Tag: מורארו

חבר הפרלמנט הרומני אלכסנדרו מורארו, לשעבר הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, נפגש לאחרונה עם אישים חשובים בוושינגטון.

מורארו נפגש עם Ellen Germain, הנציג המיוחד של ארה”ב לזכר שואה, המעורב באופן פעיל בבעיית האנטישמיות ברמה הגלובלית והאירופית ובמציאת פתרון לקשיים איתם מתמודדים ניצולי השואה.

אלכסנדרו מורארו שוחח גם עם השגרירה Deborah Lipstadt, הנציגה המיוחדת למעקב ולמאבק באנטישמיות בארה”ב. ליפשטדט היא פרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית וחקר השואה באוניברסיטת אמורי באטלנטה. היא גם יעצה למוזיאון הזיכרון לשואה של ארצות הברית. בשנת 1994 הנשיא ביל קלינטון מינה אותה למועצת הזיכרון לשואה, שם היא כיהנה בשתי קדנציות. בשנת 2022, הנשיא גו ביידן מינה אותה כנציגה המיוחדת של ארה”ב למעקב ולמלחמה באנטישמיות.

חבר הפרלמנט הרומני נפגש שוב גם עם Daniel S. Mariaschin, מנכ”ל בני ברית הבינלאומי. מריאשין מנהל ומפקח על תוכניות, פעילויות ואנשי בני ברית ברחבי העולם. בתפקיד זה הוא מבטא את חזונו בפני חברי הקונגרס האמריקאי, בפני מנהיגי העולם, דיפלומטים ו אנשי התקשורת המעוניינים בנושאים המעניינים את הקהילה היהודית.

במהלך הביקור אלכסנדרו מורארו שוחח גם עם פול שפירו, מנהל במוזיאון להנצחת השואה בוושינגטון די.סי.

המוזיאון זה נותן השראה לאזרחים ולמנהיגים לקדם את כבוד האדם, להתעמת עם השנאה ועם הישנות טרגדיות כגון השואה. פול שפירו מזדהה ומזוהה עם המוזיאון בו הוא פעיל מאז 1997, אמר אלכסנדרו מורארו.

אלכסנדרו מורארו, לשעבר הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למדיניות זיכרון ומאבק באנטישמיות, בירך על פעולת בית העירייה של יאשי ועל הצבעת חברי המועצה המקומיים להעניק אות הצטיינות של אזרח כבוד לראובן אזר, שגריר מדינת ישראל ברומניה, ולרופא הרמן ברקוביץ, שניהם אישים ואנשי מקצוע מוכשרים בתחומם. הטקס התקיים במסגרת תוכנית רחבה יותר של אירועים לציון יום השנה ה-82 לפוגרום יאשי.

לפני שמונה כשגריר ברומניה, ראובן אזר היה מנהל קבוצת העבודה ישראל-ארה”ב-סין במשרד החוץ הישראלי. הוא היה סגן היועץ לביטחון לאומי ומדיניות חוץ במועצה לביטחון לאומי, אך היה גם יועץ מדיניות החוץ של ראש ממשלת ישראל. הוא היה פעיל בנציגויות דיפלומטיות רבות, כולל מצרים, וושינגטון , שם הוא שימש כסגן ראש הנציגות, כתב מורארו.

ד”ר הרמן ברקוביץ נולד ב-Târgu-Lăpuș (צפון רומניה). הוא סיים את לימודיו בפקולטה לרפואה בקלוז (צפון-מערב) בשנת 1971. לאחר מכן, במשך 4 שנים, הוא היה רופא בשני כפרים במרמורש ובסוצאבה.

בשנת 1975 עלה לישראל עם משפחתו. התמחה בבתי החולים ביקור חולים והדסה בירושלים, ומשנת 1981 הפך למומחה ברפואת ילדים בבית החולים ביקור חולים. משנת 1985 הוא מנהל מרפאת ילדים ורפואה כללית משלו בעיר ירושלים. הוא רופאו האישי של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ותומך ביחסי רומניה-ישראל. על תרומתו האישית לקידום היחסים בין ישראל ורומניה, הוא זכה לעיטור כבוד מנשיא קלאוס יוהניס, , הוסיף אלכסנדרו מורארו.

