Tag: כנסיות מבוצרות

נצא היום לכיוון מרכז רומניה, לאזור מלא בהיסטוריה, מסורת ואגדות. הנוף הכפרי הטרנסילבני עורר תמיד התרגשות בקרב תיירים רומנים וזרים כאחד. ובסביבה הטבעית יוצאת הדופן הזו הוקמו כמה מן הכנסיות המבוצרות היפות ביותר, בנות מאות שנים. בטרנסילבניה נמצאו מעל ל־200 אתרים שכאלה. היום נזכיר כמה מהיפים והמעניינים ביותר, עם המלצה לעשות מסלול שבו תספיקו כמה שיותר.

העצירה הראשונה תהיה בכפר שתועד לראשונה לפני 810 שנים, ב־1209 — אלמה וי (Alma Vii). כאן ניתן לראות את הכנסייה שנבנתה מאתיים שנים לאחר מכן. כדי להגיע לכנסייה, תעברו בדרך כפרית. בקצהה, בראש גבעה שקל לעלות בה, נמצא מונומנט זה, עדות לקיומם של הסקסונים הטרנסילבנים באזור, אך גם לרב־תרבותיות הטרנסילבנית. מיהאלה טורק (Mihaela Turk), מנהלת פרויקט בקרן מיהאי אמינסקו טרסט (Mihai Eminescu Trust), מספר לנו שלמבצר ישנם ארבעה מגדלים שעברו שיקום במסגרת פרויקט שמומן על ידי נורבגיה, מדינת ליכטנשטיין ואיסלנד.

“סיימנו את הפרויקט ב־2016, ובצריחים ששוקמו ארגנו תערוכה המציגה את התרבות המסורתית המקומית הרב־אתנית, הייחודית לטרנסילבניה. בכוונתנו לעשות בה שימוש על מנת למשוך תיירים לאזור זה ולתרום לפיתוח בר־קיימא. כל מגדל מוקדש לנושא אחר. יש לנו את מגדל השעון או מגדל השער, מגדל הסאלו (מעין בייקון רומני), מגדל הקרח ומגדל התבואה. ניסינו לשחזר את תפקידם הישן של המגדלים באמצעות פריטים שהנחנו בהם. המגדלים מציעים גם מרחבים שניתן להשתמש בהם לאירועים: כנסים של עד ל־40 או 50 משתתפים לכל היותר. גם כן, בקומות מסוימות אפשר לארגן תערוכות זמניות.” מיהאלה טורק סיפרה לנו עוד כי אפשר להכווין את התיירים לבתים כפריים, פשוטים מאוד. “הם מחזיקים בעיקר רהיטים ישנים ומשופצים או חלקי ריהוט מסוימים ששימרנו. על הרצפה תמצאו שטיחים ארוגים משאריות. הם עשויים משאריות בדים, ואנו אוהבים אותם מאוד. הם ססגוניים, משמחים, ומונחים על רצפת עץ, חמה יותר מאשר רצפות העשויות מחומרים מודרניים. הן צבועות באופן מסורתי. במסגרת השיפוצים אנו לא משתמשים במלט, חלונות בידוד, אלא רק עץ, אבן, חול, סיד.” כיום, בכנסייה המבוצרת באלמה וי אין טקסים דתיים, אך קהילת הכפר מתכנסת כאן עבור אירועים חשובים. לדוגמה, חג המולד. זוהי תקופה נפלאה לבוא לביקור באלמה וי.

במרחק 73 קילומטרים מאלמה וי, בציסנדיוארה (Cisnădioara), תוכלו למצוא את המונומנט העתיק ביותר בסגנון רומנסקי בטרנסילבניה. המבצר שונה משאר המבצרים בטרנסילבניה גם בזכות העובדה כי לא עבר שינויים רבים עם חלוף הזמן. זאת למרות התקופות הסוערות שפקדו את המבצר, מספרת כרמן קלבר (Carmen Kelber), אוצרת ומדריכה: “העיר נבנתה בשנת 1180, וחומותיה הסובבות אותה הוקמו בשנת 1241, לפני הפלישה המונגולית. כ־300 שנים חיו פה נזירים ציסטרניציאנים, כי בשלב מסוים, בשנת 1223, הכנסייה נתרמה למנזר הציסטרניציאני מקרצה (Cârța). במהלך מאות השנים היא שימשה, כמובן, ככנסייה בהתחלה, לאחר מכן כמבצר קשתים, ארסנל — מקום בו הוחזקו כלי נשק, אפילו בית כלא בתקופה מסוימת. כיום היא פתוחה בעיקר עבור מבקרים. מקיימים כאן טקסי דת שלוש, ארבע פעמים בשנה.” אז, בדומה לכנסייה המבוצרת באלמה וי, גם המבצר מציסנדיוארה יכול להיות יעד מושלם לחג המולד.

