Tag: לאון וולוביץ’

בשנות חייו ברומניה לאון וולוביץ יצר קשרים מקצועיים ובעיקר חבריים עם הרבה אנשי תרבות , סופרים, מבקרי ספרות , משוררים. להלן רשימה חלקית של הידידים של לאון וולוביץ : גורגה באלאיצה (George Bălăiţă), מירציה יורגולסקו (Mircea Iorgulescu), פלורין מוגור (Florin Mugur), הזוג סוניה לאריאן (Sonia Larian) ולוציאן ראיקו (Lucian Raicu), וירגיל דודא (Virgil Duda) והחבר המיוחד שעליו גם כתב ספר היוצר נורמן מנאה (Norman Manea).

על ההחלטה לעזוב את רומניה לאון וולוביץ לימים אמר ואני מצטט :

“באותן שנים, גם אני כאינטלקטואל יהודי הייתי בדילמה. הלאומיות הקסנופובית העמידה את הדור של האינטלקטואלים היהודים בעמדה קשה מאוד של גילוי מחדש וחשיבה מחדש של הזהות היהודית. זאת הייתה תופעה שזעזע יהודים רבים ועבור חלקם היה הגורם להגירה. משטר צאושסקו (Ceaușescu), גם אם היו לו זרמים מחתרתיים אנטישמיים, זה התבטא רק בתוך חיי המפלגה. בשנות ה-80, הופיעה בגלוי האנטישמיות במגזין השבוע (Săptămâna), בראשותו של אאוגן בארבו (Eugen Barbu), ובתור “סולן ראשי” ואדים טודור (Vadim Tudor). בתחילה היו התקפות על היהודים ועל הרב מוזס רוזן (Moses Rosen) ואחר כך ההתקפות נגד נורמן מנאה . מאמר מערכת התחיל להופיע והיה בעל אופי אאנטישמי חסר תקדים ברומניה שלאחר המלחמה. זה היה דומה מאוד לטקסטים בעיתונים הקיצוניים בין שתי מלחמות העולם והיה מכוון ליהודים בכלל, וליהודים ברומניה בפרט.

כך שבגיל 46 ולאחר 20 שנה של עבודה פוריה במכון לבלשנות ביאשי ,ד”ר לאון וולוביץ החליט בשנת1984 לעלות לישראל. ההחלטה לא הייתה פשוטה כלל ועיקר בשל היותו נשוי ואב לשני ילדים מתחת לגיל חמש.

לאחר הגעתו לישראל היה בין השנים 1984-1989 חוקר במכון לחקר השואה יד ושם ובמסגרת התפקיד פירסם מאמרים וחומר לימוד במרכז המידע אודות השואה של יד ושם וביה”ס המרכזי להוראת השואה. משנת 1989 הוא עבד כחוקר ראשי ופרופסור חבר באוניברסיטה העברית בירושלים, במכון ליהדות בת זמננו ובמרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות. החל משנת 1993 ד”ר לאון וולוביץ חזר לעתים דחופות לרומניה ולימד קורסים ביהדות באוניברסיטאות קלוז-נאפוקה, יאשי ובוקרשט, ופרסם מאמרים בכתבי עת רומניים רבים והשתתף באופן תדיר בכנסים ובמיוחד בבית הספר הקיץ בסיגט (Școala de vară de la Sighet) .

ב-22 לאוקטובר 2003 הוקמה ברומניה הוועדה הבינלאומית לחקר השואה. בראש הוועדה ישב חתן פרס נובל לשלום אלי ויזל שהיה גם יליד רומניה וד”ר לאון וולוביץ היה אחד מהחברים בוועדה הזאת בשל המומחיות שלו בנושא היהדות וחקר האנטישמיות. אחרי עבודה מעמיקה הוועדה פרסמה את הדו”ח בסוף 2004. הדו”ח הווה ציון דרך בחקר ההיסטוריה של השואה ברומניה. ממשלת רומניה הכירה בממצאי הדו”ח והכירה בהשתתפותו המכוונת של המשטר הרומני בראשות יון אנטונסקו בביצוע השואה. כך שגם בזכותו של ד”ר לאון וולוביץ ממשלת רומניה התחייבה לפרסם ולהפיץ בין אזרחי רומניה את המידע שהוועדה הציגה.

בין הפעולות של ד”ר לאון וולוביץ בישראל הייתה גם הקמתו יחד עם מבקר הקולנוע קוסטל ספירמן (Costel Safirman), של חוג התרבות בירושלים, שהוקדש למפגשים עם סופרים ואמנים רומנים מעשה ששמר ופיתח את הקשר התרבותי בין רומניה לישראל. ד”ר לאון וולוביץ היה גם אחד מיוזמי האגודה ללימודי בנימין פונדן BENIAMIN FUNDOIANU המשורר הרומני יהודי שנפל קורבן שואה באושוויץ ומאמר עליו נכתב ופורסם ברובריקה הזאת בשנה שעברה.