כיום, רשימת האישים היהודים שהפכו לאזרחי כבוד של יאשי היא רשימה מרשימה ומראה את הממד היחסים בין הקהילות שלנו ואת הכבוד שיש לנו למאמצים המשותפים לקדם מדיניות זיכרון נוספת, אמר הנציג המיוחד לשעבר של ממשלת רומניה בכל הנוגע לאנטישמיות והכחשת השואה.

מנהל המרכז למעקב למאבק באנטישמיות ברומניה, מקסימיליאן מרקו כץ, אמר כי ברומניה פועלים אנטישמים ומכחישי שואה בחופשיות וללא הרבה דאגות על כך שהם עוברים על החוק. הוא הגיב לדו”ח ממשלתי חיובי שהדגיש התקדמות משמעותית במאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שנאה ברומניה.

בדוח הממשלתי מוזכרות תוצאות שהושגו במעקב ורישום המקרים של אנטישמיות והכחשת השואה לצד פיתוח תוכניות להכשרת לפקידי ציבור. כמו כן מוזכר מקצוע לימודים חובה לבתי הספר התיכוניים, “תולדות יהודי רומניה והשואה”, אומר כץ בכתבה שפורסמה ע”י העיתונות ברומניה.

מנקודת המבט שלי, האסטרטגיה הלאומית ברומניה היא למעשה אסטרטגיה לקידום וליישום של תוכניות חינוכיות. אסטרטגיה זו תוכננה ומקודמת מתוך תקווה שהן יובילו, בעתיד, לירידה ברמת האנטישמיות, בהכחשת השואה, ואולי לשינוי במנטליות הקולקטיבית המקיימת ומקדמת כיום תדמית הרואית של כמה אנשים שבמהלך מלחמת העולם השנייה שלטו ברומניה וביצעו פשעים וזוועות נגד היהודים ולא רק נגדם.

האמת היא שברומניה של היום, אנטישמים ומכחישי שואה פועלים בחופשיות וללא דאגה רבה מההשלכות שהם עלולים לספוג על הפרת החקיקה הקיימת, אומר כץ, שנתן שורה של דוגמאות.

ללא קיום ואכיפת החוק, ללא העמדה לדין, בצורה אמיצה, ללא ענישה למופת של אנטישמים ומכחישי שואה ידועים, ללא קורסים קבועים, אינטנסיביים וחוזרים באקדמיה למשטרה, בפקולטות למשפטים, עיתונות והיסטוריה, ברמת התובעים והשופטים, ללא מומחים מיוחדים לנושאים אלה, ללא שיתוף פעיל ורציני של חברי הקהילה היהודית בתחומים אלה, המאבק באנטישמיות והכחשת השואה ברומניה, האסטרטגיה נשארת מעשה פוליטי, הצהרתי, עם השפעות ותוצאות שאולי יהיו בעתיד שבו, אולי לא נהיה כאן כדי שנוכל להעריך אותם, מסכם מנהל MCA רומניה, מקסימיליאן מרקו כץ.

לרגל ציון שנתיים לאימוץ האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמלחמה באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבור שנאה לתקופה 2021-2023, פרסמה ממשלת רומניה את הדוח השנתי בנושא התקדמות יישום האסטרטגיה הנ”ל.

בתקופה שבין מאי 2022 לבין מאי 2023, התחיל יישום כל 36 הסעיפים העיקריים שבאסטרטגיה, ו-27 מהן הושלמו או נמצאים בפרמטרים ביצוע שנקבעו.

נרשמה התקדמות משמעותית במישורים הבאים: הגברת שיתוף הפעולה הבין-מוסדי והדינמיות של עבודתן של קבוצות עבודה פנימיות; שיפור איסוף הנתונים על אנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודברי שטנה; הערכת תוכניות הכשרה מקצועיות לאנשי משטרת רומניה בתחום המאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה; הערכת תוכניות הכשרה של בתי ספר, אוניברסיטאות ומקצועות הנוגעות לתחומים הרלוונטיים למאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה; הגברת מעורבותה של רומניה במאמצים בינלאומיים שמטרתם להילחם באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה.

מאז הפעלתה של הוועדה הבין-משרדית למעקב אחר יישום האסטרטגיה ועד כה, התקיימו 12 פגישות עבודה כלליות ו-21 פגישות דו-צדדיות עם נציגי המשרדים והמוסדות המשתתפים ביישום התוכניות הקשורות לאסטרטגיה, כשהמטרה המרכזית היא ניתוח תהליך היישום וזיהוי הפתרונות הטובים ביותר כדי להפוך את הפעילות ליעילה יותר.

