Tag: יחסים

על בסיס חוק קיים ב-21 באפריל,  נערך בבוקרשט טקס לכבוד יום הידידות בין רומניה לגרמניה. בהזדמנות זו העניקה שרת החוץ, לומיניצה אודובסקו, לשגריר גרמניה, פאר גבאואר, את אות המסדר הלאומי ‘כוכב רומניה בדרגת קצין גדול’. ההכרה הרשמית היא על פעולות השגריר לחיזוק יחסי רומניה-גרמניה. ההחלטה על מתן האות התקבלה על ידי הנשיא קלאוס יוהניס.

שגריר גרמניה ברומניה אמר כי העובדה שהפרלמנט הרומני הכריז על ה-21 באפריל כעל יום הידידות בין רומניה לגרמניה היא מחווה נפלאה של הכרה והערכה של היחסים הקרובים בין שתי המדינות. ברצוני להודות לפרלמנט הרומני, במיוחד לשני יוזמי החוק, נציג המיעוט הגרמני אובידיו גנץ ונציג המיעוט היהודי, סילביו וקסלר, אמר גבאואר. היחסים בין מדינותינו הם בעלי חשיבות אסטרטגית מיוחדת והם קרובים ומבוססים על אמון הדדי.

בשנים האחרונות הצלחנו להעצים משמעותית שיתופי פעולה שונים בתחומים מדיניים, כלכליים ותרבותיים ואנו פועלים יחד להמשך הגברת הדיאלוג, הוסיף הדיפלומט.

סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, כתב שלשותפות המצוינת בין רומניה לגרמניה יש תפקיד מיוחד מאוד ברמה הבינלאומית.

אני שמח שהצלחתי להדגיש את הכבוד המיוחד, שיתוף הפעולה יוצא הדופן והתמיכה הבלתי פוסקת, בעלת חשיבות עקרונית, שהממשלה הפדרלית הגרמנית מעניקה לפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה למען פיתוח החיים היהודיים בארצנו והגנה על ניצולי שואה, הוסיף וקסלר. אני מברך את אובידיו גנץ על הענקת האות של הפרלמנט הרומני, ההכרה הגבוהה ביותר שמציע הפורום המחוקק.

היחסים המיוחדים והידידות הקושרים אותנו עם המיעוט הגרמני מייצגים מרכיב של נורמליות וגם תרומה ישירה וחיובית לחיי היהודים ברומניה, הוסיף סילביו וקסלר. ההוקרה הועברה לגאנץ על ידי הנשיא הזמני של לשכת הצירים, אלפרד סימוניס.

השגריר פאר גבאואר הודה לאובידיו גנץ על מאמציו לבנות גשרים בין רומניה לגרמניה. במקביל, השגריר גבואר העריך אותו כידיד אמיתי של גרמניה ושל שגרירות גרמניה, איש שהתמסר לדאגות המיעוט הגרמני, להעמקת יחסי רומניה-גרמניה ושיתוף פעולה הדוק עם המיעוט היהודי ומיעוטים אחרים בפרלמנט.

ב-21 באפריל 1992 נחתמה האמנה בין רומניה לגרמניה בדבר שיתוף פעולה ידידותי ושותפות באירופה.

השקעות בפארקים תעשייתיים ופיתוח תיירות באמצעות טיסות ישירות מנמל התעופה הבינלאומי מרמורש (צפון רומניה) לישראל היו הנושאים העיקריים בהם דן נשיא מועצת מחוז מרמורש, יונל בוגדן, בפגישת עבודה שניהל עם ראובן אזר, שגריר ישראל ברומניה.

ישראל נמצאת בין 5 היעדי התיירות הזרים המובילים המועדפים על ידי הרומנים, בעוד שמרמורש היא המועדפת מרכזית על הישראלים המגיעים לרומניה. אנו נציע חבילות נופש במרמורש המוקדשות לתיירים ישראלים לתקופת הפסח ולתקופת החגים היהודיים בספטמבר. על מנת להציע חלק קטן מהחוויה שמחכה להם בביקורם אצלנו, נשתתף עם דוכן מרמורש בירידי התיירות בישראל, אמר בוגדן.

