשלחת שרה את השיר “מכתבו של מנחם מנדל” על פי שיר בעל אותו שם מאת המשורר הישראלי יצחק אלתרמן, בלחן ובביצוע של שלמה ארצי, מהזמרים המפורסמים והמוערכים מישראל (בנו של יצחק ארצי ואחיה של הסופרת נאוה סמל). כמו כן היו ביקורים בבית הקברות היהודי ובמוזיאון ההיסטוריה.

הועדה לתעשיה ושירותים של הפרלמנט הרומני קיבלה לאחרונה את המשלחת של ההסתדרות הציונית העולמית מחלקת ארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות נכחה ברומניה ביוזמת מרכז החינוך לאודה–רעות שבהנהגת טובה בן נון — קרביס. המשלחת כללה נציגי הסביבה האקדמית ומוסדות התומכים בחיבור בין ישראל לאזרחיה מרחבי העולם. הדיונים עסקו ביחסים הדו–צדדיים בין רומניה וישראל, וכן במאמציה של רומניה להילחם באנטישמיות, שנאת זרים וחוסר סובלנות.

דומיטריצה סולומון, מזכירת המדינה בלשכת ראש הממשלה, האחראית על האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, הציגה את יעדי הממשלה במאבק באנטישמיות ובשנאת זרים והראתה כי רומניה נקטה צעדים בנושא זה. הפרלמנט אימץ פרויקט בנושא הכנסת המקצוע החינוכי תולדות היהודים. השואה לבתי הספר בתכניות מסגרת התיכון והחינוך המקצועי, החל משנת הלימודים 2023-2024.

חברת הפרלמנט מטעם המפלגה הליברלית אואנה מרסיאנה אוזמן, יושבת ראש הועדה, הזכירה את המאמציה של רומניה במאבק באנטישמיות , בשנאת זרים ובחוסר הסובלנות והדגישה את החובה להיות מעורבים גם בעתיד. טובה בן נון — קרביס נשיאת מרכז החינוך לאודה–רעות, אישרה מחדש את תפקידו של החינוך במאבק באנטישמיות ובירכה את המאמצים שהשלטונות הרומניים עושים בהקשר זה. במקביל, היא הדגישה את תפקידה של הקהילה הישראלית ברומניה לפיתוח היחסים הדוצדדיים.

גב גוסטי יהושע ברוורמן, חברת הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית ויו“ר המחלקה לישראלים בחו“ל, הצהירה כי על היחסים בין רומניה לישראל להמשיך ולהתפתח והודתה לשלטונות רומניה על מאמציהם לקדם את ההיסטוריה והתרבות של הקהילה היהודית. עידן גרינבאום – ראש מועצת עמק הירדן, הציג את חשיבות הטכנולוגיה להשגה והפצה של משאב חיוני, המים.

הדס דניאלי ילין, מנכ“לית שדולת נשים, דיברה על שוויון הזדמנויות בין נשים לגברים, לאור העובדה שלאחרונה אימץ הפרלמנט הצהרה על גיבוש שוויון ההזדמנויות ברומניה. יניב נחמיאס, מנכ“ל המחלקה לאירגון וישראלים בחו“ל בהסתדרות הציונית העולמית, סיפר על התפקיד שממלא הארגון בחיזוק היחסים בין אזרחי ישראל בעולם למדינת ישראל.

התקיים טקס סיום קורסי דיפלומטיה ויחסים בינלאומיים של המוסד החינוכי לאודה–רעות. הטקס התקיים במשרד החוץ, בנוכחות היועצת הנשיאותית לומיניצה אודובסקו (Luminiţa Odobescu), מזכירת המדינה ליחסים בין–מוסדיים של משרד החוץ זנינה סיטרו (Janina Sitaru), נשיאת קריית החינוך לאודה–רעות, טובה בן נון–קרביס יחד עם מורים, תלמידים, בוגרים ואורחים מיוחדים אחרים. דוד סרנגה, שגריר מדינת ישראל בבוקרשט, שלח את הודעת הברכה שלו לבוגרים בוידאו.

