שני סרטים רומניים זוכי פרסים רבים נכללו במהדורת 2024 של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים.
הקרנת הסרט “אל תצפו ליותר מדי מסוף העולם”, בבימויו של ראדו ג’וד, שהוא הצעת רומניה לקטגוריית “הסרט הבינלאומי הטוב ביותר” בטקס פרסי האוסקר לשנת 2024, תתקיים ב-19 וב-25 ביולי.
הקרנת הסרט “שלושה קילומטרים לסוף העולם”, בבימויו של עמנואל פרבו, שזכה פרס הדקל הקווירי בפסטיבל קאן ב-2024, תתקיים ב-19, 21 וב27 ביולי.
בקלוז-נאפוקה (צפון מערב רומניה) התקיים בית הספר לקיץ “שיעורי העבר כתנופה לפעולה”, תכנית המוקדשת לצוותי ההוראה, אשר שילבה פעילויות הכשרה קלאסיות עם שיטות חלופיות כמו הצגות תיאטרון, ביקורים במוזיאון, פגישות עם ניצולים.
35 מורים השתתפו בהרצאות ודיונים על סטריאוטיפים, דעות קדומות, אפליה; אנטישמיות ברומניה בין המלחמות; השואה באירופה וברומניה; השואה בצפון טרנסילבניה; חינוך ושיטות הוראה לשואה; רצח העם של הרומאים ומאבק בגזענות נגד רומא; משפט פושעי מלחמה וזיכרון השואה בתקופה הפוסט-קומוניסטית.
בית הספר לקיץ אורגן על ידי TOLI – מכון אולגה לנגיל לחקר השואה וזכויות האדם, המכון הבין-תרבותי Timişoara, בשיתוף המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.
אנשי משטרת ירושלים יחד עם אנשי כוחות המיוחדים מרומניה השתתפו בתרגיל הדמיה של שיחרור בני ערובה. פרויקט נוהל על ידי איגוד המשטרה הבינלאומי סניף רומניה בתמיכת פיקוח המשטרה של מחוז בוזאו שבדרום רומניה.
מטרת התרגיל הייתה שיפור טכניקות הגנה עצמית, טקטיקות לש”ב ונהלים במקרה של תקיפות או מצבים טקטיים עם קהל רב. הפעילות התקיימה במחנה מיוחד במחוז בוזאו, בה השתתפו כ-60 מומחים מכוחות הביטחון הישראליים ושוטרים רומנים ממורש, פראחוה, בראשוב, ורנציה, בוזאו ובוקרשט.
השוטרים הישראלים שיתפו את הרומנים בחלק מהטכניקות שבהן הם משתמשים במקרה של תקיפה של כלי תחבורה ציבורית, ובמקרה של לקיחת בני ערובה.
שיתוף הפעולה בין כוחות הבטחון הישראליים והרומניים נחוץ בהקשר שבו בטיחות האזרחים חשובה לשתי המדינות. חלק נכבד מהטכניקות של שוטרי ישראל נלמדות במהלך השירות הצבאי. למרות שפעולות משטרת ישראל שונות מאלה שהרשויות ברומניה רגילות אליהן, חילופי הניסיון הכרחיים, ציינו נציגי משטרת בוזאו, ולכן הם ימשיכו.
פסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים, אחד מאירועי הפרופיל החשובים בישראל, התקיים בין התאריכים 21-31 ביולי 2022, בסינמטק ובמקומות נוספים בירושלים. כתוצאה מההצלחה שרשמו הסרטים הרומנים במהדורות קודמות של הפסטיבל, כללו המארגנים במהדורה הנוכחית את סרטו של הבמאי אלכסנדרו בלק “מטרונום”. הסרט זכה הפרס הבימוי ב”Un Certain Regard” בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בקאן.
בתמיכת ICR תל אביב, הסרט נהנה מ-3 הקרנות, בכתוביות באנגלית ובעברית, בסינמטק ירושלים ובקולנוע לב סמדר. הבימוי והתסריט שייכים לאלכסנדרו בלק. השתתפו בסרט השחקנים Mara Bugarin, Vlad Ivanov, Mihai Călin, Andreea Bibiri
סיפור הסרט מתרחש ברומניה הקומוניסטית, בסתיו 1972. אנה, נערה בת 17, לומדת שהחבר שלה יברח לצמיתות מהמדינה בעוד מספר ימים. שני האוהבים מחליטים לבלות את ימיהם האחרונים ביחד.
