אלכסנדרו פלוריאן, מנהל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, הפנה את תשומת הלב לתחיית האנטישמיות והימין הקיצוני באירופה, ארצות הברית ורומניה, והדגיש כי בהיעדר תגובה מהחברה האזרחית, התקשורת והמפלגות הדמוקרטיות, ניתן לצפות לתוצאה מפתיעות בבחירות לנשיאות במאי. פלוריאן השתתף לאחרונה בדיון “הימין הקיצוני עולה שוב”, שאורגן על ידי הקרן לחינוך המיעוט הרומא, בשיתוף מכון “אלי ויזל”.
אני מאמין שאויבי הדמוקרטיה אינם טיק טוק או רשתות חברתיות האחרות. האם יש לאסור את טיק טוק או לא הוא עניין שעליו נוכל להתווכח . אני רואה שגם האיחוד האירופי מודאג מהנושא הזה, אבל הוא עדיין לא הצליח לנקוט עמדה נחרצת. אני חושב שהנושא הוא הימין הקיצוני.
הימין הקיצוני הוא לא טיק טוק, הוא לא רשתות תקשורת, הוא לא פייסבוק, הוא לא ערוצי הטלוויזיה, אז אמצעי התקשורת המסורתיים, או העיתונות והתקשורת בכלל. זה צירוף מקרים לא נעימים.
בזמן שאנו מציינים 80 שנה לשחרור מחנה אושוויץ, מאז תקומת התקווה לניצולי השואה, אנו עדים ברומניה, באירופה ובארה”ב להתחדשות מסיבית של הימין הקיצוני. זו התחזקות שלא נראתה כבר 80 שנה, אמר אלכסנדרו פלוריאן.
מנהל מכון “אלי ויזל” סבור כי תגובת החברה האזרחית, התקשורת ומפלגות המיינסטרים לסיכונים של עליית הימין הקיצוני, בעקבות הבחירות לנשיאות המבוטלות ברומניה, לא הייתה זו שהייתה צריכה להיות במצב זה.
נזכיר כי הבחירות לנשיאות רומניה, מנובמבר – דצמבר 2024, בוטלו על ידי בית המשפט החוקתי של רומניה לפני תחילת הסיבוב השני ברומניה, אך לאחר שההצבעה החלה בתפוצות. הבחירות בוטלו עקב אשמות של התערבות דיגיטלית זרה .
לפי המבטלים, הפרעות אלו שיבשו את הגינות הבחירות על ידי תמרון האלגוריתמים של הרשתות החברתיות, במיוחד TikTok, ובכך בסיבוב הראשון ניצח מועמד, Călin Georgescu, שהואשם בתמיכה בימין קיצוני, לגיונרי, פרו-רוסי, אנטי-איחוד האירופי ואנטי נאט”ו.
בית המשפט לחוקה הופעל כדי למלא את המנדט שלו כערב לדמוקרטיה. נשאלת השאלה מדוע בית המשפט לחוקה ביטל את הסיבוב השני לאחר תחילת הצבעת הסיבוב בחו”ל, ולא לפני תחילת הסיבוב, אמר אלכסנדרו פלוריאן.
לדעתו, הימין הקיצוני, בכלל, בעולם, הבין שאנטישמיות “לא עושה טוב”, ולכן מסרים אנטישמיים הם הרבה יותר נדירים ממה שהיו לפני 80 שנה. הוא הוסיף כי ברומניה זכרם של מנהיגי תנועת הימין הקיצוני, כמו מרשל יון אנטונסקו, שהורשע בפשעי מלחמה, זוכה להרצה. אנטישמיות סמויה קיימת בחברה הרומנית בשיעור של 20-25%.
בעיית האנטישמיות קמה לתחייה בתנאים שבהם ב-7 באוקטובר 2023 התרחשה מתקפת הטרור על מדינת ישראל וכל מה שקרה בשנה שלאחר מכן, כלומר התגובה של ישראל, נתנה הזדמנות לקבוצות קיצוניות בשמאל וגם בימין ליצור צורות של אנטישמיות, רגשות אנטי-ישראליים, שפירושו גם אנטישמיות. לדברי מנהל מכון “אלי ויזל”, נוצר ציבור שמרני שהוא בעל נטיות קיצוניות. במצב זה, אמצעי התקשורת המסורתיים חייבים להיות הרבה יותר מודעים למצב ולצורכי החברה.
עד חודש מאי, עד בחירות חדשות לנשיאות, אין לנו מה לעשות, צריך לראות מה יקרה אחרי הבחירות, הוסיף אלכסנדרו פלוריאן. אני מאמין שללא התגייסות של החברה האזרחית, של התקשורת, בלי לחץ על מוסדות ציבור, ואם המפלגות המרכזיות ברומניה, שיש להן 65% מהפרלמנט, לא יתוודעו ותגיבו לקיצוניות ברומניה, בחודש מאי נוכל לראות כל תוצאה.
המסר שאני מאמין בו הוא שמוסדות דמוקרטיים צריכים באמת לתפקד ברוח הערכים הדמוקרטיים, כך שהמפלגות צריכות לקחת את תפקידן ברצינות, והחברה האזרחית צריכה להיות פעילה יותר לצד התקשורת, הדגיש אלכסנדרו פלוריאן.