מזכירת המדינה זנינה סיטרו בירכה את הנהלת המוסד ואת המורים על הכשרה של סדרות רצופות של תלמידים בתחום היחסים הבינלאומיים והעריכה את המסירות, הרצינות והעניין שבהם העמיקו הבוגרים הצעירים את התחום. סיטרו הדגישה את המסורת של שיתוף פעולה טוב ואת התמיכה המתמדת שנותן משרד החוץ בפרויקטים ובקורסים של מוסד החינוך לאודה–רעות, כולל כנסים שנתיים של 2Day Ambassador, והזכירה את מעורבותה של הדיפלומטיה הרומנית בתמיכה באיכות מקצועית ומדעית.

נציג משרד החוץ הרומני דן בתכניות המכוונות לחינוך כולל ואיכותי, בהתאם לסדר העדיפויות של מערכת החינוך הרומנית וברוח סדר היום של האו“ם 2030 לפיתוח בר קיימא, וגם ביעדים של רפורמה, יעילות והשקעה במסגרת האסטרטגית של שיתוף פעולה אירופאי בתחום החינוך לתקופה 2021-2030.

האירוע כלל קטע שהוקדש לזכרו של השגריר מיחניה קונסטנטינסקו (Mihnea Constantinescu) והצגת ההספר הקולקטיבי זיכרון השואה, הכרך השני של הטרילוגיה מיחניה קונסטנטינסקו – רומניה סמלית, בנוכחות בני משפחתו ונציגי הקרן השגריר מיחניה קונסטנטינסקו.

בפעם הראשונה מ-1988, צעדת הזכרון המסורתית בפולין של שורדי השואה ושל הנוער הישראלי בוטלה בגלל הפנדמיה Covid-19.

אילולא הפנדמיה Covid-19 , אחדים מכם הייתם כבר מוכנים לצאת לחוויה מיוחדת במינה שלדעתינו כל אחד צריך לחוות : שעור חי בהיסטוריה של השואה — “מצעד החיים“. סביר להניח שהמזוודה הייתה כבר מוכנה ליציאה לפולין, לקרקוב וורשה, ע“מ חהשתתף במהדורה 32 של “מצעד החיים“, הליכה של 3 ק“מ בין אושוויץ לבירקנאו כמחווה לקורבנות החפים מפשע שנספו באופן נוראי ובלתי צודק במחנות ההשמדה האלה, כך כתבה טובה בן–נון קרביס נשיאה מייסדת של מתחם החינוכי לאודה–רעות בבוקרשט.

בפעם הראשונה ב-32 שנה, לא יתקיים השנה “מצעד החיים” בשל אילוצי הסגר בעקבות התפשטותCovid-19. אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו שהכל ארעי, שזמנים משתנים ואף שלא ניתן למחוק מעשי עבר, יש לנו את הכוח והחובה לא לשכוח ולא לחזור על זה – Never Again, Never Means Never!- הוסיפה טובה בן–נון קרביס.

חלק ממסורת “מצעד החיים” הם לוחות עץ, בהם נכתבים מילות זכרון וחמלה, שמניחים אותם על פסי רכבות המוות, ולאחר מכן המארגנים אוספים ושומרים אותם בארכיון גדול. כיוון שעלינו להישאר בבתים ולפעול באינטרנט , “מצעד החיים 2020″ מתקיים באופן וירטואלי ומזמינים אתכם לרשום לוח זכרון באתר https://nevermeansnever.motl.org לכבוד בית ספרנו ששומר על הזכרון החי של השואה ברומניה ונרתם למאבק באנטישמיות ובאפליה, הוסיפה טובה בן–נון קרביס.

הטקס מאושוויץ ב-21 לאפריל, לכבוד יום השואה ישודר באתר הפרויקט https://www.motl.org/live/ ובפייסבוק https://www.facebook.com/MOTLorg/ .

בין 1940 ותחילת 1945 , גרמניה הנאצית השמידה באושוויץ–בירקנאו לערך 1.1 מיליון אנשים ומתוכם כמיליון יהודים ממספר מדינות אירופיות. המחנה בו נספו לערך 80,000 פולנים לא יהודים, 25,000 צוענים ו-20,000 חיילים סובייטים, שוחרר ע“י הצבא האדום בינואר 1945.