Tag: מולדובה

ישראל פתחה את שגרירותה ברפובליקה של מולדובה, בנוכחות שר החוץ הישראלי, גדעון סער. הביקור מסמן פרק חדש בדיאלוג הבילטרלי בין הרפובליקה של מולדובה וישראל, המאפשר שיתוף פעולה הדוק המבוסס על ערכים משותפים, דיאלוג מתמיד ואינטרסים אסטרטגיים, אמר שר החוץ המולדבי, מיחאי פופשוי.

אנו מביעים את הערכתנו העמוקה להחלטת ממשלת ישראל לפתוח את שגרירות מדינת ישראל בקישינב. החלטה היסטורית זו מדגישה את החשיבות שישראל מייחסת ליחסים שלנו ומעניקה תנופה חדשה לשיתוף פעולה דו-צדדי בתחומים כמו: דיפלומטיה, ביטחון, כלכלה, בריאות, טכנולוגיה ותרבות, הוסיף השר פופשוי.

בישראל חיים ועובדים כ-70,000 אזרחי רפובליקה של מולדובה.

שר החוץ הישראלי, גדעון סער, הזכיר את ילידי הרפובליקה של מולדובה שהיגרו לישראל, כולל סבו, במקור מקישינב, מאיפה שהוא היגר לארגנטינה בשנת 1926.

קשר אנושי זה משמש גשר בין שתי המדינות, ומקל על חילופי תרבות וכלכלה. השר סער אמר כי פתיחת השגרירות ברפובליקה של מולדובה תתרום לחיזוק היחסים בכל תחומי הפעילות ובכל הרמות.

הוא הצהיר כי הוא גאה בכך שהשגרירות הראשונה שהוא פותח כשר החוץ היא שגרירות ישראל בקישינב. זהו אבן דרך היסטורית וצעד חשוב בחיזוק היחסים, אמר סער שהביע את תודת ישראל על עמדתה הברורה של הרפובליקה של מולדובה בנוגע לפיגועי הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023.

סדר היום של הביקור כלל גם פגישות עם הנשיאה מאיה סנדו ועם ראש הממשלה דורין רציאן. הדיונים התמקדו בחיזוק השותפות הכלכלית, פיתוח שיתופי פעולה שונים כולל בריאות, תרבות אך תיירות. גדעון סער ביקר בקהילה היהודית ברפובליקה של מולדובה והניח זר בקישינב לזכר קורבנות השואה.

אגודת ישראל במולדובה, בשיתוף הסוכנות ליחסים בין-אתניים, עיריית קישינב, שגרירות איטליה במולדובה, מכון התרבות הרומני מיחאי אמינסקו בקישינב והמכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויסל “ארגנה סדרה של אירועים בבירת הרפובליקה מולדובה לציון יום השואה הבינלאומי. במהלך האירועים הוקרן הסרט “מסעו של גרובר” (2009), בבימויו של ראדו גאברה ז”ל. כמו כן המשתתפים נהנו מהרצאתו של נציג המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה, אלי ויזל, ההיסטוריון ניקולאי דרגושין, על הנושא של “השואה בשטחים בניהול רומני”.

השתתפו באירוע, לורנצו טומסוני, שגריר איטליה ברפובליקה של מולדובה, מוניקה באבוק, מנהלת המכון הרומני לתרבות מיחאי אמינסקו בקישינב, דניאל מונטאן , עוזרו של הרב הראשי של מולדובה, יון צבן, ראש העיר של קישינב וניקולאי ראדיצה, מנהל זמני של הסוכנות ליחסים בין-אתניים

שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, התכבד להשתתף בארוחת הצהריים לכבוד יום הדיפלומטיה ברפובליקה של מולדובה. הקשר בין שתי המדינות ממשיך להיות חזק מאוד, נמסר מהנציגות הדיפלומטית הרומנית.

השגריר ראדו יואניד התכבד לקבל מכתב הוקרה מנשיאת הרפובליקה של מולדובה, מאיה סנדו, על היחסים המצוינים בין שתי מדינות ועל עבודתן השותפת בישראל. ראדו יואניד הודה לשגריר אלכסנדר רויטמן על שיתוף הפעולה החשוב מאוד בין שגרירויות רומניה והרפובליקה של מולדובה בנושאים בעלי עניין משותף.

