Tag: מוזיאון

  • התערוכה מקסי – מאוונגרד לסוציאליזם

    התערוכה מקסי – מאוונגרד לסוציאליזם

    המוזיאון הלאומי לאמנות של רומניה יארח את התערוכה M.H. מקסי – מאוונגרד לסוציאליזם. תערוכה שתפתח ע”י סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה.



    מקס הרמן מקסי היה אחת הדמויות יוצאות הדופן של אמנות המאה ה-20 ברומניה. חייו כאמן התרחשו בשני תקופות נפרדות: ברומניה החל מ-1923, לאחר חזרתו מלימודיו בברלין. תקופה זו נמשכה עד שנת 1947. התקופה השנייה התחילה עם הקמת המשטר הקומוניסטי ונמשכה עד מותו בשנת 1971. בשתי התקופות הוא היה דמות מובילה, בין אם כאחד ממנהיגי התנועה האמנותית האוונגרדית בין שתי המלחמות העולם , או כמנהל שהוביל את הקמתו והפעלתו של מוזיאון האמנות החשוב ביותר ברומניה מהתקופה הקומוניסטית: המוזיאון הלאומי לאמנות של רומניה.



    התערוכה מציגה את עבודתו של האמן בשתי התקופות הנ”ל, ומאגדת 95 ציורים, 50 עבודות גרפיות ופרויקטים של סצנוגרפיה, אובייקטים של אמנות שימושית, מבחר מהמגזינים האוונגרדיים «אינטגרל», « עכשווי”, “אחד”, “נקודה”. במהלך האירוע יוקרנו מבחר מסרטים דוקומנטריים שנעשו בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20. הסרטים מציגים את האווירה של התקופות האלו. אוצר התערוכה הוא Călin Stegerean, המוזיאון הלאומי לאמנות של רומניה. התערוכה תכלול פעילויות חינוכיות בהשתתפותם של נשיא האקדמיה הרומנית Ion Pop, ד”ר Alexandra Chiriac ומנהל המוזיאון Călin Stegerean

  • אמן יליד רומניה, הוצג במוזיאון לאמנות בחיפה

    אמן יליד רומניה, הוצג במוזיאון לאמנות בחיפה

    המוזיאון לאמנות בחיפה החליט להקדיש את כל שטחו למגפת ה- COVID-19.



    אחד האמנים המוצגים הוא בלו-סימיון פיינארו, יליד רומניה, שעלה לישראל. כיצד הפך הנגיף את תפישות המרחב המשפחתי, הביתי והאישי? זו רק אחת מהשאלות שנשאלו על ידי 50 האמנים המשתתפים בתערוכות המוזיאון. תחת הכותרת “מרחבים נסחפים”, 9 התערוכות עוסקות במשבר הנוכחי באמצעות מגוון רחב של זוויות ונושאים. התערוכות במוזיאון חיפה נפתחו לציבור בספטמבר, כמה ימים לפני כניסת ישראל לסגר השני.



    אחד האמנים המשתתפים ב”מרחבים נסחפים “הוא בלו-סימיון פיינארו, שנולד בבוקרשט בשנת 1959 ועלה לישראל בשנת 1973. בעירפול חושים שהוא קרה לתערוכתו “חלב שחור “. פיינארו סידר שולחן ישן, שהיה שייך להוריו ברומניה. מעל לשולחן ומסביב לשולחן נמצאים כלי חרסינה לבנים, מלאים בנוזל שחור, המפיץ ריח של שמן שרוף. לדברי האמן, הוא ניסה לשחזר את התחושה של בית אבוד. “אחרי ארוחת הערב הזו שום דבר לא קורה,” אמר פיינארו ל”קו המדיה “. “אנו יכולים לקשר זאת למצב הנוכחי; אנחנו לא יודעים מה יהיה בהמשך. “בדרך כלל יש לנו המשכיות בין עבר, הווה ועתיד,” . עכשיו משהו השתבש באופן בו אנו חיים ובאופן אנו מתייחסים לנושא המשפחה “.