היו גם עיכובים שנרשמו בתחום החינוך. העיכובים צוינו בשני דוחות ההערכה של האסטרטגיה הלאומית שפורסמו בחודשים מאי ונובמבר 2022. ההתקדמות שנרשמה בשנה האחרונה בהטמעת סעיפי האסטרטגיה הקשורות הייתה מוגבלת. לפיכך יש צורך במאמץ נוסף ומתמשך של רכזי הפעולות הללו כדי לצמצם את העיכובים, כך שמטרות האסטרטגיה יושגו בשלמותן.

הצעדים הבאים בתהליך היישום של האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמלחמה באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה מרוכזים לביטול העיכובים, כך שבתום תקופת היישום יושלם יישום כל 36 סעיפי האסטרטגיה. בהמשך יפורסם הדוח הסופי של יישום האסטרטגיה הלאומית ופיתוח האסטרטגיה הלאומית הבאה, לתקופה שבין 2024 לבין 2027.

אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, אירינה דומיטריצה ​​סולומון, מזכירת המדינה במשרדי ראש הממשלה, ואלכסנדרו פלוריאן, המנהל הכללי של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, נפגשו עם Laurence Auer, שגריר צרפת, Peer Gebauer, שגריר גרמניה, וראובן אזר, שגריר ישראל ברומניה. הם דנו בהתקדמות הפרויקט הקשור להקמת המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה, במימון אירופי של תוכנית ההבראה והחוסן הלאומי.

הנושא חשוב במיוחד שכן הקמת המוזיאון היא חלק ממדיניות ההנצחה והזיכרון, הוכחה לעמידתה של רומניה בהתחייבויות שקבלה על עצמה ברמה הבינלאומית. המוזאון העתידי הוא מרכיב מרכזי בסטרטגיה הלאומית למאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה והסתה לשנאה, אמר מורארו. יש לו תפקיד מרכזי בחינוך הדורות הבאים של רומניה בכל הקשור לקידום עקרונות וערכים דמוקרטיים. המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה ייצג את תרומת הקהילה היהודית לפיתוח ולמודרניזציה של רומניה, אבל גם ישמור על העדויות על הזוועות שהתרחשו במהלך השואה, הוסיף אלכסנדרו מורארו

בין 5-7 במאי 2023. מרכז הקהילתי היהודי (JCC) בוקרשט ארגן סוף שבוע מלא באירועים לכבוד יום העצמאות של ישראל

ביום שישי, 5.5, התקיימה שבת העצמאות בהשתתפות החזנים ישראל גוטסדינר ובנימין רוזנבאום, קבלת שבת בבית הכנסת קוראל ושבת עונג ב-JCC בוקרשט.

ביום ראשון, 7 במאי, חגג ה-JCC את יום השנה לעצמאותה של ישראל . המארגנים חיכו למשתתפים עם ברביקיו ושוק מלא במוצרים ישראליים אותנטיים. יום השנה לעצמאות ישראל נמשך במופע היובל עם צמד רעים ואורחיהם, בערב שכולו מוזיקה וריקודים.

לאחרונה התקיים במדריד מפגש למאבק באנטישמיות. השתתפו נציגים מיוחדים של ממשלות ורכזים למיגור האנטישמיות מרחבי העולם. המפגש התקיים במדריד לפני שבועיים. הם דנו בדרכים למלחמה באנטישמיות, צורת השנאה העתיקה והמסוכנת ביותר בהיסטוריה, כתב חבר הפרלמנט מורארו. השגרירה Deborah Lipstadt, השליחה המיוחדת של ממשל ביידן למעקב ולמלחמה באנטישמיות הגיעה במיוחד לאירוע זה. השתתפו גם קתרינה פון שנורביין, רכזת הנציבות האירופית למאבק באנטישמיות וקידום חיים יהודיים, חברי ההנהלה של הקונגרס היהודי העולמי ורונלד ס. לאודר, נשיא הקונגרס היהודי העולמי (WJC) .

