מרץ פירושו גם חודש הפרנקופוני, במהלכו משתתף ה-ICR תל אביב ותומך בשורה של אירועים.
יריד הגסטרונומי “טעמים של פרנקופוניה” (Les Saveurs de la Francophonie), בשיתוף שגרירות רומניה בישראל יתקיים ב11 במרץ במרכז התרבותי אניס.
ב17 במרץ, באותו המרכז התרבותי אניס יוקרן הסרט הרומני “גנבי הנושא”, עם כתוביות באנגלית.
כנס “התרבות פריז הקטנה” יתקיים בתמיכת המכון הצרפתי ב-26 במרץ בחיפה וב-27 במרץ בתל אביב.
בינואר 2025, 847300 אנשים ביקרו ביחידות דיור תיירותיות, כולל דירות וחדרים להשכרה). זו עלייה של 10% בהשוואה לינואר 2024, לפי המכון הלאומי לסטטיסטיקה ברומניה.
כניסות תיירים רומנים היוו למעלה מ-84% מהמספר הזה, וכניסות תיירים זרים כמעט 16%. מספר הלינות שנרשמו בינואר 2025 הסתכמו ב-1.62 מיליון , גידול של כמעט 13% בהשוואה לינואר 2024.
משך השהייה הממוצע בינואר 2025 עמד על 1.9 ימים לתיירים רומנים ו-2.2 ימים לתיירים זרים.
לפי מדינות, מרבית הכניסות של תיירים זרים שהתארחו במתקני אירוח תיירותיים הגיעו מאיטליה (16,800 איש), הרפובליקה של מולדובה (11,500 איש), ישראל (10,900 איש) וגרמניה (10,300 איש).
לפי מחוזות, מספר כניסות התיירים רשם ערכים גבוהים יותר במחוז ההררי בראשוב (132,400 איש), בוקרשט (129,500 איש) ובמחוז ההררי פרהובה (50,400 איש).
שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, הצהיר בביקור בעיר בוזאו (בחצי הדרומי של רומניה), כי ישראל מעריכה מאוד את עזרתם של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ והממשל שלו, עזרה שישראל מקבלת בהקשר של המלחמה בעזה. לצד הערכה כלפי ארה”ב עומדת גם הערכה על הסולידריות והתמיכה שישראל מקבלת מרומניה.
המלחמה נגד חמאס עדיין לא הסתיימה. עדיין יש חטופים המוחזקים ברצועת עזה, ציין השגריר בן דור. אנחנו רוצים אותם בבית. אנחנו עדיין במלחמה. כמו תמיד, רומניה תומכת בנו ואנו מעריכים מאוד את הידידות והסולידריות של רומניה.
אנחנו במלחמה עם אויבים שרוצים להשמיד אותנו, אבל אנחנו חזקים ועמידים ובעזרת חברינו, רומניה ביניהם, ננצח. רבים מהחטופים כבר חזרו והתאחדו עם משפחותיהם. כמה מהם הם ממוצא רומני. עלינו להילחם כדי שכולם יחזרו הביתה, כולל אלה שנרצחו.
נפגענו ב-7 באוקטובר 2023, לפני שנה וחמישה חודשים, אבל נתגבר ונצא מהטראומה. העם היהודי רגיל לכאב ולטרגדיה, ואנחנו יודעים להתגבר על בעיות ומכשולים. “אנו מודים לעם הרומני על תמיכתו”, אמר שגריר ישראל.
הדיפלומט הישראלי הדגיש את הערכת ארצו לעזרה שהעניקו הנשיא דונלד טראמפ והממשל האמריקני. זה מאוד חשוב לנו, אנחנו בטוחים שטראמפ והממשל האמריקאי מבינים מה הבעיה ומאיפה היא נובעת, מה אנחנו צריכים לעשות נגד ארגון הטרור חמאס בעזה וכמה חשוב לתמוך בישראל. הברית בין ישראל לארה”ב חשובה מאוד ואנחנו תמיד מעריכים את הברית והידידות עם ארה”ב, אמר השגריר.
השגריר הישראלי ביקר במקדש היהודי בבוזאו, שמאז רעידת האדמה ב1977 אינו פעיל. הוא גם נפגש עם ראש הקהילה היהודית של בוזאו, מקס ויינר.
