Tag: לגיונרים

תובעים מבוזאו (מזרח רומניה) הגישו תלונה וחוקרים מורה לדת בבית ספר תיכון בעיר, שלכאורה קידם את תדמיתם של הלגיונרים הפשיסטים בפני תלמידים. תעמולה לגיונרית אסורה על פי חוק ברומניה. החוק אוסר על ארגונים, סמלים ומעשים בעלי אופי פאשיסטי, לגיונרי וקידום האשמים בפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. כמו כן, חוק החינוך אוסר על פעילות פוליטית במוסדות חינוך.

 

המורה לדת, קידם לכאורה, ב-3 בדצמבר 2024, בכיתה, בפני תלמידים,  רעיונות לגיונריים-פשציסטים  שהיטיבו עם המועמד לנשיאות, קלין ג’ורג’סקו, פוליטיקאי שנחשב כאולטרה-לאומני ובעל קשרים עם רוסיה.

 

הפרופסור אמר כי לא קיימת תעמולה, אלא “גישה המבוססת על אוטונומיה אישית”. משרד לפיקוח בתי הספר של מחוז בוזאו הודיע ​​כי תפתח חקירה משמעתית בנדון.

 

המרכז לניטור ומאבק באנטישמיות ברומניה (MCA רומניה) ביקש  מהנהלת בית הספר התיכון ללמוד על מסקנות החקירה ועל הצעדים שינקטו בעקבות העברה על החוק  שהמורה עבר בפני התלמידים.

 

התנועה הלגיונרית, מבנה פשיסטי בין השנים 1930-1940, אחראית להתנקשויות פוליטיות מרובות ולרציחות המוניות של יהודי רומניה. ב2015 הלגיונרים נכללו ברשימת הארגונים האסורים ברומניה.

עברו 84 שנים מאז הפוגרום בבוקרשט, שהלגיונרים ביצעו בין התאריכים 21-24 בינואר 1941.

 

הקהילה היהודית של בוקרשט מסרה שכולנו זוכרים בצער עמוק את הפוגרום של 1941. בתחילת מלחמת העולם השנייה, יהודים מערים שכנות עברו לבוקרשט כי שהם חשבו שזה מקום בטוח יותר. בין 21 לינואר 1941 לבין 24 בינואר 1941 הלגיונרים מרדו בשלטונו של מרשל יון אנטונסקו, שרצה לחסום אותם מלתפוש את השלטון ברומניה. במהלך המרד פרצה אלימות נגד היהודים.

 

עסקים ובתי כנסת נהרסו ונבזזו, יהודים נחטפו מבתי הכנסת ומהרחובות, רובם על פי רשימות שהוכנו מראש. תוך 3 ימים נרצחו מעל 125 יהודים, נהרסו 25 מקדשים ובתי כנסת,כש616 חנויות ו-547 בתים נשרפו, נהרסו, נהרסו ונבזזו. הפוגרום פגע ישירות על למעלה מ-3,500 יהודים. ימי הזוועה הללו הותירו פצעים עמוקים בזיכרון הקולקטיבי ומזכירים לנו את חשיבות המאבק בשנאה, חוסר סובלנות ואנטישמיות, מסרה הקהילה היהודית של בוקרשט.

 

 “הייתי אז בת 15, שמעתי באותו לילה טרגי שאנחנו, היהודים, לא בני אדם ואנחנו לא ראויים לחיות”, אמרה חוה גוטמן, בתו של רב הקהילה היהודית בבוקרשט. בלילה של 21 בינואר 1941, הלגיונרים פרצו לביתם, נמסר המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.

 

בימי הפוגרום נחטפו מאות יהודים שהובאו למטה הלגיונרי בCALEA CALARASI

90 מהם נלקחו ליער ג’ילווה, ליד בוקרשט, שם הם נרצחו. רציחות בוצעו גם בבית המטבחיים, בשכונת Bucurestii Noi או ב Funeni ו- Pantelimon, וכן בבתי הקורבנות. יהודים עונו גם במטה משטרת הבירה, בבית הכנסת מלבין או בתחנות משטרה שונות, מזכיר מכון “ויזל”. בהקשר זה המכון אירח סטודנטים מהמכללה הטכנית “ג’ורגה אסאכי” שבאו כדי ללמוד על משמעות הפוגרום בבוקרשט.