  • אירועים לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קורבנות השואה

    אירועים לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קורבנות השואה

    יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קורבנות השואה צויין במוזיאון השואה בטרנסילבניה הצפונית (צפון מערב רומניה) על ידי השקת פלטפורמה מקוונת שעוצבה ככלי אינטראקטיבי להוראה ולהסברה של השואה. הכלי יתמוך במורים להיסטוריה מ-6 מדינות אירופאיות, כולל רומניה. מנהל המוזיאון, דניאל סטזיראן מסביר: “זאת פלטפורמה המבוססת על ראיונות עם ניצולי שואה בכל אחת מהארצות השותפות, ועל סמך ראיונותיהם נוצרו כמה תרגילים המסייעים למורים להיסטוריה ומדעי החברה, כאשר הם מלמדים את נושא השואה בכיתה”. אירועי ההנצחה נמשכו בזלאו עם כנס בינלאומי שבו הוזמנו אנשי תרבות, היסטוריונים ונציגי קהילות יהודיות מארצות אירופה, מישראל ומארצות הברית.



    בבית המקדש היהודי בטולצה (מזרח רומניה) נערכה אסיפה חגיגית להנצחת קורבנות השואה. היום אנו זוכרים את טעויות העבר, ואנו רוצים שרומניה תישאר מדינה יציבה ומשגשגת, והקהילה בטולצה היא דוגמה של חיים ביחד בשלום ושל סובלנות דתית”, אמר סגן יו”ר מועצת המחוז, פטר באדיאה. יו”ר הקהילה היהודית בטולצה, סולומון פיימבלט, הציג את הביוגרפיה של שלושה מצילי יהודים (אוסקר שינדלר, אירנה סנדלר וניקולס וינטון), וגם תצלומים שלהם, ולבסוף הדליק שישה נרות לזכרם של 6 מיליון היהודים שהושמדו בין השנים 1939-1948.



    המכון הרומני לתרבות אירח, בשיתוף עם הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ופסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט את הקרנת הסרט “מי יכתוב את ההיסטוריה שלנו” (Who will write our history”)בימוי והפקה: רוברטה גרוסמן. הסרט מתאר את חורבן הקהילה היהודית בוורשה, אך גם את עבודתה של הקבוצה הסודית עונג שבת, אשר תיעדה ביסודיות את הפשעים שבוצעו נגד יהודי וורשה. הסרט הוקרן במקביל במטה אונסק”ו בפריז, במוזיאון השואה בוושינגטון ובמוזיאון לסובלנות בלוס באנגלס וביותר מ -400 בתי קולנוע, בתי כנסת, כנסיות, אוניברסיטאות, מוזיאונים ומרכזים קהילתיים ברחבי העולם.



    קרבנות השואה הונצחו גם בתיאטרון היהודי בבוקרשט, בו התקיימה הבכורה של הצגה “אורות הגטו”. ההצגה מציגה עדויות, מעשים ואירועים מתקופת השמדת היהודים, והיא בימויו של אנדריי מונטאנו. ברומא, התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט ביצע את המופע “שיעור של נימוסים טובים”, סאטירה נגד טקסטים שמסיתים לחוסר סובלנות ולאנטישמיות. לאחר ההצגה, השחקנית מאיה מורגנשטרן אמרה: “באומץ, אנחנו מנסים באמצעות המופעים האלה ללכת, אם אפשר לומר זאת, לשורש, לענין של רוע כל כך עמוק, כל כך אכזרי שעקבו אחרינו עד היום עם הפצעים אשר לא ריפאו, צלקות שעדיין כואבות לנו”.



    מאידך גיסא, במוזיאון לתולדות השואה של המכון ליהדות ולתולדות יהודית באוניברסיטת “באבש-בולאי” בקלוז-נאפוקה (צפון-מערב) התקיים יום פתוח. האירוע מועצ לקבוצות תלמידים מבתי ספר יסודיים ותיכוניים בקלוז.