80 שנה לאחר השואה ומלחמת העולם השנייה, ישראל קיבלה את נשיאות הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA). המטרה המרכזית של ה-IHRA היא לשמר את זיכרון השואה. השואה לא הופיעה משום מקום – היא ניזונה מאנטישמיות שורשית, שהעניקה קרקע פורייה למכונת ההשמדה הנאצית, כך מסרה שגרירות ישראל בבוקרשט.
כיום, כשהאנטישמיות עולה שוב ברחבי העולם וניצולי השואה האחרונים עוזבים אותנו, האחריות שלנו היא לא רק לזכור, אלא גם להבטיח שהדורות הבאים ישאו את הזיכרון הזה קדימה כדי למנוע מההיסטוריה לחזור על עצמה, הוסיף המקור המצוטט.
מרכז “תיאודור הרצל” ללימודי ישראל במסגרת הפקולטה למדעי המדינה של בית הספר הארצי ללימודי פוליטיקה ומנהליים מארגן ב-13 במרץ שולחן עגול לפתיחת הדיון בדו”ח “דברי שטנה ברשתות חברתיות ברומניה בין ספטמבר 2023 לנובמבר 2024”.
בדיון ישתתף רכז המחקר, קלין ג’ורג’יה, חוקר באוניברסיטת “Babeș-Bolyai” בקלוז’-נאפוקה (צפון-מערב), משתפת פעולה של המרכז ללימודי ישראל, עדינה מרינסאה, חוקרת במכון הלאומי לחקר השואה “אלי ויזל” ברומניה, Ionuț Biliuță המכון למחקר סוציו-אנושיGEORGE SINCAI-Târgu Mureș (במרכז), אלינה בריקמן, מנהלת לענייני האיחוד האירופי ב-B’nai B’rith International.
מהפקולטה למדעי המדינה יהיו נוכחים הפרופסורים האוניברסיטאיים Andrei Țăranu, Liviu Rotman şi Radu Umbreș.
שר החוץ הרומני, אמיל הורזיאנו, קיים פגישה עם מקבילו הישראלי, גדעון סער, בשולי מועצת ההתאחדות של האיחוד האירופי-ישראל. סדר היום של הפגישה כלל מגוון רחב של נושאים הנוגעים לדיאלוג פוליטי-דיפלומטי, שיתוף פעולה בפורמטים בינלאומיים, וכן חילופי דעות על ההקשר הביטחוני במזרח התיכון.
שני הדיפלומטים העריכו את התוכן המהותי של הדיאלוג הרומני-ישראלי, את השתקפותו בתוכנית הכלכלית ובתחומים בהם שתי המדינות משתפות פעולה.
שר החוץ הרומני הביע את הערכתו להצלחת המאמצים שהובילו לשחרורו של אזרח רומני-ישראלי, יחד עם חמישה חטופים נוספים, שהוחזקו בעזה למעלה מ-16 חודשים.
שר החוץ הרומני, אמיל Hurezeanu, השתתף בישיבה ה-13 של מועצת ההתאחדות האיחוד האירופי-ישראל בבריסל. הדיפלומט הרומני בירך על השותפות שבין האיחוד האירופי לבין ישראל ועל היתרונות המרובים, הדדיים, של הדיאלוג במתכונת מורחבת זו. השר Hurezeanu הדגיש את תמיכתה של רומניה ביישום מלא של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, ובירך על המשא ומתן שמטרתו להבטיח את שחרור כל החטופים, תוך הגברת הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה שנפגעה בעזה.
הצד הרומני חזר והדגיש את החשיבות של השגת התנאים הדרושים לביטול חסימת תהליך השלום במזרח התיכון ואת הצורך לשמור על אופק מדיני בר-קיימא ע”י יישום פתרון שתי המדינות.
נשיא הוועד האולימפי והספורט הרומני, מיחאי קובאליו, נפגש עם שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, הדיונים נועדו להרחיב את שיתוף הפעולה בתחום הספורט על ידי חתימה על פרוטוקול שיתוף פעולה בין הוועד האולימפי והספורט הרומני לבין הוועד האולימפי הלאומי של ישראל.