כנס “חיים יהודיים ברומניה בסוף שנות ה-60: תמונות ורשמים” התקיים לאחרונה ב-ICR תל אביב. חקר האמנות היהודית המסורתית ברומניה מהווה, עבור חוקרים ולא רק עבורם, הזדמנות מרתקת לגשת, ולו חלקית, לחלק מהמורשת היהודית העשירה, שעד כה טרם נחקרה במלואה. בעוד שבפולין, אוקראינה, בלארוס וליטא נהרסו כמעט כליל בתי כנסת מעוטרים בציורי קיר, ברומניה שלאחר השואה ניתן היה לשמר את האמנות הזו באופן חלקי, ציין איליה רודוב, פרופסור לאמנות יהודית באוניברסיטת בר אילן מישראל. כך, בסוף שנות ה-60, כאשר היסטוריון האמנות זוסיה אפרון החל לחקור את אמנות בית הכנסת האשכנזי, רומניה הייתה המדינה היחידה בגוש הסובייטי שאזרח ישראלי יכל לבקר בה. מסעותיו לכפרים ועיירות שונות במולדובה הולידו אוסף משמעותי וחשוב מאוד של תמונות וזיכרונות, אמר פרופסור רודוב.

איליה רודוב הדגיש כי המשאבים של היום מאפשרים לנו להתעמק במנהגים הנשכחים ובתחום ביטוי האמנותי המרתק של אמני עם יהודים. אחד מהם היה מנחם מנדל גרינברג, שעיטר כמעט 40 בתי כנסת ברומניה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. ציוריו של גרינברג מתארים נושאים מקראיים, מקומות קדושים בישראל, וכן נופים רומניים אותנטיים. ציירים יהודים רומנים השתמשו בצורה גאונית בגלויות, מפות ותצלומים כדי לתאר מקומות רחוקים בישראל מבלי שביקרו בהם פיזית, הוסיף רודוב.

במהלך האירוע הוצג הספר “בחיפוש אחר זמן אבוד: יומני המסע של זוסיה אפרון על אמנות יהודית ברומניה”, המייצג את תוצאות עבודת מחקר מרשימה.

שנה לאחר מלחמת ששת הימים, זוסיה אפרון, מנהל מוזיאון לאמנות בעין חרוד (אחד המוזיאונים הראשונים שהוקמו במדינת ישראל), החל במסעותיו בחיפוש אחר מורשת יהודית באזור הרומני של מולדובה.

הוא צילם מאות תצלומים של בתי כנסת ובתי קברות יהודיים (רובם נהרסו מאז) ורשם ביומן מסע את רשמיו מהחיים היהודיים ברומניה תחת שלטונו של הרודן ניקולאי צאושסקו. עם הופעתו של הספר הופכים צילומיו וזיכרונותיו, המציגים עדויות היסטוריות ייחודיות ומשמעותיות, לזמינים לקהל הרחב.

פרופסור רודוב גם שיתף פעולה עם ICR תל אביב, לרגל קיום כנסים המוקדשים למורשת התרבותית של יהודי רומניה, לאמנות בתי הכנסת ומקומות פולחן ברומניה.

אנו מאחלים לכם חג פסח מבורך, מסרה שגרירות רומניה בישראל. מי יתן והחג הזה יביא אושר, בריאות ושגשוג לכולם, הוסיפה הנציגות הדיפלומטית הרומנית. ברכות לחג הפסח שוגרו גם ע”י מכון התרבות הרומני בתל אביב.

שגריר מדינת ישראל בבוקרשט, ראובן אזר, בירך גם הוא את החוגגים ברומניה, בישראל וברחבי העולם. בחג זה אנו חוגגים את יציאתנו ממצרים לפני 3,500 שנה. אנו חוגגים את יציאתנו מעבדות לחירות. אנחנו קוראים את סיפור ההגדה לילדינו כדי שלעולם לא נשכח, הוסיף הדיפלומט הישראלי.