כמו כן נשיא מועצת המחוז הדגיש כי הוא מתחייב לתמוך ולקדם את המורשת התרבותית היהודית של מרמורש. מדובר בהכללת בתי קברות יהודיים ברשימת המונומנטים ההיסטוריים, אך גם בשמירה על המורשת הבלתי מוחשית, המסורות והמנהגים של היהודים שהטביעו את חותמם על המחוז.

לאזור מרמורש ולשגרירות ישראל יש שותפות סולידית, שקבלה תמיכה נרחבת מצידו של שגריר ישראל לשעבר, דוד סרנגה. פרויקטים שבוצעו יחד עם הנציגות הדיפלומטית של רומניה בתל אביב קידמו גם את תדמית מרמורש בישראל. בנוסף לפעילויות של קידום תרבות והמורשת, הצליחה מועצת המחוז לחזק את היחסים הידידותיים עם נציגי הקהילה היהודית , הוסיף בוגדן.

בתמיכת שגרירות רומניה בתל אביב, התגלה כי להוריו של שר החוץ של ישראל, ישראל כץ, יש שורשים בין השאר במרמורש. עובדה זו מדגישה את הקשר ההדוק בין הקהילות היהודיות במרמורש לבין אזרחים הישראלים, ציין נשיא מחוז מרמורש.

כמו כן, בהתבסס על ידידות ושיתוף פעולה, בדצמבר 2022, נשיא מועצת המחוז ייצג את מרמורש בMUNIWORLD & MUNIEXPO 2022,אירוע שהפגיש מנהיגים מובילים מעיריות ורשויות מקומיות מרחבי העולם כדי להציג את ההזדמנויות והאתגרים העומדים בפניהם. את האירוע הנחה משה ליון, ראש עיריית ירושלים, ובה השתתף גם נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג.

תערוכת צילומים המתעדת 75 שנים של יחסים דיפלומטיים רצופים בין רומניה לישראל נפתחה ביום רביעי בארמון דאציה-רומניה, בספארי האמנות, בבוקרשט. שגריר ישראל ברומניה, ראובן אזר אמר שמדינת ישראל עברה אתגרים גדולים מאז הקמתה, לפני 75 שנה. הדיפלומט הזכיר כי כמעט למיליון ישראלים יש שורשים ברומניה וציין את עמדת הפוליטיקאים הרומנים לאחר התקפות חמאס ב-7 באוקטובר.

שר הבריאות, אלכסנדרו רפילה, סגן נשיא קבוצת הידידות רומניה-ישראל, גינה את התקפות חמאס. אני חושב שהמשך התפתחות היחסים בין רומניה וישראל מייצג מודל טוב של שיתוף פעולה, שהוא כנראה עמוק יותר ממודל שיתוף הפעולה עם מדינות רבות אחרות , אמר רפילה.

נשיא הוועדה למדיניות חוץ של הסנאט, טיטוס קורלצאן, דיבר על מערכת יחסים המאוד מיוחדת, מעבר לפוליטיקה. במיוחד ברגעים מסובכים אלה, בהם מדינת ישראל מתמודדת עם כמה אתגרים ביטחוניים עצומים, יש צורך שהעולם, הציוויליזציה המערבית ובעיקר שותפות כמו רומניה יעמדו לצידה לא רק בהצהרות, אלא בדרך מעשית יותר, אמר הסנטור, שהוסיף כי חברים אמיתיים מכירים זה את זה לאו דווקא בזמנים שהכל טוב, אלא במיוחד בזמנים של קושי.

סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, אמר ש-75 השנים מייצגות באמת מעשה קסם לכל מי שיש לו אומץ או עניין לחקור את ההיסטוריה של היחסים האלה. הפרלמנטר דיבר על קשר משפחתי, שנבחן ברגעי המשבר שעברו שתי המדינות. אין למדינת ישראל חבר טוב ואמין יותר באירופה מרומניה. באותו אופן, אני יכול להרשות לעצמי לומר שבין החברים הטובים והאמינים של רומניה בעולם כולו נמצאת מדינת ישראל, אמר וקסלר.

התערוכה הדוקומנטרית של תצלומים ומסמכים ארכיוניים משקפת את הרגעים החשובים ביותר של מערכת היחסים בין שתי המדינות. התמונות והמסמכים המוצגים מגיעים מהארכיון הדיפלומטי של משרד החוץ וסוכנות העיתונות הלאומית Agerpres. התערוכה הוצגה ב-11 ביוני במוזיאון רובין בתל אביב.