הנשיא מיחאי קובאליו שיתף את השגריר בפרטים על הפקת סרט דוקומנטרי, בחודש מרץ, על הספורטאי היהודי ליאון רוטמן, האלוף האולימפי הוותיק ביותר של רומניה.
ICRתל אביב ארגנה דיון עם האמן החזותי הרומני ראדו קומשה.
המכון הרומני לתרבות בתל אביב השתתף לצד מרכז תל אביב לאמנות עכשווית בארגון אירוע לרגל תערוכת היחיד הראשונה בישראל של האמן החזותי הרומני הידוע ראדו קומשה.
תערוכת ‘אינטר-גרסאות’ הייתה פתוחה עד 22 בפברואר 2025
האירוע התקיים ב-18 בפברואר, במתכונת היברידית, עם נוכחות פיזית בגלריה של המרכז לאמנות עכשווית בתל של ניקולה טרצי, אוצר התערוכה. הוא קיים דיאלוג עם ראדו קומשה, שהתקשר ודיברעם המשתתפים בישראל באמצעות ועידה טלפונית.
העבודות של קומשה משתמשות בחומרים מגוונים כמו בטון, נייר, בדים, עץ, פלסטיק ומתכת, שמתבססים על המסקנה שציור הוא חלק מסביבנו. מרכיב נוסף המושרש עמוק בפרקטיקה שלו הוא המשחקיות, שהיא גם העיקרון המנחה את הפרויקט שלו בתערוכה בתל אביב.
החוט המנחה את התערוכה הוא זה של הדיפטיק ושלל גרסאותיו התרבותיות כמו הדואט, הדיאלוג, הצמד והזוג.
ראדו קומשה (נולד ב-1975) הוא אחד הנציגים העיקריים של סצנת האמנות העכשווית בקלוז’, צפון מערב רומניה. האמן הרומני מיוצג על ידי גלריית SABOT בקלוז’ וגלריה עמנואל הרווה בפריז. קומשה הציגה במוסדות חשובים כמו מוזיאון ארקן בקופנהגן; המרכז לאמנות עכשווית בוורשה; Mucsarnok Kunsthalle בבודפשט והמוזיאון הלאומי לאמנות עכשווית בבוקרשט. הוא השתתף גם בביאנלה של פראג, בביאנלה של טימישוארה ובדוקומנטה ברגנסבורג. יצירותיו מוצגות באוספים ציבוריים ופרטיים חשובים כמו ה-FRAC בלימוז’ או המוזיאון הלאומי לאמנות עכשווית בבוקרשט.
המכון הרומני לתרבות תל אביב מארח את תערוכת הפיסול ‘Brâncuși, from Târgu Jiu to Israel’, בחתימת דן רייזנר.
מכון התרבות הרומני תל אביב מארגן ומארח, בין התאריכים 19 בפברואר ל-20 במרץ, את תערוכת הפיסול שכותרתה ‘Brâncuși, from Târgu Jiu to Israel’. הפתיחה תתקיים ב-27 בפברואר. בתערוכה מוצגות יצירות של האמן הישראלי דן רייזנר, בהשראת ברנקוש’י, שחולקות כבוד למורשתו ולהשפעתו של הפסל הרומני הדגול. ב-19 בפברואר מלאו 149 שנים להולדתו של קונסטנטין ברנקושי, הפסל הרומני הגדול בכל הזמנים.
האמן החזותי דן רייזנר למד אמנות בפקולטה לאמנויות המדרשה ברמת השרון, שם סיים את לימודיו בשנת 1991. הוא בעל תואר שני באומנויות יפות מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים.
רייזנר ידוע בישראל בעבודותיו הפיסוליות המשולבות בסביבה האנושית .. כמו כן בהשראת “עמוד האינסוף” של ברנקושי, הוא יצר פסל סביבתי שהוצב לאחרונה באזור חברת הייטק בתל אביב.
השגריר ראדו יואניד ביקר בכפרים בצפון ישראל.