ב-12 ביולי התקיים ביד ושם טקס השנתי של הנצחת השואה הרומנית. האירוע אורגן ע”י איגוד יוצאי רומניה. באירוע השתתפו ד”ר ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל; אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון; דני דיין, נשיא יד ושם; סילביו וקסלר, חבר הפרלמנט הרומני ונשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה; ומריוס נכט, בן למשפחת ניצולי השואה. את הטקס הנחה העיתונאי Atilla Somfalvi.
סילביו וקסלר אמר שבעולם שבו נראה שהמילים מאבדות את משמעותן, הוא רואה כיצד מעוותים את השואה ומשתמשים בה פוליטית, מצב שגורם לאדישות כלפי הנושא . זו האחראיות שלנו להגן על זכרם של קורבנות השואה ולתמוך בבניצולי השואה. עלינו נופלת החובה המוסרית להעביר הלאה את הכאב ואת העצב שלהם, של התתקופה ההיא, וזאת כדי להבטיח עתיד נורמלי , אמר וקסלר.
למרות כל הקשיים שעלולים להתעורר, פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה תמיד תכבד את ההתחייבויות הללו. אני מתרשם מכל הפעילות של אמיר ומהקשר המיוחד, של הידידות, שנוצר בינינו. אני מברך על שיתוף הפעולה עם HOR ובמיוחד עם HOR באר שבע. אני מסתכל בהכרת תודה על מה שהצלחנו לפתח ביחד. מימוש המוזיאון המוקדש ליהודים מרומניה בראש פינה הוא פרויקט יסוד שאני מאוד מאמין בו ואשר נתמוך בו בעתיד, הוסיף וקסלר.
מטעם המכון הרומני לתרבות הניח המנהל מרטין סלאמון זר לזכר קורבנות השואה ברומניה.
משלחת רומנית ביקרה במוזיאון להנצחת השואה ביד ושם, ירושלים. המשלחת הרומנית כללה את אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות זיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, את אירינה דומיטריצה סולומון, מזכירת המדינה במשרד ראש הממשלה, וקטלינה גלר, יועצת מדינית בלשכת נשיא רומניה.
בקרנו שוב ביד ושם כדי לדון כאן עם היסטוריונים ומומחים על הכנת התוכנית העתידית לחינוך השואה ועל היוזמות שלנו. נפגשנו עם Dr. David Silberklang ופרופ דינה פורת, היסטוריונים בעלי שם, אמר אלכסנדרו מורארו.
במתחם יד ושם, שנפתח ב-1953 וממשיך להוסיף מרכזים ומתקנים חדשים, יש מספר אנדרטאות, והיכל זיכרון בו קבור אפר הקורבנות השואה ודולקת להבה נצחית לזכרם. כאן נמצאת יד לילד, אנדרטת הילדים שהוקמה לזכר למעלה מ-1.5 מיליון ילדים יהודים שנרצחו בשואה. במקביל, ניתן לבקר באנדרטת המגורשים: קרון רכבת הייצג את עשרות אלפי הרכבות בהן מיליונים של אנשים נשלחו למותם. ב”סמטת חסידי העמים” יש למעלה מ-2,000 עצים לכבוד לא-יהודים שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים מידי המרצחים הנצים סיפר מורארו.
המשלחת הרומנית קיימה פגישות עם גורמי חינוך, היסטוריונים וחוקרים באוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הגדולה בישראל, עם למעלה מ-30,000 סטודנטים. יחד עם קבוצת מנהיגים מוסדיים, מורים, היסטוריונים וחוקרים מרומניה, קיימו הנציגים הרומנים סדרת מפגשים בתחום החינוך על השואה. הם דנו כיצד לשפר את הכשרתם של מורים להיסטוריה שילמדו את מקצוע החובה העתידי “תולדות היהודים והשואה. “
פסטיבל הקולנוע היהודי הבינלאומי בירושלים מתקיים בין התאריכים 27 בנובמבר עד 2 בדצמבר בסינמטק ירושלים. במסגרת התוכנית הבינלאומית של הפסטיבל, ארגנה שגרירות רומניה בישראל, בשיתוף עם ICR תל אביב, ב-28 בנובמבר אירוע תרבות שכלל את הצגת המהדורה השנייה של הספר “פדיון היהודים” בחתימת ראדו יואניד. , שגריר רומניה בישראל, והקרנת הסרט “יהודים למכירה”, בבימויו של ראדו גאברה. האירוע הוקדש לזכרם של ראדו גאברה ופרופסור ליאון וולוביץ.