 

שגרירות ישראל ברומניה מסרה שאי אפשר לשכוח את הפוגרום העקוב מדם בבוקרשט, בינואר 1941. לא נשכח את שלושת הימים של אלימות קשה נגד יהודי בוקרשט, ימים בהם הם הוכו, הושפלו ונרצחו באכזריות. חלקם נתלו על ווים בבית המטבחיים הקהילתיים חלקם נורו בראש. היום ותמיד אנו נזכור אותם ונכבד את זכרם, מסרה שגרירות ישראל ברומניה.

התובע הכללי של רומניה, אלכס פלורנסה, דיבר על תיקון החקיקה הפלילית והחמרת העונשים למי שמסית למעשי אלימות, שנאה או אפליה בסביבה המקוונת, אך גם בגין קידום זיכרון של מנהיגי ארגון הפאשיסטי, הלגיונרים,. העצה באה בהקשר הנוכחי שבו ישנה התחדשות במרחב הציבורי של   ההסתות לאלימות, שנאה ואפליה. התובע הכללי מתלונן על המספר המופחת של הודעות שהוגשו על ידי רשויות, גופים ציבוריים  ומשפטיים, וכן על אי בהירות פקודה ממשלתית  מס. 31/2002, הבסיס החוקי למאבק באנטישמיות . בעיה ראשונה שזוהתה היא העובדה שהוראות חוק מסוימות צריכות להתפרש בקפדנות ולהפעיל באופן דרסטי את רמת האחריות הפלילית של מי שעובר על החוק.

 

לא מזמן משרד המשפטים ארגן את המפגש הראשון של קבוצת עבודה בין-מוסדית לניתוח החקיקה בנושא פשעי שנאה, מעשי אלימות או איומים במרחב הציבורי, איסור על ארגונים, סמלים פשיסט, לגיונרי, גזעני או שנאת זרים. כמו דנו באיסור קידום הזיכרון של האשמים בפשעי רצח עם נגד האנושות ופשעי מלחמה. קבוצת העבודה ניתחה פערים במסגרת החקיקתית בנושא, העלולים לגרום לליקויים בפעילותם המעשית של גופי החקירה הפליליים. המסקנות והצעות  יפורסמו עד סוף ינואר 2025.

 

המכון לחקירת פשעי הקומוניזם וזיכרון הגלות ברומניה ביקש מהתובע הכללי להכניס את המוסד לקבוצת העבודה של הפרקליטות הכללית שהוקמה כדי לדון בהחמרת החקיקה במטרה להילחם בתופעת הפשיזם ואידיאולוגיות קיצוניות. המוסד ביקש להיכלל בקבוצת העבודה של המומחים של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.

 

ממכון “אלי ויזל” נמסר כי הממוצע השנתי של מספר הפניות אינו מדד משמעותי, הרבה יותר חשוב הוא מדד הפתרונות והגנתם על החוק.  מניסיון המכון, מספר רב של הפניות נותרו ללא פתרון במשך מספר שנים. גישתו של התובע הכללי, כותב מכון “ויזל”, לא מזכירה כי במסגרת האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה 2024-2027 ישנו סעיף העוקב אחר יישום המסגרת המשפטית במקרה של עבירות ספציפיות.

 

בשנת 2021, דו”ח הראה כי שיטת אכיפת החוק לוקה בחסר. לכן, הצהרת היועץ המשפטי לממשלה היא יותר תרגיל תדמיתי ל”הצדקה” של בעיה מבנית שהוא מודע לה מזה זמן רב, מבלי לנקוט באמצעים ופעולות קונקרטיות כדי לתקנה.

 

מרקו מקסימיליאן כץ, המנהל המייסד של המרכז למעקב ולמאבק באנטישמיות ברומניה (MCA Romania), מתח ביקורת על ההסברים שנתן התובע הכללי אלכס פלורנטה לכישלון במאבק בקיצוניות ובאנטישמיות.