  • 90 שנה להולדתו של אלי ויזל

    90 שנה להולדתו של אלי ויזל

    ביום א׳, 30.09, המוזיאון לתרבות היהודית במרמורש (Maramureș) (צפון רומניה) מציין, בבית הזיכרון “אלי ויזל” בסיגטו מרמאציאי (Sighetu Marmației), את יום השנה ה -90 להולדתו של חתן פרס נובל לשלום אלי ויזל, יוצא סיגט. הארגון האירופי לשימור וקידום המורשת היהודית בחר ב”מספר סיפורים “או “איך לספר סיפורים” כנושא של 2018.



    עיריית סיגטו מרמאציאי (Sighetu Marmației), מוזיאון מראמורש (Maramureș), קרן תרבות והקהילה היהידית בסיגט ישתתפו ליוזמה הבינלאומית לארגן אירוע שבו יתקיימו תערוכות על חייו ועבודתו של אלי ויזל. באירוע תיערך גם תערוכת הצילומים “Jedem Das Seine” — “לכל אחד מה שיש לו”, צילום-דיווח בהשראת סיפורו של ויזל, מאת ניקולה יקובונה (Nicola Iacovone) ודניאלה זידרו (Daniela Zidaru), מאיטליה.

  • תערוכת פיסול ושטיחי קיר ריטה שפירא-שיין

    תערוכת פיסול ושטיחי קיר ריטה שפירא-שיין

    האמנית ריטה שפירא-שיין מציגה פיסול ושטיחי קיר, וגם כמה ציורים במוזיאון להיסטוריה ותרבות יהודית ברומניה תחת הכותרת “תודה רבה, ריטה!”, בין התאריכים 21 באוגוסט — 21 בספטמבר. האמנית תרמה באחרונה 6 יצירות פיסול לפדרציה הקהילות היהודיות ברומניה (FCER) עבור המוזיאון להיסטוריה ותרבות יהודית ברומניה. נשיא FCER, ד”ר אאורל ווינר הביע את הכרת התודה והטובה שלו על נדיבותה של האמנית לחסותה לאירוע זה.



    ריטה שפירא החלה את הקריירה שלה בבוקרשט בכיתה של הפסל קורנל מדריה, שממנו היא ירשה את הצורות הפשוטות והחזקות. היא עלתה לארץ בשנת 1972 ובכמהי כמה שנים הציגה בהצלחה במוזיאונים בישראל, באירופה ובארה”ב. ולאחר מכן היא חזרה לרומניה והפך לחבר באגודת האמנים מאז 1999. העבודות המוצגות הן מורשת תרבותית המדרבנות אותנו לשמור חייה את תמימות הילדות, ומזכירות לנו את הקיום השברירי והפגיע של ההוויה שהורשה באופטימית ותקווה. אחרי כל הזוועות של המאה שעברה, האופטימיות של ריטה שפירא היא סמלית: “אמהות”, “תמימות”, “ילד עם הכדור” — כמה מהנושאים המועדיפים שהאמנית בוחנת, אומרים המארגנים.

  • בעיר יאשי יוקם מוזיאון הפוגרום

    בעיר יאשי יוקם מוזיאון הפוגרום

    בניין ה”קסטורה” לשעבר (מטה המשטרה) שבעיר יאשי (צפון מזרח רומניה) יהפוך לקומפלקס מוזיאונים וביניהם מוזיאון הפוגרום. האיחוד האירופי יתרום כספים לתיקון הבניין, חיזוקו ושיקום הקומה העליונה.



    בבניין יוקם מוזיאון מיועד לתעד את פוגרום יאשי משנת 1941. למוזיאון יהיה אגף מוקדש לספרות היהודית ברומניה. בין 28 ביוני ועד 6 ביולי 1941 ברחובות יאשי, בחצר בניין ה”קסטורה” לשעבר וב”קרונות המוות” נהרגו מעל ל13 אלף יהודים כתוצאה מהצו שנתנה הממשלה הפשיסטית בהנהגתו של יון אנטונסקו.