השגריר ראדו יואניד וצוות שגרירות רומניה בישראל ביקרו לאחרונה בכפרים כפר יאסיף, אבו סנאן ושייח’ דנון בצפון, בהזמנתו של שייח’ ראיק חתב. כפרים אלו נמצאים במרחק של קילומטרים ספורים בלבד מהגבול הצפוני ונפגעו מאוד מהמלחמה ומתקפות הרקטות, עם לחץ פסיכולוגי חזק במיוחד על ילדים.
הביקור באתרים הקדושים לדרוזים, למוסלמים ולנוצרים היה הזדמנות מצוינת לפגוש את המנהיג הרוחני והרשויות המקומיות כדי להבין טוב יותר את מאמצי ההחלמה המשותפים שלהם. ביחד מקדמים דיאלוג בין-דתי, דו-קיום שליו ושיתוף פעולה לטובת הקהילה כולה, מסרה שגרירות רומניה.
בביקור בבית ספר, השגריר ראדו יואניד שמח לשוחח עם הילדים על רומניה ודיפלומטיה, ועם המורים על השיתוף האקדמי בין שתי המדינות.
הביקור הושלם במפגש עם חברי הקהילה שלמדו ברומניה ועם רומנים שבנו חיים בכפרי צפון ישראל, ושמשקפים את הידידות והקשר הוותיק בין רומניה לישראל.
יעד חשוב בתקופה הקרובה הוא הצטרפותה של רומניה לOECD.
הצטרפותה של רומניה לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) נותרה יעד חשוב, אמר הנשיא הזמני של רומניה, אילי בולוג’אן, בפגישה השנתית עם ראשי נציגויות דיפלומטיות ברומניה. Ilie Bolojan העריך כי רומניה נותרה שותפה אמינה במיוחד בתחום הכלכלי וביקש מדיפלומטים רומנים להיות מעורבים יותר בקידום הכלכלי של ארצנו.
אנחנו נהיה צד אחראי ומחויב במאמצים בינלאומיים לנהל בעיות שרק המסגרת הרב-צדדית יכולה לפתור אמר בולוגן.
הנשיא הזמני הראה כי דיאלוג, שיתוף פעולה ודיפלומטיה נותרו הדרכים לקדם את האינטרסים שלנו, אך גם לפתור את הבעיות העומדות בפנינו, כולל משברים עולמיים.
בהקשר זה, הוא בירך על המאמצים הדיפלומטיים של ארה”ב, ישראל, קטאר ומצרים להגיע להסכם הפסקת אש בעזה. בולוג’אן הודה על המאמצים לשחרר את בני הערובה, כולל בעלי אזרחות או ממוצא רומני. חשוב שהמאמצים הללו יימשכו, למען שלום בר קיימא בעזה וליישום פתרון שתי המדינות, תוך הבטחת ביטחון ישראל וזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית.
נמשיך במעורבות ההומניטארית שלנו בעזה, כולל על ידי המשך קליטת ילדים הזקוקים לסיוע רפואי, הוסיף נשיא רומניה הזמני.
רומניה עדיין מעוניינת בפתיחת אופקים חדשים של שיתוף פעולה, נמשיך להקדיש תשומת לב מיוחדת ליחסים לא רק עם מדינות אירופה, אלא גם עם מדינות באסיה, אפריקה, המזרח התיכון ואמריקה הלטינית, במיוחד עם אלו שאנו חולקים איתם את אותם ערכים, גישות ואינטרסים.
במקביל, נהיה פרגמטיים ביחסינו עם כל מי שיש לנו אינטרסים משותפים, ציין נשיא רומניה הזמני.
למעלה מ-12,000 תיירים ישראלים נוספים יכולים להגיע לרומניה בשנת 2025, בעקבות הפעלת טיסות שכר חדשות
למעלה מ-12,000 תיירים ישראלים יכולים להגיע לרומניה בשנת 2025, בעקבות הוספת טיסות שכר, תל אביב – בראשוב ותל אביב – קונסטנצה, טוענים נציגי הפדרציה של מעסיקי תעשיית האירוח ברומניה.
בעונת קיץ 2025, טיסות אלו יביאו למעלה מ-8,000 תיירים ישראלים למחוזות בראשוב וקובסנה איזורים בהם נמכרות חבילות נופש ספא, חבילות נופש משפחתיות וחופשות עירוניות .