מרומניה, השתתפו אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של הממשלה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים ואירינה-דומיטריצה ​​סולומון, מזכירת המדינה בקנצלרית ראש הממשלה, המתאמת הלאומית של האסטרטגיה למניעת ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה. לצידם השתתף גם דראגוש הוטאה ממשרד החוץ. הפורום אורגן על ידי הקונגרס היהודי העולמי בשיתוף משרד החוץ הספרדי והנציבות האירופית.

הדיונים התמקדו במאמצי מדינות אירופה, בהתאמת החקיקה, בשיטות עבודה טובות ובעיקר בשיטות עידוד מדינות בכיוון של מאבק באנטישמיות. אחת המסכנות היא שברמת האיחוד האירופי, כל המדינות החברות חייבות לאמץ שלוש נקודות מפתח: בניית אסטרטגיות לאומיות למיגור האנטישמיות, מינוי נציגים לאומיים לטיפול בענייניים הנ”ל ושילוב בחקיקה שלהן, של ההגדרת העבודה על האנטישמיות שאומצה על ידי IHRA (International Holocaust Remembrance Alliance). רומניה היא אחת המדינות שכבר מילאו בהצלחה אחרי ההמלצות הללו, אמר מורארו.

המשלחת הרומנית השתתפה במפגש עם הקהילה היהודית המקומית בבית הכנסת “בית יעקב”. היא השתתפה בישיבת עבודה משותפת עם הנהגת הקהילה היהודית ופגישה עם וועד הפועל של WJC בנוגע לאסטרטגיות ופעולות לאומיות ותוכניות למאבק נגד האנטישמיות וקידום חיים יהודיים. הפגישה כללה דיון על החשיבות והשימוש בטכנולוגיה והפלטפורמות הדיגיטליות במאבק בדברי שטנה ובאנטישמיות.

הפורום התקיים לראשונה בבוקרשט ביוני 2019, בחסות ובהשתתפות הנשיאות הרומנית של מועצת האיחוד האירופי, בשיתוף עם ה-WJC

אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, נפגש בארה”ב עם הרב אנדרו בייקר, מנהל הוועד היהודי האמריקאי (AJC), ועם דניאל ס. מריאשין, מנכ”ל בני ברית. הצדדים דנו באירועים שיאורגנו בוושינגטון ובבוקרשט ב-2023 לציון 20 שנה להקמת הוועדה הבינלאומית “אלי ויזל” לחקר השואה ולקידום דמותה של רומניה כמקדמת וכמודל אזורי לשימור השואה, זיכרון הקורבנות וחינוך לשואה, כמו גם במאבק באנטישמיות ובקיצוניות. בני השיח דיברו על המוזיאון הלאומי העתידי לתולדות היהודים והשואה ועל מחוייבות השלטונות הרומניים לפוליטיקה של הזיכרון השואה.

אלכסנדרו מורארו גם קיים פגישה עם פול שפירו, מנהל המוזיאון להנצחת השואה של ארצות הברית. הוא העריך את ההתקדמות שעשתה רומניה בתחומי החקיקה, החינוך והצעדים המינהליים שמטרתם לדחות קיצוניות, אנטישמיות ושנאת זרים. מורארו הציג את ההתקדמות שעשתה רומניה בשנים האחרונות, בעיקר את ההתקדמות הנוגעת לקידום זכר קורבנות השואה, חינוך לשואה והמאבק באנטישמיות. הדגשתי כי הכנסת מקצוע החובה לתלמידי תיכון “היסטוריה יהודית והשואה” מייצגת צעד משמעותי בכיוון של חינוך לשואה, עם השפעות אזרחיות משמעותיות בעתיד, אמר מורארו. הפוליטיקאי הרומני הציג בפני שפירו את מצב היישום של האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמלחמה באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה הקשורים לתקופה 2021-2023, בהקשר של דאגה בנוגע להתרחבות האנטישמיות באירופה.

אלכסנדרו מורארו נפגש גם עם הפרופסורים הרומנים Dennis Deletant și Diana Dumitru, במרכז ווידרו וילסון ובאוניברסיטת גורגטאון. הם דנו בסדרי העדיפויות של רומניה בקידום זכר קורבנות השואה, מאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, הכנסת המקצוע החדש לבתי הספר התיכוניים והכשרת מורים שילמדו את הנושא הזה. Dennis Deletant הוא בלשן, היסטוריון, אנליסט פוליטי ופעיל הומניטרי שקיבל אזרחות רומנית. דיאנה דומיטרו עומדת בראש הקתדרה ללימודי רומניה באוניברסיטת גורגטאון. היא מתמחה בשואה במזרח אירופה, בלאומנות ויהודים בתקופה המאוחרת של הסטליניזם, והיא חברה במועצה המייעצת לתשתית חקר השואה האירופית.