    בניין היסטורי זה שימש כמטה המשטרה כבר משנת 1934. לאחר סיום העבודות לשיקומו, בבניין זה יוקם ליד מוזיאון הפוגרום גם מוזיאון מוקדש לזרם ה”זונימאה” — זרם תרבותי וספרותי שכלל סופרים ופוליטיקאים רומנים שהתחיל ביאשי בשנת 1863. במוזיאון ה”זונימאה” יוצגו פריטים ששייכו לסופרי הזרם. בו זמנית יוֹעְדוּ כמה אולמות לתקופת ה”ארבעים ושמונה” (שהיא תקופת המהפכות באירופה של שנת 1848) כמו-כן גם לספרות הרומנית בבסרבייה (שטח היסטורי רומני).



    יושב ראש הוועדה המחוזית יאשי מאריצל פופה אמר שהפרוייקט קיבל אישור מהסוכנות לפיתוח איזורי צפון-מזרח לעבור לשלב “טרום-חוזה”. פחות מחודש מהרגע שהוגש הפרוייקט עבר כבר לשלב “טרום-חוזה”. כך הוועדה המחוזית תוכל לקבל את התשלום עבור ההוצאות בסך 8.5 מיליון לעי (כמעט 1.80 מיליון אירו) — סכום שהוצא עד כה כדי לשקם הבניין ההסטורי וגם תוכל לשמוך את הסכומים הדרושים לסיום העבודות. שווי הפרוייקט עומד על כ16.5 מיליון לעי (כמעט 3.5 מיליון אירו) עוד אמר מר פופה.

  • אג’רפרס, שותפו של מכון “אלי ויזל” ושל מוזיאון ארצות הברית לזכר השואהאג’רפרס

    אג’רפרס, שותפו של מכון “אלי ויזל” ושל מוזיאון ארצות הברית לזכר השואהאג’רפרס

    סוכנות הידיעות הארצית אגרפרס חתמה על הסכם שותפות עם המכון הארצי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” ועם מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, על מנת לקבוע, ליישם ולהפיץ מידע ופעילויות המוקדשות לתולדות והבנת השואה.


    הסכם השותפות נחתם על ידי מנכ”ל אגרפרס, אלכסנדרו גיבוי (Alexandru Giboi), מנכ”ל מכון “אלי ויזל”, אלכסנדרו פלוריאן (Alexandru Florian) ומנהל חטיבת תוכניות ארכיון בינלאומיות של מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, ראדו יואניד (Radu Ioanid), כאשר כל צד יתרום לחקר השואה ברומניה והפצת המידע בציבור בנוגע לנושא היסטורי, מוסרי ורוחני זה.



    אגרפרס יכולה לספק תמונות ארכיון, הקשורות לתולדות הקהילה היהודית ברומניה, ומכון “אלי ויזל” ירכז ויארגן את פתיחת מוזיאון תולדות היהודים ברומניה והשואה. בנוסף, המכון התחייב למסור מסמכים בעניין לאגרפרס, הרלוונטים לאופן שבו הקהילה היהודית ברומניה התייחסה אירועי 1 בדצמבר 1918, כאשר נוסדה מדינת רומניה, או אורח חיי הקהילה היהודית ברומניה במהלך אותה המאה, מסר אלכסנדרו פלוריאן.



    בתורו, נציג מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, ראדו יואניד, הסביר כי השותפות כרוכה בחילופי מידע ויצירת תוכניות חינוכיות, כמו כן גישה לארכיון מוסד זה. במיוחד מאז שרומניה אימצה את מסקנות ועדת אלי ויזל (כשרומניה הכירה בתפקידה במהלך השואה), יחסי המוזיאון, שהוא סוכנות פדרלית של ממשלת ארצות הברית, עם מוסדות ממשל שונים ברומניה היו וממשיכים להיות במגמת עלייה. לצערי, לא אוכל לומר את אותו הדבר לגבי מדינות אחרות באירופה, היכן שמסיבות כאלה ואחרות אנו נתקלים בבעיות די רציניות בנוגע לאופן שבו ממשלותיהן עוסקות בתולדות השואה באופן כללי, ובמיוחד, תולדות השואה באותן מדינות, מסר יואניד.