לפי המקור המצוטט, שווי חבילת נופש שתייר ישראלי משלם עבור חופשה בחוף הים השחור או בבראשוב מסתכם ב-800-1,000 יורו. שני היעדים יצרו בין 40 – 80 מיליון יורו בעונה”, קובע FPIOR.
חברת התעופה הרומנית FlyLili חוזרת לנמל התעופה בראשוב, שם הפסיקה את פעילותה בדצמבר 2024, בגלל הפסדים כספיים. את טיסות השכר במהלך הקיץ, היא תפעיל עבור מפעיל תיירות ישראלי.
אותה חברה ישראלית מביאה תיירים ישראלים לחוף הים השחור הרומני ולבוקרשט כבר 10 שנים וזו הפעם הראשונה שהיא כוללת בתכניותיה את בראשוב, הוסיפה פדרציית המעסיקים בענף האירוח ברומניה.
הנהלת שדה התעופה בראשוב הודיעה שבקיץ הקרוב יופעלו טיסות שכר Antalya, Heraklion, Chania, Hurghada şi Monastir.
בין ה-19 בפברואר ל-12 במרץ 2025, מרכז “תיאודור הרצל” ללימודי ישראל במסגרת הפקולטה למדעי המדינה בבית הספר הלאומי ללימודי פוליטיקה ומנהליים (SNSPA) מארגן את הקורס המודולרי “מדיניות ההגנה של ישראל: גבולות הכוח הצבאי”.
הקורס מועבר על ידי Dr. איתן ברק, מרצה במכללת שלם ובאוניברסיטת בר-אילן, ומומחה למשטרי ביטחון, מדיניות פירוק נשק ובקרת נשק במזרח התיכון, בעל ניסיון רב בניתוח אסטרטגיות צבאיות ומאזן הכוחות האזורי.
קורס זה מספק ניתוח מפורט של מדיניות הביטחון של ישראל, תוך שימת דגש הן על אילוצי הכוח הצבאי והן על השפעתם על היציבות הלאומית והבינלאומית. באמצעות גישה אקדמית רב-ממדית, הקורס בוחן אתגרים אסטרטגיים עכשוויים, פתרונות שאומצו לניהול סיכוני אבטחה, וכיצד טרנספורמציות אזוריות משפיעות על תפיסות הגנה מסורתיות. ההרשמה היא בחינם ומתבצעת על ידי מילוי טופס מקוון, זמין כאן. הקורס יתקיים באנגלית.
כל המשתתפים שיעברו את הקורס יקבלו תעודת השתתפות בהנפקת מרכז “תיאודור הרצל” ללימודי ישראל. מי שרוצה לקבל תעודת גמר עם הערכה יכול לכתוב עבודת גמר שתבחן ע”י מעבירי הקורס.
המכון הרומני לתרבות בתל אביב מארגן ומארח ב-20 בפברואר ערב ספרותי המוקדש להצגת הרומן “השעה השברירית”. הספר יצא לאור בשנת 2024 בהוצאת “ידיעות ספרים” היוקרתית בישראל והוא רומן הביכורים של דינה עזריאל, אדריכלית, מתרגמת ועורכת, בעלת משפחה במקור מיאשי.
באירוע, שיערך בעברית ומאורגן בשיתוף אגודת הסופרים העברים בישראל, ישתתפו הסופרת דינה עזריאל, יחד עם צביקה ניר, נשיא אגודת הסופרים העברים בישראל, ורד טוהר, אקדמאית בפקולטה לספרות יהודית באוניברסיטת בר אילן, ועורכת הספר, סלין אסייג.
את הערב תנחה קרן נייזר כהן, עיתונאית תרבות, מתרגמת ומבקרת ספרות, ויכלול גם רגע מוזיקלי קצר בביצוע הפסנתרן אבי בנימין.
“השעה השברירית” הוא סיפור על זהות וניכור, המפגיש שלושה קולות ונקודות מבט שונות. קריאת הרומן מעבירה את הקוראים ליאשי במלחמת העולם השנייה, כמו גם לטרנסניסטריה ובסרביה, אך גם לירושלים של ימינו.