במוזיאון רובין בתל אביב חגגו 75 שנים ליחסים הדיפלומטיים הבלתי פוסקים בין רומניה לישראל. בהזדמנות זו נפתחה תערוכה דוקומנטרית על הקשרים בין שתי המדינות. באירוע נכח נשיא ישראל, יצחק הרצוג, שסיפר על תפקידה של הקהילה היהודית ברומניה, אך גם על פיתוח מדינת ישראל. כתבנו בישראל, Dragoş Ciocîrlan, סיפר כי ביוני 1948 שלח משרד החוץ הרומני מברק רשמי, שבו הודיע ​​על הכרתה של רומניה במדינת ישראל. במסמך, השמור בארכיון הדיפלומטי של המשרד החוץ, נכתב כי ממשלת רומניה בירכה על הקמת המדינה החדשה ושלחה ברכות. האמן הפלסטי ראובן רובין, יליד רומניה, היה השליח הדיפלומטי הראשון של ישראל בבוקרשט, ב-1948.

הנשיא הרצוג הזכיר שמיומה הראשון של התנועה הציונית עמדו יהודי רומניה בלב התנועה, כשהם תמיד היו נוכחים במקומות שבהם התקבלו החלטות. בישראל ייסדו יהודי יוצאי רומניה את היישוב ראש פינה שבצפון המדינה, אמר הנשיא. הרצוג הביע את רצונו להיות נוכח בחנוכת מוזיאון ראש פינה המוקדש ליהודי רומניה. הוא הדגיש את תפקידם של יהודי רומניה בישראל כחלק בלתי נפרד מבניית האומה הישראלית, עוד מימיה הראשונים של התנועה הציונית, בהיותם במרכז האבולוציה של תחומי מפתח כמו אמנות, כלכלה, תעשייה צבאית, ספרות ותרבות, אבל גם חקלאות. אני רוצה להודות לנשיא רומניה, קלאוס יוהאניס, על פיתוח היחסים בין האומות שלנו. אני מודה לראש הממשלה ושרי ממשלת רומניה, וכן לשגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, על עבודתו היוצאת דופן, בהיותו היסטוריון השואה, שיודע אולי טוב יותר מכולנו על הכאב של יהודי אירופה ועל הפוטנציאל לעבוד יחד לבניית עתיד טוב יותר, אמר הרצוג.

מזכיר המדינה במשרד החוץ הרומני Traian Hristea הדגיש את העובדה שהיחסים הדו-צדדיים בין רומניה וישראל הם יחסים של שיתוף פעולה חזק וידידותי הבנויים על עובדות ורגעים היסטוריים כמו התפקיד המיוחד שמילתא רומניה במשא ומתן שהוביל לשלום בין ישראל לבין מצרים. המרכיב החשוב ביותר ביחסים הבילטרליים הוא למעשה הגורם האנושי, המיוצג על ידי הקהילה היהודית ברומניה וקהילת הישראלים שמוצאם מרומניה. הקהילה היהודית מילתה תפקיד חשוב מאוד בחברה הרומנית במשך מאות שנים, והתרומה לתרבות ולציוויליזציה של ארצינו מוכרת ומוערכת על ידי קידום המורשת המשותפת והשורשים העמוקים בהיסטוריה שלנו, אמר חרסטיאה.

שגריר רומניה במדינת ישראל, ראדו יואניד, הדגיש את החשיבות שרומניה מייחסת למאבק באנטישמיות ולקידום הנצחת השואה. ההיסטוריה של היחסים בין רומניה לישראל מורכבת מאוד, אמר הדיפלומט, שנזכר שרומניה הייתה המדינה הקומוניסטית היחידה שסירבה להיכנע לדרישות מוסקבה ולא ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל ב-1967.

מלבד התערוכה הדוקומנטרית של תמונות ארכיון ומסמכים על הרגעים החשובים ביותר של היחסים הבילטרליים, אורגנה גם תערוכה המוקדשת לראובן רובין ול-100 השנים שעברו מאז שהוא השתקע בישראל.