לאחר 1948 הפכו 370,000 היהודים ששרדו את מלחמת העולם השנייה ברומניה, לאחד ממקורות העלייה העיקריים של מדינת ישראל המודרנית. מאחורי החלטתה של רומניה לאפשר ליהודיה להגר עמדו סיבות כלכליות ופוליטיות מעשיות: ישראל שילמה עבורם, ורומניה רצתה השפעה במזרח התיכון. בדיון עם העיתונאי הישראלי יוסי מלמן הציג ראדו יואניד את הכרך “גאולת היהודים” שבו הוא מספר את הסיפור המסקרן של דברים סודיים אלה. בהתבסס על רישומי ארכיון וראיונות עם אנשים המעורבים ישירות במבצע, הספר כולל דיווחים על האופן שבו ישראל החליפה כספים, מוצרים חקלאיים ולעיתים השפעה פוליטית כדי להבטיח את הגירת יהודים מרומניה.
הקרנת הסרט התיעודי “יהודים למכירה” שהופק ב2013 בבימויו של ראדו גברה, התקיימה עם כתוביות בעברית. בשנת 1974 עלה נוסע רומני בעל דרכון דיפלומטי על מטוס לכיוון שדה התעופה בבוקרשט. הטיסה יצאה ללא תקלות. אבל ברגע שהגיע לבוקרשט, הבין הדיפלומט באימה שאחת המזוודות שהוא קיבל ממכר ותיק, זמן קצר לפני נסיעתו – נעלמה.
הדיפלומט היה הגנרל מ, ראש חטיבה במנהל הכללי של מודיעין חוץ, שלוחת הריגול של Securitate האימתנית, המשטרה הפוליטית של צאושסקו. המכר שנתו לו את המזוודה היה שייקה דן, יועץ בכיר לכמה ראשי ממשלה בישראל ואחד הסוכנים המוערכים ביותר במערכת הביון החוץ של ישראל. המזוודה הכילה מיליון דולר, כסף שניתן למ כדי לאפשר למספר יהודים להגר לישראל. המקרה הזה היא רק סיפור אחד בתולדות סחר בבני האדם שממשלת רומניה ניהלה בשנים שלאחר המלחמה, סחר מהגדולים במאה העשרים: מכירת יהודי רומניה לישראל.
שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, ביקר באוניברסיטה העברית בירושלים. האוניברסיטה נמצאת במאה האוניברסיטאות המובילות בעולם. בהזדמנות זו השגריר נפגש עם פרופ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה, ופרופ מיכאל סגל, רקטור הפקולטה למדעי הרוח. הם דברו על נושאים הקשורים לשיתוף פעולה דו -צדדי בין רומניה לבין ישראל בתחום האקדמי. בפגישה השתתף גם השגריר יוסי גל, סגן נשיא ליחסים חיצוניים, שהעביר הצגה קצרה של הציור “טקס פתיחה” וסקירה של אנשי האוניברסיטה שזכו בפרס נובל.
במהלך המפגש הודגשה חשיבות השותפויות ברמה האוניברסיטאית, המציעות מגוון רחב של הזדמנויות הן לסטודנטים והן לחוקרים והן לנושאי מחקר. בני השיח הסכימו להמשיך את הדיאלוג על מנת לקדם פרויקטים עתידיים שיועילו לסטודנטים ולחוקרים משתי המדינות.
דניאל, הפטריארך של הכנסייה הרומנית האורתודוקסית, דת הרוב ברומניה, פנה במסר ליום ראשון של המהגרים הרומנים, המצוין ב-22 לאוגוסט, בו הוא קורא לרומנים המתגוררים רחוק מהארץ להיות בקשר מתמיד עם יקיריהם שנותרו בבית ולהוקיר את המשפחה המורכבת מגבר, אישה וילדים.