בינואר 2023, עברו שנתיים מאז אלכסנדרו מורארו קיבל על עצמו את התפקיד של הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים. בהזדמנות זו הוא הציג את דו”ח פעילותו בשנתיים שעברו. הדוח בנוי על 6 פרקים מייצגים: קידום מדיניות זיכרון, אירועים פנימיים ציבוריים, פעולות וייצוג חיצוני, מפגשים ומגעים דו-צדדיים, תשתית הנצחה, פעולות והתערבויות ספציפיות.

כאשר קבלתי על עצמי את תפקיד הנציג המיוחד של ממשלת רומניה, התחייבתי לסייע, לייעץ ולייצג את ראש ממשלת רומניה, תוך מתן יעוץ תיאום ופיתוח של מדיניות זיכרון, מניעה ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, קיצוניות וצורות אחרות של חוסר סובלנות, דברי שטנה ואלימות סמלית, אמר מורארו.

אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, ואירינה-דומיטריצה ​​סולומון, מזכירת המדינה במשרד ראש ממשלת רומניה, קיימו פגישה עם משלחת מטעם הרפובליקה של מולדובה, המורכבת Aliona Grossu, מנהלת ארגון הקהילה היהודית מרפובליקה של מולדובה, Victor Chirilă, שגריר הרפובליקה של מולדובה ברומניה, וכן נציגים גבוהים של משרד החוץ מ- קישינב, משרד התרבות, משרד החינוך והמחקר, המועצה למניעת וביטול אפליה והבטחת שוויון, הסוכנות ליחסים בין עדתיים.

במהלך הדיונים עלתה התקדמותן של שתי המדינות באסטרטגיות ובתוכניות הפעולה הלאומיות למניעה ולמאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבור שנאה, קידום זיכרון השואה ותרבות הסובלנות. אחת המטרות של אסטרטגיות אלה כרוכה בשיתוף פעולה עם מדינות שכנות בחקר השואה ובמאבק באנטישמיות, הכחשה ועיוות השואה.

כתוצאה מאימוץ דו”ח ועדת “ויזל” על ידי הרפובליקה של מולדובה, נוצרו אפשרויות חדשות לשיתוף פעולה בין רומניה לבין הרפובליקה של מולדובה, אך גם עם אוקראינה, בתחום חקר השואה ומאבק באנטישמיות. הרפובליקה של מולדובה הייתה בין המחברים השותפים של ההחלטה שהתקבלה על ידי העצרת הכללית של האו”ם, המגנה את הכחשת השואה.

אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ושנאת זרים, נפגש עם שרת החינוך, ליגיה דקה. השניים דנו בהתקדמות שהושגה באסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה בתקופה 2021-2023 . הם דנו בחינוך והכנסת תולדות הקומוניזם ברומניה כמקצוע חובה לתלמידי תיכון. אלכסנדרו מורארו הודה לשר החינוך על התמיכה ותשומת הלב שהיא מקדישה לחזון החדש אך החשוב הזה לגבי האופן שבו, על בתי הספר ללמד את שעורי העבר.

על רומניה להתחיל בתהליך נרחב של חינוך הדור שנולד לאחר הקומוניזם, על ההיסטוריה של המשטר הטוטליטרי הזה. חינוך זה יתרום באופן מסיבי לדחיית שלטון טוטליטרי דומה, נרטיבים כוזבים, נוסטלגיה שהופכו לפרויקטים פוליטיים רעילים לדמוקרטיה. ההיסטוריה האירופית זקוקה לתוכניות לימודים על ההיסטוריה של המשטר הקומוניסטי, אמר אלכסנדרו מורארו.

יש לחנך את דורות המחר ברוח הדמוקרטיה, ערכי החירות והמאבק בכל הצורות של זיוף ההיסטוריה. בני הנוער חייבים לדעת היטב את לקחי העבר כדי לבנות עתיד מוצק ובר קיימא, הוסיף מורארו