עם זאת אחד מהמבצרים הטרנסילבנים שנשתמרו באופן הטוב ביותר הוא המבצר מפראואנדורף אקסנטה סבר (Frauendorf Axente Sever). ליביה פלגר (Livia Pelger) מזמינה אתכם לראות את הבליסטרה בגודל אמיתי ואייל ניגוח והשתמשו בו לפרוץ שערים.

“המבצר קיים משנת 1322. הוא יוצא דופן מפני שהפעמון נמצא מעל למקהלה. הכל נמצא במקום אחד. בטרנסילבניה, ישנם בסביבות 300 מבצרים אוונגליים, אך, בדרך כלל המגדל ממוקם בצד אחד והכנסייה בצד אחר. על יד המזבח מופיעים שמות החללים שנפלו במלחמת העולם השנייה, ובסמוך להם שמות החללים שנפלו במלחמת העולם הראשונה. מופיע השם ומספר הבית שבו גרו בכפר. המזבח עשוי בסגנון בארוק, מ־1777. העוגב העליון גם הוא מאותה התקופה. הוא פועל ומשתמשים בו. גם בכנסייה משתמשים. פעם בשבועיים, מגיע הכומר ממדיאש (Mediași), הוא הולך לכפרים שבסביבה, אוסף אדם אחד או שניים מהעדה הגרמנית ועורך טקס בשפה הגרמנית.”

ויסקרי (Viscri) הוא שם שהתפרסם ברחבי העולם לאחר שהנסיך צארלס התאהב בכפר ובסביבתו. הבתים כאן הם ישנים מאוד, צבועים בצבעים חיוורים, עם תריסי עץ בחלונות, וחלקם אפילו בני מאות שנים. נקודת העניין המרכזית נותרה הכנסייה המבוצרת, שהיא דוגמה מדהימה לאדריכלות הגנתית טרנסילבנית. כאן תפגשו את גרהילד גרוס (Gerhild Gross), מנהלת ונגנית עוגב, שמוכנה תמיד להציע לכם מידע על המבצר.

“כל כך הרבה כנסיות מבוצרות על פני שטח כמו של טרנסילבניה, לא ניתן למצוא עוד בעולם. כמובן, לא ניתן עוד לבקר בכולן, אך רובן, אשר פתוחות לציבור, בעלות אופי מיוחד. הן נבנו עבור אותה המטרה, עם זאת לכל אחת מהן משהו מיוחד. זוהי אחת העתיקות שבינהן. בפעם הראשונה נבנתה כאן כנסייה קטנה, ומאז נאלצו אבותינו לחשוב על דרך להגן עליה מפני פלישות העותומנים, המונגולים, הטטרים והטורקים. הכנסייה הייתה מקום ההתכנסות העיקרי של הקהילה והם חשבו להקים חומות סביב לה כדי להגן עליה. כל אוכלוסיית הכפר, בעת סכנה, יכלה להימלט למקלט במתחם הכנסייה. קיים שם עוגב קטן מאוד, פשוט מאוד, שנבנה ב־1817 על ידי יצרן עוגבים טרנסילבני. עבורי, העוגב מייצג משהו מיוחד, מפני שאבותיי היו נגני עוגב. סבי ניגן בו, דודי, וכעת אני. עוד מילדותי חשתי קירבה גדולה לעוגב.”