מסר מיוחד הגיעה מנשיאת הרפובליקה של מולדובה, מאיה סנדו. היא פנתה לחברי הקהילה היהודית של הרפובליקה של מולדובה. חג הפסח הוא אחד החגים החשובים ביותר לעם היהודי. הוא מסמל את החירות, את היציאה הגדולה ממצרים ואת החירות מעבדות. פסח הוא גם חגיגת האביב, זמן של התחדשות, התחלות חדשות ותקוות. העם היהודי עבר דרך ארוכה ומפרכת בתולדותיו, עבר ניסיונות קשים, אך הוא שמר על זהותו ואמונתו. האתגרים של זמננו דוחקים בנו ללמוד מלקחי העבר, להוות דוגמה לאנושיות ולסולידריות. מי יתן והחגיגה הזו תביא לכם שלווה ואושר, אמרה מאיה סנדו.

ב-27 במרץ הושק בבוקרשט הספר “Ipostaze ale locuiriii evreiesti din Moldavia (1775-1930)”, מאת Irina Nemţeanu . היא נולדה ב-1989, היא אדריכלית מבוקרשט, בעלת תואר שני באדריכלות, ניהול מורשת ועיצוב מוזיאוגרפי ותואר דוקטורט באדריכלות.

הספר על הישובים היהודים במולדובה שבצפון מזרח רומניה, מביא לידיעת הציבור את תרומתם של קהילות היהודיות לפיתוח העירוני של מולדביה ההיסטורית תוך התייחסות לנושא מנקודת מבט תרבותית מקיפה. הספר, הכולל למעלה מ-300 עמודים צבעוניים. הוא דן בנושא מחקר לא מטופל מנקודת מבט של אדריכלות ואורבניזם היסטורי במרחב הרומני. מסגרת הניתוח המורכבת מיושמת על הירידים של מולדובה לשעבר כמרחבים מועדפים של פיתוח מתחמי דיור עירוניים של קהילות אלה, במהלך התקופה 1775-1930. מחקר זה הוא, בו-זמנית, בסיס לשימור עקבות זעירים של ביטויים אורבניים וארכיטקטוניים, אשר, למרות שהם לכאורה מינוריים, מובילים להבנה עכשווית של יישובים היסטוריים שבאזור.

משלחת מרפובליקת מולדובה ביקרה לאחרונה במכון הלאומי לחקר השואה “אלי ויזל” ברומניה. במהלך ביקור העבודה נדונו תנאי שיתופי פעולה עתידיים לקידום ההיסטוריה והזיכרון השואה.

את המשלחת מרפובליקת מולדובה הוביל ויטלי רוסו, שגריר מיוחד של משרד החוץ המולדבי ממונה גם על הקליטה במרחב האירופאי. חברי המשלחת האחרים היו אליונה גרוסו, מנהלת ארגון הקהילות היהודיות מרפובליקה מולדובה, ויקטור קירילא שגריר הרפובליקה מולדובה ברומניה, נציגים בכירים של משרד התרבות, משרד החינוך והמחקר, המועצה למניעת וביטול אפליה והבטחת שוויון, והסוכנות ליחסים בין-אתניים ברפובליקה מולדובה.

אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, ואירינה-דומיטריצה ​​סולומון, מזכירת המדינה במשרד ראש ממשלת רומניה, קיימו פגישה עם משלחת מטעם הרפובליקה של מולדובה, המורכבת Aliona Grossu, מנהלת ארגון הקהילה היהודית מרפובליקה של מולדובה, Victor Chirilă, שגריר הרפובליקה של מולדובה ברומניה, וכן נציגים גבוהים של משרד החוץ מ- קישינב, משרד התרבות, משרד החינוך והמחקר, המועצה למניעת וביטול אפליה והבטחת שוויון, הסוכנות ליחסים בין עדתיים.

במהלך הדיונים עלתה התקדמותן של שתי המדינות באסטרטגיות ובתוכניות הפעולה הלאומיות למניעה ולמאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבור שנאה, קידום זיכרון השואה ותרבות הסובלנות. אחת המטרות של אסטרטגיות אלה כרוכה בשיתוף פעולה עם מדינות שכנות בחקר השואה ובמאבק באנטישמיות, הכחשה ועיוות השואה.