הוא מציין כי בהתחשב במספר הרב של הרומנים הנמצאים בחו“ל, הנאמד לכמעט 10 מיליון (מתוכם 6 מיליון בקהילות היסטוריות או מסורתיות במדינות שכנות ו-4 מיליון בקהילות התפוצות), הפטריארכיה הרומנית תומכת במאמציהם של רומנים אורתודוקסים החיים באופן זמני או התיישבו באופן קבוע בחו“ל, על מנת לשמור על זהותם הדתית, האתנית, הלשונית והתרבותית.
הדאגה של הפטריארכיה הרומנית כלפי הקהילות האורתודוקסיות מחוץ לגבולות המדינה התממש, בשנים האחרונות, באמצעות הקמת קהילות רבות למאמינים רומנים אורתודוקסים ברפובליקה של מולדובה, סרביה, בולגריה, הונגריה, מרכז וצפון אירופה, מערב ודרום אירופה, שתי האמריקות, אוסטרליה וניו זילנד, והקמת נציגויות (ירושלים ובריסל) וקהילות אורתודוקסיות רומניות (הר אתוס, סוריה ולבנון, קפריסין, טורקיה, דרום אפריקה, יפן, קרואטיה, סלובניה, איחוד האמירויות הערביות / דובאי), מציין המקור המצוטט.
המועצה של הכנסייה האורתודוכסית הרומנית הכריזה על שנת 2021 כשנת ההוכרה של המאמינים הרומנים מחוץ לרומניה.
מהדורת 2021של פסטיבל האופרה הבינלאומי בירושלים , שאורגן על ידי העיריית ירושלים, התקיימה בין ה -17 ביולי ל -2 באוגוסט. בהמשך להצלחת שממנה נהנו המשתתפים מרומניה, השנה הטנור הרומני אנטונל בולדאן השתתף, בתמיכת ICR תל אביב.
אנטונל בולדן השתתף, כסולן, בהפקה יוצאת הדופן של האופרה “לה בוהם”, מאת פוציני, בליווי התזמורת הקאמרית הישראלית מאשדוד. המופע החגיגית של ההפקה החדשה, בהשתתפות ההזמר הרומני, בתפקידו של רודולפו, התקיים ב -1 באוגוסט, במרכז לאמנויות הבמה באשדוד, באולם מלא עד אפס מקומות.
שגריר מדינת ישראל ברומניה, דוד סרנגה, הגיע לביקור בנציגות הפטריארכיה הרומנית בירושלים, שם הוא הביע סולידריות עם הכנסייה הרומנית בישראל שהיתה בתקופה האחרונה, מטרה להתקפות של קיצוניים. הדיפלומט גינה, שוב, את מעשי הוונדליזם של קנאים אנטי נוצרים, שנעצרו על ידי רשויות החוק בישראל. לא נסבול פעולות שנאה כאלה, ומבחינת ישראל חופש הדת הוא אחד הערכים החשובים ביותר , אמר שגריר סרנגה לאב Teofil Anastasoaie, ראש הנציגות של הפטריארכיה הרומנית בארץ הקודש.
שני האישיים דנו גם באפשרות לחדש, בעתיד הקרוב, את הנסיעה בין שתי המדינות , כאשר ממשלת ישראל ממתינה כעת לחתימה על הסכם תיירות חדש עם רומניה. ישראל רוצה לקבל שוב עולי רגל ותיירים רומנים. בהקשר זה אמר השגריר סרנגה כי בימים אלה מתנהל משא ומתן ממשלתי דו-צדדי למציאת פיתרון לבעיות שנוצרו בגלל הפנדמיה.
הודינו על הטיפול בנציגות הכנסיה הרומנית ובמקומות הקדושים ואנו מקווים שבעתיד הדברים ישתפרו, הרוחות יירגעו ויהיה דו קיום טוב, כפי שהיה בעבר, אמר האב Teofil Anastasoaie
שגריר רומניה בישראל פרופ ראדו יואניד קיים בירושלים פגישה עם השר הישראלי לביטחון הפנים אמיר אוחנה.
הדיון התמקד בסדר היום הדו–צדדי ובנושאים חדשים בעלי עניין משותף. שני הפקידים ציינו מחדש את הקשרים החזקים בין רומניה למדינת ישראל בנוגע לשיתוף פעולה הביטחוני.