מנהלת הכנסייה המבוצרת ונגנית העוגב מזמינה אתכם כאשר תרצו לבקר בכנסיות המבוצרות ואל תשכחו לפנות זמן. זהו הדבר היחיד שתצרכו כדי ליהנות מהאותנתיות של הכפר ומהמונומנטים. עם הפוגה קטנה, אתם תתנתקו מהיומיום ותכנסו לעולם של אגדות.

אנו פונים היום אל רחובותיו הצרים של מבצר טרנסילבני שהוקם במאה ה־12. סיגישוארה (Sighișoara) כונתה בעבר גם “פנינת טרנסילבניה”. התיעוד הראשון הוא משנת 1280, אך ישנן ראיות על כך שהאזור מיושב כבר 4,000 שנים. היא ממוקמת במרכז רומניה והיא מארחת עשרות אלפי תיירים מדי שנה.

ברומניה ישנם כ־250 מבצרים וכנסיות מבוצרות. מבצר סיגישוארה או כפי שעוד נקרא שסבורג (Schasburg) נכלל עוד מ־1999 ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק”ו, זהו ממעטי המבצרים המאוכלסים באירופה ואטרקציה עבור תיירים זרים המבקרים ברומניה. אדריאן בורלקו (Adrian Burlacu), יועץ מקומי לשעבר וכיום יזם בתחום התיירות, יספר לנו מדוע כדאי לנו לכלול את סיגישוארה ברשימת יעדי החופשה. “קודם כל כדאי להגיע לסיגישוארה מפני שזוהי בין 12 יעדי התיירות הראשונים בעולם. אם תגיעו לכל יריד תיירות בינלאומי חשוב, תוכלו לראות שסיגישוארה נמצאת בין 12 היעדים הראשונים שכדאי לא לפספס פעם אחת בחיים. שנית כל, יש לנו מה להראות בסיגישוארה, יש לנו לינה טובה מאוד, ישנם מסלולי טיולים רבים מאוד. קיים פה גם אזור דרקולה, במבצר מימי הביניים, המבצר היחיד מימי הביניים באירופה שעדיין מיושב, יש המון אטרקציות.”

האטרקציה העיקרית של מבצר סיגישוארה היא מגדל השעון, המתנשא לגובה של 64 מטרים, ובמתחמו נמצא עוד משנת 1899 מוזיאון ההיסטוריה של העיר. למגדל שש קומות שבכל אחת מהן מתקיימת תערוכה שונה: ארכיאולוגיה, רוקחות ימי הביניים, ריהוט ימי הביניים, כלי עבודה של הגילדות בסיגישוארה, ואוסף מרשים של שעונים. המנגנון של השעון הגדול שבמגדל הוא מ־1906. מנגנון שוויצרי זה מפעיל גם את הדמויות באירוע החזותי של השעון, הוא ייחודי ברומניה. חלק מהדמויות מיצגות את ימות השבוע, אחרות את האלים: אלת הצדק או אלת השלום. הקומה האחרונה במגדל היא מרפסת פתוחה, המציעה נוף פנורמי על העיר. מגדל השעון הוא למעשה גם שער הכניסה לעיר, מוסר אדריאן בורלקו. “קודם כל נכנסים מתחת למגדל השעון, שם אפשר לבקר באזור הנשקים. מוזיאון ההיסטוריה נמצא ממש במתחם המגדל, ומשם ניתן להמשיך לשאר המגדלים: מגדל הנפחים, מגדל החייטים, המוכנים גם הם לביקור. באחד מהם מתקיימות ממש פעילויות תרבות. יש לנו גם את המדרגות המקורות המאוד יפות, וכמובן מתקיימים גם אירועים במהלך השנה בסיגישוארה. לוח אירועי התרבות מעניין מאוד. סיגישוארה היא בראש ובראשונה יעד תרבותי. מי שמבקר בסיגישוארה לא יכול לצפות למצוא מועדונים רבים כמו בחוף הים ברומניה. יש לנו מסעדות עם צביון של ימי הביניים, הפתוחות עד השעה 22:00. תיירים יכולים גם לשבת במסעדה בכיכר המבצר (Piața Cetății). יש לנו גם מועדוני לילה, עם זאת זהו אינו יעד שמתאים לנישה הזאת.”