כתוצאה מאימוץ דו”ח ועדת “ויזל” על ידי הרפובליקה של מולדובה, נוצרו אפשרויות חדשות לשיתוף פעולה בין רומניה לבין הרפובליקה של מולדובה, אך גם עם אוקראינה, בתחום חקר השואה ומאבק באנטישמיות. הרפובליקה של מולדובה הייתה בין המחברים השותפים של ההחלטה שהתקבלה על ידי העצרת הכללית של האו”ם, המגנה את הכחשת השואה.

המוזיאון הלאומי להיסטוריה בקישינב, ברפובליקה מולדובה, מארח תערוכה זמנית לזכר קורבנות השואה. אלכסנדרו מורארו, נציג מיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, ביקר בתערוכה יחד עם המתנגד הפוליטי הקובני פדרו פואנטס סיד, קורבן פוליטי של משטר פידל קסטרו.

יש לזכור את הזוועות של רצח העם הגרוע ביותר בהיסטוריה המודרנית כדי להבין ולקבל את האמת ההיסטורית, אמר מורארו. הוא הוסיף כי כיום מוטלת עלינו החובה להרהר כיצד נוכל ללמוד את לקחי העבר ואת ההקרבה של כל כך הרבה אנשים חפים מפשע כדי לבנות חברה סובלנית יותר שמכבדת ומחבקת את השוני שבנו ואת ההבדלים שביננו.

פגישה של נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, עם נשיא הקהילה היהודית ברפובליקה של מולדובה, אלכסנדר בילינקיס, התקיימה בבוקרשט.

הדיונים התמקדו בשיתוף הפעולה בין שני הארגונים ובהרחבת השותפות בין פדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה לבין הקהילה היהודית ברפובליקה של מולדובה, לשעבר סובייטית, בעיקר דוברת רומנית.

בSUCEAVA שבצפון רומניה, מתקיימת, בין 29 במאי לבין 30 במאי המהדורה השניה של הפסטיבל של הלשון ושל התאטרון בשפה האידיש.

האירוע בא בהמשך לחוק שעבר ב2017, ביוזמתו של SILVIU VEXLER, נציג הקהילות היהודיות בפרלמנט הרומני, חוק שקובע ש30 במאי הוא “יום הלשון והתאטרון האידיש” שיתרום לשמירת השפה למיגור הדעות הקדומות והאנטישמיות, לפיתוח הזהות ולהדגשת תרומתם של יהודי רומניה לחיים התרבותיים המקומיים ומעבר לכך.

בתוכנית, תערוכות כגון “חיילים ורופאים במלחמת העולם הראשונה” ו”PAUL CELAN משורר דגול של העולם המודרני”, השקת הספר ” ילד מחפש את אלוהים” שכתב חתן פרס נובל, ISAAC BASHEVIS SINGER, וכמו כן הצגת ” הכנר על הגג” המופק ע”י התאטרון “מלכת מריה” מאורדיה בשיתוף עם תאטרון “MATEI VISNIEC” מSUCEAVA.

ביום השני של הפסטיבל יתקיים דיון על “השפה האידיש, שפה בין רומנית ולבין עברית”. בדיון ישתתף MOSHE IDEL, איש תרבות ישראלי, מומחה ליהדות ולחקר הדתות. גם ביום השני תתקיים תחרות ציעורים לילדים והקרנת הסרט ” הירושה של GOLDFADEN”, סרטו של הבמאי הרומני RADU GABREA. על הבמה תעלה גם להקת הריקודים HAVERIM, להקה של הקהילה היהודית בבוקרשט. בהמשך Alexandrina Chelu לצד FLORIAN CHELU MADEVA מקהילת יהודי אורדיה ישירו שירים יהודיים. בתוכנית גם מוזיקה JAZZ ” YDDISH TANGO” עם הנגנים BERTI BARBERA מישראל וMARIANO CASTRO מארגנטינה.