 

הוא הגדיר את דברי התובע כ”בקשה מביכה לשינוי החקיקה, ניסיון להצדיק אי יישום חוקים קיימים במשך 22 שנים”. ב-22 השנים הללו, MCA Romania הגישה, במיוחד לתשומת לבו של משרד התובע הכללי של רומניה, מאות פניות ותלונות שנוצרו עקב הפרות בוטה של ​​החוקים הקיימים. כל התלונות או שנדחו או שנשארו ללא תגובה. 22 שנים, למרות החקיקה המוצגת לקהילה הבינלאומית כהישג גדול במאבק באנטישמיות ברומניה, אנטישמים ומכחישי שואה נשארו חופשיים, ובכך המדינה עודדה אותם להמשיך ולהעביר אלפי הודעות בעלות אופי אנטישמי, מסרים שגרמו להגברת השנאה כלפי יהודים ולאחרונה,  כלפי ישראל, כתב המקור המצוטט.

 

דבריו של התובע הכללי יוצרים מצב שיאפשר את המשך אי יישום החוק לעוד שנים רבות קדימה, סבורים ב-MCA רומניה.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” ציין בצער את החלטת הסינוד הקדוש של הכנסייה הנוצרית האורתודוקסית הרומנית, להתחיל בהליך הקנוניזציה של 3 אנשי דת אנטישמיים ופשיסטים  בשנים 30 ו-40′.

 

ה3 הם חלק מקבוצת 16 הכמרים שיוכרזו כקדושים ברומניה.

 

Ilarion Felea, Ilie Lăcătuşu  Dumitru Stăniloae , שלטענת מכון אלי וייזל היו קשורים לתנועה הלגיונרית, מבנה פאשיסטי ברומניה בשנות מלחמת העולם השנייה.

 

המכון מזכיר כי על פי ראש הכנסייה הרומנית, הקדושים חייבים להוות מודל לחיקוי ותוהה אם הכללת בקרב הקדושים של אנשים שבמהלך חייהם שירתו, במילים או במעשים, את הפשיזם תואם את האֶתִיקָה של הכנסייה.

 

המרכז למעקב ולמאבק באנטישמיות ברומניה (MCA רומניה, הגיב על החלטת הכנסייה האורתודוקסית:  עצוב שבעוד שפוליטיקאים בכירים ברומניה חוזרים על כך שרומניה היא מודל למאבק באנטישמיות ובהכחשת השואה, הכנסייה האורתודוקסית הרומנית עולה לרמה של קדושים כמרים שאימצו אידיאולוגיה רצחנית ואנטישמית, שהכתימה את ההיסטוריה של רומניה לנצח.

 

מעשים כאלה מאפילים ואף מבטלים את המאמצים שעשתה ממשלת רומניה לשכנע את הקהילה הבינלאומית ביעילותה של האסטרטגיה הלאומית למאבק באנטישמיות. קידום זכרם של קורבנות השואה ברומניה הוא מעשה ראוי לשבח, אך הוא רק מרכיב אחד במאבק באנטישמיות, מסר המרכז.

 

 הקנוניזציה של כמה כמרים שאימצו את הפשיזם, שהיו לגיונרים ואנטישמים, הפיכתם לקדושים שמיליוני אנשים יחבקו בצורה עיוורת בעתיד,  מהווה הפרה ברורה של החקיקה בדבר איסור קידום תדמיתם של ארגונים פשיסטים , של חברי ותומכי אירגונים אלה , של אנשים האשמים בביצוע פשעים נגד האנושות הוסיף MCA ROMANIA.

 

בתגובה, הכנסייה האורתודוקסית הרומנית (BOR) הודיעה כי יש לה את הזכות להכריז, על פי קריטריונים שלה, מי הוא קדוש.

 

לפי ראשי הכנסייה ההכרזה נעשית לאחר מחקר יסודי של החיים של האנשים שיהפכו לקדושים. תהליך הקנוניזציה מורכב ומבוסס על ראיות ועדויות אמינות. לכמה קדושים היו, ברגעים מסוימים של חייהם, גישות שהיו קשות להבנה או אפילו מנוגדות לתורה הנוצרית, מוסיפה הפטריארכיה הרומנית , אבל הכנסייה לוקחת בחשבון את השינוי בחיי החוטא, ובעיקר את הדרך שבה הם סיימו את חייהם.