טראין הרסטיאה, מזכיר המדינה במשרד החוץ הרומני, נפגש עם שגריר ישראל בבוקרשט, ראובן אזר.

אני תמיד שמח לפגוש את מזכיר המדינה חרסטיאה ולדון בהמשך הדיאלוג הכלכלי, בסוגיות אזוריות, חגיגת 75 שנים של יחסים רצופים בין ישראל ורומניה ועוד נושאים רבים אחרים בעלי עניין משותף, מסר הדיפלומט הישראלי לאחר הפגישה

בין רומניה לבין ירדן קיימת שותפות מצוינת שנמשכת למעלה מ-57 שנים, מאז ששתי המדינות יצרו יחסים דיפלומטיים, אמר שגריר רומניה בירדן, גורג כריסטיאן מאיור, בראיון שהעניק לסוכנות העיתונות פטרה, שפורסם לרגל היום הלאומי של רומניה. לדברי השגריר, רומניה רואה בירדן שותפה ותורמת משמעותית ליציבות ולביטחון האזורי.

השגריר ציין כי במהלך דיאלוג בדרג גבוה שנערך לאחרונה בין פקידים רומנים וירדנים, הוזכר שוב כי רומניה הביעה וממשיכה להביעה תמיכה ארוכת טווח, עקבית ובלתי מעורערת ביישום פתרון שתי המדינות, פתרון שיאפשר לישראל ולפלסטינים להתקיים בשלום ובביטחון, בהתאם לחוק הבינלאומי.

השותפות בין מדינותינו היא חזקה, אמר שגריר ישראל ברומניה, דיוויד סרנגה, במאמר שפורסם בעיתון “אדווארול”. הטכנולוגיות הישראליות הן פיתרון להבטחת מזון בזמן מגיפות, הצהיר הדיפלומט. מגיפת הקורונה השפיעה באופן בלתי הפיך על חיינו, ועכשיו הבנו שהאנושות אינה מוכנה להתמודד עם משבר אוכל. ישראל היא מדינה שהצליחה לייצר מזון מהמדבר ופיתחה טכנולוגיות חדשניות רבות שיכולות להבטיח את ביטחון המזון שלנו, הוסיף סרנגה.

ההשפעות של מגפת הקורונה מורגשות כמעט בכל תחומי חיינו. מאז המשבר הבריאותי והכלכלי, המגיפה חשפה סוגיות מדאיגות, כמו שבריריות ביטחון המזון שלנו. יצרנים מרכזיים הטילו מגבלות על ייצוא המזון משטחן, חלו שיבושים ברשתות האספקה ​​העולמיות, חלה ירידה בביקוש בגלל המשבר הכלכלי וכן מחסור בכח עבודה בגלל מחלת עובדים במפעלים ליצור ולאריזת מזון. ראינו חוסר האיזון המתווסף בגלל בעיות אקלים שאיתן מתמודדות מדינות רבות מאז תחילת השנה, ברומניה גם. כותב דייוויד סרנגה.

ישראל היא מדינה מובילה בעולם בתחום החקלאות החדשנית, והטכנולוגיות שפיתחה יכולות להיות לתת פתרונות מהירות לאתגרים בתחום זה. המשבר שנגרם כתוצאה ממגיפת קורנו עדיין רחוק מלהיפתר והוא ימשיך להשפיע על כל היבט בחיינו. לפיכך, חשוב מתמיד להבין את שבריריות של רשתות אספקת המזון העולמיות, את הפגיעות של מערכת אבטחת המזון , אך גם את ההשפעות של שינויי האקלים, מדבור נרחב של שטחים ומשבר המים, אמר הדיפלומט.

רומניה היא מדינה עשירה במשאבי טבע, אך כפי שהוכיחה לנו מגיפה זו, יש צורך בניהול נכון כדי להבטיח את צרכינו ואת צרכי הדור הבא.

השותפות בין מדינותינו חזקה ואנחנו מצפים להרחיב את שיתוף הפעולה זה על ידי שיתוף המומחיות שלנו בתחום החקלאות המודרנית וטכנולוגיות המים. אנו ממשיכים בהתפתחות השיחות הבילטרליות כדי למצוא את הדרכים הטובות ביותר לשיתוף פעולה , סיכם שגריר ישראל בבוקרשט.