ד”ר לאון וולוביץ נפטר ב-1 לדצמבר 2011 בבית חולים בירושלים בהיותו בן 73

.

לאון וולוביץ (Leon Volovici) נולד במשפחה יהודית ב-10 לאוגוסט 1938 ביאשי, ממש ערב תחילת מלחמת העולם השניה ותקופת השואה. לפי דבריו ברעיון מאוחר יותר אני מצטט:

“המגע הראשון שלי עם המציאות היה המלחמה. הזכרונות הראשונים שלי הם מהמקלטים ביאשי. אז המציאות הראשונה מבחינתי היא המלחמה והתחושה שמישהו רוצה להרוג אותי, אני לא יודע למה, יורה מאיפשהו מהשמיים ולכיוון שלי. המפציצים היו גם המטוסים הראשונים שראיתי בילדותי. ואז, כולנו מתחבאים בבית, כי יש חבורות שמגיעות – חיילים, זנדרמים או קבוצות אזרחיות – במהלך הפוגרום ביאשי, ב-1941, שמחפשים להרוג אותי יחד עם משפחתי היהודית. למה? למה רוצים להרוג אותנו? יש דברים שילד מתחיל לשפוט באופן אינטואיטיבי. למה האנשים האלה רוצים להרוג אותי ומדוע שכנה נוצריה מסתירה אותנו בביתה ומצילה אותנו? למה חלקם רוצים להרוג אותנו ואחרים רוצים להציל אותנו? .

מפי לאון הילד על התקופה של התחלת הלימודים בבית הספר “התיכון הלאומי” (Liceul Naţional) ביאשי הנה עוד ציטוט:

“אחרי המלחמה. בבית הספר. בכיתה א, לאחר חופשת חג המולד, נכנס שומר בית הספר לכיתה והוריד את דיוקנו של המלך מיכאי הראשון, שהופיע גם בעמוד הראשון של ספר האלפבית שלי. המורה מבקשת מכולנו לקרוע את הדף עם התמונה – זה היה אחרי ה-30 לדצמבר. מה זה השינוי הזה שמדברים עליו – שרומניה הפכה לרפובליקה? ומיד לאחר מכן נוצר קשר עם המשטר החדש, ומגיל צעיר מאוד, בכיתות ב-ג. למה אומרים לי בבית: שים לב למה שאתה אומר בבית הספר? שם אתה צריך להגיד את מה שהמורה אומר, לא מה שאתה שומע בבית!.

לאחר התיכון לאון וולוביץ המשיך ללמוד באוניברסיטת יאשי עש אלכסנדרו יואן קוזה (Alexandru Ioan Cuza), בפקולטה לבלשנות וספרות רומנית וסיים את התואר הראשון שלו וכמקובל באותה תקופה, שנת 1962, עבד שנתיים כמורה לרומנית ביישוב קטן שבמחוז יאשי. ב-1964 הופיע לראשונה מאמר שלו בכתב העת “יאשי הספרותית” (Iaşul Literar). אחרי התקופה כמורה בשנת 1964 התחיל לעבוד כהיסטוריון חוקר במחלקה הספרותית של המכון לבלשנות, תולדות הספרות ולפולקלור של האוניברסיטת יאשי. היום המכון הזה נקרא המכון לבלשנות עש אלכסנדרו פיליפידה (Alexandru Philippide) ביאשי. תוך כדי עבודתו במכון, לאון וולוביץ כתב את התזה לדוקטורט בנושא “הסופר, הופעתו והתפתחותו בתקופת בניית הספרות הרומנית המודרנית” ועל כך קיבל את התואר דוקטור גם כן באוניברסיטה ביאשי בשנת 1975. שנה לאחר מכן על בסיס עבודת הדוקטורת שלו כתב ופירסם את הספר “הופעת הסופר בתרבות הרומנית” (Apariţia scriitorului in cultura româneasca).

ב-20 השנים שד”ר לאון וולוביץ היה חוקר במכון מיאשי הזדמן לו להיות שותף פעיל בחיבור של עבודה אנציקלופדית חשובה שיצא לאור ברומניה ב-1979. מדובר ב-“מילון הספרות הרומנית מן המקורות ועד 1900” וברומנית Dicţionarul literaturii române de la origini pîna la 1900 בהוצאת האקדמיה הרומנית. עבודה מונומטלית זאת היא סינתזה נרחבת על הספרות הרומנית, על האסתטיקה, על הביקורת והיסטוריה ספרותית, עם מבנה מורכב, שמטרתו לכסות שטח גדול ככל האפשר של התופעה הספרותית ולהיענות לצורכי מחקר שונים, היצירה היא הראשונה מסוגה בתרבות הרומנית.

לאחר 20 שנה של עבודה פוריה במכון לבלשנות ביאשי בשנים 1964 ועד1984 ,ד”ר לאון וולוביץ החליט ב-1984 לעלות לישראל. על המשך תולדות לאון וולוביץ נספר בשבוע הבא.