 

הכנסייה האורתודוקסית הרומנית מתרחקת מכל זיקה אידיאולוגית או פוליטית, ובמקביל מזמינה לדיאלוג, כל אדם המעוניין לחקור את חייהם של אנשים קדושים, מוסיף המקור המצוטט.

 

Ilarion Felea (1903-1961) היה אנטישמי פעיל כחבר בתנועה הלגיונרית וראש הלגיונרים של האקדמיה התיאולוגית האורתודוקסית בערד.

 

(1909-1983) Ilie Lăcătusu  ביצע פעילות לגיונרית כראש כמה קבוצות לגיונריות. הוא השתתף בפוגרום בינואר 1941, בין השנים 1942-1943 היה שליח של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית בטרנסניסטריה, אזור בשליטת רומניה שבו הושמדו מאות אלפי יהודים במהלך השואה.

 

Dumitru Stăniloae (1903-1993) כתב מאמרים  שבהם תמך בגרמניה הנאצית .

טקס שהוקדש ליום השואה הבינלאומי התקיים בבית הכנסת קוראל בבוקרשט, לרגל הנצחה של קורבנות הפוגרום הלגיונרי ביהודי בוקרשט בין התאריכים 21-23 בינואר 1941. נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, אמר שהוא לא יכול לתאר באופן מדויק את המשמעות של השואה בפועל – תקופה בהיסטוריה שבה האנושות איבדה את עצמה . באותם רגעים שבהם הנורמליות איבדה את משמעותה, שום דבר לא היה חשוב יותר. אני לא אשכח את דמותו של יהודי ותיק, עונד את עיטור רומני שקיבל, בין שתי מלחמות העולם,על אומץ לבו והוצא להורג ברחובות בוקרשט במהלך הפוגרום – התפרצות של שנאה אבסורדית ופשעים שבוצעו תחת עיניו של השלטון הפרו-נאצי הרומני, ע”י ארגון טרור – התנועה הלגיונרית, אמר וקסלר.

אנו חיים בתקופה שבה האלימות בדיבור או האלימות מאחורי המילים הופכת בקלות רבה למעשים אלימים. אדישות, בורות במצבים אלו רק מעודדים את המשך והחמרתם. זו סיבה נוספת לאימוץ חוק הפרלמנט בנוגע לתולדות היהודים ברומניה. ללימוד השואה בבתי הספר התיכוניים ברומניה יהיה תפקיד מהותי . המלחמה באנטישמיות, בהקצנה, בשנאה זרים היא מלחמה למען עתיד החברה שלנו, עתיד שיהיה טוב יותר רק עם חינוך טוב יותר, אמר וקסלר בתום נאומו.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, העלה את זכרו של נשיא ה-FCER לשעבר, אורל ויינר, והדגיש שלא ניתן לסבול התעללות והקצנה מכל סוג ויש לעניש בחריפות את הפרות החוק. אנשים או קבוצות מסוימים משתמשים בשואה למען אינטרסים פוליטיים עכשוויים. הוא ציין כי הסכנות לדמוקרטיה לובשות כעת צורות חדשות ומטעות, וקבע כי החרפת האנטישמיות, שנאת זרים, חוסר סובלנות, גזענות ואפליה, ניסיונות לשקם פושעי מלחמה, והתנערות מערכים והיבטים עליונים של האנושות יכולים להחיות את החוויות הטרגיות של ההיסטוריה. יוהניס הדגיש כי המגיפה העצימה את הארסיות של התקפות אנטישמיות ויצרה מסגרת להפצת תיאוריות קונספירציה ואינפורמציה שגויה. הוא אמר שרומניה באמצעות הצעדים שנקטה בנוגע לקבלת האחראיות על טעיות העבר היא מודל לחיקוי באיזור מחוץ לו. הוא הזכיר את הרחבה וחיזוק תכניות חינוכיות בנושאי היסטוריה יהודית והשואה.