ב11 ביוני 2020 צויינו 72 שנים לקיום היחסים הדיפלומטיים, ללא הפסקה, בין רומניה לישראל. שגריר רומניה בישראל, ראדו איואניד, הזכיר בהודעת מיוחדת לרגל אירוע זה, את הרגעים המהותיים של היחסים אלה. כך, ב- 11 ביוני 1948, מיד לאחר הקמת מדינת ישראל, פתחו שתי המדינות משרדי נציגים. במהלך עידן המלחמה הקרה, עם פרוץ מלחמת ששת הימים,רומניה היתה המדינה היחידה בגוש המדינות הקומוניסטיות שלא קטעה את היחסים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל. בשנת 1969 הועלה הייצוג הדיפלומטי לדרגת שגרירות. נכון לעכשיו, לאחר 72 שנה, קשרי הידידות ושיתוף הפעולה בין עמינו קרובים יותר ויותר בהתפתחות מתמשכת, כתב הדיפלומט הרומני.

בתורו, שגרירות ישראל ברומניה, דוד סרנגה, ציין גם 72 שנים של היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לרומניה. כעת, 72 שנה לאחר מכן, החברות בין עמינו הולכת וגוברת. כל בוקר אני מלא גאווה כשאני רואה את דגל ישראל מונף מעל בניין השגרירות שלנו ברומניה, כתב שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה. לאורך המלחמה הקרה ואחרי מלחמת ששת הימים הייתה רומניה המדינה הקומוניסטית האירופית היחידה שלא ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל וזה למרות הקשרים ההדוקים עם כמה ממדינות ערב, נזכר הדיפלומט הישראלי.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, נפגש עם דיוויד האריס, מנכל הוועד היהודי-האמריקאי (American Jewish Committee – AJC) לרגל כנס הביטחון הבינלאומי במינכן, גרמניה. היו חילופי דעות על השותפות האסטרטגית בין רומניה לארהב ועל היחסים המיוחדים בין רומניה לישראל, שלהעמקתם רוצה AJC להמשיך לתרום. האריס הודה לנשיא רומניה על האופן שבו המדינתנו מקבלת את התפקיד של השותפה האסטרטגית של ארהב, כמו גם על היחסים הטובים מאוד עם ישראל.

יוהניס העריך את כל העבודה של AJC והבטיח כי השלטונות הרומניים ימשיכו להפגין פתיחות מלאה כלפי הקהילה היהודית ברוח הסובלנות והגיוון ועל בסיס המחויבות האיתנה למאבק בתופעות קיצוניות, גזענות, אנטישמיות ושנאת זרים וגם כדי לקחת אחריות על העבר ולהנציח קרבנות השואה. נשיא רומניה הדגיש כי השותפות האסטרטגית עם ארהב היא השותפות החשובה ביותר עבור ארצנו, וצריך לפתח אותה בכל התחומים, בדיוק כמו היחסים עם מדינת ישראל.

מועצת מחוז ביסטריצה-נאסוד (צפון רומניה) אישרה היום (ד’) את הסכם שיתוף עם המועצה האזורית ברנר בישראל, שעל פיה יתקיימו יחסים בין הקהילות בשני האזורים וגם חלפים ושיתופי פעולה בתחומים שונים. על פי הצעת הפרויקט, בשנים האחרונות חלה הגברת הפעילות לקידום חילופי תרבות בין מוסדות וארגונים במחוז ביסטריצה-נסאוד ובמדינת ישראל. מסיבה זו, המועצה האזורית ברנר בישראל הביעה נכונות להרחיב את שיתוף הפעולה על ידי יצירת יחסי שיתוף פעולה עם מחוז ביסטריצה-נאסוד.

הסכמת שיתוף הפעולה מחייבת את הצדדים לעסוק בחילופים ושיתופי פעולה בתחומים: מינהל הציבורי, תרבות, כלכלה ומסחר, מדע וטכנולוגיה (העברת טכנולוגיה וידע כדי למשוך חברות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר משני המחוזים), חינוך ונוער. למועצת מחוז ביסטריצה-נאסוד יש עוד יחסי שיתוף פעולה כאלה עם אזורים מגרמניה ורפובליקת מולדובה.