ב- 22 במאי חגגנו את “יום ירושלים”, בסימן איחוד ירושלים והחזרת השליטה הישראלית על העיר העתיקה, בעקבות מלחמת ששת הימים. בשנת 1967, בירתנו אוחדה מחדש, והשופר הדהד בכותל המערבי. מאז, ירושלים נותרה מקום של כל הדתות והתרבויות, כתבה שגרירות ישראל ברומניה.
בהזדמנות זו זאת, שגריר ישראל לשעבר ברומניה, הגברת תמר סמאש, העבירה באמצעות רדיו רומניה הבינלאומי כמה מחשבות על עיר הולדתה, ירושלים.
לרגל האירוע מרכזי הקהילה היהודית (JCC) רומניה לצד המרכז הקהילתי היהודי (JCC) בוקרשט ציינו את יום ירושלים בביקור וירטואלי בביתו של בן גוריון, אחד המייסדים העיקריים של מדינת ישראל, האיש שב 14 במאי 1948 קרא את מגילת העצמאות. הביקור הוירטואלי התקיים ב24 במאי בפלטפורמה ZOOM.
נשיא רומניה השתתף ביום חמישי, בירושלים, בפורום החמישי של מנהיגי העולם מוקדש לזכרון קורבנות השואה.
קלאוס יוהניס אמר שהרגיש כבוד לייצג את רומניה בפורום. “כבוד לייצג את רומניה בפורום הבינלאומי המוקדש לזכרון קורבנות השואה בירושלים. ע“י מחווה לזכרון העבר מחזקים את המחויבות האיתנה של מדינתנו במאמצים להאבק באנטישמיות, בגזענות ובאפליה. אנו חייבים לשמר חי את זכרון הקורבנות ולהגן בנחישות על החופש, על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם” כך כתב יוהניס בפייסבוק.
הפורום נערך בירושלים על ידי קרן פורום השואה העולמי בשיתוף עם מרכז זכרון השואה – יד ושם ובחסות נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין. נשיא ישראל הזהיר על סכנות האנטישמיות אותו הוא הגדיר כ-“מחלה כרונית“. “מדינת ישראל לא קורבן” הצהיר ריבלין תוך כדי אבטחה שישראל תהיה תמיד ערובה לבטחון היהודים.
נשיא רומניה, קלאוס יוהניס המשיך את ביקורו בישראל, כאשר השתתפותו בפורום מנהגי העולם המוקדש לזכרון קורבנות השואה עומדת במרכזו של הביקור. יוהניס נפגש ביום רביעי עם מנהיג האיחוד “כחול לבן“, בנימין גנץ לבקשתו. ראש המדינה הצהיר שהיחס הדו–צדדי הוא טוב מאוד ויציב, כאשר את הפיתוח שלו חשוב לבצעו גם ע“י התארגנות לעוד ישיבות ממשלתיות משותפות וגם ע“י עידוד הצד הכלכלי שכבר נמצא במגמת עליה.
קלאוס יוהניס הציג את ההחלטיות והמאמצים של רומניה במאבק נגד האנטישמיות וחוסר הסובלנות, כמו כן את המחויבות לקידום החינוך על השואה ועל הערכים של הסובלנות והאי אפליה. הנשיא הדגיש את הקשר הקיים בין הגל האנטישמי באירופה ובעולם והפופוליזם של פוליטיקאים מסוימים, כאשר חייבים, לדעתו של יוהניס, להיאבק במתואם בשתי התופעות המזיקות מאוד. ראש האיחוד “כחול לבן” מישראל הדגיש את הרמה המצויינת של היחס בין שתי המדינות שיש לו בסיס מאוד יציב. שני האישים הדגישו את התפקיד המיוחד של הקהילות היהודיות ברומניה ושל קהילות היהודים ממוצא רומני בישראל, בפיתוח היחסים הדו–צדדים.
ביום רביעי גם, מנהיג מדינת רומניה השתתף אצל נשיא מדינת ישראל , בארוחת הערב לכבוד המשלחות הנוכחות בפורום מנהגי העולם המוקדש לזכרון קורבנות השואה. קלאוס יוהניס ורעיתו קארמן יוהניס (Carmen Iohannis) ביקרו גם ביום רביעי בכנסיית הקבר הקדוש בירושלים.