מבצר סיגישוארה כולו הוא למעשה מעין קריית מוזיאונים. עם זאת ישנם המון בתי קפה ובתי תה אלגנטיים, מקומות בהם תיירים יכולים להירגע, לחלוק חוויות ולמצוא את עצמם. ישנן עם זאת מספר תקופות בשנה שבהן רחובות המבצר הומי אדם, ותקופת ימי הביניים חוזרת לחיים. בקרוב יתקיימו אירועים כגון יריד בעלי המלאכה, פסטיבל “סיגישוארה של ימי הביניים”, פסטיבל “האקדמיה למוסיקה”, הפסטיבל הבין־תרבותי “פרו אתניקה” או פסטיבל תזמורת כלי הנשיפה. זהו מבצר הגדוש באירועי תרבות, מוסר דורין סטנציו (Dorin Stanciu), התופפן שמקבל את פני התיירים בכל יום. “בסיגישוארה אפשר למצוא את הפעיוליות הרבות ביותר באזור. מתקיימים יותר מ־60 אירועים בשנה. ישנם המון פסטיבלים מוכרים בעולם, לא רק ברומניה. החשוב ביותר והמותג של רומניה הוא פסטיבל אומנות ימי הביניים. פסטיבל פרו אתניקה הוא היפה ביותר ברומניה. כאן מתכנסים כל 20 המיעוטים ברומניה, שרוקדים בתלבושת העממית שלהם ושרים בשפתם. קידום המבצר נעשה באמצעות תיירות תרבות, באמצעות יריד חג המולד, באמצעות חגיגות העיר סיגישוארה. מזה שנה יש לנו בכיכר העיר גם את רכבת ימי הביניים הקטנה. בשנה זו השקנו הדרכת שמע באוזניות, על ההיסטוריה של האתרים. עולים לרכבת הקטנה, רואים את העיר התחתונה, את בתי הסאשים ומקשיבים להיסטוריה של הסאשים בטרנסילבניה ובסיגישוארה.”

בנוסף בסיגישוארה תוכלו לבקר בכנסיית המנזר וכנסיית הגבעה. אלה הן כנסיות אשר נבנו בסגנון גותי, לפני יותר מ־800 שנים. הן שייכות לקהילה הגרמנית של העיר, אך בשל הירידה במספרם של הגרמנים, כנסיות אלה הוסבו במהלך עונת התיירות למוזיאונים. מבקרים בהן מדי יום, ובימי ראשון בבוקר מתקיימות מיסות. בדרך לשתי הכנסיות הללו תגלו את המדרגות המקורות או מדרגות התלמידים. מדרגות האבן שעולים בהן לחלק העליון של המבצר מכוסות במבנה עץ, כך שהרושם הכללי הוא של מנהרה. אין פלא שמספר התיירים גודל משנה לשנה, אומר דורין סטנציו, תופפן המבצר. “זהו המקום היחיד ברומניה שבו אנו מברכים את בואם של התיירים ב־60 שפות, בפומבי, בשם עיריית סיגישוארה. לדוגמה, מישראל מגיעים 34,000 תיירים בשנה. הם מעריכים את העובדה שאני מברך את בואם בשפתם ומנגן להם. מיפן מגיעים אלינו 10,000 תיירים בשנה. אנו מברכים גם אותם בשפתם. מה שאנו עושים בסיגישוארה הוא ייחודי. יש לי רק 15 שנות ניסיון בתיירות, עם זאת אוכל לומר לכם כי יש להודות לתיירים בכל יחידת תיירות. סיגישוארה ניראת טוב מאוד. היא שומרת על מראה ימי הביניים, משמרים את חומת המבצר שבאורך 930 מטרים. כבר עובדים גם על התשתית. מתבצעים פרויקטים בסיגישוארה. אנו עושים מאמצים לקבל מימון ממשרד התרבות ולתקן את חומת המבצר, את תשעת המגדלים העומדים, 160 הבתים שנבנו מחדש לאחר השריפה הגדולה מה־30 באפריל 1676.”

דורין סטנציו יכול לספר לכם על התקופה שבין 1676-1601, כמעט מאה שנים של אסונות טבע, מלחמות, שוד, מגיפות ושריפות, התקופה החשוכה ביותר בתולדות העיר.